מוסד שורש >>שיעורי התעסוקה בישראל עלו לרמה קרובה מאוד לממוצע מדינות ה-G7 בעוד שיעורי האבטלה צנחו

אם ישראל היתה מתרכזת רק בתלמידיה החלשים ביותר, לא רק שיעורי העוני היו יורדים אלא הפריון היה גדל ורמת החיים הכללית בישראל היתה עולה ב-301% נוספים במהלך חייהם של התלמידים.

 

 

FacebookTwitter Whatsapp

17/11/2016 מוסד שורש

המדיניות הקיצונית שנקטה ישראל כדי להיחלץ מהמיתון הקשה מזה עשורים השפיעה על כמות המועסקים בלבד ולא על איכותם. כתוצאה מכך, משתני המאקרו של ישראל התכנסו בו-זמנית למספר קטבים מנוגדים כפי שלא נצפו באף מדינה מפותחת אחרת.
  • מצד אחד, תוצאות חיוביות מאוד: שיעורי התעסוקה בישראל עלו לרמה קרובה מאוד לממוצע מדינות ה-7G בעוד שיעורי האבטלה צנחו. שיעורי העוני בהכנסות הכלכליות (הכנסות ברוטו) נמצאים היום קרוב לתחתית מדינות ה-OECD. רמת אי-השוויון בהכנסות הכלכליות נפלה למרכז מדינות ה-OECD.

  • מצד שני, בלטו במקביל תוצאות קשות מאוד המשקפות את בעיות השורש האמיתיות של ישראל:

  • אי-השוויון והעוני בהכנסות הפנויות (הכנסות נטו) בארץ עלו לרמות מן הגבוהות ב-OECD, וזו הרי השורה התחתונה המשקפת את המצב אחרי התערבות המדינה.

  • ב-1950, הפריון הכולל (המפתח העיקרי לצמיחה כלכלית בת קיימא) של ארה"ב היה גבוה ב-90% מהפריון הכולל של ישראל. עד 1972, ישראל צמצמה את הפער ל-2% בלבד. מאז 1977, הפריון הכולל של ישראל הולך ונסוג (במונחים יחסיים) בעקביות מארה"ב והפער תפח ל-42% ב-2014.

  • המחקר של מוסד שורש מראה כי אחד המרכיבים המרכזיים שחסר במדיניות הישראלית הוא הדגש על איכות כח העבודה. כדוגמה, אם ישראל היתה מתרכזת רק בתלמידיה החלשים ביותר, לא רק שיעורי העוני היו יורדים אלא הפריון היה גדל ורמת החיים הכללית בישראל היתה עולה ב-301% נוספים במהלך חייהם של התלמידים.

  • לא ניתן לבצע רפרומה מערכתית בחינוך היסודי והעל-יסודי כל עוד 94% מכלל הסטודנטים לחינוך בשנה הראשונה לומדים במכללות להוראה (79%) ובמכללות אחרות (15%) כשציוניהם במבחן הפסיכומטרי הינם מתחת ל-61% מכלל הסטודנטים בארץ.
פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי וכלכלן באוניברסיטת תל-אביב: "זו אחת העבודות החשובות שכתבתי בשנים האחרונות, גם מבחינת הממצאים החדשים יוצאי הדופן וגם מבחינת ההשלכות והתובנות החשובות הנובעות מהם."
 
"כבר שנים אני כותב ומדבר על החשיבות של השכלה כמפתח העיקרי לטיפול שורש בבעיות העוני, אי-השוויון והצמיחה הכלכלית. הדגש צריך להיות לא סתם על כמות ההשכלה (מספר שנות לימוד ומספר תארים) אלא על איכות ההשכלה. היום, אחרי למעלה מעשור של ניסוי טבעי (שלא במתכוון) בארץ, עובדה זו מתחדדת באופן יוצא דופן."
 
