פועלים >> תחזית כלכלית ל- 2020

 

כלכלה גלובלית 

ירידה באי-הוודאות הגלובלית תרמה לאווירה חיובית מאד בשווקים לקראת סוף שנת 2019. ברקע, כאמור, גוברות ההערכות לחתימה בקרוב על הפרק הראשון בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ובבריטניה אישר הפרלמנט את היציאה מהאיחוד האירופי בסוף חודש ינואר 2020. מנגד, בארה"ב הצביע הקונגרס בעד הליך של הדחת הנשיא טראמפ, אך השווקים הפיננסיים לא הושפעו מההחלטה, ככל הנראה מכיוון שהסנאט האמריקני, בו קיים רוב למפלגה הרפובליקנית, צפוי לדחות את ההצעה להדחת הנשיא. האירוע הפוליטי המרכזי ב-2020, הוא ככל הנראה הבחירות בארה"ב. הבחירות יערכו בנובמבר 2020. הפערים בין הגישות הכלכליות של המפלגות הם גדולים, והם יעמדו במרכז מערכת הבחירות של המפלגות. צפויה לנו כנראה תקופה של כמעט שנה עם ציוצים בטוויטר, ולחץ מתמשך על הפד, ואלו צפויים להערכתנו להשפיע לחיוב על השווקים. החששות ממיתון גלובלי פחתו באופן משמעותי, והכלכלה הגלובלית צפויה לצמוח ב-2020, בדומה לשנה החולפת, בשיעור של 3.1%, שיעור הנמוך מרמה של כ-3.7% בממוצע שנרשמה בשנים 2017-2018, אך עדיין כזה שישמור על יציבות ויתמוך בשווקים.

 

בשנה הקרובה צפויה יציבות בריביות הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, ובראשם הפד. הפד אותת בהחלטתו הקודמת שהריבית תיוותר ברמתה הנוכחית לאורך השנה הבאה. הלחץ על הפד להפחית ריבית פעם נוספת צפוי להיות גדול, בהינתן שזו שנת בחירות, ואנו מעריכים כי ההסתברות להפחתה נוספת אינה נמוכה. מכל מקום הריבית הנוכחית מהווה כבר אזור נוחות מבחינת חברי הפד. במדינות אירופה לעומת זאת גדלה אי-הנוחות מהתקופה המתמשכת של הריבית השלילית. שוודיה היא אולי הסנונית הראשונה שאיפסה את הריבית בשבוע שעבר, אבל כנראה שה-ECB לא ילך בעקבותיה ב-2020, אלא ימתין לראות שהצמיחה לא נסוגה לאחור. הריביות הנמוכות ימשיכו לאפשר 'תמחור מתוח' של הנכסים הפיננסיים. מבחינה זו, כל עלייה באינפלציה שתאותת על הקדמת העלאות ריבית עשויה להוות גורם סיכון מבחינת השווקים.

 

גורם סיכון - עלייה בחובות הפרטיים והציבוריים בעולם. הנתונים על סך החוב העולמי (ציבורי ופרטי) שמפרסמת קרן המטבע הבינלאומית מראים שבסוף שנת 2018 הגיע סך החוב בעולם ל–188 טריליון דולר, עלייה של 3 טריליון דולר בהשוואה לשנת 2017. יחס החוב לתוצר הממוצע (משוקלל לפי התמ"ג של כל מדינה) הסתכם בשנת 2018 בכ-226 אחוזים, עלייה של 1.5 נקודות אחוז לעומת השנה הקודמת. אף על פי שזו הייתה העלייה השנתית הקטנה ביותר ביחס החוב העולמי מאז 2004, הרמה הגבוהה מאותתת על רמת פגיעות גבוהה של מדינות רבות לתרחיש של משבר. על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית מגמת העלייה בחוב הכולל של מרבית המדינות נמשכה גם בשנת 2019.

 

