עפר קליין מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים >> לא סביר שטרמפ באמת יפטר את נגידת הבנק

עדיין מוקדם לדעת באיזו מידה יתממשו הצהרות טראמפ ממסע הבחירות, והדבר נתון לא מעט בידי האופוזיציה היחידה שלו, היא מפלגתו שלו, שזכתה ברוב בשני הבתים - הסנאט והקונגרס

 

 
עפר קליין ,צילום: יונתן בלוםעפר קליין ,צילום: יונתן בלום
 

עפר קליין
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
20/11/2016

ארה"ב

  • בניגוד לסקרים המוקדמים דונאלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב, ומאז - בניגוד לצפי - נרשמו עליות במדדי המניות של ארה"ב והשווקים המפותחים, עלייה בציפיות לאינפלציה ובתשואות האג"ח. מנגד, ירידות נרשמו במדדי המניות של השווקים המתעוררים, בעקבות התחזקות הדולר ובשל החשש מפגיעה בסחר העולמי. להערכתנו, עדיין מוקדם לדעת באיזו מידה יתממשו הצהרות טראמפ ממסע הבחירות, והדבר נתון לא מעט בידי האופוזיציה היחידה שלו, היא מפלגתו שלו, שזכתה ברוב בשני הבתים - הסנאט והקונגרס. 

ישראל
  • חולשה ביצוא הסחורות ברבעון השלישי, הגירעון בסחורות ממשיך להתרחב.

  • עלייה במדד אמון הצרכנים באוקטובר, קרוב לרמות השיא של הסקר.

  • גם באוקטובר הכנסות המדינה ממסים היו גבוהות מהצפי.

  • על רקע המשך עליית ריבית המשכנתאות, בספטמבר נמשכה הירידה במכירת דירות חדשות. 

  • במקביל למגמה בעולם - הציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות גם בשבוע האחרון. להערכתנו, בטווחים שמעל שנתיים נראות סבירות.

עוד בעולם

  • סין: האינפלציה עלתה בהתאם לצפי, המחירים ליצרן ממשיכים לעלות בקצב מהיר יותר מהצפי. האינדיקאטורים הראשוניים לאוקטובר היו נמוכים מהצפי.

  • יפן: הצמיחה ברבעון השלישי הייתה גבוהה בהרבה מהצפי – לא מהסיבות הטובות. הרכב הצמיחה היה פחות מעודד. 
תוצאות הבחירות בארה"ב:

על רקע בחירתו המפתיעה של דונלד טראמפ, דמות שנויה במחלוקות גם מנקודת ראות מפלגתו שלו, לנשיאות ארה"ב, השווקים מתמחרים מחדש בימים האחרונים את משנתו הכלכלית – כאשר האופוזיציה היחידה שיש לו היא למעשה מפלגתו שלו שזכתה לרוב בשני הבתים (הסנאט והקונגרס). בחינת גישתה הכלכלית של המפלגה הרפובליקאית עשויה לשפוך אור לא רק על הצהרות טראמפ, אלא בעיקר - על הסבירות שיוכל להפוך הצהרות אלו למציאות. להלן נקודות מרכזיות בעמדות הכלכליות המוצהרות של המפלגה הרפובליקנית:

  • הבנק המרכזי (הפד) - לדעתם נדרשת מידה רבה יותר של פיקוח על הפד ודיווחיות רבה יותר מצד הפד, לצד הגברת האחריות של הפד בהשגת יעדיו. יחד עם זאת, הם מכירים בכך שהפיקוח צריך להיות באופן שישמר את הא-פוליטיות של הפד.

  • תקציב- הם חושבים שנדרשת רפורמה משמעותית בתקציב הקיים, ובאופן עקרוני תקציב הממשל חייב להיות מאוזן, וכן נדרש לקבוע תקרה להוצאה הממשלתית כך שלא תהיה גבוהה מהממוצע הרב שנתי. הם מאמינים שנדרשת הקטנה של הוצאות הממשל וצמצום הרגולציה הקיימת – אשר לדעתם פוגעים ביכולת התחרותית של חברות אמריקאיות בעולם. הם גם תומכים ברפורמה במערכת הבריאות.

  • מיסים- הם תומכים בפישוט מערכת המס והפיכתה לשקופה יותר והוגנת. מאמינים כי המס נועד למימון הוצאות ציבוריות הכרחיות כמו ביטחון, ולסיוע לאוכלוסיות חלשות. הם מתנגדים ליתר המיסים היוצרים חלוקה מחדש של הכנסות ועושר אותה הם רואים כהתערבות בוטה בכלכלה. לדעתם כל העלאת מס צריכה להתקבל ברוב מוחץ ולא רוב רגיל (למעט במצבי חירום), ומערכת המס צריכה לתת הטבות גדולות יותר לאוכלוסיות עם ילדים, להוצאות הציבור לטובת פנסיה וביטוחים לטווח ארוך, ולהקנות פטור ממס לאוכלוסייה המבוגרת. הם גם מתנגדים למיסוי של עמותות דתיות, צדקה ואחרות העוזרות לציבור החלש. לדעתם מס החברות הגבוה מאוד בארה"ב מהווה את הפגיעה המרכזית ביכולת התחרותית של חברות אמריקאיות בעולם.

