הנשיא ריבלין בוועידת ישראל לעסקים >> "הסרת חסמים ושילוב של המגזרים והשבטים השונים בתעשייה ובכלכלה הישראלית – זה הצעד הראשון שאנו חייבים לעשות, ואתם ראשי המשק מסוגלים לעשותו כבר עכשיו"

מכובדיי, אני שמח לפתוח ועידה זו אשר במסגרתה הגיעו מיטב המוחות על מנת לסקור ולנתח את שלל המגמות העדכניות בכלכלה הגלובלית. באמצעות ועידות מעין אלה וסיעור מוחות משותף, נוכל להתמודד טוב יותר עם האתגרים המרכזיים העומדים לפתחנו במיוחד שאלת ההשפעה המתמשכת של מהפכת המידע על העולם העסקי והכלכלי.

מדינת ישראל הינה מדינה צעירה ומוקפת אויבים. היא מצויה בארץ קטנה וצרה ללא עומק אסטרטגי וללא אוצרות טבע יוצאי דופן, גם כשמצאנו גז, אנחנו עדיין מתקוטטים עליו וזה בסדר. אולם למרות המחסור הראשוני במשאבים ואולי דווקא בשל כך, רמת החדשנות והיזמות בישראל היא מהגבוהות בעולם וישראל ממוצבת בעולם כולו כ"סטארטאפ ניישן". ועדיין, אל לנו לקפוא על שמרינו. יש להישאר בתנועה מתמדת, ולהיערך כל העת אל הבאות, אל העתיד שכבר לא ממתין שאנחנו נבוא אליו, הוא  מתקרב אלינו בצעדי ענק.  דבר אחד חייב להיות ברור לכולנו. ממהפכת המידע לא נברח. ממהפכת המידע לא בורחים. אנחנו חייבים להתקדם איתה, ולהטמיע אותה בחיינו, כך שזו תסייע להיטיב את סביבתה הכלכלית, העסקית והתחרותית של מדינת ישראל.  הסטרטאפ ניישן שלנו, לא יכול להתעלם, ממה שקורה אצלנו בחצר האחורית. כיום, שילוב מיילים בפניות ציבור, בוצע רק באופן חלקי מאד במשרדי הממשלה, בדרך כלל בפנייה הראשונית. והמוסדות הממשלתיים, יחד עם הבנקים, קופות החולים ועוד, עדיין בפער משמעותי, מהמקובל ב OECD. ב

מקום שבו הפקס והנייר עדיין שולטים לא תיתכן תרבות חדשנית המבוססת על מידע. אנחנו חייבים להתנער ולקדם את המהפכה על ידי המדינה, ועל ידי הזרוע של רשות התקשוב. אנחנו צריכים לשאוף לדיגיטציה מלאה של המידע, באופן שיביא לתועלת ישירה לאזרח, באמצעות ממשל יעיל שקוף יותר, אשר יספק שירותים משופרים ומעודכנים לכלל האזרחים. מכובדי, מהפכת המידע טומנת בחובה פוטנציאל עסקי וכלכלי עצום. שימוש יעיל במידע ובכלים טכנולוגיים יביא להגדלת התפוקה, לשיפור משמעותי בפריון הנמוך יחסית, ולצמיחה בת-קיימא של המשק הישראלי. עם זאת, בראש סדר העדיפויות חייב להיות האדם ומהפכת המידע צריכה להעצים ולהעמיק את החברה האנושית. הבעיה היא, כמובן, שלצד היתרונות, המהפכה – הנמצאת בעיצומה – טומנת בחובה אתגרים וסכנות. היא אף עלולה, במידה רבה של סבירות, להחריף את אי השוויון הגבוה בלאו הכי.  זאת, באמצעות החלפת עובדים במכונות, ועל ידי יצירת שוק עבודה קוטבי, בו מתקיימת הפרדה בין מגזרי "לואו טק" אשר מתאפיינים במיומנות נמוכה ובשכר נמוך, לבין מגזרי "היי טק" אשר מתאפיינים במיומנות גבוהה ויעניקו שכר גבוה. בחברה זו, עלול להיווצר מצב בו 'המנצח זוכה בכל', בעוד יתר האוכלוסייה במדינת ישראל, תופקר לגורלה. יש קונצנזוס די ברור בין הכלכלנים שמהפכת המידע בשילוב עם הגלובליזציה גם אם היא תורמת לצמצום הפערים בין המדינות, היא מעמיקה את אי השוויון בתוך כל אחת מהמדינות עצמן. פערים חברתיים מעין אלו הינם מתכון ודאי למועקה ואי שקט בכל חברה דמוקרטית.  