ארה"ב צפויה לצמוח בכ-2%, האטה לעומת צמיחה של כ-2.2% ב-2019 ו-2.9% ב-2018. למרות ההאטה עדיין מדובר בצמיחה טובה יחסית לכלכלה האמריקנית, כל שכן במשק שנמצא בתעסוקה מלאה, ובמחזור עסקים חיובי מתמשך של כעשור. התמונה המאקרו-כלכלית עדיין מצביעה על יציבות, בעיקר בשוק התעסוקה ובצריכה הפרטית, והנתונים האחרונים, בעיקר מדדי אמון הצרכנים, אף מחזקים את התחזית להתחזקות בצמיחת ארה"ב במחצית הראשונה של 2020. נקודת התורפה היא ההשקעות שנמצאות במגמת ירידה, אך אלו קשורות כנראה לחששות ממלחמת הסחר. בשוק הנדל"ן נרשמה בשנה האחרונה התעוררות, עם עלייה בהתחלות הבנייה ובמכירות. מדד מחירי הבתים של קייס שילר עלה בשנה האחרונה (עד ספטמבר) ב- 3.2%. במקביל, מדדי האמון של היזמים בתחום הבנייה נמצאים ברמה גבוהה יחסית לעבר. נתוני האינפלציה בארה"ב נותרו יציבים יחסית ב-2019, ומדד ה-CORE PCE לחודש אוקטובר הסתכם ב-1.6% (בקצב שנתי) עדיין נמוך ממרכז היעד (2%). בשנה החולפת שינה הפד את מדיניותו המוניטרית, והוריד את הריבית שלוש פעמים לרמה של 1.75%. בהודעת הריבית לחודש דצמבר, עלה מהפד המסר שהריבית תיוותר בטווח הקרוב ללא שינוי, אלא אם כן יהיו שינויים מהותיים במצבה של הכלכלה. למעשה אף חבר פד אינו צופה הפחתת ריבית, אך שוק האג"ח צופה בהסתברות של כ-55% הורדת ריבית בדצמבר 2020. אנו צופים עוד הפחתת ריבית אחת בארה"ב ב-2020 לרמה של 1.50%.

 

בגוש האירו, סביבת הצמיחה הכלכלית תיוותר נמוכה יחסית גם בשנת 2020, ברמה ממוצעת של כ-1.0%. עיקר החולשה היא בענפי התעשייה, בראש ובראשונה בגרמניה, כאשר מנגד ענפי השירותים הם המקור העיקרי להתרחבות בפעילות. מדדי האמון הכלכליים נמצאים מזה זמן רב ברמה נמוכה ואינם מאותתים על האצה צפויה בצמיחה. הבנק המרכזי האירופי הוריד גם הוא את הריבית במהלך 2019 (לרמה של 0.5%-) ושב לרכוש אג"ח. אנו מעריכים שלא צפוי שינוי במדיניות המוניטרית ב-2020, אם כי יתכן שה-ECB יחל במחצית השנייה להכין את הקרקע לעליית ריבית ב-2021.

 

בריטניה סוף סוף בדרך לברקזיט תחת בוריס ג'ונסון. הפרלמנט הבריטי אישר ברוב של 358 קולות בעד מול 234 קולות נגד את הצעת ראש הממשלה ליציאה מהאיחוד האירופי ב- 31 בינואר הקרוב. מועד זה יציין את תחילתה של תקופת מעבר שככל הנראה תימשך מעבר ל- 2020. מוקד תשומת הלב עובר עתה למשא ומתן בין ג'ונסון לנציגי האיחוד האירופי בנוגע לפרטים המדויקים של הסכם הברקזיט. למרות הקשיים שצפויים סביב יישום ההסכם תוסר אי-הוודאות סביב היציאה מהאיחוד. כלכלת בריטניה שרשמה האטה בצמיחה ב-2019 לרמה של כ-1.3%, צפויה לרשום שיעור צמיחה דומה גם ב-2020.

 

בשנת 2019 נרשמה האטה בצמיחת השווקים המתעוררים והם צמחו בקצב של כ-4.0% בלבד לעומת קצב של 4.5% ב-2018. ההאטה בצמיחה בלטה בסין, שהושפעה בין היתר לרעה ממלחמת הסחר בינה לבין ארה"ב. בשנת 2020 הצמיחה בסין תיוותר סביב 6.0%, אך מספר שווקים מתעוררים יוסיפו ליהנות מהסטת הסחר אליהם, בשל מלחמת הסחר. אנו מעריכים שהצמיחה בכלל השווקים המתעוררים תאיץ מעט ב-2020 לרמה של כ-4.2%. האינפלציה במרבית השווקים המתעוררים ירדה במהלך 2019 והיא צפויה לאפשר לבנקים המרכזיים להמשיך לנקוט במדיניות מרחיבה מעודדת צמיחה.

