התוכנית האסטרטגית ב-2017, דיברה על הגברת שיקוף הכלכלה הישראלית בבורסה, בנוסף, הגברת הנזילות, הרחבת סל השירותים, תוך דגש על פעילות בסטנדרטיים בינלאומיים.
גידול בכמות החברות שנסחרות בבורסהו ושהונפקו מ-10 בין 2014-2016, ל-35 בין 2017-2019. גידול בהיקף גיוסי ההון בשנים אלה מ-1.8 ל-8.1 מיליארד שקלים.
לדברי בן זאב, ביחס לגודל, הבורסה נמצאת באחד המקומות הראשונים בעולם, מהרבה סיבות, בין אם התפיסה של הבורסה משתנית, לאור המעבר לחברה פרטית, שיקולי העברה בין דורית, והבנה של הציבור בעולם, ואולי זה מחלחל גם לישראל, כמקום שכדאי להיות בו. זה משתנה, וזה חלק מפוטנציאל הצמיחה של הבורסה. לבורסה לא היה את הקשר והקישור לציבור המשקיעים. אם מייצרים את ה-marketplace הנכון, חברות יגיעו.
לדבריו, היקף הכסף שיושב בפקדונות בארץ, בין באופן אבסולוטי ובטח באופן יחסי, קצב גידול הנכסים תחת ניהול של המוסדיים גדל מאוד מהר. אין סיבה שהיקף המסחר בבורסה לא יגדל.
שוק האג"ח בישראל
שוק האגח בארץ הוא מקום שני בעולם במסחר באגח חברות. 37 חברות זרות שמגייסות בבורסה. לדעת בן זאב, נראה גם חברות שמגייסות דרך הבורסה מגופים בינלאומיים, מה שנקרא Global Debt Offering. אנחנו יכולים להביא מותגים בינלאומיים חזקים וגדולים, שיגייסו חוב מהציבור הישראלי, וממשקיעים בינלאומיים.
הגברת נזילות, סדר גודל של 900 מיליון, לסדר גודל של 1.1 מיליארד שקלים. רחוק מהפוטנציאל של השוק המקומי. ב-5 השנים האחרונות היקף אחזקות הציבור עלה ל-59%. אחד הגורמים לכך היא רפורמת המדדים.
אחד הדברים שמדברים עליו זה חבר בורסה שיבצע הפצה דיגיטלית של קרנות נאמנות.
שיפור חיבוריות של הבורסה. סטנדרט בינלאומי
רישום ETF זר לבורסה. נכון להיום Blackrock הם היחיד שנרשם בארץ. זו התחלה, ומקווים שיבואו עוד שמות.
רישום וסליקת קרנות השקעה אלטרנטיביות
החברה לרישומים, גרם להורדת המחירים בשוק. הושק פורטל דיגיטלי לכך.
יעדים ל-2020
בכל השווקים, יש ברוקרים דיגטליים, זולים. החש"בים בארץ אין להם בסיס לקוחות גדול. אין סיבה שבארץ לא יהיה Retail Broker. יש גופים שמתעניינים להיכנס לעניין הזה, ומקווים שזה יקרה בקרוב. זרועות ההפצה בארץ לא השתנו. אין היגיון שזה יישאר אותו דבר.
80,000 עסקאות, בהיקף של 200 מיליארד שקל נעשות בחברות בורסאיות מחוץ לבורסה. לכן הבורסה מעוניינת לקיים עשיית שוק בהתחלה במניות תא-35, כולל תגמול של הבורסה על הציטוטים במרווחים מצומצמים.
מערכת השאלות מרכזית של הבורסה, בפלטפורמה דיגיטלית.
האקזיטים והכלכלה הישראלית
בעשור האחרון, 112 מיליארד דולר התאיידו מהמדינה. מדובר על הייטק, שיש להגיד עליו המון מילים טובות. מדינה שמצמיחה כל כך הרבה אנשים, הגיוני שגם לישראלים יהיה כסף להשקיע בו. רוב האקזיטים מתמקדים בסדר גודל של 200-400 מיליון דולר, אין סיבה שלא יישארו בישראל.
המודל של ההנפקה של הבורסה, מאפשר לחברות הנפקה פרטיות, להיות חברה ציבורית, להמשיך לגדול, להיחשף למשקיעים זרים. חלק מהחברות נמחקות על-ידי M&A, לפחות אז מי שקנה את החברה הרוויח מזה, בין אם באופן ישיר או עקיף. המדינה נתנה הטבות מס, והיא לא הסתכלה אם אתה נסחר בבורסה או לא.
אם חברה מגייסת בבורסה, כולל דואלית, וגיוס בחו"ל, היא יכולה להכיר בהוצאות ההנפקה שלה לצרכי מס.
בזכות הרישום הכפול, שהורחב ל-6 בורסות, חברה יכולה בקלותו לעשות רישום כפול, ולעשות הנפקה גלובלית מיידית. הפתרון עובר דרך הבורסה.
הטלת חובת דיווח מוגברת על חברות
לשאלת כתב FUNDER, לגבי החיוב של חברות לגבי דוחות כספיים, אמר בן זאב, שהם לא מעוניינים להטיל חובה על חברות, כולל על חברות תא-35. הם פונים ומדברים עם החברות כדי שלא יפרסמו דוחות כספיים במהלך היום, וכדי שיודיעו מראש על מועד הדיווח. זה מתקדם, אבל הבורסה לא מעוניינת לחייב את החברות.
פעילות הנגזרים בבורסה
בתשובה לשאלת כתב FUNDER, אמר בן זאב, כי יש ירידה של כמה שנים רצופות בפעילות בבורסה. הבורסה מקיימת חשיבה לעומק בנושא, אולם עדין מוקדם מדי לדבר על דברים מסוימים. זה נמצא כחלק מתוכנית העבודה.