ישראל זקוקה לתוכנית רב שנתית לחקר הים

במהלך דיון בתקצוב ומעמד החברה חיא"ל טענו אנשיה להרעה בתוכנית הממשלתית: "פערים של עשרות אחוזים ביננו לבין מכונים אחרים". מנגד טענו במשרדי התשתיות והאוצר כי תקציב החברה רק גדל. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "צרכיה הימים של מדינת ישראל הולכים וגוברים, אין תחליף למחקר ממשלתי עצמאי"

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ב') דיון בנושא 'איום על המשך תפקודה של החברה לחקר ימים ואגמים לישראל, כמכון מחקר ממשלתי'.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "אנחנו מכירים את הצורך הגדול שיש לכל מכון מחקר ביציבות תקציבית. ישנה החלטת ממשלה משנת 2009 בנוגע למכוני המחקר וכעת אנחנו בדרך לרפורמה וישנם שינויים בהחלטת הממשלה. זה מביא אותנו לדאגה גדולה. יש אי הבנה או חוסר מודעות או אי רצון כלפי תחום המחקר, אנו פוגשים זאת פעם אחר פעם. כעת אנו דנים במכון מחקר שיש לו חשיבות עצומה ועל כך אין  עוררין, במיוחד על רקע גילויי  הגז בים. פגיעה בתקציב המכון תהייה פגיעה אמתית בפעילותו ומתוך כך במדינת ישראל כולה".

 

פרופסור ברק חרות, מנכ"ל החברה לחקר ימים ואגמים לישראל הציג מצגת אודות תרומתו המגוונת של המכון: "הים הפך למשאב עיקרי של אנרגיה ומי שתייה ועוד פעילויות שונות, אסור להפקיר אותו מבחינה מדעית. רק מכון מחקר ממשלתי בלתי תלוי שמתוקצב בצורה אופטימלית יכול לבסס בסיס מדעי לניהול מושכל של הים. משום מה הוחלט לשנות את החלטת התקצוב הממשלתית דווקא לגבי שתי היחידות הצפוניות של חיא"ל. המצב יוצר התנהלות משברית וגירעונות כל שנה, באופן הפוך למכונים אחרים בארץ ובעולם. גם האוצר מכיר בזה, ולכן הוא הוציא מסמך לפני שנתיים על הגדלת הכוח אדם והתקציב. החזרה ממה שהוצע מחזירה אותנו לנקודת האפס".

 

חרות הציג כי המכון נכנס לגרעון תקציבי מדי שנה - "חייבים לכלול הגדרת תקציב ממשלתי קשיח של כ-30 מיליון ₪ למכון, להבטיח מסגרת רב שנתית ועדכון של אותו תקציב בכפוף להסכמי השכר במשק. יש פערים של עשרות אחוזים בין התקצוב שלנו ובין תקצוב מכונים אחרים".

 

שניר ניב, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר: "תקצבנו רכישת אניית מחקר ב-20 מיליון ש"ח לחיא"ל, הם התחייבו לממן את התיקונים ובכל זאת השתתפנו בעלותם. אין לנו כוונה לשנות את מעמד החברה, היא הייתה ותישאר חברה ממשלתית. תקציב חיא"ל הלך וטפח בשנים האחרונות, גם בשנה הבאה הוא הולך לגדול. בשנת 2010 התקציב היה 17 מיליון ₪, בשנה שעברה הוא היה יותר מ-20 מיליון, ובשנה הבאה הוא יעמוד על 22.8 מיליון ₪".

 

שאול מרידור, מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים: "העולם ממשיך להתנהל על אף שלא מקיימים החלטות ממשלה. במסגרת השינויים בהחלטת הממשלה חיא"ל תהייה כפופה למדענית הראשית שמקימה במשרדה יחידת בקרה על המכונים השונים. לצד כך חיא"ל נשארת במעמדה הנוכחי, ונחתם אתה הסכם רב שנתי שימנע את אי הוודאות ממנו חוששים. מיד לאחר אישור החלטת הממשלה, תרכז המדענית הראשית עבודה מקצועית לגבי כל הצרכים המחקריים בים על מנת לבדוק מהם התקציבים הנדרשים בשנים הקרובות, 2019 כבר בפתח".