 

סין - הצמיחה תיוותר ברמה של כ-6.0%. בשנה שחלפה הצמיחה בסין האטה מרמה של 6.6% לכ-6.1%. קובעי המדיניות שמו דגש רב על היציבות הפיננסית ושוק העבודה, ואפשרו לצמיחה להאט. המדיניות המקרו כלכלית המרחיבה של ממשלת סין בחודשים האחרונים משפיעה על הפעילות במשק הסיני ויחד עם הירידה בחששות ממלחמת הסחר בין סין לארה"ב צפוי להירשם שיפור באמון הצרכנים והעסקים. בנובמבר האחרון, הבנק המרכזי הפחית, בפעם הראשונה בארבע השנים האחרונות, את ריבית הריפו לשבוע (לרמה של 2.5%), וגם ריבית הפריים, הופחתה בפעם השלישית מאז אוגוסט. במבט כולל, אנו סבורים שהמדיניות הפיסקלית והמונטרית המרחיבה תימשך ותשמור על צמיחה יציבה. גורם הסיכון העיקרי מוסיף להיות החובות הגדולים שמעיבים על כל המערכת הפיננסית. 

 

ישראל

הצמיחה במשק הישראלי תאט, אך עדיין תהיה קרובה ל-3%. בדומה לעולם, שנת 2020 תושפע מההתפתחויות הפוליטיות. לתוצאות הבחירות בישראל השפעה נמוכה יחסית על השווקים, ביחס לארה"ב לדוגמה, זאת כל עוד תוקם בסופו של דבר ממשלה יציבה. ההשפעה העיקרית על המשק נובעת לכן מהתמשכות המצב בו אין ממשלה קבועה. שנת 2020 תיפתח ללא תקציב מאושר ועם גירעון תקציבי שנאמד בכ-4% מהתוצר. התקציב ב-2020 יהיה בהתאם לזה שאושר ל-2019, כלומר הוא יהיה מרסן מאוד. כבר במחצית השנייה של 2019 הממשלה החלה לרסן את צד ההוצאות כשהתברר שהגירעון חורג באופן ניכר מהיעד. אנו מניחים שבמחצית השנייה של 2020 יתווספו לקיצוץ בהוצאות גם העלאות מסים. הריסון הפיסקאלי צפוי להערכתנו לבוא ידי ביטוי בגידול איטי יותר בצריכה הציבורית, וכן בהאטה קלה של התרחבות הצריכה הפרטית (בעיקר כשיעלו המסים).

גורם שני שעשוי להשפיע לשלילה על הצמיחה זה הייסוף החד בשער החליפין הריאלי של השקל. בשנת 2019 חל ייסוף ריאלי של כ-6.5% בשער השקל מול סל המטבעות. השפעות הייסוף המתמשך הביאו לקיפאון ביצוא הסחורות של ישראל בחמש השנים האחרונות, וקשה לראות התאוששות משמעותית ביצוא הסחורות לאחר ייסוף כזה.

 

בצד החיובי הצמיחה תושפע מהריבית הנמוכה ומהתנופה שהיא מעניקה לענף הנדל"ן. התחלות הבנייה לא הצליחות לעלות בשנים האחרונות מעל לרמה של כ-53 אלף יחידות לשנה, אולי בגלל החשש של היזמים שהחלו לראות ירידה בעסקאות. בשנה האחרונה חלה עלייה מרשימה בהיקף העסקאות, הן בשל הבשלת פרויקטים של מחיר למשתכן והן בשל אי-הוודאות הפוליטית שנוצרה. אנו מעריכים כי גורמים אלו, ובעיקר הריביות הנמוכות לכל הטווחים, ימשיכו להגדיל את הביקושים לדירות, ונראה גם עלייה ברמת התחלות הבנייה ל-55 אלף יחידות ויותר.

 

האינפלציה תעלה מעט בהשפעת העלאות המסים ותסתכם ב-1.1%. האינפלציה ב-2019 צפויה לעמוד על 0.6%. אנו מעריכים כי הסטייה מיעד האינפלציה השנה נובעת ברובה הגדול מייסוף השקל מול סל המטבעות, ושער החליפין ימשיך להיות משתנה מפתח מבחינת האינפלציה בשנה הבאה. חשוב לציין שהאינפלציה הייתה נמוכה מהיעד של 2% אליו שואף בנק ישראל, זאת גם ללא השפעת הייסוף. כלומר גורמים כמו עלייה בתחרותיות ומכירות מקוונות ממתנים את האינפלציה בישראל, והשפעתם כנראה גדולה יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות. מנגד, מדיניות הממשלה צפויה לתרום מעט לעליית האינפלציה ב-2020, זאת בניגוד אולי לשנים קודמות. העלאת שיעור המע"מ באחוז צפויה להוסיף לאינפלציה כ-0.2% לדוגמה.

 

גירעון תקציבי של 3.5% מהתמ"ג ב-2020. עד שתוקם ממשלה ויאושר תקציב ל-2020 נהיה כבר באמצע שנת 2020.