דר גיל בפמן בנק לאומי
יניב בר
15/12/2016
האינפלציה בישראל מצויה מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%) במשך 29 חודשים ברציפות
לפי חוק בנק ישראל, המטרה המרכזית של הבנק היא לשמור על יעד יציבות מחירים שהוגדר על ידי הממשלה. במסגרת החוק, בנק ישראל רשאי לתמוך בפעילות הכלכלית בתנאי שלא תהיה פגיעה בהשגת "יציבות מחירים לאורך זמן". משמעות הביטוי, על פי החוק, היא שסטייה של שיעור האינפלציה מתחום יציבות המחירים שקבעה הממשלה, לא תעלה על שנתיים.
מאז שנת 2003 תחום יציבות המחירים בישראל עומד על 1%-3%. עם זאת, מאז חודש יוני 2014 ועד לחודש אוקטובר 2016, מצויה האינפלציה בפועל מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, ובכך, כאמור, ישנה חריגה מפרק הזמן המותר בחוק.
יש לציין שלא מדובר בתופעה ייחודית לישראל. מצב דומה קיים גם במדינות אחרות בעולם, בעיקר מדינות מפותחות, אשר מרביתן חוו ירידה חדה יחסית באינפלציה בשנים האחרונות. בתרשים המצורף ניתן לראות כי פרק הזמן בו האינפלציה מצויה מחוץ ליעד בגוש האירו ובבריטניה אף ארוך מזה של ישראל, בעוד שבארה"ב הוא מעט קצר יותר.
חריגה מתמשכת מיעד יציבות המחירים עלולה להקשות על תכנון וביצוע של עסקאות במשק, בפרט אלה הכרוכות בהצמדה למדד המחירים לצרכן. לכן, ישנה חשיבות להחזרת האינפלציה לתחום היעד ובכך לשמור על "אמינות" היעד. בכך, הן משקי הבית והן חברות עסקיות יוכלו להסתמך על טווח היעד בביטחון רב יותר ולתכנן ביתר ביטחון את מהלכי ההוצאות וההשקעות שלהם.
דוגמא טובה לעסקאות מהסוג הזה הן משכנתאות. משק בית העומד בפני נטילת משכנתא, נדרש להביא בחשבון, בין היתר, את ההתפתחות הצפויה של האינפלציה לפרק זמן ממושך מאוד, זאת בכדי לבחור את המסלול הכדאי ביותר עבורו. לשם כך, ביכולתו של משק הבית להיעזר ביעד יציבות המחירים, בכדי לסמן את הגבולות האפשריים של האינפלציה בעתיד. דהיינו, קיומו של עוגן בדמות יעד יציבות מחירים "אמין", שעל שמירתו מופקד בנק ישראל, הוא למעשה שירות חשוב למשקי הבית. אולם כאמור האינפלציה בפועל לא נמצאת בתוך תחום היעד זה 29 חודשים ברציפות. עם זאת, במבט קדימה, "סביבת האינפלציה" צפויה, להערכתנו, לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה במהלך המחצית השנייה של 2017.
יצוא השירותים, אשר ברובו מוטה הייטק, מציג צמיחה יציבה בשנים האחרונות. זאת, בניגוד ליצוא הסחורות של ישראל
נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי ברביע השלישי של 2016, הסתכם יצוא השירותים של ישראל (ללא חברות הזנק) בכ-9.6 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה, משקף עלייה של כ-1.3% לעומת הרביע הקודם ועלייה של כ-8.6% לעומת הרביע המקביל אשתקד. בתוך כך, יצוא השירותים העסקיים בלט כשצמח בכ-13.8% בהשוואה לרביע המקביל אשתקד (במונחים דולריים נומינאליים).
יש להדגיש כי מרבית יצוא השירותים של ישראל מרוכז בענפי היי-טק, כאשר למעלה מ-70% מסך יצוא השירותים מקורו ביצוא של שירותים עסקיים אחרים. רכיב זה כולל בעיקר שירותי תוכנה ומחשוב, ומחקר ופיתוח וגם שירותי תקשורת, שירותי הנדסה וטכנאים, פרסום ועוד. עיקר הצמיחה של יצוא השירותים בשנים האחרונה נובעת מענפי ההייטק. כך, מאז ראשית שנת 2012 ועד לרביע השלישי של השנה צמח יצוא השירותים העסקיים של ישראל (ללא חברות הזנק) בקצב שנתי ממוצע של כ-9.5% לשנה (במונחים דולריים נומינאליים). מדובר בקצב צמיחה שנתי גבוה מזה של התוצר או הצריכה הפרטית. נתונים אלה מלמדים כי רכיב זה מהווה קטר צמיחה יציב ומשמעותי יחסית בשנים האחרונות, וכן מהווה את הגורם העיקרי למצבם החיובי של חשבונות החוץ של ישראל ובראשם העודף המתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.
