ועדת הרפורמות התכנסה בכנס שדרות לחברה וכלכלה לדיון בהקמת הבנק החברתי לקראת אישור הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית

היקף הפיקדונות והאשראי שבנק חברתי יוכל לתת יעמוד על 3 מיליארד ₪ בהשוואה ל-1.5 מיליארד ₪  בהצעת החוק המקורית

ההון העצמי המינימלי להקמת בנק חברתי יעמוד על 3 מיליון ₪ במקום 75 מיליון ₪   

ועדת הרפורמות, בראשותו של ח"כ אלי כהן, התכנסה היום בכנס שדרות לקראת אישור הצעת החוק להקמת בנקים חברתיים (אגודות אשראי) להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. באופן סמלי, הדיון נערך בכנס שדרות לחברה. ההחלטה צפויה לגוון את מקורות האשראי לציבור ולהוזיל את מחיר השירותים הפיננסים, על ידי הסרת חסמי כניסה.

יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן: "בנקים חברתיים הינם התאגדות פיננסית שקיימת בכל העולם המערבי. בנקים אלו נותנים שירותים פיננסים לרבות אשראי ופיקדונות בעמלות ובריביות אטרקטיביות בהשוואה לבנקים מסחריים. הודות להורדת דרישות ההון העצמי הקמת בנקים חברתיים הופכת להיות מעשית. חוק זה הינו מרכיב נוסף ברפורמה בבנקאות".

הצעת החוק מבקשת להסדיר את פעילותם של אגודות אשראי ומנפיקי כרטיסי חיוב. מטרת ההצעה הינה להגביר את התחרות בשוק האשראי הקמעוני, לאפשר לשחקנים מפוקחים חדשים להיכנס לשוק, לגוון את מקורות האשראי במשק ולהרחיב את היקף המוצרים ששחקנים אלו יכולים לספק.

לפי הצעת החוק ,תינתן לבנקים האפשרות להעניק שירותים לא רק לבעלי המניות בבנק החברתי, כי אם גם לציבור הרחב וזאת זאת בכפוף לאישורם של שר האוצר והממונה על אגף שוק ההון. בין השירותים שיוכלו הבנקים החדשים לספק ללקוחותיהם: שירותי אשראי, חסכון ושירותים פיננסים הניתנים במסגרת חשבון עו"ש בבנק, הנפקת כרטיסי חיוב, ניהול חשבונות ניירות ערך ועוד. 

על פי הנוסח המתוקן היקף הפיקדונות והאשראי שהבנקים יוכלו  לתת יהיה עד 3 מיליארד ₪, במקום 1.5 מיליארד ₪ כפי שנכתב בהצעת החוק המקורית, וזאת במטרה לאפשר לבנקים החברתיים לצמוח להיקף פעילות משמעותי. בנקים חברתיים שיעברו את הסכום של 3 מיליארד ₪, הפיקוח עליהם יעבור מרשות שוק ההון, לבנק ישראל ובהתאם רמת הדרישות והפיקוח יגברו.

תיקון נוסף ומהותי בחוק, הינו הפחתת הדרישה להון העצמי הראשוני להקמת הבנק מ- 75 מיליון ₪ ל- 3 מיליון ₪. תיקון זה יסיר חסם משמעותי שמנע במשך שנים את הקמתם של בנקים חברתיים בישראל.

הוועדה דנה היום גם באפשרות להצטרף לאגודת אשראי ובהיתר לאגודות להעניק שירותים למי שלא יהיה חבר באגודה. הצעת החוק המקורית קובעת כי רק מי שיהיה חבר באגודה, יוכל לקבל שירותים מהבנק החברתי. בנוסף, רק אגודות ועסקים קטנים שמחזור העסקאות שלהם נמוך מ-25 מיליון ₪ ובתנאי שהם מעסיקים עד 50 עובדים, יוכלו להיות חברים באגודת אשראי.

ח"כ חיים ילין טען כי הרגולטור חייב להקים תשתיות ממוחשבות על מנת לאפשר הקמת בנקים חברתיים. "אם לא יוקמו תשתיות, לא יקום שום בנק חברתי." בנושא חברות באגודה, ילין סבור כי רק בתום שנתיים מהקמת הבנק, יתאפשר לבנקים החברתיים לתת שירותים למי שאינו חבר באגודה. "אני תולה תקוות רבות בחוק. להערכתי, החוק יעשה מהפכה ויצליח לשנות את הרגלי הבנקאות בארץ". אמר ילין

ח"כ תמר זנדברג אמרה שכנס שדרות הפך לאבן שואבת לדיונים ציבוריים. אין מקום מתאים יותר לדון בנושא זה. לדבריה, ריכוזיות הבנקים הינו אחד הדברים הפוגעניים באזרח. והמהלך להקמת אגודות האשראי, ראשיתו במחאה החברתית. "כחברת אופוזיציה, אני שמחה מאוד על ההצעה. בעניין מתן אפשרות לעמותות ולמלכ"רים להיות חברים באגודות האשראי, זנדברג סבורה שצריך לאפשר להם את החברות. הגופים הללו יוכלו לתרום איתנות פיננסית לאגודות האשראי. זנדברג הביע חשש מפני הקמת אגודות למשקי בית לעסקים חזקים שיחסמו כניסת אנשים חלשים, מה שייצר שמורות טבע סגורות".   

פרופ' נתן זוסמן מבנק ישראל השיב לזנדברג וטען כי שחקן גדול, עלול להשית על האגודה עלויות גבוהות, מה שייקר את העלויות התפעוליות של אגודת האשראי.

יו"ר כנס שדרות (האלוף במיל') עוזי דיין אמר בדיון יש הרבה כנסים, ולדבר לא עולה כסף. השאלה איך אתה משפיע באמת. הכנס פה נועד לגרום לכך שהשיח הציבורי יתקיים גם בפריפריה. אנו משתדלים  שהדברים שידונו כאן, יהיו בנושאים מעשיים.  ואת הנושאים שמבשילים פה, אנו מביאים לכנסת. דיין הודה לחברי הכנסת שהגיעו לשדרות.

יו"ר אופק עו"ד יהודה טלמון אמר "לראשונה, עם סיום החקיקה, נוצר סיכוי אמיתי לשינוי ולפתיחת השוק לתחרות בבחינת בשורה למשקי בית ועסקים קטנים. שיושלם מעשה החקיקה עול ההוכחה עובר אלינו ואנחנו מבטיחים שלא לאכזב. אבל על מנת שנוכל להיות משמעותיים ומשפיעים אנו זקוקים להצטרפות של הציבור הרחב ליוזמה הזו בין במסגרת אופק ובין באגודות אשראי רבות נוספות שאנו נברך על הצטרפותן והשתתפותם בפוטנציאל הטמון בשוק הזה.