גיא בית אור, מנהל מחלקת מאקרו אסטרטגיה בפסגות >> ממילים למעשים, מה טרמפ יכול לשנות?

ה"טון" והאגרסיביות מאוד ירד מאז הבחירות ונראה כי ההבנה של מה אפשר ומה לא יחלחלו אט אט לממשל הנכנס

 

 

FacebookTwitter Whatsapp

גיא בית אור
14/11/2016


אלפי מילים כבר נכתבו ומאות אלפי מילים עוד יכתבו על בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב והמשמעות החברתית/כלכלית/משפטית/מלאו את החסר לעולם.

המעט שאנחנו יכולים לעשות זה להתבונן על המציאות ולשאול מה סביר שיקרה? ועוד יותר חשוב, מה זה אומר לתיק ההשקעות שלנו?
 
באופן כללי, ה"טון" והאגרסיביות מאוד ירד מאז הבחירות ונראה כי ההבנה של מה אפשר ומה לא יחלחלו אט אט לממשל הנכנס. חשוב לומר שארה"ב אכן צפויה לעבור לא מעט שינויים, אך אלו לא יהיו אגרסיביים ובוטים מדי, עם זאת הם עדיין יהיו משמעותיים כפי שהם תמיד במצב של העברת שלטון למפלגה היריבה ולא בגלל שמדובר כאן על טראמפ באופן ספציפי.
 
אז מה סביר שיקרה?

מכל ההצעות של טראמפ, אלו שסביר ביותר שיתממשו הן אלו שיהיה לו קל להעביר בקונגרס, כמו גם אלו שכל מה שהן דורשות זה צו נשיאותי. תחת הגדרות אלו, סביר שנראה פעולות של הממשלה בתחומים הבאים:
 
  • מדיניות ההגירה – טראמפ יכול לעשות הרבה רק בעזרת צווים נשיאותיים, או יותר נכון, ביטול צווים נשיאותיים שהוצאו על ידי הנשיא אובמה. צווים אלו אפשרו למהגרים לא חוקיים בארה"ב לקבל אשרות עבודה ואפשרו למשרד ההגירה לא לאכוף את חוקי ההגירה הנוקשים יחסית שיש בארה"ב. שינוי מדיניות ההגירה, גם אם יהיה בעצמה נמוכה ממה שהתחייב טראמפ, צפוי ליצור מחסור בעובדים בענפים מסוימים ולתרום לעליית השכר בארה"ב, במיוחד בעבודות בשכר נמוך.

  • מכסים – ייתכן ונראה העלאת מכסים במקרים מסוימים, רק במקרים בהם ההעלאה אינה סותרת הסכמי סחר קיימים. כל מה שנדרש במקרה זה הוא צו נשיאותי. מדובר על מהלך אינפלציוני.

  • דה-רגולציה –מדובר על שינוי של לא מעט מסעיפי Dodd-Frank שהוא למעשה קובץ החוקים הרגולטוריים החדשים שנחקקו מאז המשבר הפיננסי ב-2008. לרפובליקנים ישנה תכנית אחרת שצפויה להקל באופן משמעותי את הרגולציה בענף על מנת שהבנקים יוציאו יותר אשראי החוצה לצרכנים ולעסקים. דורש הסכמה של הקונגרס ולטרמפ תהיה תמיכה גדולה במהלך דה-רגולציה. גם כאן מדובר על מהלך אינפלציוני.

  • שינוי/החלפה של Obama-care – אחת מהתכניות השנויות ביותר במחלוקת בארה"ב. טראמפ צפוי לשמר חלקים מהתכנית של אובמה אך להכניס לא מעט שינויים בשיתוף פעולה מלא של הרפובליקנים. מבחינתנו כמשקיעים, ההשלכה המיידית היא שהעננה שריחפה מעל חברות הפארמה לגבי רגולציה על מחירי התרופות, הוסרה. מניות הפארמה והביוק-טק צפויות ליהנות מטראמפ כנשיא אך ניסוח יותר מדויק הוא מכך שהילארי קלינטון אינה נשיאה.

