גנט ילן
עומר רגב
15/12/2016
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות להחלטת ריבית הפד:
הפד העלה את הריבית ב-0.25 נ"א
בהחלטה האחרונה של שנת 2016 בחרו חברי הוועדה המוניטארית של הפד להעלות את הריבית בארה"ב ב-0.25 נ"א, העלאה ראשונה מאז זו של דצמבר 2015. מכיוון שכל הכוכבים – האינפלציה, הפעילות הריאלית, הציפיות בשווקים וכו' - סוף סוף הסתדרו בקו אחד לכבוד הפד, ההחלטה להעלות את הריבית היתה כמובן צפויה מאוד. לכן, תשומת הלב של המשקיעים התמקדה, ובצדק, בתחזיות הפד לתוואי הריבית העתידי ובדבריה של ילן במסיבת העיתונאים.
בהיבט זה, נראה שחברי הפד ובראשם ג'נט ילן עדיין לא הפנימו שעדיף להיות זהיר משאנן, מה שבא לידי ביטוי במסיבת עיתונאים אופטימית במיוחד של ילן ובתגובה חדה בשוקי האג"ח. תשואות האג"ח ל-10 שנים עלו ב-10 נ"ב ל-2.57% ותשואות האג"ח לשנתיים ב-10 נ"ב ל-1.27%. מה נאמר ומה נגיד? מילא שהפד עדיין לא מבין איך לנהל את הציפיות בשוק אבל מה שבאמת מטריד שהשוק עצמו עדיין לא מבין איך להתייחס לאמירות הפד. למרות האופטימיות של ילן כדאי לזכור שאנחנו במחזור כלכלי מתון עם צמיחה פוטנציאלית, אינפלציה וריבית ריאלית נייטרלית נמוכות מבעבר. לכן, גם אם הכל יהיה בסדר ותחזיות הפד לצמיחה ולאינפלציה יתממשו, הריבית תוותר נמוכה באופן אבסולוטי עוד זמן רב.
שורה תחתונה: מכיוון שהאינפלציה תחזור ליעד הפד כבר בתחילת השנה הבאה ומכיוון ששוק העבודה כבר נמצא כיום במצב של תעסוקה מלאה, הפד ימשיך להעלות את הריבית במהלך 2017 ו-2 העלאות ריבית נראית תחזית אכן סבירה מאוד. למרות האופטימיות של ילן, התחזית ל-3 העלאות ריבית תתממש רק אם טראמפ אכן יוציא לפועל הרחבה פיסקאלית משמעותית שתייצר לחצים אינפלציוניים משמעותיים (מדד הליבה מעל 2.5%). זהו תרחיש אפשרי אבל פחות סביר. מנגד, כך או כך הגורמים המבניים הבעיתיים בארה"ב לא השתנו ולכן הריבית בטווח הארוך תהיה נמוכה כך שעליית התשואות החדה בחלק הארוך של העקומים נראית מוגזמת ואלו חזרו להיות מעניינים להשקעה. הסיכונים המרכזיים לתחזית זו הם מגמה שלילית בשווקים כתוצאה מגורמים חיצוניים כמו אירופה או סין (טוב לאג"ח ורע למניות) או לחצים אינפלציוניים בשל מדיניות מרחיבה מהצפוי של הנשיא הנבחר והעלאות ריבית מהירות יותר (רע לאג"ח ורע למניות). לכן, במקביל להארכת מח"מ כדאי להערכתנו גם לתת עדיפות משמעותית לאפיק הצמוד למדד בשוק האג"ח.
עוד נקודות מההודעה וממסיבת העיתונאים:
-
ילן הדגישה בנאומה שאי הוודאות בסביבה הכלכלית גבוהה במיוחד כיום. ניתן כמובן לפרש הערה זו לכל כיוון אך סביר להניח שילן מתייחסת בעיקר לחוסר הוודאות לגבי המדיניות הצפויה של טראמפ.
-
התחזית החציונית של חברי הפד לריבית ב-2017 עלתה מעט (מ-1.1% ל-1.4%). לא פחות חשוב מכך, התחזית של חברי הפד לריבית הטווח הארוך נותרה פחות או יותר ברמתה (3.0% לעומת 2.9% בתחזיות ספטמבר), מה שמלמד על כך שבפד מפנימים שמחזור הריבית הנוכחי יהיה הדרגתי בהרבה ממחזורים קודמים.