  • תשתיות- הן הגורם המרכזי לדעתם, בצמיחת הכלכלה, והן קריטיות להגברת היכולת התחרותית של חברות אמריקאיות בעולם. בשנים של אובמה נעשו הרבה קיצוצים בהשקעות בתשתיות, וגם כספים שאושרו לתשתיות - כאשר הועברו למדינות השונות - נעשה בהם שימוש לדברים אחרים. לדעתם השקעות בתשתיות צריכות להיעשות על ידי חברות שהן שותפויות פדרליות-ממשלתיות-פרטיות כך שישקפו איזון בין יעדי הממשל ויעילות הסקטור הפרטי. 

  • שוק העבודה – לדעתם הרבה מהמשרות שנוספו בשנים האחרונות מקורן ביצירה מלאכותית הנובעת ממדיניות הממשל והפד, שלא תחזיק מעמד על פני זמן. הם מאמינים שהגברת התעסוקה תגיע מכלכלה המבוססת יותר על כוחות השוק. מנגד, הם כן חושבים שהממשל צריך לאפשר יותר הכשרות מקצועיות לעובדים כדי לעזור להם להתמודד בשוק העבודה.
עקרונות מרכזיים אלו די תואמים את העמדות שהביע טראמפ לאורך מסע הבחירות, כשטראמפ הוסיף גם את סוגיית המהגרים הלא חוקיים שבכוונתו לגרש והגירה שמראש לא יתיר את כניסתה לארה"ב. נראה שהסוגיה המרכזית שתקבע את מידת תמיכת הקונגרס בתכניותיו, היא עד כמה תכניות אלו ישקפו תקציב מאוזן שאינו כרוך בהעלאת מיסים או בהגברת רגולציה והתערבות ממשלתית?. 

האתגר הגדול של טראמפ מול הקונגרס יהיה לגבי תכניות עליהן הצהיר בנושאי: השקעות בתשתיות, תוך הפחתות מס והטבות מס, היות ומהלכים אלו משפיעים במישרין על גירעון הממשל. פתרון אפשרי אחד, הוא הצגת תכניות רב שנתיות להשקעה בתשתיות ולהפחתות המס לחברות ולפרטים. תוואי רב שנתי מציג את ההוצאה והתרומה הכלכליות של המהלך על פני זמן, תוך סימון יעד התכנסות ביניהם לתקציב מאוזן. כך, לא ייווצר זעזוע שלילי לגירעון הממשל בטווח בינוני. 

שתי עמדות נוספות שהיו במרכז מסע הבחירות שלו יהיה לו פשוט יותר לקדם: מדיניות הגירה ושינוי תנאי הסחר בין ארה"ב למדינות אחרות - היות ולעמדות אלו אין עלות תקציבית משמעותית. 

גירוש מהגרים לא חוקיים והקטנת ההגירה החוקית יקטינו את התחרות הניצבת בפני העובדים האמריקאים, ויתמכו בעליית שכר. שינוי תנאי הסחר בין ארה"ב לבין מדינות אחרות ישפר את היכולת התחרותית של חברות אמריקאיות בתוך ארה"ב. מהלכים אלו גם אם יבוצעו ולו חלקית - מגדילים את ה"תפוקה השולית" של הפעילות הכלכלית במשק האמריקאי, ולכן, הם גם תומכים בריבית ריאלית גבוהה יותר בארה"ב. בנוסף – מדיניות ההגירה, ושינוי תנאי הסחר תומכים גם ברמת מחירים ובאינפלציה גבוהות יותר התומכות בהעלאות ריבית מצד הפד. הבנה זו יחד עם החשש מגירעון גבוה יותר, עומדת בבסיס עליית התשואות שראינו בארה"ב ובעולם, מאז פרסום תוצאות הבחירות.

סביר שטראמפ יודע שמהלך של הטלת מכסים משמעותיים או החרמת יבוא ברמת מדינות – כפי שהצהיר במסע הבחירות ביחס לסין למשל, יניבו יותר נזק מתועלת, היות והסינים למשל - הם המלווה הגדול ביותר של ארה"ב, כך שביכולתם ל"העניש" את שוק האג"ח האמריקאי. אך לא כך הדבר אם זה יעשה במסגרת משא ומתן בין המדינות, שיוביל להסכמה על תנאי סחר משופרים מנקודת ראות ארה"ב. ובמשא ומתן שני הצדדים מודעים לכוח היחסי של הצד השני.

נקודה משמעותית נוספת מבחינה כלכלית, היא סוגיית הנגידה; לאחר התבטאויות בוטות במיוחד של טראמפ לגבי תפקודה במהלך מסע הבחירות שלו, ועל אף שמבחינה חוקית הוא אינו יכול לפטר אותה על רקע חילוקי דעות ביניהם - יהיה לה קשה מאוד לתפקד ללא אמון הנשיא. בפרט, עם כניסתו לתפקיד הוא יצטרך למנות שני מקומות שפנויים כרגע בוועדה המוניטרית (לשווקים פתוחים). ההערכות הן שאם הוא ימנה אנשים דומיננטיים באופן חריג שיקטינו את יכולת ההשפעה שלה בוועדה - ייתכן שהיא תיאלץ להתפטר. מצב כזה זה יסמן עוד יותר לחץ לעליית תשואות.