עבודת המחקר של שורש, שממצאיה העיקריים מתפרסמים כאן לראשונה, משקפת את הסיפור הכלכלי-חברתי הייחודי של ישראל – את מה שפרופ' בן-דוד מגדיר כ"פספוס הענק במדיניות", ואת השינויים העיקריים הדרושים במדיניות. ממצאים מרכזיים מהמחקר כוללים:
 
  • ·המיתון הקשה בתחילת בעשור האחרון גרם להגדלה משמעותית בגרעון ובחוב הציבורי. המדיניות לבלימת אותם גידולים כללה קיצוצים נרחבים בתשלומי ההעברה. תרשים 3 מראה בפעם הראשונה את היקף הקיצוץ פר מקבל. היתה תפנית חדה בשלוש גמלאות מרכזיות:

  • עד 2005, הבטחת ההכנסה הממוצעת למקבל ירדה ברבע,

  • קצבת הילדים הממוצעת למשק בית מקבל ירדה ב-46%,

  • ודמי האבטלה הממוצעים ירדו בכמחצית.

    הקיצוצים בקצבאות גרמו לשיפור משמעותי בתעסוקה  – כמעט כולו בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה (תרשים 5).

  • לשם השוואה, על כל גידול של 100 אנשים באוכלוסיה המשכילה יותר (16+ שנות לימוד), היה גידול של 80 עובדים משכילים יותר אחרי המיתון, לעומת גידול של 73 עובדים מאוכלוסיה זו לפני המיתון.
כל גידול של 100 בקרב האוכלוסיה המשכילה פחות הניב תוספת של 43 עובדים בלבד לפני המיתון.
  • פרופ' בן-דוד מוצא שמאז המיתון, כל תוספת של 100 אנשים לאוכלוסיה הפחות משכילה לוותה בגידול של 165 (!) עובדים. ההצפה הזו של עובדים פחות משכילים גרמה לגידול משמעותי במספר העובדים במשרה חלקית בקרבם.
  • כתוצאה מכניסה רחבת היקף של עובדים חדשים שהחליפו קצבאות בשכר עבודה, ניתן לראות בבירור (תרשים 8) את התפנית חדה – לטובה – במגמת אי-השוויון בהכנסות כלכליות (הכנסות ברוטו). היתה תפנית משמעותית גם במגמת העוני בהכנסות הכלכליות.



זו תפנית חשובה מאוד, אך היא משקפת תמונה חלקית בלבד. היות והתפנית נבעה בעיקר מכניסתם לשוק העבודה של עובדים ברמות השכלה ומיומנות נמוכות יחסית, שכר העבודה שהחלו לקבל לא פיצה מספיק על אובדן הקצבאות – ולכן אי-השוויון בהכנסות הפנויות היום אינו מתחת לרמתו ב-2002.
 
  • ייחודו של הניסוי הטבעי של ישראל מתבטא בתוצאות שלא ניצפו באף מדינה מפותחת אחרת.

  • שיעורי העוני בישראל הינם בין הנמוכים ביותר ב-OECD בהכנסות כלכליות (תרשים 11א). השיעורים בישראל נמוכים אף מאלה שבשבדיה, נורבגיה ודנמרק.

  • בה בעת, פרופ' בן-דוד מוצא כי שיעורי העוני בישראל הינם הגבוהים ביותר ב-OECD בהכנסות פנויות (תרשים 11ב) בשל שכר שאינו מפצה על הקצבאות שאבדו.


    המחקר של מוסד שורש מצביע על כך שזו הסיבה העיקרית לתופעה של גידול במספר העניים העובדים של השנים האחרונות – אך המחקר חושף הרבה מעבר לזה.

  • - זמן שהקיצוצים בקצבאות אילצו בעלי השכלה נמוכה לצאת לעבוד בהיקפים גדולים (ובכך, להחליף קצבאות בשכר), לא נעשה מאמץ כלשהו לשדרג באופן משמעותי את הכלים והתנאים שיאפשרו לעובדים החדשים להתמודד בהצלחה במשק מודרני.

  • ההוצאה הציבורית (כאחוז מהתמ"ג) של ישראל על פעילות להכשרת עובדים היתה כמחצית מה-OECD ב-2000, והיום היא פחות משליש מההוצאה של ה-OECD (תרשים 12).

