המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש ספטמבר בכ-0.3% לעומת החודש הקודם, זהו קצב צמיחה מעט גבוה מהממוצע החודשי מתחילת השנה. בנוסף, הנתונים מלמדים כי קצב הצמיחה השנתי של המדד המשולב נותר סביב 3.0%, זאת בדומה לקצב הצמיחה של הסקטור העסקי בשנים האחרונות.
הצמיחה במדד המשולב לחודש ספטמבר חלה על רקע שיפור מסוים במדדי הפעילות התעשייתית, כאשר נרשמו עליות מתונות במדדים: ייצור תעשייתי, יצוא סחורות ויבוא תשומות לייצור. במקביל, חלה עלייה חדה יחסית ביבוא של מוצרי צריכה, זאת בהמשך לצמיחה המהירה בצריכה של מוצרים בני קיימא במחצית הראשונה של השנה (לפי נתוני החשבונאות הלאומית). מנגד, נרשמו ירידות מתונות בפדיון של ענפי המסחר והשירותים. למרות זאת, בראייה ארוכת טווח, הנתונים מלמדים כי הרכב הפעילות הנוכחי מסתמך בעיקר על צריכה פרטית לצד חולשה מתמשכת ביצוא הסחורות. במקביל, נציין שחלה עלייה גם ביצוא השירותים מתחילת השנה.
בחינת הנתונים הרבעוניים מעלה כי ברביע השלישי של השנה צמח המדד המשולב בכ-3.1%, במונחים שנתיים, לאחר צמיחה של כ-3.0% ו-2.8% בשני הרביעים הקודמים. לאור המתאם החיובי הגבוה בין נתוני המדד המשולב ובין התוצר העסקי לצד התמונה החיובית העולה מסקר החברות של בנק ישראל לרביע השלישי של השנה (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה), ניתן לצפות כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי אשר עתידים להתפרסם במהלך החודש הנוכחי, יצביעו על המשך ההתרחבות בפעילות הסקטור העסקי. אולם, יש לציין כי סביבת הצמיחה הנוכחית הינה מתונה יותר בהשוואה לעבר. כך, שיעור הצמיחה הממוצע בשנים 2005-2015 עמד על 4.3%, זאת לעומת כ-3.0% כיום. במבט קדימה, אנו מעריכים שסביבת הצמיחה המתונה של השנתיים האחרונות תישמר גם במהלך 2016, וכי שיעור הצמיחה השנה של התוצר המקומי הגולמי של ישראל יהיה מעט גבוה מזה של שנת 2015 (2.5%).
סקר החברות של בנק ישראל - שיפור בפעילות הסקטור העסקי ברביע השלישי של השנה לעומת הרביע השני
סקר החברות של בנק ישראל, המבוסס על דיווחים איכותיים (ולא כמותיים) של חברות מענפים שונים בסקטור העסקי, מלמד על התרחבות מהירה יחסית בפעילות הכלכלית במשק במהלך הרביע השלישי של השנה, זאת בהמשך למגמה מהרביע הקודם.
מרבית ענפי הפעילות; ובכללם: תעשייה, שירותים ומסחר; הציגו מאזני נטו חיוביים (ההפרש שבין אחוז החברות שמדווחות על עלייה בפעילות לבין אחוז החברות שמדווחות על ירידה), דבר אשר מצביע על התרחבות בפעילות. מנגד, בלטו לשלילה ענפי הבינוי והמלונאות.
כפי שניתן לראות בתרשים, ברביע השלישי של 2016 חל שיפור משמעותי בפעילות הסקטור העסקי, כאשר מאזן הנטו עמד על ערכו הגבוה ביותר מאז סוף שנת 2010. השיפור בולט גם לאור סביבת הפעילות המתונה של הסקטור העסקי ברביעים האחרונים.
