לאומי שוקי הון >> הפד הותיר את הריבית ללא שינוי תוך איתות ששינויים בריבית לא על הפרק כרגע

 

עיקרי דברים 

מקרו

  על פי פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הועדה המוניטארית, צעדי המדיניות החדשים של ב"י מופנים עתה בעיקר לכיוון שוק המט"ח.

  מהפרוטוקול עולה כי אחד מחברי הוועדה מרמז שבמידה ותוקם ממשלה שתבחר לנקוט בצעדים מרסנים משמעותיים, בנק ישראל עשוי ללוות מהלך כזה בצעדי הקלה (מוניטארית) – הפחתת ריבית. כמובן שההכרזה על בחירות חדשות מרחיקה בשלב זה טיפול בבעיית הגרעון על המשמעויות הנלוות ויתכן שגם משאירה את בנק ישראל בעמדת המתנה ומעקב  בטרם היווצרות מערך כולל של תנאים התומך בשינוי רמת הריבית

  מרבית האינדיקטורים מצביעים על קצב התרחבות איטי יותר של הצריכה הפרטית. גם ההתמתנות של קצב העלייה בשכר תומכת במגמה זו.

  הפד הותיר את הריבית ללא שינוי תוך איתות ששינויים בריבית לא על הפרק כרגע. הפד מעריך כי המדיניות הנוכחית מתאימה לשם מתן תמיכה בהתרחבות מתמשכת של הפעילות הכלכלית, בשוק עבודה חזק ובאינפלציה בסמוך ליעד של 2%.  

  סביבת האינפלציה בארה"ב ממשיכה להיות יציבה סביב כאשר ה PCE עדין מצוי מתחת ליעד הפד.

  הייצוא הסיני ממשיך לסבול מהמכסים האמריקאים. פעילות הייצוא מסין ממשיכה ללכת לחלופות אחרות. נראה שסין וארה״ב מתקרבות להסכם ״שלב ראשון״, אשר עשוי להיות סימן חיובי לשווקים הפיננסיים, זאת תוך הפחתה מסוימת של הסיכונים הכרוכים במלחמת הסחר. 

  התשואות בעולם עלו השבוע על רקע הצפי כי הסכם סחר בין ארה"ב לסין קרב והניצחון של בוריס ג'ונסון בבחירות. נראה כי תהליך עליית התשואות קרוב למיצוי.

 

אג"ח ממשלתי

  נמשכת מגמת השתטחות העקומים תוך עליית תשואות קלה ביותר בחלקים הקצרים של העקומים לעומת ירידת תשואות חדה יחסית בחלקים הארוכים של העקומים. 

  אנו ממשיכים להמליץ על השקעה במח"מ בינוני של 5 שנים. המלצתנו על השקעה סינתטית תוך השקעה באג"ח לטווח ארוך ביותר בשילוב מזומן.

  נראה שעדין יש עדיפות להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה הצפויה בחודשים הקרובים.

  פערי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב מצויים ברמות שיא. נראה כי תיתכן עלייה נוספת בפער התשואה השלילי.

 

אג"ח קונצרני

  נמשכת מגמת זחילת המרווחים כלפי מטה.

  מתחילת דצמבר גייסו חברות כ – 5.0 מיליארד ₪ בהובלת גיוסים של הבנקים.

  אנו סבורים כי ברמות התשואות הנוכחיות ולאור האלטרנטיבה הממשלתית, השקעה בשוק הקונצרני סבירה בהחלט.

  מומלץ להתרכז בהשקעה בחברות מקבוצת דרוג A. ‏15.12.2019

 

אג"ח ממשלתי ומקרו 

מבט שבועי – נמשכת מגמת השתטחות העקומים תוך עליית תשואות קלה ביותר בחלקים הקצרים של העקומים לעומת ירידת תשואות חדה יחסית בחלקים הארוכים של העקומים. השקלים הלא צמודים ממשיכים לרשום ביצועים עודפים למעט בחלקים הארוכים ביותר של העקום. פערי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב מצויים בשיא בחלק הארוך ביותר של העקום.

שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע במגמה מעורבת. בחלקים הקצרים של העקומים נרשמו ירידות שערים קלות ביותר לעומת עליות שערים חדות בחלקים הארוכים של העקומים. כתוצאה מכך נמשכת מגמת השתטחות העקומים הן השקלי הלא צמוד והן צמוד המדד. איגרות החוב השקליות לטווח של מעל ל 10 שנים השלימו השבוע עלייה של מעל ל 30% מתחילת השנה בעוד שצמודי המדד המקבילים השלימו עלייה של מעל ל 25%. השתטחות העקומים נמשכת מאז החלטת הריבית של בנק ישראל בסוף חודש נובמבר עת הותיר הבנק את הריבית ללא שינוי. השבוע פורסם פרוטוקול הישיבה ממנו עולה כי הועדה המוניטארית סבורה כי בעת הנוכחית יש להשתמש בעיקר בכלי ההתערבות במסחר במט"ח ופחות בכלי הריבית (ראו הרחבה בהמשך). על רקע היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל (תיתכן במחצית הראשונה של שנת 2020 עוד הורדה סמלית של הריבית חזרה לרמה של 10 נ"ב) נראה כי קיים פוטנציאל להמשך השתטחות העקומים בעיקר על רקע הביקושים הצפויים לאיגרות החוב הבינוניות - ארוכות במסגרת כניסת ישראל למדד ה WGBI העולמי באפריל 2020. לקראת סוף השבוע נרשמה בעולם עליית תשואות על רקע האופטימיות לגבי חתימת הסכם סחר בין ארה"ב לסין וכן על רקע ניצחונו הסוחף של בוריס ג'ונסון בבחירות הכלליות בבריטניה, ניצחון הצפוי לשים סוף לסאגת הברקזיט הנמשכת מעל ל 3 שנים.

 

עליית התשואות בארה"ב לצד ירידת התשואות הארוכות בשוק המקומי שלחו את פערי התשואה השליליים בחזרה לרמות שיא ובעיקר בכל הקשור לפער השלילי בטווח של 30 שנה.

 

 

מקרו ישראל

על פי פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הועדה המוניטארית, צעדי המדיניות החדשים של ב"י מופנים ויופנו בעיקר לכיוון שוק המט"ח.

פרוטוקול ישיבת הועדה המוניטארית האחרונה (25.11), שפורסם השבוע, חושף כי היה דגש מיוחד בדיון על התחזקותו של השקל כגורם שמרחיק את הסיכוי של חזרת האינפלציה לטווח היעד. זהו ההקשר המרכזי שבו הוועדה המוניטרית רואה קושי לנוכח רמת שער החליפין. לכן, לא מפתיע שצעדי המדיניות החדשים של ב"י מופנים בעיקר לכיוון שוק המט"ח וימשיכו להיות מכוונים לשוק זה בעתיד הנראה לעין, תוך שהמטרה היא מניעת התחזקות השקל בדרך שתדכא עוד יותר את האינפלציה.

בניגוד להחלטה הקודמת שבמסגרתה שני חברים תמכו בהפחתת הריבית, בהחלטת חודש נובמבר היה רק חבר וועדה אחד שתמך בהפחתה. במסגרת ה – FORWARD GUIDANCE, צוין שלנוכח מידת אי-הוודאות הגדולה, יתכן וצריך יהיה לפעול להרחבה מוניטרית גדולה יותר, העקבית עם הפחתת ריבית במחצית הראשונה של 2020. אחד החברים בוועדה, שככל הנראה עוקב אחרי הסיכון ליציבות פיננסית הנובע "מאינפלציה של מחירי נכסים", ציין שהמדיניות המוניטרית כבר מרחיבה מאוד ואין צורך כרגע בהרחבה נוספת.

כמו כן, צוין שהוועדה נוקטת על פי הצורך בצעדים נוספים בכדי להרחיב את המדיניות המוניטרית.  במשפט זה ישנו שינוי בנוסח  לעומת ההודעה בהחלטה הקודמת בכך שעתה בנק ישראל מציין שבמידת הצורך הוועדה "נוקטת" בצעדים נוספים ולא הנוסח הקודם של "תנקוט". כלומר יש שינוי מלשון עתיד ללשון הווה מתמשך.

