עומר רגב
16/12/2016
-
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.4% בנובמבר 2016, בהשוואה לאוקטובר 2016, והגיע לרמה של 98.9 נקודות לעומת 99.3 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.5% והגיע ל-100.1 נקודות, המדד ללא דיור ירד ב-0.3% והגיע ל-96.9 נקודות והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.2% והגיע ל-98.8 נקודות.
-
ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים ב-5.9%, תחבורה ב-0.6% ומזון ב-0.4%.
-
עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיף הלבשה ב-2.0%.
-
מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.2%, המדד ללא דיור ירד ב-0.7%, המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.3% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.1%.
-
בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2016 לעומת נובמבר 2015) ירד המדד הכללי ב-0.3%, המדד ללא דיור ירד ב-1.0%, המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.4% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.1%.
-
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין אוגוסט 2016 – נובמבר 2016, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן, של מדד המחירים לצרכן ללא דיור ושל מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור, נותר ללא שינוי.
פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות
מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור גבוה מהצפוי , המדד ירד ב 0.4% לעומת ציפייה לירידה מתונה יותר של 0.1%-0.3%.
המדד הנמוך תומך בהערכה כי רמת הפעילות הנמוכה במשק והשחיקה בשערי המט"ח תורמים לרמת המדד הנמוך כמו גם ירידות המחירים. העלייה במחירי האנרגיה קיזזה את הירידה החדה שכן ללא מרכיב האנרגיה ירד המדד ב 0.5%. בסביבת מדד כה נמוך יקל הדבר על בנק ישראל במדיניותו לשמור על פער ריביות שלילי אשר תומך בבלימת הביקוש לשקל ותורם לביקוש למט"ח בו הריבית גבוהה יותר. העלאת ריבית הדולר אמש אתגרה את בנק ישראל בפני הצורך לעלות את הריבית גם בזירה המקומית, אולם, המדד הנמוך משמש כבסיס איתן להחלטה לתמוך בפעילות הכלכלית באמצעות שמירת רמת ריבית נמוכה התומכת בביקושים ובהשקעות.
מדד נמוך תומך בשמירת פער ריביות שלילי בין השקל לדולר ותורם לביקוש לדולר.
דן וינטרניץ, מנהל השקעות בכיר לשווקים הגלובליים, קבוצת פיוניר:
השווקים צפו כבר את הודעת עליית הריבית, כפי שניתן לראות מתמחור אגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב, שגילמו העלאה של 0.25%, אבל ההפתעה הייתה עם התחזית קדימה. חברי הפד המצביעים צופים ברובם 3 העלאות ריבית ב-2017 לעומת 2 העלאות קודם לכן.
מכיוון שארה"ב נמצאת בתעסוקה כמעט מלאה, הנגידה מרגישה כי כעת ניתן לצמצם את השימוש בכלים המוניטריים תומכי הצמיחה, ולכן הפד שש אלי קרב להעלאות ריבית. בנוסף, הפד מתמקד כעת במלחמה בציפיות להתגברות האינפלציה בעקבות נצחונו של טראמפ בבחירות.
לאור הגישה ה"ניצית" בה נקטו חברי הפד, במסגרתה העריכו כי ייתכנו 3 העלאות ריבית נוספות ב-2017, נראה כי התשואה של אגרות החוב הממשלתיות תקבל עוד דלק לעלייה . סביר שבמקרה כזה התנועה למעלה תהיה פחות חדה, מפאת העלייה המשמעותית שרשמו תשואות אגרות החוב הממשלתיות בארה"ב בשבועות האחרונים.
אם נבחן לעומק את עקום התשואות, נראה כי דווקא יש מקום להשתטחות העקום, שיבוא בעיקר מעלייה חדה יותר בחלקו הקצר ועלייה מתונה יותר בחלקו הארוך. הראייה הזו נובעת בעיקרה מהתפיסה של טראמפ, שתביא לניפוח הכלכלה בטווח הבינוני-קצר (או עד סוף הקדנציה שלו).
כדאי לזכור כי בדיוק לפני שנה הייתה העלייה הראשונה של הריבית, וכמו היום גם אז חשבו שקצב העלייה יהיה חד, ובסופו של דבר קבלנו עלייה אחת בריבית (אמש) במקום 4 העלאות ב-2016.
לאחר הודעת הריבית, ילן ענתה לשאלות העיתונאים ואמרה שלא הכרחי לבצע הרחבה פיסקאלית, כפי שטראמפ מעוניין, על מנת לעודד את הכלכלה. עם זאת, הסתייגה ואמרה שהיא לא מתיימרת לתת עצות לממשל החדש.
ייתכן שהנגידה מכינה את הקרקע למצב בו מחירי הנכסים יהיו יקרים מידי, והפעם לא באשמת הפד וההרחבות המוניטריות שנעשו.
נראה כי למרות העלאת הריבית בארה"ב, בישראל לא צפויה העלאת ריבית בקרוב וזאת מכיוון שבנק ישראל בונה על מצב בו הריבית בארה"ב תהיה גבוהה מהריבית בישראל ברמה משמעותית וכתוצאה מכך ייחלש השקל מול הדולר – מה שייתן רוח גבית ליצואנים ויעודד את הצמיחה. למרות זאת, סביר שאגרות החוב הממשלתיות הארוכות בישראל יתנהגו בקורלציה גבוהה לאגרות החוב הארוכות בארה"ב. מסיבה זו, במידה ונראה המשך עלייה בתשואות האג"חים הארוכות בארה"ב, סביר שנראה מגמה דומה גם באג"חים הארוכות בישראל.
בינתיים המרוויח העיקרי הוא הדולר (אשר ביחס למטבעות המובילים עלה ב- 4% מאז הבחירות וב- 26% בחמש השנים האחרונות).
מי שרוצה להתחסן מעליית הריבית ישקול קניית איגרות בריבית משתנה ו- SENIOR LOANS.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
