יניב חברון הכלכלן הראשי של אקסלנס >> אובדן אמון של המשקיעים ביכולת יצואניות הנפט להגיע להסכמות יוביל לצניחת מחירי הנפט בחדות

בנימה אישית

אמינות – "טוב שם משמן טוב" את השם הטוב אני רוצה להקביל לאמינות ואת השמן נקביל כמובן לנכסים ורכוש שכן זהב הפרוש. בשבוע הקרוב אנחנו עשויים לקבל דוגמא מעניינת כיצד אותה אמינות (שם) יכולה לשמור על אותם נכסים (שמן טוב) או חלילה אובדן האמינות תוביל לאובדן הנכסים.

הכוונה כמובן לפגישת אופ"ק ביום רביעי הקרוב שצפויה לדון בקיצוץ תפוקות על מנת לייצב את מחיר הנפט. במשך שנתיים כמעט מצליחות החברות בארגון לייצר ציפיות לפעולה שתוביל לעליית מחיר הנפט, אלא בינתיים, פעם אחר פעם הן מאכזבות ועדיין המשקיעים מצפים לפעולה.

למרות זאת השבוע הקרוב להערכתינו יהיה קריטי הרבה יותר ממפגשים קודמים. המשקיעים מצפים כמעט בוודאות לפעולה, אכזבה הפעם תכריע כי בארגון לא באמת מסוגלים להגיע להסכמות, שלא לדבר על הסכמות ארגון עם יצואניות מחוץ לאופ"ק. אובדן אמון של המשקיעים ביכולתו של הארגון להגיע להסכמות, יוביל לצניחת מחירי הנפט בחדות ויכניס את הסקטור ואת היצואניות לסחרור מחודש. גם הבנקים יצטרפו לסחרור הפעם, בתרחיש שבקלות עשוי להזכיר את אשתקד.

מאז המשבר בשנת 2008 השווקים עברו רעשים רבים, שחלק ניכר מהם התרחש בעקבות אובדן אמון. אובדן אמון של השווקים בבנקים, אובדן אמון של השווקים בנגידים, אובדן אמון של השווקים בראשי ממשלה, אובדן אמון של הציבור במטבע ולאחרונה אנחנו רואים אבודן אמון של הציבור ב"שיטה" שלעיתים רבות מכונה בתקשורת "ברקזיט". אחת הסיבות שהעמיקו את המשבר באירופה, היתה אובדן האמינות של השווקים ביכולת שלהם לפעול עד שהגיע דראגי ואני יכול לתת עוד הרבה מאוד דוגמאות.

אובדן אמינות של המשקיעים ביכולת של יצואניות הנפט לעבוד ביחד ולהגיע לשיווי משקל שיטיב עם כולן (הרי צמצום של אחוזים בודדים בתפוקה יוביל לעליית מחירים של עשרות אחוזים) יוביל אותן לטלטלה, ויגרור סקטורים וכלכלות נוספות בדרך.

כמה קשה לשים את האגו בצד – בכל זאת אין הרבה נשים באופ"ק

• ממשלתי- השקלים התנהגו ב'מתינות' יחסית תוך שהם מציגים עליית תשואות מתונה מזו שהציג האפיק הצמוד. אנו מחזירים את ההמלצה להטייה עודפת לכיוון השקלים, לפחות באפיקים הקצר והארוך.

המלצות

האם הקערה תתהפך על פיה?

האופטימיות בשווקים נמשכה בשבוע שעבר כאשר מדדי המניות המשיכו לשבור שיאים חדשים, וזאת חרף העלייה בתשואות אג"ח. אתמול כבר יכלנו לראות את האיתותים למה שעשוי לקרות, בשבוע הקרוב או במילים פשוטות המומנטום עלול להתהפך. 

שני אירועים מרכזיים, המפגש החצי שנתי בין מדינות אופ"ק בוינה ביום רביעי והמשאל עם באיטליה ביום ראשון מהווים גורמי אי-וודאות לא קטנים אך השוק לא באמת תמחר אותם עד כה. המפגש החצי שנתי של אופ"ק, סאגה ידועה כבת שנתיים היא ההזדמנות האחרונה של ארגון אופ"ק לזכות באמון השוק לאחר מספר אכזבות (נזכיר את דוחא בחודש אפריל). אם הפעם זה גם לא יקרה, יכולת ניהול ספקולציות של הארגון שתשפיע על מחירי הנפט תתפוגג לחלוטין. 