  • פרופ' דן בן-דוד: "מה שהופך את התופעה של אי-השקעה בהון האנושי של מבוגרים לחמורה עוד יותר היא העובדה שבישראל רמת החינוך היסודית והעל יסודית הינה בין הנמוכות בעולם המפותח." לשליש מילדי ישראל היה ציון נמוך מ-420 במבחן PISA האחרון (תרשים 13), ציון המשקף כישורים בסיסיים המכינים עובדים להשתתפות יצרנית במשקים מודרניים. זהו שיעור גבוה בהרבה מאחוז התלמידים החלשים בכל אחת מ-25 המדינות המפותחות האחרות.

  • המחקר של מוסד שורש מציין כי אילו היתה ישראל מתרכזת רק בהעלאת ההישגים של תלמידיה החלשים ביותר לציון המינימלי של 420, האפקט על המשק הישראלי כולו במהלך חייהם של ילדים אלה יהיה עצום – הרבה מעבר להעלאתם של רבים מהם מעל לקו העוני כמבוגרים.
התוספת לתמ"ג של מדינת ישראל במהלך שמונה העשורים הבאים יהיה 301% מגודלו כיום (תרשים 14). כדי לשים את ההישג הכלכלי בפרופורציה,


  • מדובר בתוספת של 3,462 מיליארד ₪ לתמ"ג,

  • כאשר התמ"ג של ישראל היה 1,150 מיליארד ₪ ב-2015.

  • לשם השוואה, תקציב משרד החינוך כולו עמד על 51 מיליארד ₪ ב-2015.

  • פרופ' בן-דוד מוסיף: "כאשר אלה הם מימדי השיפורים הכלכליים כשמשדרגים רק את רמת החינוך של הילדים החלשים ביותר, ניתן רק לשער איזו תפנית תגרם למשק הישראלי כתוצאה מרפורמה שתשדרג את מערכת החינוך כולה." גם אם הדגש יהיה על החלשים בלבד, הגידול בשיעורי הצמיחה של ישראל ינוע בין כמעט פי שניים מהגידול האמריקאי ועד יותר מפי ארבעה מהגידול היפני (תרשים 15).
  • תרשים 1 מראה עד כמה ישראל זקוקה לתפנית. המפתח העיקרי לצמיחה כלכלית בת קיימא נקרא פריון כולל. בנתונים חדשים שמתפרסמים במחקר שורש לראשונה, ניתן לראות ש-:

  • ב-1950, שנתיים בלבד אחרי קום המדינה, הפריון הכולל של ארה"ב היה גבוה ב-90% מהפריון הכולל בישראל.

  • פערי הפריון עם ארה"ב הצטמצמו ל-2% בלבד באמצע שנות השבעים כתוצאה מדגש על תשתיות ההון האנושי והפיזי של ישראל בשנות החמישים והששים.

  • מאז 1977, השינוי בעדיפויות הלאומיות של ישראל גרם לנסיגה מתמדת של ישראל (במונחים יחסיים) מארה"ב ופערי הפריון תפחו עד 42% ב-2014.

  • פרופ' דן בן-דוד: "ככל שרמת החינוך בישראל תשאר נמוכה מאוד, יתקשו בוגריה לחיות מעל לקו העוני בעתיד והמשק כולו יתקשה לעצור את הנסיגה מהמדינות המובילות. רפורמה מבנית במערכת החינוך מחייבת, בין השאר, תפנית בשיטה בה נבחרים, מלמדים ומתגמלים מורים." תרשימים 16 ו-17 משקפים את מימדי הבעיה בהקשר של המורים, ואת חומרתה.

  • הציון הפסיכומטרי הממוצע של סטודנטים שלמדו באוניברסיטאות היה 617. זהו ציון הנמצא מעל 74% מכלל הסטודנטים בשנה הראשונה ללימודיהם האקדמיים.

  • למעלה משלושה רבעים (79%) מהסטודנטים לחינוך בשנה הראשונה היו רשומים במכללות להוראה. הציון הפסיכומטרי הממוצע שם עמד על 494, ציון הנמצא מתחת ל-61% מהנבחנים בבחינה הפסיכומטרית.