הדברים מתייחסים למעבר להתערבות שוטפת ומשמעותית בשוק המט''ח על ידי בנק ישראל, יתכן שבאופן בלתי מעוקר מבחינת ההשפעה על בסיס הכסף, זאת במטרה לצמצם את השפעת הריבית על שער החליפין.  המהלך של צמצום מידת העיקור המוניטרי, ככל שאכן יתקיים, נועד להשפיע על ריביות השוק הקצרות (מק"מ וכיו"ב), תוך הפחתתן ללא מהלך של הפחתה בפועל של ריבית בנק ישראל.

 

הגירעון התקציבי לשנת 2019 צפוי להיות גבוה משמעותית מהיעד של 2.9%. ריסון הגרעון בשנה הבאה עשוי לתמוך בהורדת ריבית בנ"י.

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש נובמבר בעודף תקציבי של 0.5 מיליארד ₪, אך משרד האוצר מציין שעודף זה נתמך בדחיית תשלומי מיסים מחודש אוקטובר בהיקף משוער של כ-2.2 מיליארד ₪. כלומר, ללא דחייה זו, היה חודש נובמבר מסתכם בגירעון של 1.7 מיליארד ₪. הגירעון המצטבר בחודשים ינואר-נובמבר השנה עמד על כ-37.1 מיליארד ₪ לעומת גירעון נמוך יותר של כ-24.8 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין שגם בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות, הגירעון המצטבר מתחילת השנה בולט בגודלו.

 

12 החודשים שהסתיימו בנובמבר 2019 עמד הגירעון על כ-3.7% תוצר (לפי אומדני האוצר), נתון המשקף חריגה גדולה מיעד הגירעון לשנת 2019 כולה, שעומד על 2.9% תוצר, שהם 40.2 מיליארד ₪. יש לציין שרמתו הנוכחית של הגירעון השנתי המצטבר הינה מעט גבוהה אף ביחס להערכת משרד האוצר מינואר השנה, לפיה הגירעון לשנת 2019 צפוי לעמוד על כ-3.6% תוצר (שהם 50 מיליארד ₪), ללא התאמות תקציביות.

אנו צופים חריגה משמעותית מיעד הגירעון המתוכנן לשנת 2019. ההתאמות התקציביות הדרושות צפויות להשתקף בתקציב של שנת 2020, כפי הנראה לאחר שתקום ממשלה. בהקשר זה, נציין כי בפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הוועדה המוניטארית (מה-25.11.19), נראה שאחד מחברי הוועדה מרמז שבמידה ותוקם ממשלה שתבחר לנקוט בצעדים מרסנים משמעותיים, בנק ישראל עשוי ללוות מהלך כזה בצעדי הקלה (מוניטארית) – הפחתת ריבית ככל הנראה, אף כי מידת ההשפעה של צעד זה על המשק עלולה להיות מועטה. מבחינת העיתוי המשוער, כרגע נראה שמדובר ברביע השני של 2020. כמו כן, סביבת האינפלציה צפויה להמשיך ולהתרחק מן היעד בראשית 2020 ובכך לתרום לסיכויים להפחתת הריבית חזרה אל 0.1% במחצית האשונה של 2020.

 

מרבית האינדיקטורים מצביעים על קצב התרחבות איטי יותר של הצריכה הפרטית. גם ההתמתנות של קצב העלייה בשכר תומכת במגמה זו.

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים וכן פדיון רשתות השיווק ירדו קלות בתחילת הרביע הרביעי של השנה (חודש אוקטובר), לאחר שעלו בחדות בחודש ספטמבר, כך על-פי נתוני הלמ"ס. לאור זאת, קצב הצמיחה השנתי של אינדיקטורים אלה ירד בחזרה אל מתחת לממוצע מתחילת 2016. במקביל, הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי אמנם עלה בחודש ספטמבר, אך קצב הגידול השנתי של אינדיקטור זה המשיך לרדת, והוא עומד כעת על רמתו הנמוכה ביותר מתחילת 2015. דהיינו, מרבית האינדיקטורים מצביעים על קצב התרחבות איטי יותר של הצריכה הפרטית (ללא קניות של ישראליים בחו"ל ורכישות אונליין) בעת הנוכחית לעומת תקופות קודמות, כפי שעולה גם מבחינה של נתוני החשבונאות הלאומית.