האירוע השני, משאל עם באיטליה עלול להיות קצה הקרחון של מפולת בגוש האירו, זאת מכיוון שראש ממשלת איטליה מטאו רנזי אמר כי הוא יתפטר במידה ולא יזכה באפשרות לבצע רפורמות בחוקה (מחנה ה-"לא"). במידה ושני האירועים יכשלו (אי-הגעה להסכם להפחתת הייצור ע"י אופ"ק וכישלון במשאל עם באיטליה), השוק עלול לסבול מאי-וודאות, ירידת תשואות (כתוצאה מצניחה במחיר הנפט) וירידות בשוקי המניות. שורה תחתונה – רצוי להכין את התיק. הגנות מפני התממשות תרחישים אלו יכולים להיות הגדלה של הדולר, להאריך מעט את התיק. גם סקטור Utilities יכול ליהנות במידה והנפט יצלול במקרה שבאופ"ק לא יגיעו להסכמה. הגדלה של זהב תעזור במידה ומשאל העם באיטליה לא יעבור.

   

המאקרו תמך בתשואות - בפן המאקרו, שני גורמים תמכו בהמשך הביצוע בשוק האג"ח וחיזקו את תחזית השוק שמגלמת הסתברות להעלאת ריבית בחודש דצמבר של 100%. ראשית, פרוטוקול החלטת הריבית של הפד לחודש נובמבר, היה ניצי מזה של חודש ספטמבר. רוב חברי הועדה המוניטרית מאמינים כי הבנק המרכזי צריך לפעול בקרוב, בהתחשב בנתוני המאקרו אשר סיפקו הוכחות נוספות שהכלכלה מתקרבת ליעד של הפד. נזכיר כי בחודש ספטמבר רק מספר חברים בלבד האמינו בכך ("some"  לעומתmost" "). כמו כן מספר חברי הועדה הדגישו את החשיבות בשמירה על אמינותו של הפד וכך מדברים על הצורך בהעלאת ריבית.

מלבד הפרוטוקול גם פרסום הזמנת מוצרי בני קיימא לחודש אוקטובר אשר הפתיע את התחזיות המוקדמות ועלה ב-4.8%. לעומת צפי של 1.7%. ללא כלי תחבורה, נרשמה עלייה של 1% לעומת צפי לירידה של 0.5%. נוסיף כי ברוח האופטימיות שחווה השוק מאז בחירתו של טראמפ, גם מדד אמון הצרכנים של מישיגן מצליח לטפס בחודש נובמבר ב-6.6 נק', לרמה של 93.8 לפי האומדן הסופי, שיא מאז חודש מאי. 

 

הלחץ כלפי מעלה על תשואות אג"ח נמשך גם בשבוע שעבר כאשר נרשמה עלייה על פני כל העקום האמריקאי. התשואות ל-10 שנים הגיעו לשיא של 16 חודשים, לרמה של 2.36% ( תוך כדי מסחר עבר 2.4%) בעוד שהתשואות לשנתיים טיפסו בכ-5 נ.ב. לרמה של 1.12%, שיא של כ-6.5 שנים. בעניין זה, אנו מציינים שוב את הערכתינו בהקשר תשואות אג"ח ל-10 שנים שצפויות לנוע בטווח שבין [2%-2.5%]. ייתכן שכבר במהלך השבוע הקרוב נראה אותן צונחות, שכן שני האירועים שציינו בפתיחת הסקירה (מפגש אופ"ק ומשאל עם באיטליה) יהיו גורמי סיכון שיאיצו את הביקוש לאג"ח האמריקאית יחד עם הלחץ הדיפלציוני מירידה מחודשת במחיר הנפט.

 

אפקט ה-Trumpflation- שוק המניות האמריקאי מסכם שבוע נוסף של עליות ומדדS&P 500  שובר שיא היסטורי חדש עם עלייה שבועית של 1.44% בשבוע שהתאפיין באורכו הקצר בן 3.5 ימי מסחר (חג ההודיה). כל הסקטורים מלבד שירותי בריאות הציגו עליות. הציפיות סביב מדיניות טראמפ שצפויה ליצור אינפלציה וצמיחה מטיבה על מספר סקטורים. נציין כי פיננסים ממשיך להנות מהעלייה בתשואות אג"ח ומהצפי לירידה ברגולציה בענף. כמו כן, סקטור האנרגיה נהנה מעלייה שבועית של 0.8% במחיר הנפט שהובילה לזינוק של 2.2% במניות הסקטור.   