  • הפחתת מסי חברות – על פי התכנית של טראמפ מס החברות צפוי לרדת מ-35% ל-15% אך מה שסביר יותר הוא שנראה את המס יורד לכיוון 20%-25% בתמיכה גורפת של הרפובליקנים. מהלך זה צפוי לתת רוח גבית משמעותית למגזר העסקי, במיוחד לחברות הקטנות והבינוניות, ולתרום לצמיחה הכלכלית בטווח הקצר-בינוני.

  • השקעה מאסיבית בתשתיות – גם קלינטון וגם טראמפ יצאו עם תכניות משמעותיות להגדלת ההשקעה של המגזר הציבורי בתשתיות שכן מוסכם כמעט על כולם שמצב התשתיות בארה"ב רעוע בלא מעט מקומות. לאור המדיניות של טראמפ של הפחתת מסים ביחד עם הגדלה משמעותית של ההוצאה הציבורית, סביר להניח שנראה את הגירעון הממשלתי גדל וביחד איתו נראה תרומה גדולה יותר לצמיחה מצד הממשלה בשנים הקרובות. מהלך זה הוא אינפלציוני.

  • הפד – לא, ילן לא הולכת להתפטר. היא מסיימת כהונה בינואר 2018 ולאור העובדה שמינוי חברי הועדה המנהלת בפד נעשה על ידי הנשיא, ברור כי מדובר במשרת אמון. במקרה ודעותיה של ילן וטראמפ לא יתיישרו על אותו קו, סביר שנראה אותה מוחלפת ב-2018. נקודה חשובה – השפעתו של טראמפ ייתכן ותבוא לידי ביטוי כבר בתחילת 2017 שכן ישנם שני מקומות פנויים (לא מאוישים) בוועדה המנהלת וסביר כי טראמפ ימלא אותם בקרוב, מה שעשוי לשנות את מאזן הכוחות בפד.
 
מה פחות סביר שיקרה?
  • שינוי או ביטול של הסכמי סחר כמו NAFTA  (הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה). קשה לראות את הרפובליקנים מתייצבים מאחורי מהלך מסוג זה והנשיא אינו יכול לשנות הסכמים בינלאומיים בלי רוב מיוחד בקונגרס. ייתכן ונראה את הסכם הסחר הטרנס-אטלנטי (TPP) לא יוצא אל הפועל שכן הוא עדיין לא אושר סופית בארה"ב.
תגובת השווקים – הרציונל ניצח את הרגש
 
לפני הבחירות, לא היה אדם אחד (טוב אולי אחד) שחשב שעם בחירתו של טראמפ תשואות האג"ח יעלו ביחד עם המניות. מניסיוננו הקודם עם BREXIT,  הציפייה הייתה שנראה בריחה לנכסים בטוחים ונפילה של המניות בגלל אי הודאות הגדולה והחשש שאוטוטו העולם יכנס למיתון. אחרי BREXIT, אפשר היה להבין מאיפה החששות האלו באים שכן זה קרה בבריטניה לה השפעה עצומה על גוש האירו שישי לו מספיק בעיות כלכליות ופוליטיות גם ככה. במקרה של BREXIT , לאור אי הודאות, גם ראינו את כל הבנקים המרכזיים מוציאים הודעות מיוחדות שאומרות שהם יתמכו בשווקים ויספקו נזילות במידת הצורך.

במקרה של טראמפ, ראינו את השווקים מגיבים בצורה רציונלית ולא רגשית שכן אם מסתכלים בצורה קרה על המדיניות הצפויה של טראמפ, ומנתקים את הרגש ("ברבור שחור", מיהו בתור בן אדם, מהם הערכים שהוא מייצג ועוד..), מבינים שההשלכות של נשיאות טראמפ על כלכלת ארה"ב הן מעורבות.
 
