עיקרי דבריה של יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בכנס אלי הורוביץ לכלכלה ומחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה:
במסגרת המושב שהתקיים בנושא "האסטרטגיה הכלכלית של הממשלה הבאה - לאן פנינו?"
שוק ההון הישראלי –ובכלל זה הבורסה לניירות ערך בתל אביב – עדיין איננו מהווה "כתובת" רלבנטית למימון פעילותן של חברות קטנות ובינונית ובמיוחד של חברות צמיחה (High Growth). מרבית חברות הסטארט-אפ המצליחות בוחרות בנתיבי מימון חלופיים וחלקן בשלבים מסויימים גם בוחרות להימכר לחברות רב-לאומיות (אם כי בשלוש השנים האחרונות אנחנו רואים התמתנות בכמות האקזיטים). אלה שבוחרות להנפיק לציבור עושות זאת, בדרך כלל בבורסות מעבר לים וישראל נחשבת ליצואנית מובילה של חברות לבורסות זרות – בראשן בורסת נאסד"ק, שקוסמת ליזמים, וכלה בבורסת סינגפור והבורסה האוסטרלית שלאחרונה מהווה מוקד עליה לרגל. לתופעה זו, של בריחת החברות והמוחות הישראליים לחו"ל, השפעות שליליות על הכלכלה הישראלית.
עלינו – כל היושבים סביב השולחן הזה - לבחון כל העת גם נתיבים אחרים. הבחינה הזו תהיה כרוכה בלקיחת סיכונים מצד כולנו. באין סיכון אין גם סיכוי.
ולכן זו חובתנו.
אנחנו מקדמים יעדים אלה באמצעות כלים שמנחים אותנו ובכלל זה: קידום חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית, קידום תחרותיות, הוגנות ושקיפות של השווקים הפיננסיים ושמירה על האינטרסים של המשקיעים והצרכנים הפיננסים.
הנפקתה המוצלחת של הבורסה בתל אביב ושלוותה על-ידנו, תוך הבעת אמון גורפת של משקיעים גלובאליים משמעותיים, הייתה צעד חשוב במיצובה כ-market place יעילה ואטקטיבית גם לחברות טכנולוגיות שמבקשות להנפיק ולגייס בה ולפרוץ ממנה מחוץ לגבולות ישראל. אנחנו פועלים כל העת לחיזוק מעמדה של הבורסה הראשית של ישראל כחלופה יעילה לגיוסי הון. פעלנו למשל באמצעות הרחבת מנגנון מנגנון הרישום הכפול למדינות כמו סינגפור והונג-קונג וכן ליישום תהליכי סטנדרטיזציה כגון: דיווח של חברות בשפה האנגלית כברירת מחדל והטמעה של מתכונת ה-iXBRL שמציב את שוק הישראלי לצד שוקי ההון המתקדמים באירופה ובארה"ב.
רק בסוף השבוע האחרון התבטאה כריסטיאן לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופאי, בנושא האתגרים שמציבים לנו השווקים הדיגיטלים ואמרה שהיכן שישנו ביקוש – היא אמרה – עלינו להקדים את זמנו. כך נשתדל לעשות גם אנחנו ברשות ניירות ערך.