 

בנוסף, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר (סך כל המשק, נתונים מנוכי עונתיות במחירים קבועים) ירד בחודש ספטמבר (בכ-0.6%) לעומת החודש הקודם, בו נרשמה גם כן ירידה מתונה. על רקע זה, נציין כי קצב הגידול השנתי של השכר הריאלי (3 חודשים מול 3 חודשים מקבילים) ירד מעט בחודש ספטמבר 2019 והוא כעת מעט נמוך מ-2%.

 

בחינה של נתוני משרות השכיר, מצביעה על מגמה של התמתנות בקצב הגידול של מספר משרות השכיר בכלל המשק, מסביבה של כ-3.5% (שנתי) בשנים 2016-2017 לסביבה של כ-2.5% בעת הנוכחית. יש לציין שממצא זה הינו עקבי עם המגמה שעולה מבחינה של נתוני מספר המועסקים שמבוססים על סקרי כוח האדם של הלמ"ס. התפתחות זו, לצד ההתמתנות ההדרגתית בקצב גידול השכר הריאלי בכלל המשק, הובילה בשנים האחרונות להאטה בקצב הצמיחה של סך תשלומי השכר במשק. נתון זה, שמחושב כמכפלה בין מספר משרות השכיר לבין השכר הממוצע במשק, מהווה מדד להתפתחות סך ההכנסות של משקי הבית, אשר מתואם באופן חיובי עם הצריכה הפרטית. לאור זאת, ניתן לומר כי ההתמתנות בקצב הגידול (השנתי) של סך תשלומי השכר במשק מצביעה על המשך התרחבות הצריכה הפרטית בחודשים הקרובים, אך זאת תוך האטה בקצב הגידול.

 

בסך הכול, נראה שההתפתחויות לגבי השכר ומשרות השכיר משתקפות גם באינדיקטורים המובילים לצריכה הפרטית. בהקשר זה, נציין כי מבדיקתנו עולה שקיים מתאם חיובי גבוה יחסית של כ-72% בין קצב הגידול השנתי של סך תשלומי השכר במשק (3 חודשים מול 3 מקבילים) לבין קצב הגידול השנתי של סך הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים. דהיינו, ניתן לומר כי סך תשלומי השכר במשק מהווה את אחד הגורמים שעומדים ברקע למגמה הנוכחית של האינדיקטורים לצריכה הפרטית, שצומחים בעת האחרונה בקצב נמוך מהממוצע הרב-שנתי. להערכתנו, בסיכום שנת 2019 הצריכה הפרטית הכוללת (כולל רכישות כלי רכב) צפויה לצמוח בקצב דומה לזה של 2018, מעט יותר מ-3.5%, אך בשנה הבאה קצב צמיחת הצריכה הפרטית צפוי להתמתן לכיוון 3% (ריאלי), בין היתר, על רקע מהלכי המיסוי הצפויים מצד הממשלה במהלך 2020 לכיסוי הגרעון.

 

מקרו עולמי

הפד הותיר את הריבית ללא שינוי תוך איתות ששינויים בריבית לא על הפרק כרגע.

כצפוי, הותיר הפד את הריבית ללא שינוי ברמה של 1.50-1.75%.

הפד נותר עם דעה חיובית על מצב המשק האמריקאי והדגיש ששוק העבודה נותר חזק וכי הפעילות הכלכלית עלתה. כמו כן, העלייה בתעסוקה נמשכה ושיעור האבטלה נותר נמוך. למרות שהוצאות משקי הבית עלו, ההשקעה בנכסים קבועים על ידי הסקטור העסקי והיצוא נותרו חלשים. השיעור של אינפלציית הליבה מצוי מתחת ל-2% וציפיות האינפלציה נותרו נמוכות.