ואכן, בספרות המקצועית, מועלות הצעות שונות, איך לצמצם את הפער ההולך וגדל, בתוך המדינות.  מרבית ההמלצות, נוגעות בעיקר במיסוי יעיל, שיפור החינוך, והאוריינות הטכנולוגית, ופיתוח מאגרי מידע וביצוע משותפים לעסקים קטנים ובינוניים. אבל, אני חושב שבמדינת ישראל, יש צעד נוסף שאנחנו יכולים, ומוכרחים לעשות. מדד ג'יני שמודד את אי השוויון בחלוקת ההכנסות, מצא שאי השוויון בישראל גבוה מאוד, בהשוואה לעולם. אבל השנה, פערי ההכנסות הצטמצמו, בעיקר בגלל הצטרפות גברים חרדים ונשים ערביות לשוק העבודה. הסרת חסמים, לגברים חרדים, ונשים ערביות, ושילוב של המגזרים והשבטים השונים, בתעשייה ובכלכלה הישראלית, זה הצעד הראשון, שאנו חייבים לעשות, ואתם ראשי המשק מסוגלים לעשות, כבר עכשיו. אתם חייבים להבין, אם לא יצרפו עוד אוכלוסיות במדינת ישראל, למעגל העשייה והתעסוקה, בסופו של דבר לא יהיה לכם איך לצמוח, לאן לצמוח, ולא יהיה מי שיכול לקנות את הסחורה והשירותים שלכם. אנחנו כאן יחד באותה סירה, ואם הפערים, בין צד אחד של הסירה לצד השני של הסירה יהיו עמוקים מידי, היא פשוט תטבע. בשנה וחצי האחרונות, בית הנשיא, מוביל יחד עם חברות מובילות במשק, את מיזם קולקטיב אימפקט בחברה הערבית. יצרנו מדדים ברורים, לשילוב ובמפגש שלי עם ראשי המשק, אני רואה איך הדברים קורים. איך הד.נ.א. של חברות משתנה, מתגוון, וזה כמעט תמיד לטובה. אני לא אומר שאין אתגרים. לפעמים השילוב מלחיץ, וכשהמתח בין המגזרים עולה, עולה גם סף הלחץ במשרדים, ובאתרי התעשייה. אבל כמו שאמרתי, אין לנו ברירה. זה נכון וטוב לכל חברה עסקית, לחדור לעוד ועוד מגזרים, לא רק כמספקת שירותים, אלא גם כמעסיק. מכובדי, האתגר המרכזי העומד לפתחנו טמון אפוא ביכולת לאמץ אל לבנו את השינויים וההתקדמות המדעית, ובמקביל לבצע צעדים מתאימים אשר ישמרו במידת האפשר על רמת פערים סבירה ובתוך כך על המרקם החברתי ועל הסולידריות בין השבטים השונים. מכובדיי וידידיי, אני קורא היום לכולכם, התגייסו יחד איתי לאתגר. נטה שכם ונתגייס כולנו  על מנת לקדם את כלכלת העתיד, במרץ, בביטחון ובהעזה ומתוך אמונה גדולה ברוח האדם.