תקציר שידור חי של הרשות לניירות ערך >>> היתרונות בעולם קרנות הנאמנות

בשידור Facebook Live על קרנות נאמנות שרון אופיר שטרית, מנהלת היחידה לפיקוח על קרנות נאמנות במחלקת השקעות ואבי לאור, סגן מנהלת היחידה לפיקוח סיפרו על קרנות נאמנות:

 

 
שרון אופיר שטרית ועוד אבי לאורשרון אופיר שטרית ועוד אבי לאור
 

משה שלום
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
29/12/2019

ביום רביעי שעבר, ה-18 לחודש, בשעה 18:00, ראינו עוד מאמץ מבורך, מצד הרשות לניירות ערך, לפתוח את צוהר ההבנה על כל נושא קרנות הנאמנות לקהל הרחב. בשידור Facebook Live על הנושא הרחיבו עבורנו שרון אופיר שטרית, מנהלת היחידה לפיקוח על קרנות נאמנות במחלקת השקעות ואבי לאור, סגן מנהלת היחידה לפיקוח על קרנות נאמנות:


כמה נקודות חשובות מן התעשייה הגדולה הזו. מטרת סקירה קצרה זו היא לנסות ולהיות נאמנה לנאמר על ידם, ולהעביר לכם את ההארות שקיבלנו מהם על הנושא. רוב השידור נבנה על בסיס שאלות מן הציבור, אשר רוכזו בשטף כרונולוגי נושאי, כך שהשומע יוכל לקבל הכי הרבה מידע אך בצורה המסודרת, והעוקבת, ביותר. יש לומר מיד: מעשה זה של הרשות נכנס לאוסף דברים ומעשים המראים לנו שתעשיית הקרנות בהחלט נמצאת בחלק העליון של העדיפויות מבין הנושאים לקידום ולפיתוח. אנו, ב-פאנדר, נהיה כמובן הראשונים לברך על כך, ולתת את כל שאנו יכולים כדי להרחיב את הידע, ואת הכלים, למשקיעים הפעילים בתחום, ולאלו שיכולים ורוצים להיות כאלו. אגב, כל התמונות והגרפים שתראו בסקירה קצרה זו מגיעה מאותו שידור חי.

את השידור פתח הנושא המובן מאליו והוא: "מהי קרן נאמנות", ואחריו היתרונות הגדולים שבהשקעה בכלי הפיננסי המיוחד הזה. הוזכרו כמה מן הבולטים מאותם יתרונות: 
  • הנזילות: ניתן לקנות ולמכור כל כמות יחידות, על בסיס מחיר אחיד, הנקבע פעם ביום, וללא חשש של חוסר בקונים ומוכרים כנגדנו כפי שקורה במסחר רציף בבורסה. 
  • השקעה בכל סכום: למעשה אין כמעט מקסימום, אך עיקר העניין כאן הוא שאין גם מינימום מעשי, אלא מחירה של יחידת קרן אחת כאשר אלו, הרבה פעמים, מתומחרות בשקלים בודדים.
  • שקיפות: כל נושא לגבי האנשים והגופים המעורבים, ניהול ההון והנאמנות עליו, הרכבי התיקים, וכו... כל אלו נמצאים תחת רגולציה קפדנית, כאשר המידע גלוי ונמצא קיים לציבור הרחב לבחינה. 
  • מיסוי: אין מיסוי על פעילותה הפנימית של הקרן עצמה. המיסוי היחיד שנלקח מן המשקיע הינו מס רווחי ההון כאשר נמכרת חלק או כל האחזקה בקרן. 
  • מגוון עצום: קיימות כיום כ-2000 קרנות מכל סוג, ומכל קטגוריה אפשרית של השקעה, בארץ ובחו"ל. 
  • ולבסוף, הקלות שבה ניתן לבצע את מה שאנו רוצים: הן מחשבון הבנק והן דרך חברי בורסה אחרים. 

בסה"כ, המסר היה והינו שקרנות נאמנות הינן הכלי הקל, המגוון, הבטוח ביותר רגולטורית, והשקוף ביותר שיש כיום בפני המשקיעים לצורך ניהול תיק השקעות עצמאי. אבל איך בוחרים קרן? לצורך זה הסבירו שרון ואבי שישנם פרמטרים המיועדים להקל על אותה החלטה, וזאת מעבר לפנייה לאנשי מקצוע מייעצים ומכוונים: 
  • שם הקרן, אשר מהווה את נקודת הפתיחה להבנת מהותה, 
  • פרופיל הקרן המגדיר אחוזי חשיפה לסוגי הנכסים השונים (מניות, אג"ח, מט"ח, וכ...), 
  • והתשקיף הזמין תמיד באתרי הבורסה ("מאיה"). 