  • סקטורים מסוימים כמו הפיננסים, הפארמה והביו-טק, האנרגיה והחברות הבטחוניות, סביר שייהנו מהמדיניות הצפויה כמו גם החברות הקטנות והבינוניות. סקטורים שפחות ייהנו הם התשתיות (עליית התשואות והריבית), הצריכה הבסיסית (כוח תמחור מוגבל, עליה בהוצאות על רקע עליית שכר), התקשורת והנדל"ן. כפי שראינו בתגובה הראשונית של השווקים, התנודות הסקטוריאליות תאמו לחלוטין למצופה –
ביצועי הסקטורים השונים מאז הבחירות בארה"ב ב-S&P 500


מקור: בלומברג

עם כל הכבוד למניות, הסיפור האמיתי מאז הבחירות הוא עליית התשואות החדה בשוק האג"ח. אם לסכם, למה טראמפ רע לשוק האג"ח?

  • מדיניות גירעונית יותר – הרחבה פיסקאלית ממומנת על ידי יותר גיוס חוב, היצע האג"ח צפוי לעלות

  • אינפלציה – תוצאה של המדיניות של טראמפ היא יותר אינפלציה בארה"ב

  • הפד – בתגובה לשתי הנקודות הקודמות, אם יתממשו, סביר להניח שהפד יאלץ להעלות את הריבית מהר יותר. כאן חשוב לציין, כי בפד כבר זמן רב קוראים להגדלה של ההשקעה הממשלתית על מנת לתמוך בצמיחה. תחת ממשל טראמפ, סביר להניח שזה בדיוק מה שהם יקבלו.
כבר זמן רב אנו ממליצים למשקיעים להיות מוטים לאפיק הצמוד שכן הציפיות האינפלציוניות הגלומות בשווקים היו נמוכות מדי. בדרך כלל, כשהאינפלציה בפועל עולה, הציפיות האינפלציוניות גם כן עולות ולכן התזמון אינו מפתיע, שכן השפעות נפילת מחירי הנפט על האינפלציה הולכות ומתפוגגות במהירות ואיתם האינפלציה. כפי שכבר כתבנו לכם בשבועות האחרונים, בהינתן רמת המחירים הנוכחית בנפט ובדולר, האינפלציה בארה"ב צפויה לזנק במהלך החודשים הקרובים ולהגיע ל-2.5% ואף יותר במהלך 2017, רק על רקע התפוגגות ההשפעות הטכניות. במהלך השבועות האחרונים, השווקים בארה"ב ובעולם התחילו לתמחר את סביבת עליית האינפלציה אך עדיין לא באופן מלא ולהערכתנו יש עדיין מקום לשווקים להמשיך בתיקון הציפיות האינפלציוניות.
 
  • בימים חמישי ושישי התשואה על אג"ח ל-10 שנים בארה"ב קפצה ב-30 נ"ב והיא עומדת היום על 2.15%. יותר ממחצית מהעלייה מיוחסת לעלייה בציפיות האינפלציוניות. זאת ועוד, התשואה על אג"ח ל-30 שנים עלתה בלא פחות מ-20 נ"ב (תעשו חשבון איזה הפסד הון זה...).

  • למה זה קרה דווקא אחרי תוצאות הבחירות? אם קראתם את המייל עד כה התשובה היא ברורה – הסיכון האינפלציוני עלה. מדיניותו של טראמפ צפויה להיות אינפלציונית יותר ותלווה בצמיחה מהירה יותר. בחירתו של טראמפ עזרה למשקיעים "להחליף דיסקט". אין ביטוי ברור יותר לשינוי זה מאשר הקפיצה שראינו בפרמיית הסיכון (TERM PREMIUM) במהלך הימים האחרונים אשר חזרה לראשונה מאז דצמבר 2015  ל-0% (ראו תרשימים).


מקור: בלומברג

מקור: NYFED

לסיכום, אנו ממליצים להגדיל את החשיפה המנייתית לארה"ב עם דגש לסקטור הבריאות והפיננסים על חשבון אירופה והמתעוררים. בנושא האג"ח אנו ממשיכים להעדיף את האפיק הצמוד הן בארץ והן בחו"ל, בפרט בארה"ב. לעת עתה אנו ממשיכים לשמור על המלצה של מח"מ 4 באפיק השקלי ו-5 שצמוד. במקרה והתשואות ימשיכו לטפס אנו נשקול הארכת מח"מ.

גיא בית אור, מנהל מחלקת מאקרו, מערך מחקר ואסטרטגיה בפסגות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.