-
בתשובה לשאלה מדוע תחזית הריבית ל-2017 הועלתה ילן ציינה שהשינוי הוא פשוט תוצאה של העובדה שחלק מחברי הוועדה הכניסו כבר לתחזית שלהם את ההשפעה של הרחבה הפיסקאלית.
-
בהמשך לכך, ילן כן בחרה להתייחס באופן ישיר למדיניות הפיסקאלית הצפויה וציינה כי עוד מוקדם להעריך כיצד זו תשפיע. בהינתן שלאף אחד חוץ מלטראמפ עצמו אין מושג מה הולכת לכלול התוכנית הפיסקאלית, יש משהו בדבריה.
-
יותר מכך, ילן גם הדגישה שההרחבה הפיסקאלית לא בהכרח נחוצה על מנת שהפד יצליח לעמוד ביעדיו וכי היא לא המליצה מעולם לנסות לחמם יתר על המידה את המשק ולתת לאינפלציה לחרוג לאורך זמן מהיעד.
-
כדי להמשיך את הקו האנטי-טראמפ ילן גם ציינה שהרגולציה על הבנקים הגדולים חשובה ושלא כדאי להחליש אותה. בבנקים הקטנים לעומת זאת יש מקום לדה-רגולציה לפי ילן.
רוני יונסיאן, מנהל דסק מחקר ני"ע זרים בלאומי שוקי הון, מוציא היום סקירה מיוחדת בתגובה להעלאת ריבית הפד, ומפרט מהם הסקטורים המומלצים להשקעה:
ג'נט ילן העלתה את הריבית לטווח של 0.5-0.75%, העלאת הריבית השנייה בלבד בעשור האחרון. יו"ר הפד אותתה על שלוש העלאות ריבית נוספות במהלך 2017. השווקים תמחרו שתי העלאות בלבד.
ילן הסבירה, כי קצב העלאות הריבית יהיה תלוי בין היתר ביישום המדיניות של טראמפ הכוללת שתי רגליים עיקריות: הקלות במיסוי והגדלת ההוצאה התקציבית. ככל שטראמפ יצליח להביא ליישום מלא יותר את תוכניותיו כך הריבית תעלה. השקעה נרחבת בתשתיות והפחתות מיסים עשויות להוביל לגיוס עובדים ולכן לייצר לחצים לעליית השכר הריאלי, זה כמובן יתמוך בעליית האינפלציה. קשירת פעילות הפד למדיניות טראמפ היא גורם מאזן וחיובי.
2017 הולכת להסתמן כשנה בה האפיק הסולידי יעשה את הצעד הראשון בדרך לעלייה באטרקטיביות שלו ביחס לשוק המניות. מכפיל הרווח של ה – S&P 500 נמצא סביב שיא של 12 שנים, כשאת החלק העיקרי בראלי המניות של השנים האחרונות ניתן לזקוף לריביות הנמוכות. לכן שינוי בתוואי הריבית צפוי להוביל לירידה מסוימת בתיאבון לסיכון. על שוק המניות יפעלו בשנה הקרובה שני גורמים מנוגדים: מצד אחד, צעדים תומכי צמיחה, בראש ובראשונה הקלות במיסוי ומנגד עלייה באטרקטיביות של החלופה למניות - אגרות חוב. אנו מעריכים שביצועי ה – S&P 500 השנה יהיו פושרים כי המשקל של הריביות העולות הוא כבד יותר.
סקטור הפיננסים
אם יש סקטור אחד שיושפע מיידית מהעלאות הריבית הרי זהו סקטור הפיננסים. חברות הביטוח (תעודת הסל KIE) והבנקים (KBE למשל) ירוויחו מהעלאות הריבית בחברות הביטוח מדובר על עלייה בתשואה שיניב תיק הנכסים. בבנקים התמונה מורכבת יותר.
הבנקים מושפעים מהריבית משני צידי המאזן. עליית ריבית הפד תעלה את ריבית הליבור אליה קשורות הלוואות רבות, החל מכרטיסי אשראי והלוואות לקניית כלי רכב וכלה במסלולים של הלוואות למשכנתאות תלויות ליבור.