 

ח"כ מנואל טרכטנברג קרא לצדדים לקיים חשיבה מעמיקה מעבר לתקצובה של חיא"ל: "יש להגיע לתוכנית רב שנתית משמעותית ולהביאה לממשלה בכל הנוגע לחקר הימים. החשיבות כאן היא לא רק בזה שחיא"ל ישארו חברה ממשלתית ושיהיה להם תקציב, אלא הרבה יותר רחבה מבחינה הלאומית. עד גילוי הגז מדינת ישראל התעלמה מהים ורק בשנים האחרונות התחלנו להשקיע בו. אנחנו עדיין רחוקים שנים ארוכות מהעולם המערבי, אנחנו בתת השקעה גדול מאוד בכל הנוגע לחקר הים. זה יהיה בעוכרנו שנים ארוכות. בין אם זה באקלים, בין בהתפלת מים לאורך זמן. אנחנו ממלאים את החופים במתקני התפלה ולא חושבים מה יקרה לאורך זמן. המדינה צריכה להשקיע הרבה יותר במחשבה מה יקרה בגזרת הים".

 

רני עמיר, נציג המשרד להגנת הסביבה: "הקיום של החברה לחקר הימים ואגמים כגוף מתוקצב וחזק הוא קריטי, אנחנו מתכננים עם כלל הגופים הרלוונטיים הרחבה של תוכנית הניטור הלאומית לים התיכון. חיא"ל היא אחד הדברים החשובים ביותר, החקר שם לוקה מאוד. מכון שהוא בלתי תלוי ויד ימין של המשרדים הוא קריטי".

 

פרופסור יחזקאל גילדור, האוניברסיטה העברית: "חלק חשוב מהמחקר הימי לא יתקיים באקדמיה. אף אחד מאתנו לא ילך ויסתכל על מצב הים ביום שלפני זיהום, אף אחד לא יקים מאגר לאומי, אף אחד לא יקבע את הסטנדרטים לחברות הגז. רק חקר הימים והאגמים יעשו זאת".

 

ח"כ דוב חנין: "התרחשה בים שלנו דרמה גדולה עם אפשרויות גדולות, משאבים גדולים אך גם סיכונים מאוד גדולים ובחלקם דרמטיים. אנחנו נמצאים בסביבה מוזנחת כשאנחנו מדברים על מצב הים התיכון. המכון הוא גוף חיוני מאין כמותו, אני מציע להגדיל מאוד את התקציב שלו ולשים אותו בראש סדר העדיפויות בצורה מחקרית וכן להעבירו לאחריות המשרד להגנת הסביבה, שהוא מרכז את תחום עיסוקו".

 

ברכה חלף, המדענית הראשית במשרד האנרגיה: "אנחנו מאמינים שהתוכנית המוצעת היא הטוב ביותר על מנת להביא לוודאות התקציבית של החברה וכן כדי להביא לתכלול עבודת המכונים".

 

ח"כ בני בגין: "בקשתי היא שתינתן אותה מידה של יציבות שהובטחה לחיא"ל במסגרת החלטת הממשלה ב-2009. לאורך השנים פגשתי הצעות שונות ולא סימפטיות מצד משרדי הממשלה לגבי מכוני המחקר, בין אם זה להעביר את המחקר לאוניברסיטאות ולהפריט את המכון הגיאולוגי. מכוני המחקר הממשלתיים הם הנדרשים ביותר, הממשלה צריכה לדעת שאת ההיצע היא מקבלת מחוקרים במעלה הראשונה מהבחינה הבינלאומית, חשיבותם עצומה".

 

ח"כ מקלב סיכם את הדיון: "אני שמח על כך שלא מצאנו פערים גדולים. כולם תמימי דעים לגבי התרומה הגדולה של המכון ואני שמח על אמירת משרד האוצר כי הוא לא עוזב את השטח וקשוב לצרכים. הצרכים הם הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו מעלים כאן, הצרכים בים הולכים ומתפתחים, יש צורך לגשת לנושא הזה בראש הרבה יותר רחב. אין תחליף למחקר הממשלתי הבלתי תלוי. נמשיך לעקוב אחר הנושא, בעוד חצי שנה נקיים דיון מעקב בעניין הזה, כדי לראות כיצד הדברים מתנהלים בשטח".

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.