הפד מעריך כי המדיניות הנוכחית מתאימה לשם מתן תמיכה בהתרחבות מתמשכת של הפעילות הכלכלית, בשוק עבודה חזק ובאינפלציה בסמוך ליעד של 2%.  לא היו "רמזים" לגבי נטייה לשינויים בריבית בהמשך והצפי קדימה מתייחס לתנאים כלכליים ללא דגש על חשש כזה או אחר.

הפד פרסם הערכות מרכזיות חדשות ומהן עולה:

פעילות כלכלית צפויה – לא חלו שינויים בהערכות ביחס להחלטה של חודש ספטמבר ומדובר בצפי להמשך הצמיחה בקצב של 1.8-2.0%.

שיעור האבטלה – חל שיפור בתחזית שיעור האבטלה ובהערכות הנוכחיות הצפי לשיעור האבטלה ירד ביחס לזה של ספטמבר.

אינפלציה – לא חלו שינויים בתחזית והצפי הוא לאינפלציה מתחת ליעד של 2% בשנה הקרובה ולאחר מכן עלייה ל כ-2%.

ריבית – הצפי המרכזי לרמת הריבית מצביע על הישארות הריבית ברמה הנוכחית במהלך השנה הקרובה ועלייה בשנים 2021-2022 עד לחזרה לרמה נורמלית של כ-2.5% ואף מעבר לכך. טווח הערכת הריבית איננו משקף אפשרות להפחתת ריבית במהלך השנה הקרובה.

 

סביבת האינפלציה בארה"ב ממשיכה להיות יציבה, כאשר ה PCE עדין מצוי מתחת ליעד הפד.

עליית מחירי האנרגיה תרמה לעליית האינפלציה, אך היציבות בליבת המדד מצביעה על כך שלחצי המחירים הבסיסיים נותרו מתונים. במצב זה הפד ישאיר את הריבית ללא שינוי לאורך זמן רב יחסית. 

העלייה במחירי הבנזין בחודש שעבר הביאה לעלייה של 0.8% ברכיב האנרגיה שבמדד המחירים לצרכן, תוך תרומה לעליית המדד הכולל בשיעור של 0.3%. ברמה השנתית המדד הכולל עלה ב-2.1%, לעומת 1.8% החודש הקודם. השפעות הבסיס הקשורות למהלך מחירי הדלק מתחילת השנה גורמות לכך שהאינפלציה של המדד כולו תעלה עוד יותר בתחילת 2020.

 

 

מדד מחירי הליבה עלה בשיעור חודשי של 0.2% זה החודש השני ברציפות, כאשר השיעור השנתי נותר ללא שינוי על 2.3%. עדיין אין סימנים של ממש לתרומת המכסים על יבוא מסין על המחירים לצרכן. מחיר שירותי הליבה עלו ב -0.3% עקב עלייה בשירותי דיור שקוזזה חלקית על ידי עלייה מתונה במחירי הטיפול הרפואי. 

המשך היציבות היחסית של עלויות העבודה ליחידות תוצר מרמז כי האינפלציה לא "תרים ראש" בקרוב ומדד ה- PCE המועדף על פד יישאר מתחת ליעד של 2%. 

הייצוא הסיני ממשיך לסבול מהמכסים האמריקאים. פעילות הייצוא מסין ממשיכה ללכת לחלופות אחרות.

התכווצות היצוא בחודש נובמבר הייתה בשיעור שנתי של 1.1% לעומת 0.9% באוקטובר (במונחים של דולר אמריקאי). התכווצות עמוקה ביצוא לארצות הברית גברה בהשפעתה השלילית על יצוא חזק יחסית למדינות אחרות. המשך הירידה ביצוא לארה"ב מרמז כי המכסים שהוטלו על ידי ארה"ב משפיעים על היצוא מסין – בעיקר בשינוי הרכב מדינות היעד של סין.