ההשפעה הזאת תהיה מיידית. מנגד, בצד ההתחייבויות של הבנק, קרי הפיקדונות, התגובה תהיה איטית יותר. ככלל, הפיקדונות אינם תלויים בריבית הליבור ומושפעים יותר מרמת התחרות ומהחלופות בשוק ההון ולכן סביר לראות השפעה חלקית וזוחלת ולא השפעה מלאה ומיידית - זה טוב לבנקים. גם עליית התשואה ל – 10 שנים אתמול מ – 2.44% טרום ההודעה ל – 2.57% לאחריה, תתמוך בביצועי הבנקים המלווים לטווח ארוך. מדד הפיננסים רשם אתמול ירידות קלות ולדעתי ניתן לייחס זאת לסנטימנט הכללי בשוק .
סקטורים נוספים מומלצים הם סקטור הבריאות ( SXLV LN) החבוט שנראה שמגלם את רוב החדשות הרעות כולל הציוץ האחרון של טראמפ מלפני כמה ימים על כך שאינו אוהב את מה שקורה עם מחירי התרופות. זהו סקטור דפנסיבי ולהערכתנו יש להפחית בשוליים את הסיכון המנייתי.
סקטור מומלץ נוסף הוא סקטור הטכנולוגיה. מדד הנסדא"ק מציע חשיפה לטכנולוגיה אך לא רק - בין היתר יש במדד ייצוג נרחב למשל לתעשיית הביוטק. מתחילת השנה הראה נסדא"ק ביצועי חסר לעומת ה – S&P500. להערכתנו, לטווח הארוך הנסדא"ק יצמח בקצבים גבוהים יותר מהמדדים הרחבים ולכן יש לנצל כל חולשה זמנית במדד לשם הגדלת חשיפה. ביצועי הנסדא"ק רגישים פחות לתוואי הריביות ולכן נקודת הזמן הנוכחית נראית אטרקטיבית.
ליאור פאוסט, מנהל דסק מט"ח בלאומי שוקי הון, מפרסם היום התייחסות למצב הדולר בעקבות העלאת ריבית הפד:
הדולר שבר חזק למעלה בזמן נאומה של ג'נט יילן אתמול.
העליות בדולר הכבר התחילו עם פרסום הודעת הריבית הצפויה, וה- Dot Plot שהיא התחזית הממוצעת של נשיאי הפד השונים לעקום הריבית בשנתיים הקרובות. אבל ההפתעה האמיתית לשווקים הגיעה בזמן נאומה של הנגידה.
בנאום היו שני אלמנטים שסטו באופן ברור מהקו הרגיל :
-
בתחזית הריבית שלה בנאום, ג'נט יילן למעשה אימצה לחלוטין את הקו של dot plot. בעבר הנגידה הרחיקה את עצמה מהתרשים שבו מסמנים הנגדים את תחזית הריבית שלהם והצניעה את החשיבות שלו. הפעם היא התייחסה אליו בנאומה ובעצם פרסה את חסותה ואימצה את אותה תמונה המשתקפת מעקום הריבית המשתקף ב dot plot שהיא בדרך הייתה ניצית ואופטימית יותר.
-
מה שבלט בנוסף הייתה העובדה שהנגידה לא הדגישה הפעם בנאומה את התלות בנתונים או את הסיכונים להאטה בכלכלה כפי שעשתה בעבר.
שני הדברים האלה שכנעו את השוק עם תום הנאום שהיונה הפכה נוצותיה והפכה לנץ. השאלה אם מדובר בשינוי תפיסה או בשינוי קוסמטי תקבע את המשך המגמה בדולר בשנה הבאה.
פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות
מבט גלובלי
הדולר מתחזק בעקבות החלטת ועדת השוק הפתוח (FOMC) על העלאת ריבית הדולר ב 0.25% והנסיקה בריביות לטווח בינוני וארוך. חיפוש אחר אי מבטחים והעניין הגובר בפוטנציאל התאוששות כלכלת יפן תורם לתנועות הון להשקעות ביפן ומנגד משקיעים מגדרים את פעילותם המקומית במניות הנקובות ביאן, במכירה עתידית של היאן אל מול הדולר. פעולות אלו תורמות לעליה במדד הדולר DXY ולהתחזקות הדולר בזירה הגלובלית. אין שינוי בהערכתנו לפיה בטווח הבינוני [רבעון 1Q] טרם מוצה פוטנציאל חולשת האירו, הליש"ט והיאן היפני אל מול הדולר. פריצת התחום 1.04 – 1.0380 דולר לאירו עשויה לגרור למימוש הוראות סטופ-לוס ולאתגר מחדש את רמות השפל שבקרבת רמת ה 1.02 ואף פחות..... החלטת אנגליה לעזוב את האיחוד האירופי טרם באה לידי ביטוי בשוק ההון האנגלי כאשר בנקים ומוסדות פיננסיים יעברו מאנגליה לאירלנד או לגרמניה ובכך יגררו להפסדים בשוקי הנדל"ן, במקומות תעסוקה ובשיעורי הצמיחה באנגליה בכלל וסביב העיר לונדון בפרט. להערכתנו בשלב הנוכחי הליש"ט שמרה על כוחה ואף התחזקה על רקע הזעזועים באירופה ואי הוודאות באשר ליציבות המערכת הבנקאית באיטליה. אולם, במבט לטווח הבינוני [1Q] ללירה שטרלינג פוטנציאל החלשות משמעותית.
מבט מקומי
על רקע היקף תנועות ההון הזר [FDI השקעות ישירות של זרים בשוק הישראלי] הפוטנציאל המוגבל לעליות מחירי האנרגיה מה שמותיר ברמתו הנמוכה את הביקוש למט"ח לצורך מימון יבוא דלקים גורר לתנועת מספריים כאשר הצע המט"ח גובר והביקוש נותר מוגבל ואף יורד, שילוב המלמד על פוטנציאל פיחות מוגבל לשקל.
להערכתנו הצעי הסקטור העסקי ימשיכו לבלום את פיחות השקל בתחום 3.86-3.88 ₪ לדולר אולם, הוראות נקודתיות ומימוש הפסדים עשוי לתמוך בתנועה אף לעבר רמת 3.90 ומעט יותר, אולם אלו משום אירועים נקודתיים במסגרת המגמה השלטת התומכת בייסוף השקל. בנק ישראל הפועל כמבוגר האחראי צפוי לשוב ולהתערב במסחר עם שחיקת השער הנומינלי האפקטיבי. בשלב הנוכחי ולאור התנגדות בכירי ממשל הבנק שוקל צעדיו בזהירות רבה. ייסוף השקל גורר לפגיעה בתעשייה המקומית שכן הפגיעה בתנאי הסחר מעודדת יבוא זול ופוגעת בכושר התחרות של היצוא המקומי. חברות ההי-טק הנסמכות בעיקר על יצוא בדולר מנצלות את הרמות הנוחות של שער הדולר שקל, לגידור החשיפה מטבעית לשנת התקציב הקרובה 2017, הצעים הבולמים פיחות מהיר בשער השקל.
עידן אזולאי מנכ"ל קרנות נאמנות מאפסילון לסקירת מסחר:
"הודעת הריבית אתמול היוותה למעשה שלב נוסף במאבק הכוחות בין הפד לממשל טראמפ. התחזית של הפד לפיה הריבית תועלה שלוש פעמים במהלך 2017 משמשת כאיתות לטראמפ לנהוג במדיניות פיסקלית שקולה ולא פזרנית. יש לשים לב שלצד התחזית המפתיעה לגבי הריבית, הפד כמעט ולא שינה את תחזיות הצמיחה והאינפלציה. אם תחזיות אלו אינן משתנות, מדוע אם כך עלתה התחזית למספר העלאות הריבית ? במקביל, המשך התחזקותו של הדולר תפגע בסופו ביצוא האמריקאי ותתמוך דווקא ביצואניות האירופאיות והיפניות. כך, שמעבר לתחזית האגרסיבית של הפד נראה שמסתתרת מדיניות מחושבת שנועדה למתן את פעילותו הפיסקלית של ממשל טראמפ. לאור זאת, אני מתקשה לראות את הפד מעלה את הריבית שלוש פעמים במהלך 2017".
