יו"ר ועדת הכספים גפני דורש הסדרה של יועצי המשכנתאות על-מנת לאפשר ללווים לקבל משכנתאות בתנאים טובים יותר
-
"האם הבנקים תיאמו ביניהם את העלאת הריביות על המשכנתאות ובכך פעלו כקבוצת ריכוז וייקרו את המשכנתאות לאזרחי ישראל?", שאלה זו נמצאת במוקד בדיקה שמקיימת הממונה על ההגבלים העסקיים בימים אלה ממש. כך התברר היום (ב') בדיון מיוחד שקיימה ועדת הכספים בעקבות התייקרות המשכנתאות. לקראת סוף הדיון חשפה הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, כי הבדיקה החלה ביום חמישי האחרון לאחר קבלת נתונים מבנק ישראל. הלפרין הודיעה, כי "במידה ויימצא כי אכן היה תיאום יינקטו כנגד הבנקים צעדי אכיפה חמורים". הצהרתה נאמרה לקראת סוף הדיון בוועדה ולאחר שחברי כנסת שונים העלו טענות קשות נגד התנהלות הבנקים שפוגעת בנוטלי המשכנתאות. חברי הכנסת טענו שהבנקים מנצלים את כוחם מול הלקוחות. בתחילת הדיון אמרה נגידת בנק ישראל, כי חרף המחאה הציבורית, "אף שעלו מאוד בעשור האחרון, מחירי הדיור בישראל אינם חריגים בהשוואה לעולם".
-
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אמרה בסקירתה, כי "אכן מחירי הדיור עלו מאוד בעשור האחרון, אבל זה לא חריג ביחס לעולם ויש מדינות כמו אוסטרליה, קנדה, נורבגיה, בריטניה ועוד, בהן המחירים עלו אף יותר. יש תופעה גלובלית של עליית מחירי הדיור. אך עדיין התופעה מטרידה. לגבי הריבית, ריבית בנק ישראל 0.94%, גם כחלק מסביבה גלובלית של ריביות נמוכות וחשוב לציין, כי הכלי הזה נועד לשמר את יציבות המחירים וגם להבטיח צמיחה. המשק הישראלי במצב טוב, במיוחד בהשוואה הסביבה הבינ"ל שעדיין מקרטעת".
-
פלוג ציינה, כי "מצוקת הדיור לא נבעה בגלל הריביות אלא בגלל "הפיגור בהיצע הדירות והפער בין התחלות הבנייה לסיומי בנייה. רק ב- 2015 הגענו לסיומי בנייה בהיקף של 47 אלף דירות ונעשים מאמצים רבים בתחום אך עדיין קיים פער בין ההיצע לביקוש. חייבים להמשיך ולבנות ובמהירות בכל הארץ ובמיוחד באזורי הביקוש. יש להגדיל את הפיריון בענף הבנייה ובעיקר להכניס חברות מחו"ל להגדלת התחרות בענף והכנסת טכנולוגיות חדישות לקיצור פרקיי הזמן עד לסיום הבנייה. נכון להיום אין אינדיקציה שקשיי מימון מונעים התרחבות הבנייה".
-
המפקחת על הבנקים, חדוה בר: הפתרון למצוקת הדיור זה עוד דירות ולא עוד משכנתאות. הריבית על המשכנתאות ירדה בשנים האחרונות ובשנה האחרונה קצת עלתה, אך עדיין נמוכה יחסית. בשנים האחרונות קיימת מגמה של גידול ברמת הסיכון של משקי הבית והבנקים בחשיפה לכמות גדולה יותר של משכנתאות ולכן נקטנו בצעדים להפחתת הסיכונים ולתמחור טוב יותר של הסיכונים שנלקחו. הגידול בסיכון של הבנקים בחשיפה לנדל"ן במקביל לעליית מחירי הדיור הובילו לכך שהציבור נאלץ לקחת משכנתאות גבוהות יותר ולתקופת פירעון ארוכות יותר, כיום בממוצע ל- 21.5 שנים. בנק ישראל נקט צעדים שונים כגון: הגבלת הריבית המשתנה, הגבלה על גובה ההלוואה בהתאם לשווי הנכס, מגבלות על גובה ההחזר החודשי, דרישות הון נוספות בגין המשכנתאות, דרישה להפרשה לחובות מסופקים בגין משכנתאות. הצעדים ייקרו לבנקים את עלות העמדת המשכנתאות וההשפעה היתה הדרגתית". לדעת בר, "התחרות בענף המשכנתאות היא הגבוהה ביותר בהשוואה לכל שאר הסגמנטים. אנחנו לא רואים אינדיקציות לכך שהתחרות בתחום איננה גבוהה, כי אם להיפך".