 

איטליה בוחרת- בעוד 5 ימים יתקיים באיטליה משאל העם במטרה לשנות את החוקה, אותו מקדם ראש ממשלת איטליה מטיאו רנזי ומפלגתו הדמוקרטית. ה-referendum  מציע שינויים באופיו של הממשל, שכבר 30 שנה סובל מעליות גבובות מידי ואיטיות ביצועית. רנזי מציע להפחית את כוחו של הבית העליון (כיום זהה לזה של הבית התחתון) ולהפוך אותו מגוף המורכב מ-315 מושבים שנבחרים על ידי העם, לגוף המורכב מ-100 חברים הבאים מממשלות מקומיות (Senate of regions). כך החוקים יעברו בקלות ובמהירות, למרות שהסנטורים ישמרו  על זכותם להפעיל ווטו. מנגד, לבית התחתון זכות להעביר הצעות יומיומיות, בהן הסנטורים יוכלו לדון במידה ושליש מחבריו ידרשו זאת, אך ללא השלכות. 

תוצאות קריטיות- נציין שוב כי לתוצאות המשאל עם עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת בנוגע לעתידה הכלכלית של איטליה, ובעיקר על העתידו (וקיומו) של גוש האירו.  סגן נגיד הבנק האירופי מזהיר מפני תנודתיות בשווקים הפיננסים ואומר כי "מדובר באירוע פוליטי, מקור לאי וודאות שעלול לזעזע  את השווקים הפיננסים". 

ראש ממשלת איטליה הודיע כי במידה והוא לא יצליח להעביר את הרפורמות, יתפטר. ע"פ ההערכות, במידה ויתקיימו בחירות מוקדמות, בעקבות ההתפטרות, מפלגת MS5 תוביל (מפלגת "חמשת הכוכבים", פופוליסטית ואנטי איחוד אירופי שצפויה לקדם שינוים בהרכב האיחוד). ראש מפלגת זו אף הציע לחזור לשימוש בלירה האיטלקית או לקדם "אירו 2" למדינות העשירות. נציין כי המחנה "נגד המשאל" מוביל בסקרים. 

מאקרו בגוש האירו- סימני יציבות

נראה כי המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה של דראגי מצליחה לבוא לידי ביטוי בנתוני המאקרו בתקופה האחרונה. ראינו זאת דרך נתון האינפלציה לחודש נובמבר שהגיע לשיא של מעל שנתיים (0.5% YOY) למרות שמדד הליבה מתקשה להרים ראש (0.8%). בשבוע שעבר מדד מנהלי הרכש המשולב הוכיח כי הכלכלה האירופי במסלול הנכון מאחר ועלה בחודש נובמבר ב-0.8 נק' לרמה של 54.1, שיא של 11 חודשים. המדד היצרני הגיע לשיא של 34 חודשים (53.7) בעוד שמדד השירותים עלה לשיא של 11 חודשים (54.1). 

בעוד 10 ימים דראגי וחבריו בועדה המוניטרית יחליטו האם לדחות את סיומו של תוכנית הרכישות (אמור להסתיים במרץ הקרוב), בעוד חצי שנה עד חודש ספטמבר. לפי ההתבטאויות האחרונות של נגיד ה-ECB, האחרונה לפני שבוע ימים, הוא לא מתכוון להוריד את הרגל מהגז. הוא מאמין כי הכלכלה האירופית עוד לא מוכנה לתפקד ללא שימוש במדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה. הוא אמר ביום שני כי "ההתאוששות עוד תלויה מאוד בתמיכה מוניטרית מתמשכת". לכן סביר להניח שאכן ידחו את סיומו של תוכנית הרכישות  בעוד שישה חודשים. דראגי הוסיף כי גם מדיניות פיסקאלית נדרשת על מנת לתמוך בהתאוששות הכלכלית.  

ביום שישי, התבטא אחד מחברי הועדה המוניטרית של ה-ECB. יניס סטורנרס אמר כי "מוקדם מדי" בשביל לדבר על צמצום הרכישות (tappering). הוא הוסיף כי המדיניות המוניטרית תמשיך להיות מרחיבה כל עוד האינפלציה לא תגיע לרמה הרצויה.  

