אורי גרינפלד
08/11/2016
ירידות בשווקים
החששות מניצחון של טראמפ הביאו את ה-S&P 500 לירידה של תשעה ימים ברציפות, משהו שלא קרה מאז דצמבר 1980. באופן טבעי, התקשורת, אותה תקשורת שבשבוע שעבר רשמה ש-46% מהאוכלוסייה בישראל חיה בישובים שרמת החיים בהם נמוכה מהממוצע, התעסקה בנתון הסטטיסטי הזה מבלי לציין כי על פני 9 ימים המדד ירד בסה"כ ב-3.1% ורחוק עדיין רק 4.6% משיאו הקודם. אז אם בסטטיסטיקה עסקינן, הנה הצד המשלים. מאז 1950 היו רק 12 מקרים בהם ה-S&P ירד 9 ימים ברציפות, כולל הרצף האחרון. לעומת זאת, רצף של 10 ימי ירידות התרחש רק 5 פעמים ורצף של 11 ימי ירידות רק 3 פעמים. כמה זה במונחים סטטיסטיים? ההסתברות ל-11 ימי ירידות רצופים עומדת על 0.02% בלבד, נמוך אפילו מההסתברות של הקאבס לקחת את הוורלד סירייס. במילים אחרות, הכותרת שלא תראו בשום מקום (ולשם שינוי בצדק, היא חסרת משמעות לחלוטין) היא: ההסתברות שהשוק יעלה גם אם טראמפ יבחר היא 99.98%!!!!!
דו"ח התעסוקה
בשבוע שלפני הבחירות דו"ח התעסוקה משך, באופן טבעי, הרבה פחות אור זרקורים וחבל שכך שכן מדובר בדו"ח מצוין. אמנם, בשורה התחתונה תוספת המשרות של חודש אוקטובר היתה נמוכה מהצפי (161 אלף לעומת 175 אלף) אבל זאת לאחר שנתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה ב-44 אלף משרות נוספות כך שבסיכום הדברים מדובר על תוצאות טובות מהצפי. לא רק זאת אלא שנדמה גם שהדו"ח הושפע לא מעט מהוריקן מת'יו שהכה בתחילת אוקטובר בפלורידה. לראיה, לפי סקר משקי הבית בדו"ח, 238 אלף איש דווחו שהם לא עבדו באוקטובר בגלל מזג האוויר, עובדים שכמובן יחזרו למצבת העובדים כבר בחודש הבא.
שיעור האבטלה ירד באוקטובר בעשירית נ"א וחזר לרמה של 4.9%, זאת במקביל לירידה דומה בשיעור השתתפות שירד ל-62.8%. מה שיותר מעניין הוא ששיעור האבטלה בהגדרה הרחבה יותר (U-6) הכוללת גם עובדים במשרה חלקית שהיו רוצים לעבור לעבודה במשרה מלאה וכאלו שפשוט התייאשו מחיפוש עבודה, ירד ב-0.2 נ"א לרמה של 9.5%, הרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר. העובדה ששיעור האבטלה בהגדרה הרחבה יותר יורד בקצב מהיר יותר משיעור האבטלה ה"רגיל" מלמדת שהרפיון בשוק העבודה האמריקאי הולך ומתכווץ. כתוצאה מכך, הלחצים לעליית שכר הולכים ומתגברים כאשר השכר השעתי הממוצע עלה באוקטובר ב-0.4%, מה שמביא את השינוי השנתי בו לקצב של 2.8%, הקצב המהיר ביותר בשבע השנים האחרונות. אם נניח לרגע שהכלכלה האמריקאית עדיין מעניינת את חברי הפד אז מדובר כמובן על חדשות טובות שכן עליה מהירה בשכר והחזרה הצפויה של האינפלציה ליעד כבר בחודשים הקרובים יאפשרו להמשיך בתהליך הנורמליזציה של הריבית. מצד שני, אם נניח שהדבר היחיד שמעניין את חברי הפד זה השווקים אז הנורמליזציה היחידה שנדרשת היא זו של תהליך קבלת ההחלטות בבנק המרכזי החשוב בעולם.
Breverse??