-
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הביע תרעומת: "הכלכלה חשובה ויציבות הבנקים חשובה מאוד, אבל בסוף אדם לוקח משכנתא והקושי שעימו הוא מתמודד גדול מאוד. השאלה אם הדאגה לבנקים היא על-מנת לאפשר להם לקחת משכורות גבוהות בסופו של דבר. יש גם חברה בסופו של יום. העברנו כאן בוועדת הכספים את חוק בנק ישראל, ובין השאר, תפקיד הנגידה הוא גם לשמש יועצת כלכלית-חברתית לממשלה. בנק ישראל היה צריך לבוא באמירה לממשלה כיצד לסייע לציבור". גפני הוסיף, "אני רוצה שתהיה אמירה של בנק ישראל כשהבנקים מסרבים לאפשר ליועצי משכנתאות להיכנס לבנקים יחד עם הלקוחות".
-
ח"כ זהבה גלאון (מר"צ) הצטרפה לדבריו של גפני: "פתרון משבר הדיור אכן צריך לבוא בהגברת הבנייה אך זה לטווח הארוך. כרגע יש מצוקה איומה ועליית הריבית על המשכנתאות מזיקה מאוד. התחושה שאתן דואגות ליציבות הבנקים בזמן שאנשים צעירים לא מצליחים לקנות דירות. צריך שתהיינה דרישות הון נמוכות יותר על רוכשי דירה ראשונה ודרישות גבוהות יותר על מי שכבר יש בידו דירה". ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) טען ש"יש לבדוק כיצד קרה שכל הבנקים העלו את הריביות על המשכנתאות במקביל באותו זמן??! בנוסף, לא יתכן שלא מאפשרים ליועצי משכנתאות ללוות נוטלי משכנתאות. אם בנק ישראל לא יעשה במשהו בנושא אני אקדם חקיקה שתאפשר את זה".
-
ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "מיסוי דירה שלישית יגיע לכאן בקרוב, אבל רצוי פטור ממס שבח שמשקיעים יימכרו הדירות. לא רק ההיצע יביא הפתרון אלא גם עם אלטרנטיבת השקעה. רוב הכסף של אזרחי ישראל בשנים האחרונות הלך לנדל"ן, כי אין אופציה אחרת, אין תשואות יותר טובות. המס בשוק ההון גבוה, 25% ואם לא נוריד אותו לא נפתור את הבעיה והמשקיעים ימשיכו ללכת לנדל"ן. הריבית בשפל ולכן אדם לא שם הכסף בבנק. מציע לתת אלטרנטיבת השקעה שתניב לאנשים כסף. הבנקים עושקים את הציבור. כשמישהו רוצה לקנות דירה לעולם לא יהיה לו יותר מ- 30% מערכה ולכן הגחמה של הבנק ואתם צריכים להגביל את הבנקים. הבנקים מתואמים בנושא הריביות". ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "אם אין שוק שכירות יעיל אנשים צעירים נדחפים לקחת משכנתאות בתנאים לא טובים ולכן אני עוסק רבות בתחום השכירות. ואז לוקחים משכנתאות לטווח ארוך יותר ומשלמים יותר על המשכנתאות, לכן לא צריך לעודד צעירים לקנות דירות בגיל צעיר. כיום עברנו את 50 אלף התחלות הבנייה, והפעם האחרונה שהיינו במצב הזה היה ב- 1997. הלקוח מוטרד מההחזר החודשי ולא מודע לסך המחיר שמשלם על המשכנתא. יש פערי מידע וחייבים לאפשר ליועצי משכנתאות ללוות את הרוכשים. הבנקים מקשים על-כך".