מנגד, יצוא הסחורות מצוי במגמה של חולשה מתמשכת. מגמות אלה, הובילו לצמצום הפער בין משקל יצוא השירותים לבין משקל יצוא הסחורות בתוצר בשנים האחרונות. כך, משקל יצוא השירותים (ללא חברות הזנק) בתוצר נכון לשנת 2015, במחירים שוטפים, הינו 12% (בדומה לרמתו משנת 2010) כאשר משקל יצוא הסחורות (ללא יהלומים) עומד על 16% לעומת 20% בשנת 2010. ההבדל נובע, בין היתר, מכך שיצוא השירותים מבוסס ברובו על הייחודיות של חלק מענפי היצוא הישראליים אשר מסתמכים על היתרונות היחסיים של המשק הישראלי, בהם: נטייה לחדשנות טכנולוגית, מחקר ופיתוח טכנולוגי ועוד. בנוף, נציין כי יצוא השירותים מופנה ברובו לארה"ב ובשנים האחרונות נתח הפעילות ליעדי המזרח הרחוק מצוי בעלייה. מגמות אלה צפויות להימשך גם בשנים הבאות. במבט קדימה אנו לא צופים צמיחה ריאלית ביצוא הסחורות בשנת 2016, אך יצוא השירותים צפוי להמשיך ולהתרחב.
בחודש נובמבר חלה הרעה בפעילות ענפי התעשייה, המסחר והשירותים. מנגד, חל שיפור בענף המלונאות
על פי סקר הערכת מגמות בעסקים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש נובמבר השנה עמד מאזן הפעילות הכוללת על 17.1%. כלומר, מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה בפעילות. עם זאת, נתון חודש נובמבר מצביע על ירידה במאזן הכולל לעומת החודש הקודם, זאת בהמשך לירידה מחודש אוקטובר. התפתחות זו, עשויה ללמד על התמתנות מסוימת בפעילות הסקטור העסקי ברביע הרביעי של השנה. עם זאת, הנתון לחודש אוקטובר, שהתאפיין במספר מועט יחסית של ימי עבודה בשל תקופת החגים, עשוי להיות מעט מוטה כלפי מטה.
הפירוט הענפי מלמד שהירידה חלה על רקע הרעה במאזנים של ענפי התעשייה, המסחר והשירותים. מנגד, חל שיפור במאזן של ענף המלונאות. בחינה של הנתונים לפרק זמן ארוך יותר מלמדת שמתחילת השנה (נובמבר 2016 לעומת דצמבר 2015) עלה המאזן הכולל בכל ענפי הפעילות העסקית העיקריים (שירותים, מסחר ובינוי) למעט ענף התעשייה בו נרשמה ירידה. נתונים אלה, מדגישים את ההסתמכות של הרכב הצמיחה הנוכחי בעיקר על צריכה פרטית, יצוא שירותים ובנייה למגורים לצד חולשה מתמשכת בפעילות התעשייתית.
למרות ההרעה שחלה בחודש נובמבר במאזן של ענפי התעשייה, החברות אופטימיות לגבי הפעילות בחודש הבא, ומדווחות על ציפיות לשיפור בהיקפי הייצור, ההזמנות והיצוא. באשר לשיעור ניצולת גורמי הייצור בענפי תעשייה , נציין כי חלה ירידה במהלך השנה, כאשר שיעור הניצולת הממוצע בתעשייה עמד על 81.9% בנובמבר השנה לעומת 83.4% בדצמבר 2015. הירידה הבולטת ביותר חלה בענפי הטכנולוגיה המסורתית, בעוד שבענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית ומעורבת-מסורתית נרשמו ירידות מתונות יותר. מנגד, בענפי הטכנולוגיה העילית נרשמה עלייה ושיעור ניצולת הייצור בקבוצה זו הינו גבוה בהשוואה ליתר הקבוצות ועומד על כ-90.2%. משמעות הירידה בניצולת הייצור הינה ירידה בתפוקה המיוצרת בפועל ביחס להיקף הייצור הפוטנציאלי. כלומר, ישנם יותר גורמי ייצור לא מנוצלים (בעיקר מכונות וציוד), דבר אשר מפחית את הדרישה להשקעות חדשות בתחום זה. ייתכן, שחלק מהסיבות לכך הן מבניות (שינויים מבניים בתעשייה ובפונקציית הייצור המצמצמים את הצורך בהשקעות בהון פיזי לעומת גידול נחוץ בהון אנושי). במבט קדימה, נציין כי ביכולתה של הממשלה ליזום וליישם תכניות במגוון תחומים שמטרתן עידוד ותמיכה בפעילות העסקית בישראל, תוך עידוד גידול בהשקעות באמצעות שיפור והקלות בעשיית עסקים של החברות בסקטור עסקי.
כתב: יניב בר
אנשי אגף כלכלה בלאומי, בראשותו של ד"ר גיל בפמן.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
