מדובר בצעד דרמטי שמאפשר גם לסולקים חדשים להיכנס לשוק וגם מאפשר לעסקים קטנים לפעול תחת מאגדים ולקבל עמלות מופחתות כמו שמקבלות החברות הגדולות ובכך להביא לחסכון של מליארד שח בשנה.
מדובר בשני מהלכים משולבים:
-
הוראה לחברות כרטיסי האשראי הישראליות להתחיל לעבוד עם "מאגדים" (היום נותנים רק למאגדים עד 5000 שח בחודש, לפי ההסתייגות לא תיהיה יותר הגבלה) כאשר חברות האשראי יחויבו לתת להם מחיר עמלת סליקה מופחת כמו לחברות הגדולות.
-
הסולקים הקיימים יחויבו לתת לסולק החדש להשתמש בתשתיות מערכת שב"א והם יוגדרו כ"סולק אורח".
ח"כ מרגלית: "הציבור יחסוך מיליארד שח בשנה וירגיש את זה ישירות בכיס, בעיקר בעלי העסקים והעצמאיים בישראל. זהו צעד דרמטי שיביא למהפכה כמו בשוק הסלולר- כל המערכת הפוליטית ומשרדי הממשלה תומכים- מצפים מבנק ישראל לעמוד לצד הציבור ולא נגדו. אין סיבה שעסקים קטנים ישלמו יותר מעסקים גדולים. אנחנו חייבים לשנות זאת אחת ולתמיד. ועדת הרפורמות בראשות אלי כהן תומכת, משרד האוצר תומך, קאוליציה ואופוזיציה תומכים, רק בנק ישראל עדיין מנתגד- אנו מצפים מהם לפהגין אחריות ולקדם תחרות לטובת הציבור"
מהלך החקיקה מתאפשר נוכח כניסתו של החוק לפיקוח על שירותים פיננסים אשר יפקח על הגופים השונים ויאפשר כניסה של מתחרים חדשים. ובעקבות כך תוסר מהמאגדים גם המגבלה לכלול רק עסקים עם מחזור של עד 5000 ש"ח ומעתה יהיה ללא הגבלת מחזורים.
אמנם בנק ישראל אומר כבר תקופה שהוא מתכוון להסדיר את נושא הסולק המתארח, אך בפועל לא זז כלום. בדוח ועדת שטרום נכתב כי בנק ישראל יפרסם הוראות בנושא תוך 3 חודשים וגם זה לא קרה. המטרה היא לקבוע את זה בחקיקה וללא פשרות כיד לא להיכנס למאבקים רגולוטוריים מול 3 חברות כרטיסי האשראי. למעשה החקיקה הזו תעזור לבנק ישראל למול ההתגדויות של הסולקים הותיקים. אנו עוזרים לבנק ישראל לעשות את מה שהצהיר בעצמו שיעשה ועד כה לא עשה.
לגבי סוגיית ה"סולק המתארח":
המנגון המוצא לתמחור שירותי האירוח שסולק ותיק יתן לסולק חדש מועתק למעשה מסעיף 5 לחוק התקשורת, הוא שימש אז כדי לוודא שלא יידרש מחיר מופרז ממפעילים וירטואליים. המנגנון עבד. הוא הוביל לכך שמפעילי הסלולאר והמפעילים הוירטואלים הגיעו להסכמה. אפשרות אחרת היא מנגנון פשוט יותר ששקובע שמחיר האירוח היה שווה למחיר הסליקה שהסולק המארח גובה מהלקוח הגדול ביותר שלו.
לגבי סוגיית המאגדים:
יש לציין כי בתחום המאגדים ישראל נמצאת בפיגור מול שאר העולם: בכל העולם יש מאות רבות של מאגדים. לדוגמה: באתר של מאסטרקארד יש רשימת מאגדים של 210 מאגדים. בארהב יש 197 . הדוגמא הבולטת ביותר למאגד היא חברת :paypal
המהלך שמוביל ח"כ אראל מרגלית יאפשר למאגדים וסולקים חדשים להתחרות בכרטיסי האשראי ומתן שירותי סליקה וכך להפחית הן את מחירי הניכיון לבתי עסק והן את מחירי הסליקה. במסגרת הפעילות תחת חברת ניכיון, גם עסקים קטנים ובינוניים יוכלו ליהנות מעמלות נמוכות בדיוק כמו החברות הגדולות במשק. למעשה, במצב כזה ייהנו מירידת המחירים כל העסקים הקטנים והבינוניים, לרבות אלו שאינם נעזרים כלל בחברת ניכיון, שכן חברות כרטיסי האשראי יאלצו להתמודד בשוק החדש ולהציע מחירים מתאימים גם ללקוחותיהן הישירים. הורדת מחיר הסליקה ושיפור כושר התחרות של עסקים קטנים יסייעו ישירות להורדת יוקר המחייה, למעשה מדובר ברפורמה צרכנית שוות ערל לרפורמת פתיחת שוק הסלולר שנשלט בעבר גם הוא על ידי 3 שחקנים בלבד.
רקע:
בשוק כרטיסי אשראי בישראל מועברות לסליקה מידי שנה עסקאות בסך כ- 250 מיליארד ₪. בשוק עצום זה פועלות שלוש חברות כרטיסי אשראי בלבד, דומות זו לזו ובבעלות הבנקים, אשר מספקות את שירותי הסליקה לכל בתי העסק בישראל.
מחיר הסליקה במצב הקיים משתנה מעסק לעסק: העסקים החזקים משלמים עמלת סליקה נמוכה עד כדי כ- 0.85% - 1% מהתשלומים שמקבל העסק בכרטיסי אשראי. ככל שמדובר בעסק קטן יותר ופריפריאלי יותר, עולה עמלת הסליקה שדורשות חברות כרטיסי האשראי ומגיעה עד כדי 2.5% ואף למעלה מכך מהכנסותיו של העסק מתשלומים בכרטיס אשראי.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.