על בחירת הקרן הספציפית לקנות, המשקיעים חייבים לקחת אחריות בעצמם אבל מוסדות ההון בארצנו בהחלט ניסו לעשות המיטב כדי להקל עלינו על מנת למצוא את הקרנות הטובות לביצוע אותה משימה ספציפית. דוגמה לאוסף הגדול של הקרנות העומדות לפני החלטת המשקיעים ניתן למצוא במסך הבא, המתאר את הסיווגים השונים לעולם אגרות החוב:


הנושא הבא בשידור דן בעלויות ביצוע, והחזקת הקרנות. ברור שעיקר העניין כאן נמצא בדמי הניהול אבל ישנן גם הוצאות שאינן כל כך ידועות כמו שכר נאמן, דמי הפצה, ושוני בין קרנות נאמנות וקרנות סל בדבר עמלות קניה ומכירה הקיימות בסוג השני ולא בראשון. מה שהודגש, ונראה כנקודה שבאמת חשוב לזכור היא, שהתשואות המפורסמות על הקרנות הן תמיד תשואות נטו, דהיינו אחרי קיזוז דמי הניהול שיעורי ההפצה, ושכר הנאמן. בגדול: לא יהיו הפתעות בזמן מכירת הקרן. עוד נקודה חשובה למדי הייתה הירידה המתמדת בדמי הניהול הנלקחים מן הציבור, ולצורך כך הוצג הגרף הבא, המתאר את השיעור הממוצע של דמי הניהול לאורך זמן:


ברור שזו מגמה חיובית עבור הלקוחות, וקצת פחות עבור הגופים המנהלים את הכספים, אבל מחויבת המציאות בעידן של תחרות כה חזקה. 

מכאן היה ברור שנתקדם לנושא המבדיל בין סוגי הקרנות השונות, וזאת על פי מהותן ותפקידן. למעשה, ישנן שני סוגי קרנות נאמנות: פאסיבית ואקטיבית, וסוג אחד של קרנות סל, אשר הינה קרן פאסיבית הנסחרת בבורסה בצורה רציפה. מה ההבדל בין אקטיבית לפאסיבית? פשוט מאוד: האקטיבית, או בשמה השני "המנוהלת", מגדירה מנדט של מגבלות למנהל כספים מקצועי. על פי מנדט זה המנהל בוחר את הנכסים שהוא רוצה בתיק הקרן. בחירתו החופשית (בקרן גמישה) או המוגבלת (נניח בקרן האומרת שיש אפשרות להחזיק עד 20% מניות), יחד עם הכישרון שלו לבחור את הנכסים הטובים מבין אלו שניתן, ייקבעו את ביצועי הקרן. 

לעומת זאת, בקרן פאסיבית, או בשמה השני "מחקה", אנו מתחקים ועוקבים בדייקנות אחרי נכס בסיס פיננסי מוגדר היטב: מדד מניות, מדד אג"ח, סחורה או מטבע, או שילוב ביניהם. בכל מקרה, בסוג זה של קרנות אין לשיקול דעת מצד מנהל הקרן. אין דבר וחצי דבר מכישרון הגוף המנהל המשפיע על ביצועי הקרן אלא רק מה שעשה נכס הבסיס עצמו. וכאן קיבלנו גרף נוסף מן הדוברים, המראה את החלוקה של שני סוגי הקרנות בשוק ההון אצלנו, גרף המראה שיש העדפה בהחלט לצד האקטיבי יותר של השוק:


בסוף השידור נאמרו כמה מילים על המגוון העצום של מה שניתן לבצע בעזרת קרנו,ת כאשר זה הוצג ויזואלית בצורה יפה במיוחד על ידי הגרף הבא:


שימו לב שרוב העוגה שבגרף נמצאת בצד האג"חי של הדברים, ואם אנו נקבץ את הצד הזה עם החלק של הכספיות אזי נותר חלק די מועט למניות בארץ (13%) ובחו"ל (16%) המהוות את החלק ה"מסוכן יותר" בתיק הציבור. ברור שגם באג"ח ישנו חלק בעל סיכון פוטנציאלי אבל, תפיסתית, הגרף הזה מצביע בהחלט על סוג של שמרנות אצל משקיעי הארץ בקרנות. ומה לגבי העתיד? הוזכר נושא שילוב קרנות הגידור לתוך עולם קרנות הנאמנות אבל הוזכר שיש בהחלט לכך עוד הרבה חזון למועד, ובינתיים, יש בהחלט הרבה "בשר" עבור מי שרוצה לנהל את תיקו בעזרת הכלי הנהדר הנקרא קרן נאמנות. 

x