-
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל: "העלייה בריביות על המשכנתאות היא בעקבות משבר הדיור ולא סיבה למשבר. אין למערכת הבנקאית שום התנגדות לקבלת ייעוץ בוודאי כשיש פער מידע, אלא שנתקלנו בהרבה מקרים של שרלטנים ובמקרי זיוף של מסמכים ויכולות החזר ולא הלקוח ולא הבנק לא יכולים להיות חשופים לייעוץ הלא טוב הזה". פרל הציע על-מנת להקל: "בכל העולם קיים ביטוח אבטלה שמאפשר לקבל קצבה שמאפשרת לפרוע חובות. ביטוח אבטלה יכול לתרום להוזלת הריביות על המשכנתא". יו"ר הוועדה גפני השיב לפרל: "כל חברי ועדת הכספים מאוחדים בכך שיש לאפשר ליועצי משכנתאות ללוות את הלקוחות. בסוף עוד נעביר את זה בחקיקה, כמו שהעברנו את הגבלת שכר הבכירים".
-
סגן יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, אורן שלו: "התחרות בשוק המשכנתאות ירדה באופן משמעותי, וכשמגיע לקוח לבנק שאין לו בו עו"ש, מקפיצים לו הריביות ב- 1.5% כדי שיילך משם. קומץ של שרלטנים קיים בכל תחום אבל אף אחד לא מונע פעילות לגיטימית. אנחנו במדינה חופשית ולקוח שרוצה להגיע עם איש מקצוע נראה לא סביר שיימנעו זאת ממנו. שיגיע ללא איש מקצוע".
-
נושא נוסף שנדון בדיון היה הקושי של בעלי מוגבלויות ליטול משכנתאות, נוכח דרישת הבנקים להעמיד ביטוח חיים. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): " יש הוראה של בנק ישראל להעמיד משכנתאות רק אם יש ביטוח חיים וחברות ביטוח מונעות מבעלי מוגבלויות את הביטוח ואז מונעים מהם לרכוש קורת גג, הגם שמצבם הכלכלי מאפשר זאת. הגשתי הצ"ח בנושא. חייבים פתרון לדבר הזה". הצטרפו לדבריה נציגי ארגוני נכים וארגון נכי צה"ל.
-
סגן ראש הרשות לפיקוח על הביטוח ושוק ההון, הראל שרעבי: "לא מחייבים את הבנקים לדרוש ביטוח חיים אלא הבנקים עושים זאת משיקוליהם העסקיים. לעיתים חברות ביטוח הולכות עד הקצה בביטוח חיים אך מבקשות תוספות, כי חברות הביטוח לא יבטחו במחירים של אנשים רגילים, בסוף זו חברה עסקית ומוכרת וקונה סיכונים. כשמסרבים לבטח, כנראה שהסיכון הרפואי כבר המחיר לא משתלם לו. בסוף לבנק יש שורה של הגנות מפני חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות ואין חובה לדרוש דווקא ביטוח חיים". יו"ר הוועדה גפני הגיב: "המדינה צריכה עשות מעשה בנושא הזה". אגב כך, קרא גפני למפקחת על הבנקים, בר, לקדם הסדרה של העניין. גפני: "זה עדיף על חקיקה ויאפשר פתרון מהיר יותר. אם נראה שהעניין לא מקודם על-ידיכם נקדם חקיקה". גפני קרא לשרעבי ולבר, לקדם פתרון והסדרה שיאפשר לבעלי מוגבלויות ליטול משכנתאות, בין השאר באמצעות העמדת קרן של המדינה לצורך כך.
-
בסיכום הדיון קרא גפני לנגידה ולמפקחת לקדם הסדרה של שוק יועצי המשכנתאות על-מנת לאפשר בהקדם לנוטלי משכנתאות להיוועץ באנשי מקצוע בעת נטילת ההלוואה המשמעותית ביותר בחייהם. כן קרא לרשות הפיקוח על הביטוח ושוק ההון לקדם בהקדם פתרון שיאפשר לבעלי מוגבלויות ליטול משכנתאות ודרש תשובה בתוך שבועיים כיצד בכוונת הרשות לפעול בנושא.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.