בית המשפט הגבוה בבריטניה קבע ביום חמישי שהממשלה לא יכולה להפעיל את סעיף 50 לאמנת ליסבון (הסעיף שמפעיל את הברקזיט) ללא הצבעה של הפרלמנט. בעקבות ההחלטה חזר קצת צבע ללחיים הוורדרדות של מתנגדי הברקזיט שמאמינים כי ההצבעה תתן הזדמנות לפרלמנט לעקוף את משאל העם ולהצביע נגד הפעלת הסעיף. כתוצאה מכך אפילו הפאונד החבוט הצליח לעלות בכ-1.5% מול האירו והדולר. אפשר כמובן להתווכח על המשמעות הדמוקרטית של משאל עם אם לאחריו הפרלמנט יכול להפוך את ההצבעה אבל כך או כך נראה שלא מדובר בהחלטה שתשנה משהו מהותי. ראשית, הממשלה ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון וזה צפוי להשיב עד סוף השנה. בנוסף, גם אם בית המשפט העליון יחליט שלא לקבל את הערעור (סביר ביותר), נראה כי הפרלמנט הבריטי לא צפוי להחליט באופן שונה ממשאל העם. הנתונים הכלכליים הטובים שהתפרסמו לאחרונה בבריטניה וההתאוששות המהירה בשווקים צפויים להוביל לכך שהחששות מהפעלת סעיף 50 נמוגו אט אט ושהברקזיט אכן יצא לדרך.
הכלכלה עובדת
רובכם זוכרים שבתחילת השנה השיח המרכזי עוד סבב סביב "נחיתה קשה" בסין והפחד מקריסה של חברות האנרגיה בשל ירידת מחירי הנפט. באמצע השנה קיבלנו הפחדה בשל הברקזיט והבעיות בדויטשה ולכל אלו היו השפעות מהותיות על השווקים במהלך השנה האחרונה. אבל מה קורה עם הכלכלה הגלובאלית? אי וודאות אמנם גבוהה ותוותר גבוהה בגלל הסביבה הפוליטית אבל נראה שהנתונים הכלכליים נדחקים מדי לשולי השיח. אז הנה עדכון קצר בהתפתחויות האחרונות במדדי מנהלי הרכש ברחבי העולם שמהווים בדרך כלל מדדים מקדימים מוצלחים של מספר חודשים לצמיחה הכלכלית. מאחר והפוקוס הוא בדרך כלל על ארה"ב ואירופה, לעיתים מתפספסת התמונה הגדולה. לראיה, מסתבר שב-2016 נרשם עד כה שיפור משמעותי בפעילות הכלכלית ברחבי העולם. בשורה התחתונה, על פי MARKIT, הפעילות התעשייתית הגלובלית (PMI, מדד מנהלי הרכש) כיום (אוקטובר) היא הגבוהה מזה שנתיים.
להלן הפירוט על פי מדינות:
|
מדינה |
רמת המדד |
הערות |
|
עולם |
52.0 |
שיא של 24 חודשים |
|
ארה"ב |
51.9 |
שיא של 3 חודשים, עדיין מושפעת מהתחזקות הדולר וקריסת מחירי הנפט. |
|
גרמניה |
55.0 |
שיא של 33 חודשים |
|
צרפת |
51.8 |
שיא של 31 חודשים |
|
ספרד |
53.3 |
שיא של 5 חודשים |
|
יפן |
51.4 |
שיא של 9 חודשים |
|
סין |
51.2 |
שיא של 24 חודשים |
|
בריטניה |
54.3 |
שיא של 29 חודשים |
|
הודו |
54.4 |
שיא של 22 חודשים |
|
רוסיה |
52.4 |
שיא של 48 חודשים |
|
הולנד |
55.7 |
שיא של 15 חודשים |
|
מקסיקו |
51.8 |
שיא של 5 חודשים |
|
טאיוון |
52.7 |
שיא של 8 חודשים |
|
ישראל |
9 |
נתוני סקר החברות, הרמה הגבוהה מאז 2011. (PMI תנודתי מאוד עבור ישראל, אך גם הוא בממוצע תלת חודשי בשיא מאז 2011 |
מסקנה: אי ודאות תמיד הייתה בשווקים וכנראה שתמיד תהיה, אך כשמתבוננים מעבר לסנטימנט הרגעי וכאשר ובוחנים את התמונה הכוללת, נראה כי הפעילות הכלכלית ברחבי העולם, אחרי שנתיים של דשדוש ואפילו האטה, רשמה שיפור ב-2016 ונראה כי מגמה זו תלווה אותנו גם ב-2017. משמעות נוספת של נתוני הפעילות החיוביים היא שניתן לצפות להמשך עלייה בסביבה האינפלציונית, מעבר להתפוגגות השפעות ירידת מחירי הנפט, וכי הפד ימשיך לפעול להעלות את הריבית גם השנה (ההסתברות הנגזרת בשווקים נכון להיום עומדת על 76% עבור דצמבר) וגם בשנה הבאה. סביבה גלובלית משופרת ביחד עם לחצים אינפלציוניים מתגברים צפויה להוות רוח גבית לשוקי המניות אך תתמוך פחות בשוקי האג"ח
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי, וגיא בית אור, מנהל מחלקת מאקרו, מערך מחקר ואסטרטגיה
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