ב-20 בינואר 2017 טראמפ יושבע רשמית לתפקיד הנשיא, ואז הוא גם צפוי לנאום ולפרוש את משנתו ואת כוונותיו באופן בהיר יותר. על כן, אוזני העולם כולו תהיינה כרויות לנאום זה ולטון בו יאמרו הדברים, היות והם יספקו הבנה טובה יותר של עד כמה עליית התשואות בשווקים מפרשת את העתיד נכונה, או אף צפויה להתמיד. 
 
נתוני סחר הסחורות (מנוכה עונתיות, ללא אוניות מטוסים ויהלומים) לאוקטובר היו מעורבים; יצוא הסחורות המשיך להיות חלש וירד ב-6 אחוזים באוקטובר (נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מטה), ויבוא הסחורות ירד ב-3 אחוזים. יחד הם הובילו המשך התרחבות של הגירעון המסחרי. על אף הירידה ביבוא הסחורות, יבוא מוצרי הצריכה נותר ברמתו הגבוהה, והירידה ביבוא מוצרי השקעה הגיעה לאחר שיא של כל הזמנים בחודש שעבר.
 
הצרכן הישראלי ממשיך להיות אופטימי - מדד אמון הצרכנים עלה באוקטובר לאחר יציבות בחודשיים הקודמים, וכרגע הוא קרוב לרמתו הגבוהה ביותר מאז שהחל הסקר ב-2011. 

הנתון ממשיך לתמוך בהמשך ההתרחבות של הצריכה הפרטית גם ברבעון האחרון של השנה.

הכנסות המדינה ממסים באוקטובר עמדו על 21.9 מיליארד ₪, גבוה מההערכות המוקדמות והגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-2.1 אחוזים מהתוצר. להערכתנו, הגירעון צפוי לעלות לקראת סוף השנה, אך הוא עדיין יהיה נמוך מיעד הגירעון של 2.9 אחוזי תוצר.
 
בספטמבר מספר הדירות החדשות שנמכרו ירדו ב-7 אחוזים ביחס לאוגוסט, והשלימו ירידה של 19 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. ייתכן כי ירידה זו נובעת מהעלייה בריבית למשכנתאות, כשגם בצד המשקיעים, ממתינים כרגע לנוסח הסופי של מיסוי דירה שלישית. מנגד, מלאי הדירות החדשות ממשיך לעלות, כתוצאה מהגידול היחסי בהתחלות הבנייה בשנים האחרונות, מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה נותרו כמעט ללא שינוי, אך עלה ב-14 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. למרות זאת, הנתונים האחרונים של הלמ"ס עדיין מצביעים על עלייה מהירה של מחירי הדירות בבעלות, שהחלק הארי בהם הוא דירות יד- שנייה.


 

חברת הדירוג הבינלאומית פיץ' העלתה את דירוג האשראי של ישראל ל-A פלוס עם אופק יציב, לאור המשך הירידה ביחס-החוב תוצר בישראל (כ-64% בסוף 2015). בכך החברה מיישרת קו עם הדירוג שניתן על ידי שתי חברות הדירוג הגדולות האחרות.

בשבוע החולף הציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות, במידה רבה על רקע העלייה החדה בציפיות לאינפלציה בארה"ב, בעקבות תוצאות הבחירות שם. להערכתנו, הציפיות לאינפלציה בטווחים שמעל שנתיים נראות סבירות.
 
 
הפוקוס השבוע בארה"ב היה כמובן הבחירות, אך האינדיקאטורים שהתפרסמו בשבוע האחרון היו ברובם חיוביים; סקר המשרות הפנויות לספטמבר הראה עלייה קלה במספר המשרות, אך אחוז המתפטרים מרצון מתוך סך עזיבות המשרות (Quits) המשיך לעלות והגיע לשיא חדש. האומדן הראשוני של מדד אמון הצרכנים לנובמבר עלה ל-91.6 נקודות (לעומת 87.2 באוקטובר) -  יחד עם זאת, מרבית הסקר נעשה לפני היוודע תוצאות הבחירות לנשיאות.
 

בסין האינפלציה עלתה ל-2.1 אחוזים ב-12 החודשים עד אוקטובר, בדומה לצפי, אך בניכוי מחירי המזון האינפלציה עלתה ל-1.7 אחוזים, רמתה הגבוהה ביותר מזה שנתיים. האינפלציה במדד המחירים ליצרן ממשיכה להאיץ יותר מהצפי, כאשר ב-12 החודשים האחרונים עד אוקטובר ב-1.2 אחוזים היא עלתה ל-1.2 אחוזים, הקצב המהיר מאז 2011.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x