צמיחת היבוא הפכה חיובית בנובמבר, לראשונה מאז אפריל. זה בא כתוצאה מהאצה ביבוא מארה"ב תוך חזרה לשיעור שינוי שנתי חיובי לעומת שיעור שינוי שלילי משמעותי קודם לכן. עם זאת, המעבר מהתכווצות משמעותית לעלייה קלה בשיעור השינוי השנתי של היבוא מארה"ב נובע מהשפעות בסיס בלבד ולא משינוי לטובה ברמה החודשית. הסביבה הגלובלית החלשה תשאיר את צמיחת היצוא של סין חלשה מאוד. הפחתת שיעורי המכס שעשויים להוות חלק מעסקת "שלב ראשון" לא ישנו באופן מהותי את התחזית זו בטווח הקצר. יתרות המט"ח בסין הסתכמו בסוף נובמבר בסך של 3,096 מיליארד דולר, ירידה של 9 מיליארד דולר לעומת החודש הקודם, כל זה כתוצאה מהשפעות שיערוך.

 

המלצות לפעילות: הירידה בתלילות העקומים המקומיים עשויה להימשך על רקע היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל. החלקים הארוכים של העקומים צפויים להמשיך בביצועים עודפים ביחס לעולם על רקע הכניסה של ישראל למדד ה WGBI. האפיק השקלי הלא צמוד ממשיך להיות מועדף להשקעה.

ריבית בנק ישראל צפויה לשמור על יציבות לאורך השנה הקרובה הגם שהורדה סמלית נוספת לרמה של 10 נ"ב בהחלט על הפרק. בנק ישראל מצידו יתרכז ככל הנראה בפעילות בשוק המט"ח כל עוד השקל נע ברמות של 3.45 – 3.50 ₪ לדולר. תלילות העקומים המקומיים עשויה להמשיך ולרדת קלות בעיקר בחלקים הארוכים של העקומים. אנו ממשיכים להעדיף את האפיק השקלי הלא צמוד תוך המשך המלצה על אחזקה סינתטית של מח"מ האחזקות בשני האפיקים. המשלב השקעה בחלק הארוך של העקום בשילוב מזומן. להערכתנו מומלץ להגדיל האחזקה במזומן על חשבון איגרות החוב הקצרות שנושאות תשואה אפסית. יש לזכור כי האוצר לא יקיים הנפקות נוספות החודש.

ריכוז המלצותינו: 

  אנו ממליצים השקעה במח"מ 5 שנים.

  אנו ממליצים על אחזקה עודפת בשקלים הלא צמודים.

  מומלצת הגדלת רכיב המזומן על חשבון אג"ח לטווח קצר.

  חשיפה לאג"ח בטווח הארוך מומלצת בעיקר על ידי איגרות חוב לטווח של 20 – 30 שנה חלף איגרות חוב לטווח  של 10 שנים על רקע העובדה כי התלילות בטווח 10 -30 שנה עדיין ממשיכה להיות גבוהה יחסית.

 

אג"ח חברות

מגמה חיובית נרשמה השבוע בשוק האג"ח הקונצרני תוך עליות שערים כמעט בכל המדדים. התנודתיות הגבוהה במדד התל בונד גלובל נמשכת כאשר השבוע רשם המדד עליה של 1.5% לאחר ירידה חדה בשבוע הקודם. רמת המרווחים ממשיכה לרדת. שוק ההנפקות רשם שבוע פעיל במיוחד.

שוק האג"ח הקונצרני נסחר השבוע במגמה חיובית כאשר המדדים המרכזיים רושמים עליות שערים. האפיק השקלי הלא צמוד ממשיך לבלוט בביצועים עודפים גם בשוק הקונצרני. רמת המרווחים בשוק ממשיכה את מגמת הירידה הנמשכת מאז חודש אוגוסט והיא מצויה ברמות השפל של התקופה האחרונה. התנודתיות הגבוהה במדד התל בונד גלובל ניכרה גם השבוע כאשר המדד רשם עלייה של 1.5% בסיכום שבועי זאת לאחר ירידה של יותר מ 2% בשבוע המסחר הקודם.