  • שאר הסטודנטים לחינוך (15%) למדו במכללות כלליות, בין אם הן מתוקצבות ובין אם לאו – ולהם ציון ממוצע של 439, שהינו נמוך אפילו מהציון הממוצע של הסטודנטים במכללות להוראה.

פרופ' דן בן-דוד מוסיף: "הפערים הגדולים מאוד בין סוגי המוסדות להשכלה גבוהה המוצגים בתרשים 16 מספקים הצצה לסוגיה נוספת שאיננה ברורה דיה לרבים בציבור הרחב – ולרבים מדי בקרב קובעי המדיניות. איכות הלימודים לתואר ראשון בישראל שונה במידה ניכרת בין המוסדות להשכלה גבוהה. בפני עצמה, זו אינה בעיה אלא מעלה של מערכת המאפשרת לאוכלוסיה גדולה יותר לשדרג את השכלתה מעבר לרמה התיכונית. עם זאת, אין די בהגדלת מספר הסטודנטים בהשכלה הגבוהה. חשוב מאוד להגדיל את מספר הלומדים ברמות הגבוהות ביותר באקדמיה."

בהיעדר סטנדרטיזציה, קשה להמחיש את הפערים העצומים בין המוסדות בתחומים השונים. אך יש מקרים בודדים בהם ניתן להשוות – והם מאירי עיניים.

  • תחום אחד שבו רבים מאוד מהסטודנטים מנסים להשיג תואר ראשון הוא משפטים. זהו תחום שכל העוסקים בו חייבים לעבור את בחינת לשכת עורכי הדין.

  • רק 55% מהניגשים במאי 2016 עברו את המבחן. לכאורה, מדובר בשיעור נמוך מאוד. אך זו לא התמונה בכל מוסד.

  • באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב, למעלה מ-90% עברו את המבחן. גם במוסדות נוספים נרשמו שיעורי מעבר גבוהים יחסית.

  • אך רב הסטודנטים למשפטים בארץ למדו במוסדות שמרבית בוגריהם נכשלו במבחן – מה שמלמד גם על רמת הסטודנטים שמתקבלים למוסדות אלה וגם על רמת ההוראה בהם.
פרופ' בן-דוד: "אם משליכים לתחומים אחרים בהם לא ניתן לערוך השוואה כזו, ניתן להבין עד כמה ירודה מערכת החינוך היסודית והעל יסודית המהווה משפך להשכלה הגבוהה, ועד כמה גדולים הפערים בהוראה הניתנת במוסדות שונים להשכלה גבוהה.
  • פרופ' בן-דוד מסכם: "בניגוד לדעה הרווחת ולשיח הציבורי, טיפול שורש שנועד להעלות את רמת החיים הכללית – הגדלת אחוז האנשים העובדים ושדרוג בכלים ובתנאים העומדים לרשותם – זהים בכללותם לטיפול השורש הנדרש כדי להקטין את אי-השוויון ולמזער את העוני. ישראל עדיין יכולה לשנות כיוון. אך לאור העובדה ששיעור גדול וגדל של האוכלוסיה מקבל השכלה ברמה של מדינות עולם שלישי, היכולת לבצע את השינויים הדרושים הולכת ויורדת בעוד הזמן שנותר לעשות זאת הולך ואוזל."

 
מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מכון עצמאי ובלתי-תלוי לחקר מדיניות העורך מחקרים מבוססי עובדות על המשק ועל החברה האזרחית בישראל. מוסד שורש מספק מידע למקבלי ההחלטות המובילים בישראל ולציבור הרחב במדינה ומחוצה לה באמצעות תדרוכים ופרסומים ברורים ונגישים על מקורן, אופיין ומימדיהן של סוגיות שורש מולן ניצבת המדינה. המוסד מציע חלופות מדיניות לשיפור רווחת כל חלקי החברה בישראל וליצירת הזדמנויות שוות יותר לאזרחיה.
 


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.