במבט קדימה, על פי ציפיות החברות שהשתתפו בסקר, במהלך הרביע הרביעי של 2016 פעילות הסקטור העסקי צפויה להתרחב בעיקר בענפי המסחר והשירותים, כאשר ביתר הענפים הציפיות הן לפעילות מתונה יותר. החברות הפועלות בענפי השירותים מדווחות על התרחבות בפעילות. הן הגדילו את מצבת העובדים שלהן, וצופות ברביע הבא גידול בהזמנות, הן מהשוק המקומי והן מחו"ל. התפתחויות אלה מצביעות על פעילות חזקה מול השוק המקומי, המתואמת עם גידול בצריכה הפרטית שמהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק בשנים האחרונות. זאת, הודות לסביבה תומכת צריכה, בין היתר, על רקע אינפלציה שלילית, סביבת ריבית אפסית ושיפור מתמשך בנתוני שוק העבודה. תמונה דומה מתקבלת גם מבחינה של מדדים נוספים מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובכלל זה: עלייה משמעותית במסירות של כלי רכב, גידול בקצב היציאה של ישראלים לחו"ל, עלייה בפדיון רשתות השיווק ועלייה בפדיון של ענפי המסחר. יש לציין, במיוחד בעת הנוכחית, בסמוך לאישורו של תקציב המדינה לשנים 2017-2018, כי באפשרות הממשלה לפעול לשיפור הביטחון ומידת האופטימיות של החברות הפועלות בסקטור העסקי, זאת על ידי תכנון ויישום של מגוון תוכניות בתחומים שונים שמטרתן עידוד ותמיכה בפעילות העסקית בישראל בהווה ובעתיד.
נמשכת ההתרחבות בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי, תוך האטה מסוימת בקצב הגידול
סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלה מתחילת השנה (ינואר-ספטמבר) בכ-10.6% במונחים ריאליים (נתונים מנוכי עונתיות), לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, קצב הרכישות בכרטיסי אשראי התמתן מעט ברביע השלישי של השנה ועמד על כ-6.8% (ריאלי, במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות) בהשוואה לרביע הקודם, בו נרשמה עלייה של כ-9.3%. דהיינו, נתוני סך הרכישות בכרטיסי אשראי, המהווים אינדיקציה מסוימת לפעילות הצריכה הפרטית במשק, מלמדים על המשך התרחבות הביקושים המקומיים בחודשים האחרונים, תוך האטה מסוימת בקצב.
ההאטה בקצב הרכישות בכרטיסי האשראי ברביע השלישי לא הייתה אחידה בכל קבוצות הרכישה. כפי שניתן לראות בתרשים, האטה חדה יחסית נרשמה בקצב הרכישות של מוצרי מזון ומשקאות, וכן בקצב הרכישות של מוצרים ושירותים אחרים; קבוצה המהווה כ-40% מסך הרכישות בכרטיסי אשראי וכוללת, בין היתר, את התחומים הבאים: תחבורה, תקשורת, אנרגיה ועוד. מנגד, חלה האצה בקצב הרכישות של מוצרי שירותים (קבוצה זו מהווה כ-20% מסך הרכישות בכרטיסי אשראי וכוללת שירותי ביטוח, טיסות ואירוח, פנאי ובילוי, ושירותי עירייה וממשלה), ובמקביל, האצה מתונה יותר נרשמה בקצב הרכישות של מוצרי תעשייה (קבוצה זו מהווה כ-20% מסך הרכישות וכוללת, בין היתר, את המוצרים הבאים: הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ורהיטים), בעיקר עקב עלייה ברכישות של רהיטים והלבשה והנעלה.
לסיכום, מגמת ההתרחבות בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי נמשכת, אם כי, בחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי, לאחר שהיה גבוה יותר במחצית הראשונה של 2016 (בממוצע) וברוב שנת 2015. ההתרחבות בהיקף הרכישות נתמכת בגידול בהכנסה הפנויה של חלק גדול ממשקי הבית, לצד שיפור בכוח הקנייה שלהם, ולאור תנאי הרקע המאקרו כלכליים בעת הנוכחית, הגידול בביקושים המקומיים במשק צפוי להימשך, וכפועל יוצא מכך הפעילות בכרטיסי האשראי עשויה להמשיך ולהתרחב גם בחודשים הבאים.
כתב: יניב בר
אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.