 

 

השוק הקונצרני ממשיך ליהנות מהמגמה החיובית בשוקי המניות וכן מהמשך עליות המחירים באפיק הממשלתי ובדגש על האפיק השקלי הלא צמוד. החלופה הנמוכה של השקעה באג"ח ממשלתי ופקדונות בנקאיים צפויה להמשיך ולהניע את כספי הציבור לנכסי סיכון וביניהם האפיק הקונצרני.

השוק הראשוני חזר לפעילות מואצת כאשר מתחילת החודש גויסו יותר מ 5 מיליארד ₪ לעומת גיוס של כ – 3.2 מיליארד ₪ במהלך כל חודש נובמבר. רוב מכריע של ההנפקות, מראשית החודש, משויך לסקטור הבנקאי. בלטו בגיוס מתחילת החודש בנק דיסקונט (2.7 מיליארד ₪), בנק איגוד (0.8 מיליארד ₪) ובנק ירושלים (0.4 מיליארד ₪). הבנקים אחראים השנה ליותר מ 30% מסך הגיוסים הקונצרניים. מתחילת השנה גייסו חברות יותר מ 61 מיליארד ₪ כך שסכום הגיוס הכולל השנה לא צפוי להיות שונה מהותית מסכום הגיוס בשנה שעברה (כ – 65 מיליארד ₪).

 

 

המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:

אנו סבורים כי בתשואות ובמרווחים הנוכחיים יש להתרכז בעיקר בהשקעה בסדרות בדרוג קבוצת A.

בדומה לאפיק הממשלתי, אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני של עד 5 שנים.

יש עדיפות להשקעה באג"ח שקלי לא צמוד.

מומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים. 

עם זאת למחפשים השקעה באינדקסים נראה כי המרווח של התל בונד שקלי 50 הופך אותו לאטרקטיבי יחסית להשקעה.

הנפקות אג"ח חברות בולטות (לפחות 100 מש"ח) בשבוע האחרון (לא כולל ני"ע מסחרי ואג"ח בעל אופציית פירעון לטווח קצר).*

רווח בהנפקה** הערות מרווח תשואה דירוג מח"מ סכום ענף שם החברה

0.40% שקלי בריבית קבועה. אג"ח בדרגת פיקדון. 0.60% 1.17% AAA 5.7 1,861 בנקים דיסקונט י"ד

0.25% שקלי בריבית קבועה. אג"ח בדרגת פיקדון. 0.50% 0.75% AAA 2.9 807 בנקים דיסקונט י"ג

לא נסחר עדין שקלי בריבית קבועה. 1.57% 2.16% A 5.8 427 אנרגיה אנרגיקס א'

לא נסחר עדין צמוד מדד. אג"ח בדרגת פיקדון. 0.83% 0.08% AA- 5.5 405 בנקים ירושלים ט"ו

0.50% צמוד מדד 2.35% 1.61% A- 5.3 287 נדל"ן אדגר השקעות י'

0.30%- שקלי בריבית קבועה. כולל שעבוד כלי רכב. 2.63% 2.97% A+ 3.7 266 ליסינג אלדן ו'

0.05%- צמוד מדד. 3.29% 2.50% ללא דרוג 5.4 171 אחזקות צור י'

4,224    סה"כ:

 

 

 

 

* רשימה כוללת רק חברות שהשלימו את המכרז לציבור. תשואה כוללת עמלות למשקיעים    מוסדיים. סכום הגיוס אינו כולל עסקאות החלפת אג"ח והנפקות אג"ח עתידיות.

מתחילת השנה גייסו חברות (כולל בנקים וכולל הנפקות ני"ע לטווח קצר) כ – 61.4 מיליארד ₪.

בשנת 2018 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 65.0 מיליארד ₪.

בשנת 2017 גויסו בהנפקות אג"ח חברות (כולל בנקים) כ – 72.6 מיליארד ₪.

** רווח מחושב ביחס למחיר המכרז המוסדי. 

הנפקות האוצר ובנק ישראל

  משרד האוצר יקיים השבוע (17.12) מכרז הפוך במסגרתו ירכוש מהציבור את ממשק 120 וממשמ 520.