עינב כהן, מנכ"ל אתר 'ישראל בורסה' אמר כי "העלאת הריבית בארה"ב היתה צפויה אך מסכמת סופו של עידן של ריבית אפס. ככל הנראה הריבית בארה"ב תמשיך לזחול כלפי מעלה בקצב איטי בהתאם לקצב הצמיחה של המשק האמריקני ומצב שוק התעסוקה. בישראל אנו נראה העלאת ריבית בשלב מאוחר יותר. בכל מקרה, סביבת ריבית של 5% היא סביבה שעברה מהעולם. מגזר אמריקני חשוב שנפגע וצפוי להמשיך להיפגע מעליית הריבית האמריקנית הוא מגזר הנדל"ן בארה"ב שיסבול ישירות מעלייה בעלות גיוס ההון להקמת פרויקטים.
ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב להחלטת הריבית בארה"ב ולהשלכות על שוק ההון:
"החדשות אתמול כמובן לא היו העלאת הריבית, אלא הערכת הפד כי צפויות שלוש העלאות ריבית ב-2017 ולא שתיים כפי שצפה השוק. צריך להבין שברמות האלה העלאות הריבית טובות לשוק ההון בכלל וגם לשוק המניות בפרט. ההיסטוריה מלמדת שקיים פער של שנתיים בין השינויים בריבית לבין ההשפעה שלהם על שוק המניות כך שגם במקרה של השפעה שלילית של העלאות הריבית על שוק המניות, היא לא תגיע בשנה הקרובה. מעבר לכך, שוק ההון איננו אוהב את הריבית האפסית שגורמת בין השאר לתנודתיות מאוד גדולה במניות עצמן, והעלאת ריבית מחצי אחוז לאחוז ורבע עשויה להיחשב לחיובית עבור שוק המניות, כפי שביפן בה יש ריבית אפסית כבר מספר עשורים, לריבית מתאם חיובי לשוק המניות והעלאות ריבית גוררות עליות בשוק המניות. עליות בתשואות האג"ח האמריקאי יביאו לעליות בתשואות האג"ח הישראלי ויתחילו לייצר הזדמנויות השקעה באג"ח, אם כי תהליך המשך העלאות הריבית יביא להפסדי הון. שוק המניות, למרות העלאות הריבית והעלייה בתשואות האג"ח, צפוי להיות הבחירה המועדפת גם בשנת 2017."
כלכלני אלומות בית השקעות להחלטת הריבית בארה"ב:
"העלאת הריבית הייתה צפויה למדי כאשר טרם ההחלטה העניק השוק הסתברות של 95% למימושה. השיפור בפעילות הכלכלית, תוך התגברות מסוימת של האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים וגם בהערכות המשקיעים באשר לאינפלציה אפשרו לבנק המרכזי האמריקאי לבצע את המהלך. בנאום של הנגידה ילן לאחר ההודעה, נאמר כי בשנת 2017 הריבית צפויה לעלות עוד שלוש פעמים לפחות - מעל התחזיות שעמדו על שתי העלאות ב-2017. נציין כי, גם בהעלאת הריבית שחלה בתום שנת 2015, העריכו חברי הוועדה כי קצב העלאות הריבית ימומש בשלוש פעימות, כשבפועל בוצעה העלאה אחת בלבד. העלאת ריבית, משמעותה דולר חזק, ואכן הדולר מזנק בשוק המט"ח המקומי ב-0.9% בעוד שהיורו יורד ב-0.6%. לקראת הודעת המדד הישראלי היום וכן בהמשך להודעת הריבית בארה"ב אמש, נצפה ששוק המט"ח ימשיך להגיב.
על רקע העלאות הריבית, צפוי שנראה רגישות במיוחד בחברות ממונפות שנשענות על אשראי באופן שוטף, קרי הנדל"ן וחברות הייזום והבנייה. אולם, לא כל החברות מגיבות באותו אופן. כפי שריבית גבוהה עלולה להזיק לחברות הצורכות אשראי, היא עשויה לסייע לחברות המספקות אשראי ובראשן לבנקים".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