 

הקלה דרך התשואות- העלייה בעקום התשואות, בטווחים הארוכים, שנרשמה בתקופה האחרונה הקלה על הבנק האירופי שנהנה מעלייה בהיצע האג"ח שניתן לרכישה. בשבוע האחרון המגמה התהפכה, עם המסר היוני של דראגי והחשש מאיטליה. תשואות האג"ח ל-10 שנים בגרמניה ירדו מתחת לרמה של 0.2% זאת, למרות העלייה באינפלציה. תשואות אג"ח לשנתיים צללו לשפל היסטורי חדש לרמה  של 0.77%-  .   

 

סגאת הנפט- בדרך לאכזבה מחודשת?

מחר יתקיים המפגש החצי שנתי בין חברות אופ"ק בוינה בו יחליטו האם להפחית את הייצור הנפט בכ-1.2 מיליון חביות ליום ביחס לתקופה מחודש אוקטובר, לרמה הנעה בין 32.5-33 מיליון חביות ליום, כפי שהוצע בחודש ספטמבר. זאת תהיה ההזדמנות האחרונה של הארגון לזכות באמון השוק שהולך לשים במבחן את היכולת העתידית של אופ"ק להמשיך ולנהל את צפיות השוק ולהשפיע על מחירי הנפט. 

בשבוע שעבר, סבב מפגשי-הכנה לקראת ה-30/11 נמשך וביום שלישי נציגי המדינות התכנסו בוינה בניסיון "לסגור" מספר סעיפים לקראת המפגש הרשמי. לפי טענתו של נציב לוב באופ"ק, המפגש הסתיים בקונצנזוס.  נציגים אחרים טענו כי המפגש הסתיים עם הסכמות ברוב הפרטים. 

ראש ממשלת עיראק אמר ביום רביעי כי מדינתו תשתף פעולה ותפחית את רמת הייצור, אמנם לא ברור באיזו רמה. נזכיר כי קיים חשש ממשי מפני כישלון בהגעה להסכם, שכן סוגיית אירן ועיראק עוד לא הוגדרה, בהתחשב שהשתיים (השנייה והשלישית בגודלן באופ"ק לפי רמת תפוקת הנפט, לאחר סעודיה) דרשו "הנחות" לאור מצבן הנחות (במקרה של עיראק, היא צריכה מימון המגיע מנפט על מנת להילחם מול דעאש).  

אתמול היה אמור להתקיים מפגש בין חברות אופ"ק לבין מדינות שלא בארגון כולל רוסיה, מקסיקו ואזרביאן אך הוחלט לא להזמין מדינות שלא בארגון לאור הסירוב מסעודיה, שהודיעה שלא תשתתף כי לא רואה בזה צורך, הרי אין במה לדון מול מדינות אחרות שכן הארגון בעצמו עוד לא סיכם כלום. חברות אופ"ק כן נפגשו ולאחר 10 שעות שיחות, נאמר שלא הצליחו לסגור את הפערים והחילוקי דעות בסוגיות הקשורות לאירן ועיראק. יום לפני, ביום ראשון, שר האנרגיה הסעודי רמז על האפשרות לאי הגעה להסכם. ביום שני פורסם במקור אירני כי שר האנרגיה אמר ש"החייאת תפוקת הנפט האירני היא הרצון הלאומי והדרישה של העם האירני".  

ברוסיה גם חושבים כי לפני שאופ"ק יערב מדינות אחרות בהסכם, קודם כל הארגון חייב להגיע בעצמו להסכם. נזכיר כי בימים אלו, רוסיה מייצרת נפט ברמות שיא וכי במידה ותשקול השתתפות בהסכם, תתבצע ע"י הקפאת הייצור ולא על ידי הפחתתו. 

בכל אחד מהתרחישים, הן אם יגיעו להסכם והן אם לא, אנו מעריכים כי תגובת המחירים תהיה קיצונית בכל מצב. במידה ונראה הגעה להסכם, מחיר החבית תזנק במהירות אל מעל לרמה של 50$. במקרה של כישלון, מחיר החבית צפוי לצלול לאזור ה-40$ לחבית. על כן, יש לפעול בהתאם, לקחת הגנות ורצוי להצטייד בדולרים.  

על רקע החשש מפני אי-הסכמה, ביום שישי מחיר החבית צלל בכ-4% לרמות של 46.06$ ו-47.24$ לחבית, טקסס וברנט בהתאמה. היום מחיר החבית עומד על 46.7$ ו-47.8$ בהתאמה. 

יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס,