מדד ת"א-25 ירד השנה בכ-5% בהשפעת ירידה חדה במניות חברות התרופות;
מדדי ת"א-75 ויתר-50 עלו השנה בכ-16% וכ-25% בהתאמה, בהשפעת המניות הדואליות ומניות הנדל"ן הכלולות בהם;
מניות חברות הנדל"ן והטכנולוגיה בלטו השנה בעלייה של כ-17% וכ-23%, בהתאמה;
ירידה של כ-6% במחזור המסחר היומי במניות;
3 חברות – "וונטייז" "מגוריט" ו"אוברסיז"- ביצעו הנפקה ראשונית (IPO) של מניות,
3 חברות ביצעו רישום כפול בתל-אביב, ו-2 חברות נרשמו למסחר כתוצאה מפיצול/הסדר; בנוסף, הוכנסה פעילות חדשה ל-3 חברות "מעטפת" תוך גיוס הון;
עלייה של כ-28% בסכום שגויס בשוק המניות בתל-אביב בהנפקות לציבור;
עליית שערי איגרות חוב חברות צמודות מדד בכ-4% לעומת עלייה מתונה של כחצי אחוז בלבד בשערי איגרות חוב ממשלתיות;
עלייה במחזורי המסחר באיגרות חוב חברות וירידה במחזורי המסחר באיגרות החוב הממשלתיות;
סכום שיא של כ-60.5 מיליארד שקל גויס בהנפקות של אג"ח חברות לציבור;
הסקטור הריאלי הגביר את היקף הגיוסים – חברות הנדל"ן ממשיכות להוביל עם גיוס חוב המהווה כשליש הסכום שגויס באג"ח חברות;
הציבור רכש השנה תעודות סל וקרנות נאמנות על מדדי מניות מקומיים , ומכר תעודות סל וקרנות נאמנות המשקיעות במניות בחו"ל;
שערי המניות
בסיכום שנת 2016 ירד מדד ת"א-25 בכ-5%, לאחר ארבע שנים רצופות של עלייה. לירידת המדד תרמה הירידה החדה במניות חברות התרופות – פריגו (כ-43%) טבע (כ-43%) ומיילן (כ-31%). מניות אלה ירדו עקב ירידת מחירים חדה בענף והאטה בשוק הגנרי, ולאחרונה גם פתיחת חקירה בארה"ב לגבי תיאום מחירים ע"י חברות מובילות בענף.
המדדים המייצגים את המניות הבינוניות בגודלן עלו השנה, בזכות המניות הדואליות ומניות הנדל"ן שממשיכות ליהנות מהריבית הנמוכה במשק: מדד ת"א-75 עלה בכ-16% - כ-7% מהעלייה נזקפת למניות הדואליות טאואר וסודה סטרים, ומדד יתר-50 שהגיע ב-13 בדצמבר לשיא כל הזמנים בלט השנה בעלייה של כ-25%.
הגורמים החיוביים העיקריים שהשפיעו על מגמת המסחר בתל-אביב היו:
-
ריבית בנק ישראל שנמצאת ברמת שפל היסטורי של 0.1% החל ממרץ 2015, וזאת על רקע אינפלציה שלילית בשיעור של 0.2% מתחילת השנה, לעומת אינפלציה חיובית בשיעור של 1% - הרף התחתון של יעד האינפלציה שהציבה הממשלה.
-
נתונים מאקרו כלכליים חיוביים: ירידה בשיעור האבטלה מכ-5.2% בשנת 2015 לכ-4.5% לקראת סוף השנה – רמת שפל של 33 שנה; חברת דירוג האשראי הבינלאומית Fitch העלתה את דירוג מדינת ישראל מדירוג A לדירוג A+ עם תחזית "חיובית", בדומה לדירוג שניתנו ע"י חברות הדירוג הבינלאומיות S&P ו-Moody's.
-
תוכנית האוצר להפחתת מיסים, הכוללת הפחתת מס חברות ל-25% בתחילת 2016 ול-24% ב-2017.
-
במישור הבינלאומי תרמו: עליות שערים בבורסות בארה"ב על רקע המשך השיפור הכלכלי וציפיות להעלאת ריבית הפד רק לאחר הבחירות – מדדי S&P 500 ומדד NASDAQ עלו בכ-7% ובכ-11% בהתאמה; הרחבה כמותית באירופה ובאנגליה; תוכנית כלכלית לבלימת ההאטה ביפן; הסכם בין ישראל לטורקיה הכולל יצוא גז טבעי.
הגורמים השליליים העיקריים שהשפיעו במהלך השנה על מדדי המניות בארץ היו:
-
שיעור צמיחה מתון – עלייה צפויה של התוצר המקומי הגולמי בכ-2.8% בשנת 2016 – שיעור גבוה אך במעט משיעור העלייה בשנת 2015 (2.5%), עלייה במדד המשולב בקצב שאפיין את השנה הקודמת; ועלייה בגירעון הממשלתי.
-
החלשות הדולר בכ-1.5% ביחס לשקל והתייצבותו בשער של כ-3.85 שקל בסוף השנה חרף רכישות דולרים ע"י בנק ישראל, וירידת האירו עד לשער שפל של 15 שנה ביחס לשקל.
-
במישור הבינלאומי: מחיר הנפט שעלה השנה בכ-48% לכ-55 דולר לחבית; הותרת הריבית בארה"ב ללא שינוי, עד דצמבר, בניגוד לציפיות להעלאתה וזאת עקב נתוני מקרו טובים פחות מהצפוי והבחירות לנשיאות בארה"ב; ירידות שערים בבורסות אירופה על רקע החלטת אזרחי בריטניה על יציאה מהאיחוד האירופאי (Brexit), חשש מפני יציאה של מדינות נוספות מגוש האירו וגלישה למיתון עולמי; ירידות שערים בבורסה בסין עקב ירידה בקצב הצמיחה.
בערכים דולריים, מדד ת"א-25 ירד בשנת 2016 בכ-3.5% בעקבות ירידה של כ-1.5% בשער הדולר ביחס לשקל, לעומת ירידות של עד כ-5.5% בבורסות מובילות באירופה. מאידך הבורסות בארה"ב ממשיכות לבלוט זו השנה הרביעית ולהוביל עם תשואה חיובית של כ-14%-7% בשנת 2016.
* כל הנתונים בסקירה זו הינם במונחים נומינליים. נתוני 2016 הינם נתוני אומדן נכון ל-15.12.2016.
מגמה מעורבת אפיינה את מדדי המניות הענפיים, כאשר בלטו לחיוב: מדד ת"א נדל"ן-15 שעלה השנה בכ-17% בזכות הריבית הנמוכה במשק; מדד ת"א-טכנולוגיה המורכב מ-43 מניות, בהן 21 מניות דואליות הנסחרות גם בארה"ב, שעלה בכ-23% בזכות העליות בבורסת הנאסד"ק; ומדד ת"א-נפט וגז שעלה בכ-19% בזכות אישור מתווה הגז והסכמים ליצוא גז טבעי לטורקיה ולירדן.
מנגד, מדד מניות הביומד ממשיך לרדת שנה שלישית ברציפות, אם כי השנה ירד בכ-14% - שיעור מתון לעומת השנתיים הקודמות. ירידות נרשמו ברוב המניות הכלולות במדד. מניות התקשורת עברו השנה לירידה וזאת בעקבות ירידה במניית חלל תקשורת עקב הניסוי הכושל בלווין עמוס 6 ובמניית בזק עקב התגברות התחרות בענף.
מדד "טק-עילית" שהושק במאי 2014 והמורכב ממניות החברות הגדולות בענפי הטכנולוגיה (24 מניות) והביומד (16 מניות), עלה בכ-15% השנה ובכ-18% מאז השקתו. לעליית המדד תרמו מניות הטכנולוגיה הדואליות שעלו השנה בממוצע בכ-23%, בראשן אורמת טכנולוגיות (41%), וטאואר (32%), וקיזזו את ירידת מניות הביומד בשיעור של כ-14%.
|
2016** |
2015 |
2014 |
ת"א-25 |
5%- |
4% |
10% |
ת"א-75 |
16% |
5%- |
-10% |
ת"א יתר-50 |
25% |
21% |
12%- |
ת"א טק-עילית* |
15% |
2% |
___ |
ת"א-בלוטק |
15% |
2% |
5%- |
ת"א-טכנולוגיה |
23% |
8% |
1% |
ת"א-ביומד |
14%- |
24%- |
34%- |
ת"א-פיננסים |
15% |
4% |
8%- |
ת"א נדל"ן-15 |
17% |
1% |
1% |
ת"א-נפט וגז |
19% |
5%- |
20%- |
ת"א-תקשורת |
10%- |
23% |
10% |
יצוין כי מדד ת"א-ביגיטק שהושק באוקטובר 2013 ע"י "בלוסטאר" וכולל 57 מניות של חברות היי-טק ישראליות או קשורות לישראל הנסחרות בבורסה בתל-אביב ובבורסות ברחבי העולם (בהן 20 מניות דואליות ו-3 מניות הנסחרות רק בתל-אביב) עלה בכ-3% השנה.
BlackRock השיקה בלונדון בינואר את קרן הסל הראשונה ה- iShares TA-25 Israel UCITS ETF (TASE), אשר מאפשרת למשקיעים אירופאיים להשקיע ישירות במדד Net Dollar TA-25 שהבורסה החלה לפרסם בנובמבר 2015.
זו קרן הסל ה הזרה ראשונה המספקת חשיפה ישירה ל-25 המניות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה לניירות ערך בת"א. שווי נכסי הקרן – כ-5 מיליון דולר.
מחזורי המסחר במניות:
לוח 2: מחזורי המסחר היומיים בשוק המניות (במיליוני שקלים)
|
2016 |
2015 |
% שינוי ב-2016 |
מניות כולל תעודות סל |
1,264 |
1,449 |
13%- |
מניות ללא תעודות סל |
917 |
979 |
6%- |
בסיכום שנתי מחזור המסחר בשוק המניות (בבורסה ומחוצה לה, כולל תעודות סל בשוק המניות) הסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל ביום – נמוך בכ-13% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת. יצוין כי ב-14 ביוני ערב עדכון המדדים החצי שנתי, הסתכם מחזור המסחר בבורסה בשוק המניות בכ-4.3 מיליארד שקל.
מחזור המסחר היומי בשוק המניות (לא כולל תעודות סל) הסתכם בכ-917 מיליון שקל – נמוך בכ-6% מהמחזור היומי בשנת 2015.
מניות ת"א-25 מרכזות לאורך השנים כ-71% ממחזור המסחר במניות (ללא תעודות סל), חלקן במסחר של המניות הכלולות במדד ת"א-75 נשמר על כ-21% מסך המחזור במניות, וחלקן של מניות היתר כ-8% מהמחזור במניות.
שיעורים אלה יציבים, פרט לשנת המשבר 2008 – בה גדלה הריכוזיות וחלקן במסחר של מניות מדד ת"א-25 עלה לשיא של 81%.
החזקות הציבור במניות:
בשנת 2016 נמשכו מכירות מניות ע"י בעלי עניין, כאשר השנה בלטו המכירות שנועדו להגדיל את החזקות הציבור במטרה לעמוד בכללי רפורמת המדדים הצפויה להיכנס לתוקף בתחילת שנת 2017.
סה"כ הפיצו בעלי עניין השנה מניות בשווי של כ-5.5 מיליארד שקל, בראשן מכירת מניות בזק בשווי של 982 מיליון שקל ע"י "בי קומיוניקיישנס" שבשליטת שאול אלוביץ'; מכירת מניות פז נפט בשווי כ-930 מיליון שקל ע"י צדיק בינו – בהמשך להחלטתו לוותר על השליטה בחברה עקב מגבלות חוק הריכוזיות; הפצת כ-5% ממניות עזריאלי בשווי כ-891 מיליון שקל במטרה להגדיל את החזקות הציבור ל-30%; ומכירת יתרת מניות הבנק הבינלאומי שהיו בידי בנק דיסקונט בשווי של כ-416 מיליון שקל.
ב-2016 נמשכה, אף אם בקצב מתון, המגמה של כניסת משקיעים זרים לשוק המניות בתל-אביב ותושבי חוץ רכשו, נטו, מניות בסך כ-0.4 מיליארד שקל בבורסה בת"א, וזאת לאחר שבשנים 2015 ו-2014 רכשו מניות נטו בסך כ-6.5 וכ-4.8 מיליארד שקל, בהתאמה.
גיוס הון בשוק המניות:
השנה נרשמה עלייה של כ-15% בהיקף גיוס ההון בשוק המניות בארץ לעומת השנה הקודמת והוא הסתכם בכ-6.4 מיליארד שקל.
סך ההנפקות לציבור הסתכם בכ-4.4 מיליארד שקל - עלייה של כ-28% לעומת אשתקד.
חברות הנדל"ן שגייסו השנה כ-2 מיליארד שקל בהנפקת מניות לציבור, בולטות גם השנה עם סכום המהווה כ-45% מהסכום שגויס השנה בהנפקות של מניות לציבור, לעומת כ-50% ויותר בשנים 2015-2013.
ההנפקה הגדולה ביותר השנה היא של קבוצת דלק שגייסה מהציבור כ-1.1 מיליארד שקל באמצעות שתי סדרות חדשות של אג"ח להמרה בדירוג מקבוצת "A". לחברה פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-0.7 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2016 ו-2017.
הנפקות גדולות נוספות היו של חברת הנדל"ן כלכלית ירושלים שגייסה כ-0.8 מיליארד שקל בהנפקה של מניות, ושל בנק דיסקונט שגייס כ-0.6 מיליארד שקל בהנפקה של מניות ושל כתבי אופציה.
לוח 3: גיוסים בשוק המניות בתל-אביב בשנים 2016-2014
|
הסכומים שגויסו (במיליוני שקלים) |
מספר הנפקות |
2016* |
2015 |
2014 |
2016* |
2015 |
2014 |
הנפקות |
4,397 |
3,422 |
3,742 |
79 |
60 |
76 |
מזה: חברות חדשות |
259 |
149 |
1,355 |
3 |
2 |
5 |
הקצאות פרטיות |
1,298 |
1,808 |
3,479 |
69 |
84 |
65 |
מימוש אופציות |
726 |
338 |
392 |
- |
- |
- |
סה"כ |
6,421 |
5,568 |
7,613 |
148 |
144 |
141 |
* אומדן, נכון ל-15.12.2016.
בשנת 2016 בוצעו שלוש הנפקות ראשוניות, בסכום כולל של כ-259 מיליון שקל:
-
חברת הלוגיסטיקה אוברסיז נרשמה למסחר בבורסה לאחר הצעת מכר בסך כ-182 מיליון שקל. החברה עוסקת במתן שירותים לוגיסטיים ע"י מסופי מכולות ומטענים, מחסני ערובה ומחסנים לוגיסטיים.
-
מגוריט חברת הריט הראשונה בישראל המשקיעה בנדל"ן למגורים להשכרה, וזאת בעקבות תיקון פקודת מס הכנסה שנתנה הטבות לנדל"ן למגורים להשכרה, גייסה כ-61 מיליון שקל. טרם הגיוס בבורסה הבטיחה הקרן גיוס בהיקף של כ-180 מיליון שקל נוספים מארבעה גופים שונים.
-
חברת המו"פ וונטייז העוסקת בהפצת תכני וידאו (VOD) לפי דרישה למכשירי טלוויזיה ולטלפונים חכמים גייסה כ-16 מיליון שקל.
-
חברה חדשה נוספת שמניותיה החלו להיסחר השנה בת"א היא ספקית שירותי הרכב שגריר, שפוצלה מהחברה הבורסאית הדואלית "פוינטר" בדרך של חלוקת מניות החברה לבעלי מניות "פוינטר" בדרך של דיבידנד בעין.
-
השנה "הצטרפו" לבורסה 3 חברות, מתוכן 2 חברות היי טק, וזאת באמצעות הכנסת פעילות לתוך חברות נסחרות שנותרו ללא פעילות - חלקן תוך גיוס הון בהקצאה פרטית של מניות:
-
פעילות סייפ טי העוסקת בפיתוח ושיווק פתרונות לאבטחת מידע ארגוני.
-
בוצעה תוך גיוס מהציבור של כ-17 מיליון שקל ולאחריו הכנסת הפעילות בתמורה להקצאה פרטית של 66% ממניות החברה.שתי הפעולות איפשרו לחברה לעמוד בדרישות "חברה חדשה" המתמזגת עם "חברת מעטפת" ולחזור להיסחר ברשימה הראשית.
שתי חברות נוספות הכניסו פעילות לחברות ללא פעילות עסקית, טרם כניסת הגדרת "חברת מעטפת" לתוקף:
-
פעילות פורסייט העוסקת במחקר ופיתוח של מוצרים למניעת תאונות דרכים (הפעילות הוכנסה בתמורה להקצאה פרטית של כ-63% ממניות החברה).
-
פעילות שוהם ביזנס העוסקת במתן הלוואות, מתן שירותי מטבע ונכיון המחאות (ללא גיוס הון).
החברות הדואליות:
שלוש חברות ביצעו רישום כפול בשנת 2016:
-
אביליטי - ספקית פתרונות טכנולוגיים לגופי מודיעין הנסחרת בנאסד"ק, שווי השוק שלה מגיע לכ-310 מיליון שקל.
-
פוינטר - ספקית שירותי איתור והשבת כלי-רכב גנובים הנסחרת בנאסד"ק, שווי השוק שלה מגיע לכ-230 מיליון שקל.
-
מטומי מדיה -חברת פרסום הנסחרת בלונדון, שווי השוק שלה מגיע לכ-550 מיליון שקל.
מניותיהן נכנסו למדדי ת"א-בלוטק ות"א-טכנולוגיה במסגרת ה"מסלול המהיר".
חברת הנדל"ן מירלנד שמניותיה נסחרות בלונדון (AIM) רשמה את מניותיה למסחר גם בתל-אביב, שלא במסגרת הרישום הכפול, במסגרת הסדר חוב.
חברת הטכנולוגיה ננו דיימנשן וחברת הביומד סלקט ביוטכנולוגיה, ששווין יותר מאשר הוכפל מאז הכניסו את עסקיהן לשלדים בורסאיים לפני שנתיים-שלוש והגיע לכ-200 ולכ-100 מיליון שקל בהתאמה, ערב הנפקת מניות לציבור בארה"ב - גייסו כ-55 וכ-32 מיליון שקל בהתאמה, ורשמו את מניותיהן למסחר גם בנאסד"ק. מניותיה של חברת הטכנולוגיה מיי סייז - ששווין עלה פי שלושה מאז כניסתה לשלד בורסאי לפני כשלוש שנים והגיע לכ-270 מיליון שקל- נרשמו למסחר גם בנאסד"ק ללא גיוס הון.
סילקום ואיתוראן מחקו את מניותיהן מהמסחר בת"א בלבד, ומניותיהן ממשיכות להיסחר בארה"ב. איזיצ'יפ מחקה את מניותיה מהמסחר בת"א ובארה"ב בעקבות מיזוג במלאנוקס, אלון רבוע כחול מחקה אף היא את מניותיה משני השווקים בעקבות הסדר, איגרות החוב שלה ממשיכות להיסחר בת"א.
החברות הדואליות גייסו השנה בחו"ל כ-22.4 מיליארד שקל באמצעות הנפקות והקצאות פרטיות של מניות. המגייסת העיקרית היא טבע שביצעה השנה הקצאה פרטית של מניות לבעלי מניות ענקית התרופות "אלרגן" בסך כ-21 מיליארד שקל, בהמשך להנפקת מניות לציבור בסך כ-29 מיליארד שקל בשנה הקודמת (מחצית הסכום גויס באמצעות מניות רגילות ומחצית הסכום גויס באמצעות מניות בכורה).
כיום נסחרות בת"א 57 חברות דואליות שמניותיהן נסחרות במקביל גם בארה"ב, ו-5 חברות נוספות נסחרות בת"א ובחו"ל שלא במסגרת הרישום הכפול.
מספר החברות בבורסה:
בסוף השנה נסחרו בבורסה 452 חברות לעומת 461 חברות בסוף שנת 2015, לאחר שבמהלך השנה נמחקו מהבורסה 17 חברות, לעומת 23 ו-42 חברות שנמחקו בשנים 2015 ו-2014 בהתאמה. להלן התפלגות החברות לפי סיבת המחיקה:
-
10 חברות שנמחקו מרצון בעקבות הצעות רכש ומיזוגים - מחיקת שלוש מהן תרמה ל"השטחת הפירמידות" בדרך של מיזוג חברה בורסאית אחת הנמחקת מהמסחר בתוך חברה בורסאית אחרת הממשיכה להיסחר ("נץ ארה"ב" נרכשה ע"י קבוצת נץ, "אקסלנס השקעות" נרכשה ע"י הפניקס השקעות, "דורי בניה" נרכשה ע"י קבוצת לוזון), שלוש מהחברות מוזגו בחברה בינלאומית ("אסם" מוזגה ב- ,NESTLE"אי.טי.ויו מדיקל" מוזגה ב- Ambu, ו-"ווקסיל" מוזגה ב- Emerge Resources Inc), החברה הדואלית - "איזיצ'יפ" – שהייתה כלולה במדדי הבורסה נמחקה עקב מיזוגה ב"מלאנוקס" חברה בורסאית לשעבר, ובשלוש חברות נוספות – "שפע לוגיסטיקה", "נדלנס" ו"כתר" היה שיעור החזקות הציבור נמוך והן נרכשו ע"י בעלי השליטה.
-
5 חברות עקב הסדר/פירוק.
-
2 חברות דואליות שנמחקו מהמסחר בת"א בלבד ("סילקום" ו"איתוראן" שממשיכות להיסחר רק בנאסד"ק).
יש לציין כי שיעור הירידה במספר החברות הבורסאיות בתל-אביב משיא של כ-662 חברות בשנת 1998 לכ-452 בסוף 2016, אינו יחודי לבורסה בתל-אביב ואף נמוך מזה שנרשם בארה"ב – שם קיימת מגמת ירידה מתמשכת במספר החברות הרשומות למסחר עפ"י נתוני JP MORGAN בכ-46% מ-8,025 בתחילת 1997 לכ-4,300 ב-2016.
שוק איגרות החוב
מדדי איגרות החוב:
עליות שערים מתונות של עד כ-0.7% נרשמו בשנת 2016 במדדי איגרות החוב הממשלתיות, כאשר מדדי איגרות חוב חברות עלו בכ-3.7%.
בלט לחיוב מדד איגרות החוב "תל-בונד תשואות" הכולל אג"ח חברות צמוד מדד בריבית קבועה בדירוג "מעלות"
(BBB-) עד (A) או "מידרוג" (Baa3) עד (A2) שעלה השנה ב-6.5% - יותר מפי שניים לעומת מדדי התל בונד האחרים, וזאת כפיצוי על הדירוג הנמוך יותר של איגרות החוב הכלולות בו.
לוח 5: תשואות המדדים ושווי השוק של איגרות החוב
|
שווי שוק (במיליארדי שקלים) |
תשואה שנתית 2016** |
תשואה שנתית 2015 |
איגרות חוב ממשלתיות |
|
|
|
צמודות מדד |
208 |
0.7% |
0.2%- |
שקליות - סה"כ |
287 |
0.4% |
2.8% |
מדדים בולטים: ריבית קבועה |
243 |
0.4% |
3.3% |
ריבית משתנה |
44 |
0.1% |
0.1%- |
סה"כ איגרות חוב ממשלתיות |
495 |
0.5% |
1.6% |
איגרות חוב חברות* |
|
|
|
צמודות מדד - סה"כ |
195 |
4.2% |
0.8% |
מדדים בולטים: תל-בונד 20 |
60 |
2.8% |
-1.1% |
תל-בונד 40 |
56 |
1.9% |
0.2% |
תל-בונד צמודות-יתר |
40 |
2.8% |
1.0% |
תל-בונד תשואות |
33 |
6.5% |
1.6% |
שקליות – סה"כ |
104 |
ללא מדד |
ללא מדד |
מדדים בולטים: תל-בונד שקלי |
65 |
1.4% |
4.7% |
תל בונד-ריבית משתנה |
14 |
0.7% |
0.8% |
צמודות מט"ח |
3 |
8.4% |
5.5% |
סה"כ איגרות חוב חברות |
302 |
3.7% |
2.2% |
סה"כ איגרות חוב |
797 |
1.7% |
1.8% |
** נכון ל-15.12.2016.
מחזורי המסחר באיגרות חוב:
לוח 6: מחזורים יומיים בשוק איגרות החוב (במיליוני שקלים):
|
2016* |
2015 |
% שינוי ב-2016 |
אג"ח ממשלתי |
2,755 |
3,066 |
10%- |
אג"ח חברות
כולל תעודות סל |
1,030 |
1,093 |
6%- |
אג"ח חברות ללא תעודות סל |
833 |
770 |
8% |
מק"מ |
346 |
508 |
32%- |
* אומדן, נכון ל-15.12.2016.
מחזורי המסחר בשוק איגרות החוב (כולל תעודות סל, בבורסה ומחוצה לה) הסתכמו בכ-3.8 מיליארד שקל ביום – נמוך בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2015. ב-19 במאי 2016, ערב העדכון החצי-שנתי של מדדי התל-בונד, נקבע מחזור שיא במסחר באיגרות חוב בבורסה בסך כ-11.3 מיליארד שקל - מתוכם כ- 8.2 מיליארד שקל באג"ח חברות.
-
ירידה אפיינה את מחזורי המסחר באג"ח ממשלתיות -בעיקר באג"ח ממשלתיות שקליות בהן ירד המחזור היומי הממוצע בכ-13% לעומת השנה הקודמת והסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל בשנת 2016, כאשר המחזור היומי הממוצע באג"ח ממשלתי צמוד מדד רשם ירידה מתונה של כ-5% לעומת השנה הקודמת והסתכם בכ-0.9 מיליארד שקל.
-
עלייה של כ-8% במחזור המסחר היומי באג"ח חברות לעומת השנה הקודמת לסך של כ-0.8 מיליארד שקל בשנת 2016.
משקיעי חוץ רכשו אג"ח ממשלתי נטו בסך כ-3.3 מיליארד שקל בשנת 2016, בהמשך לרכישות בסכום דומה בשנה הקודמת. להשקעה באג"ח ממשלתי בארץ, יתרון של השקעה בשקל החזק המניבה תשואה ריאלית לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים בארץ חיובית המגיעה לכ-2.5% לעומת תשואה אפסית בארה"ב ותשואה שלילית באירופה.
גיוס בשוק איגרות החוב:
הגיוס הממשלתי, ברוטו, עלה ב-2016 והסתכם בכ-47.4 מיליארד שקל לעומת כ-38.7 מיליארד שקל בשנת 2015. כ-70% מהסכום גויס השנה באג"ח שקלי וכ-30% מהסכום גויס באג"ח צמוד מדד.
הנפקות הממשלה השנה לוו בפדיונות ענק - כ-41 מיליארד שקל אג"ח שקלי וכ-12 מיליארד שקל אג"ח צמוד מדד.
בנוסף, הממשלה חידשה את הנפקות האג"ח בחו"ל לאחר הפסקה בת כשנתיים, וגייסה בארה"ב ובאירופה כ-6 מיליארד שקל סה"כ. הונפקו שתי סדרות אג"ח: 4 מיליארד שקל גויסו באג"ח לטווח של 10 שנים שבוצעה בריבית הנמוכה ביותר אי פעם בהנפקה דולרית (תשואה 2.94%), ו-2 מיליארד שקל גויסו לראשונה באמצעות הרחבת סדרה קיימת לטווח של 30 שנה (תשואה 4.18%). יצוין כי בהנפקה נרשם ביקוש של יתר של פי 5.5 מהכמות המקורית.
העלייה בהנפקות האוצר ברוטו הינה תוצאה של ציפיות לגירעון ממשלתי גבוה יותר השנה של כ-2.9% ב-2016 לעומת כ-2.2% בשנה הקודמת.
היקף הגיוסים ע"י אג"ח חברות בשוק איגרות החוב בבורסה, המהווה במה מרכזית לגיוסים בשנים האחרונות, הואץ בשנת 2016 והגיע לשיא של כ-60.5 מיליארד שקל (לא כולל אג"ח רצף מוסדיים ונ.ש.ר), לעומת כ-54.5 מיליארד שקל בשנה הקודמת. לגיוסים הערים השנה תרמו ריבית השפל במשק והציפיות להעלאתה בסוף שנת 2017.
הנפקות החברות השנה נועדו בעיקר למיחזור חוב והוזלת עלויות מימון. פדיונות אג"ח חברות סחיר הסתכמו השנה בכ-37 מיליארד שקל, ובשנת 2017 צפויים לעלות לסכום של כ-44 מיליארד שקל.
גיוסים באמצעות איגרות חוב חברות בשנת 2016 - מאפיינים עיקריים:
לוח 7: גיוסים באיגרות חוב חברות* לפי ענפים 2016-2014 (במיליוני שקלים)
|
2016** |
|
2015 |
|
2014 |
|
סה"כ |
63,448 |
100% |
55,640 |
100% |
42,990 |
100% |
חלוקה לענפים : |
|
|
|
|
|
|
סקטור פיננסי: |
18,281 |
29% |
21,700 |
39% |
11,265 |
26% |
בנקים |
15,881 |
26% |
18,315 |
33% |
9,860 |
23% |
ביטוח |
1,576 |
2% |
3,240 |
6% |
1,270 |
3% |
שירותים פיננסים |
824 |
1% |
145 |
0.3% |
135 |
0.3% |
סה"כ סקטור ריאלי: |
45,167 |
71% |
33,940 |
61% |
31,725 |
74% |
נדל"ן |
21,062 |
33% |
19,815 |
36% |
14,790 |
34% |
מסחר ושירותים |
13,808 |
22% |
8,250 |
15% |
7,300 |
17% |
השקעות |
4,708 |
7% |
2,975 |
5% |
1,870 |
5% |
תעשייה |
2,507 |
4% |
2,795 |
5% |
4,245 |
10% |
טכנולוגיה |
1,322 |
2% |
105 |
0.2% |
930 |
2% |
נפט וגז |
1,761 |
3% |
0 |
0% |
2,590 |
6% |
עלייה בהיקף גיוסי הסקטור הריאלי:
הסקטור הריאלי גייס ב-2016 כ-45 מיליארד שקל סכום המהווה כ-71% מסך הגיוס באג"ח חברות. יותר מ-90% מהסכום יועד לפירעון אג"ח סחיר – כ-26 מיליארד שקל ב-2016 וסכום דומה ב-2017, ומקצתו למחזור חוב לא סחיר ולהרחבת פעילות החברה.
-
חברות הנדל"ן ממשיכות להוביל ברשימת הענפים עם גיוס בסך כ-21 מיליארד שקל בשנת 2016, לאחר גיוס בהיקף של כ-20 מיליארד שקל בשנה הקודמת. הסכום אותו גייסו חברות הנדל"ן ב-2016 מהווה כ-33% מסך הגיוסים של אג"ח בדומה לממוצע בשנים 2015-2014. חברות הנדל"ן ניצלו גם השנה את הריבית הנמוכה במשק כדי למחזר חוב – פדיונות אג"ח בסך כ-10.5 מיליארד שקל בשנת 2016 וכדי להיערך לקראת פדיונות אג"ח עתידיים בסכום דומה בשנת 2017.
כ-2.4 מיליארד שקל גויסו ע"י שש מנפיקות חדשות, ביניהן ארבע חברות נדל"ן מניב זרות העוסקות בתחומי הנדל"ן בניו-יורק – נמקו ריאלטי (451 מיליון שקל), קייביאס (970 מיליון שקל) דלשה קפיטל (400 מיליון שקל) וקורנרסטון (274 מיליון שקל), ושתי חברות נדל"ן מקומיות - פתאל אירופה (241 מיליון שקל) ואורן השקעות (39 מיליון שקל).
בקרב המנפיקות הותיקות בלטו בגודלן הנפקות שביצעו קבוצת עזריאלי ומליסרון בסך כ-2.2 וכ-1.2 מיליארד שקל, בהתאמה.
- חברות המסחר והשרותים תופסות גם השנה את המקום השני ברשימת ענפי הסקטור הריאלי עם גיוס בסך כ-14 מיליארד שקל השנה, עלייה חדה לעומת השנים 2014-2015 בהן גויסו כ-8-7 מיליארד שקל בכל אחת. חברות אלה פדו אג"ח בסך כ-7.5 מיליארד שקל בשנת 2016, וצפויות לפדות אג"ח בסך כ-8 מיליארד שקל בשנת 2017.
המנפיקות הבולטות בענף זה הן: חברת החשמל שגייסה כ-5 מיליארד שקל בשתי הנפקות, ובי קומיוניקיישנס שגייסה כ-2 מיליארד שקל בהנפקה אחת.
- המשך גיוסים ערים ע"י הסקטור הפיננסי:
הסקטור הפיננסי, בעיקר הבנקים, גייס השנה כ-18 מיליארד שקל - סכום המהווה כ-29% מסך הגיוסים בשוק האג"ח. גיוסים אלה הינם כנגד פדיונות אג"ח סקטור פיננסי בסך כ-11 מיליארד שקל בשנת 2016 וכ-19 מיליארד שקל בשנה שאחריה.
הבנקים ביצעו לראשונה השנה בבורסה ארבע הנפקות של אג"ח מסוג COCOבסכום כולל של כ-1.8 מיליארד שקל – לאומי היה הראשון לגייס בינואר (0.9 מיליארד שקל) באמצעות אג"ח הניתן להמרה כפויה למניות, ואחריו גייסו באמצעות אג"ח הכולל מנגנון למחיקת קרן בקרות "ארוע כשל" הבנקים הבינלאומי (0.6 מיליארד שקל) ירושלים (0.1 מיליארד שקל) ואגוד (0.2 מיליארד שקל).
גם ב-2016 ההנפקות הגדולות היו של הבנקים: בנק מזרחי טפחות הנפקות שגייס כ-6 מיליארד שקל בשתי הנפקות; בנק לאומי שגייס כ-4.4 מיליארד שקל (מתוכם כ-0.9 מיליארד שקל באמצעות אג"ח (COCO; ובנק הפועלים שגייס כ-3 מיליארד שקל.
-
משקל הנפקות של אג"ח בדירוג גבוה מקבוצת A ומעלה היווה השנה כ-84% מהסכום שגויס באמצעות הנפקות של אג"ח לציבור בדומה לשנת 2014 ולעומת כ-91% בשנת 2015.
-
משקל הנפקות אג"ח צמוד מדד לציבור מהסכום שגויס בהנפקות אג"ח לציבור מהווה כ-48% בשנת 2016 בדומה לשנתיים הקודמות הקודמות. השנה גויסו בדרך זו כ-29.4 מיליארד שקל.
משקל הגיוס באמצעות הנפקות של אג"ח לא צמוד מהווה כ-50% השנה, בדומה לשנתיים הקודמות, וגויסו כ-30.2 מיליארד שקל. מרבית הסכום כ-29.3 מיליארד שקל גויסו באמצעות אג"ח בריבית קבועה - כ-0.9 מיליארד שקל מתוכם גויסו באמצעות נע"מ (ניירות ערך מסחריים), לעומת כ-0.1 מיליארד שקל בשנת 2015.
השנה בוצעו שלוש הנפקות לציבור של אג"ח צמוד לדולר בסך כ-1 מיליארד שקל, לעומת גיוס בסך כ-1.5 מיליארד שקל בחמש הנפקות בשנת 2015. כמחצית הסכום גויס ע"י החברה לישראל.
-
השנה בוצעו 11 הצעות רכש חליפין לאג"ח חברות במטרה לנצל את הריבית הנמוכה בשוק ולהוזיל את עלויות המימון.
-
עלייה בריכוזיות ההנפקות - השנה בוצעו 14 הנפקות ענק של אג"ח (0.8 מיליארד שקל ויותר להנפקה) בסכום כולל של כ-29.4 מיליארד שקל המהווה כ-50% מסך הגיוס בהנפקות לציבור, וזאת לעומת 16 הנפקות ענק בשנת 2014 בסך כ-24 מיליארד שקל שהיוו כ-47% מהסכום שגויס באמצעות הנפקות של אג"ח חברות לציבור.
-
כ-3.5 מיליארד שקל גויסו באמצעות איגרות חוב המיועדות למוסדיים בלבד (רצף מוסדיים ונ.ש.ר):
-
בשנת 2016 גויסו כ-2.9 מיליארד שקל באמצעות אג"ח רצף מוסדיים, פי שלוש לעומת השנה הקודמת. מגייסות בולטות הן מקורות ואורמת טכנולוגיות שגייסו כ-0.8 מיליארד שקל כל אחת, הראשונה באמצעות אג"ח צמוד מדד והשנייה באמצעות אג"ח צמוד דולר, וביטוח ישיר שגייסה כ-0.7 מיליארד שקל באמצעות אג"ח שקלי.
-
כ-0.6 מיליארד שקל גויסו ב-2016 במסגרת נ.ש.ר (ניירות שאינם רשומים למסחר), לעומת כ-1.5 מיליארד שקל בשנת 2015, כל הגיוס השנה בוצע באמצעות נע"מ (ניירות ערך מסחריים).
תעודות סל
בסוף 2016 נסחרו בבורסה 692 תעודות סל, בהן 21 תעודות מטבע ("תעודות פיקדון"). שווי החזקות הציבור בתעודות הסל (כולל תעודות מטבע) הגיע לכ-111 מיליארד שקל בסוף נובמבר 2016.
סדרות חדשות של תעודות סל:
התפתחות שוק תעודות הסל נמשכה והשנה הונפקו כ-58 תעודות סל חדשות, בדומה לשנה הקודמת, ביניהן: תעודת סל על מדד ת"א-בנקים, תעודה בחסר על מדד יתר-50, 46 תעודות על מדדי מניות בחו"ל, ו-10 תעודות סל על מדדי אג"ח.
בין הסדרות, הונפקו לראשונה: שלוש תעודות ראשונות על מדד אג"ח תל בונד-תשואות שקלי שהושק בנובמבר 2015 (שווי החזקות הציבור בהן כיום כ-125 מיליון שקל); שלוש תעודות ראשונות על מדד אג"ח תל בונד-לא צמודות שהושק בינואר 2015 (שווי החזקות הציבור בהן כיום כ-16 מיליון שקל), ותעודה ראשונה על מדד חברות ההיי טק הישראליות – ת"א-ביגיטק (TA-BIGITech) שהושק באוקטובר 2013 וכולל כ-57 חברות טכנולוגיה וביומד גדולות ישראליות או קשורות לישראל הנסחרות בתל-אביב ובבורסות ברחבי העולם.
רכישות / מכירות של תעודות סל ע"י הציבור:
לוח 8: רכישות/מכירות של תעודות סל ע"י הציבור (במיליוני שקלים):
|
1-11/2016 |
2015 |
תעודות סל על מדדי מניות בת"א |
405 |
1,282- |
תעודות סל על מדדי מניות בחו"ל |
5,450- |
3,698 |
תעודות סל על מדדי אג"ח בת"א |
1,490- |
148- |
תעודות מטבע |
3,725- |
17,251- |
כבתקופות אי וודאות בשווקים, כך גם השנה, המגרש הביתי מהווה עוגן למשקיעים המקומיים שחוזרים אליו. הציבור רכש תעודות סל על מדדי מניות בתל-אביב ומכר תעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים:
-
הציבור רכש נטו תעודות סל על מדדי מניות מקומיים בסך כ-0.4 מיליארד שקל, לאחר מכירות בסך כ-1.3 מיליארד שקל בשנת 2015. שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים עלה בכ-1.1 מיליארד שקל לכ-31 מיליארד שקל בסוף 2016, כ-0.6 מיליארד שקל מהעלייה נבעה מעליית נכסי הבסיס (מניות הבנקים ומניות ת"א-75) וכ-0.4 מיליארד שקל מהעלייה נבעה מרכישות הציבור של תעודות סל על מדדי ת"א-25, שקיזזו את מלוא ההשפעה השלילית שהיתה לירידת מדדי ת"א-25 ות"א-100 ולמכירות של תעודות סל על מדדי ת"א-100.
-
הציבור מכר נטו תעודות סל על מדדי מניות בחו"ל, בסך כ-5.5 מיליארד שקל בשנת 2016, לאחר רכישות בהיקף של 3.7 מיליארד שקל בשנה הקודמת. שווי החזקות הציבור בתעודות אלה ירד השנה בכ-4.7 מיליארד שקל והגיע לכ-39.8 מיליארד שקל בסוף 2016 – כל הירידה נזקפת למכירות הציבור, שמקצתן הוסטו לשוק המניות המקומי ומרביתן נמצאות בחשבונות עו"ש שהגיעו ליתרת שיא השנה.
שווי החזקות הציבור בתעודות הסל על מדדי איגרות חוב עלה לכ-35 מיליארד שקל בסוף שנת 2016, לעומת כ-34.7 מיליארד שקל בסוף 2015. מכירות הציבור נטו בתעודות סל על מדדי איגרות חוב התגברו והסתכמו בכ-1.5 מיליארד שקל בשנת 2016, לאחר מכירות נטו בסכום זניח בסך כ-0.1 מיליארד שקל בשנת 2015. שווי החזקות הציבור בתעודות אלה עלה בכ-0.3 מיליארד שקל, כאשר כל העלייה נבעה מגידול במחירי נכס הבסיס.
בשנת 2016 הציבור מכר נטו תעודות מטבע בסך של כ-3.7 מיליארד שקל. שווי החזקות הציבור בתעודות מטבע ירד השנה בכ-4.3 מיליארד שקל לסך של כ-5 מיליארד שקל בסוף שנת 2016, כאשר מרבית הירידה נבעה, כאמור, ממכירות הציבור, בעיקר בתעודות מטבע שקליות, וזאת בעקבות הריבית הכמעט אפסית במשק, וכ-0.6 מיליארד שקל מהירידה נבעה מהחלשות הדולר בעיקר, אך גם מהחלשות האירו, ביחס לשקל
באפיק המקביל של קרנות הנאמנות נרשמה מגמה דומה לזו של תעודות הסל, כאשר הציבור רכש קרנות נאמנות המשקיעות במניות בתל-אביב, ולחילופין מכר קרנות המשקיעות במניות בחו"ל, קרנות המשקיעות באיגרות חוב, קרנות שקליות, וקרנות כספיות..
לוח 9: התפלגות תעודות הסל
נכס הבסיס |
מספר תעודות סל
15.12.2016 |
שווי החזקות הציבור
30.11.2016 |
שווי החזקות הציבור
31.12.2015 |
(מיליוני שקלים) |
(מיליוני שקלים) |
מניות |
ת"א-100 |
9 |
11,290 |
12,465 |
|
ת"א-25 |
9 |
8,700 |
7,050 |
|
ת"א-75 |
8 |
4,345 |
4,150 |
|
ת"א-בנקים |
11 |
3,475 |
3,235 |
|
18 מדדים מקומיים אחרים |
67 |
3,160 |
2,995 |
|
סה"כ מדדי מניות מקומיים |
104 |
30,970 |
29,895 |
|
59 מדדי מניות בינ"ל |
331 |
39,820 |
44,485 |
|
סה"כ מניות |
435 |
70,790 |
74,380 |
איגרות חוב |
תל בונד-60 |
10 |
5,600 |
4,050 |
|
תל בונד-20 |
10 |
5,590 |
5,880 |
|
תל בונד-שקלי |
10 |
5,505 |
4,635 |
|
אג"ח ממשלתי שקלי |
38 |
4,240 |
3,925 |
|
אג"ח ממשלתי צמוד מדד |
31 |
2,440 |
3,180 |
|
תל בונד-40 |
11 |
2,115 |
2,405 |
|
תל בונד-תשואות |
5 |
1,330 |
1,735 |
|
מדדים אחרים וסחורות |
121 |
8,205 |
8,880 |
|
סה"כ איגרות חוב וסחורות |
236 |
35,025 |
34,690 |
|
סה"כ תעודות מטבע |
21 |
4,965 |
9,220 |
סה"כ |
692 |
110,780 |
118,290 |
מחזורי המסחר בתעודות סל:
לוח 10: מחזורים יומיים (במיליוני שקלים)
|
2016 |
2015 |
תעודות סל על מדדי מניות |
347 |
470 |
% ממחזור המסחר במניות |
27% |
32% |
תעודות סל על מדדי אג"ח |
197 |
323 |
% ממחזור המסחר באג"ח לא ממשלתי |
19% |
30% |
מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי מניות (מקומיים ובינלאומיים) ירד בשנת 2016 והסתכם בכ-347 מיליון שקל (בבורסה ומחוצה לה), נמוך בכ-26% מהמחזור בשנה הקודמת. מחזור זה היווה כ-27% ממחזור המסחר הכולל במניות, לעומת כ-32% אשתקד.
מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי אג"ח ותעודות מטבע ירד אף הוא בשנת 2016 והסתכם בכ-197 מיליון שקל (בבורסה ומחוצה לה), נמוך בכ-39% מהמחזור בשנה הקודמת. מחזור זה היווה כ-19% מהמחזור הכולל באג"ח לא-ממשלתיות, לעומת כ-30% אשתקד.
קרנות הנאמנות
הציבור מסיט כספים לשוק המקומי - רוכש קרנות נאמנות המשקיעות במניות בתל-אביב ומוכר קרנות נאמנות המשקיעות במניות בחו"ל. . בנוסף, הציבור מוכר קרנות כספיות, קרנות אג"ח וקרנות שקליות, וזאת בדומה למגמה בשוק תעודות הסל.
בקרנות המנייתיות המשקיעות במניות בת"א התגברו היצירות נטו והסתכמו בכ-3 מיליארד שקל בשנת 2016, פי שניים סך היצירות בשנה הקודמת. מאידך, בקרנות המשקיעות במניות בחו"ל התהפכה המגמה ונרשמו בהן פדיונות נטו בסך כ-2 מיליארד שקל, לאחר יצירות נטו בסך כ-1.5 וכ-8.3 מיליארד שקל בשנים 2015 ו-2014 בהתאמה.
בקרנות הכספיות נרשמו בשנת 2016 פדיונות בסך כ-8 מיליארד שקל נטו, בהמשך לפדיונות שיא בסך כ-26.7 מיליארד שקל ובדומה לפדיונות בשנת 2014, וזאת על רקע ריבית השפל במשק. כאמור, מגמה דומה שאפיינה את האפיק המקביל - תעודות מטבע, מרביתן שקליות.
בקרנות המשקיעות באיגרות חוב נמשכו הפדיונות והסתכמו בכ-6 מיליארד שקל נטו בשנת 2016, לאחר פדיונות נטו בסך כ-8 מיליארד שקל בשנה הקודמת, ואילו בקרנות השקליות התגברו הפדיונות והסתכמו בכ-5.5 מיליארד שקל בשנת 2016, יותר מפי 2.5 סך הפדיונות בשנה הקודמת.
שוק הנגזרים
מחזור המסחר באופציות החודשיות על מדד ת"א-25 בשנת 2016 הסתכם בכ-121 אלף יחידות ביום, ירידה של כ-25% לעומת השנה הקודמת.
באופציות השבועיות על מדד ת"א-25 הסתכם המחזור היומי השנה בכ-41 אלף יחידות, בדומה למחזור בשנת 2015. יצוין כי ב-9.11.2016 עם פרסום תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב נסחרו 131,268 יחידות – המחזור הגבוה ביותר מאז השקתן של האופציות השבועיות ביולי 2013.
לירידה במחזורי המסחר באופציות על מדד ת"א-25 תרמה הוראת "באזל 3" שהיתה אמורה להיכנס לתוקף בתחילת יולי ונדחתה, לפיה הבנקים היו אמורים לרתק הון משמעותי בגין פעילותם של לקוחותיהם בנגזרים וכתוצאה מכך צמצמו הלקוחות את פעילותם ובנוסף תרמה לכך הירידה ברמת התנודתיות. יצוין כי החלשות זאת נרשמה על רקע ירידה במחזורי המסחר בנגזרי מדדים בעולם.
שנת 2016 התאפיינה בתנודתיות נמוכה יחסית לשנה אשתקד. סטיית התקן הגלומה באופציות על מדד ת"א-25 הממוצעת השנה עמדה על כ-13%. עם זאת, נרשמו מספר אירועים השנה (כגון הירידות בשוקי המניות בפברואר, הברקזיט ביוני והבחירות לנשיאות בארצות הברית בנובמבר) בהן סטיית התקן הגלומה הגיעה לאזור ה-20%.
הבורסה השיקה ברבעון הראשון של השנה, בשלוש קבוצות, 16 אופציות חדשות על מניות. עם השלמת ההשקה של אופציות אלו, מתאפשר לראשונה מסחר בכל המניות הכלולות במדד ת"א-25. מחזור המסחר באופציות אלה מסתכם בכ-4,100 יחידות ביום בשנת 2016, מחזור הנמוך בכ-35% מהמחזור בשנת 2015 בה נרשם מחזור של כ-6,200 יחידות ביום. הירידה במחזורי המסחר באופציות על מניות השנה נגרמה, בין היתר, מהפסקה בעשיית שוק מפברואר 2016.
באופציות וחוזים עתידיים על מדד ת"א-100, שהמסחר בהן החל בסוף ינואר 2015, חלה עלייה בפעילות מכ-200 יחידות ביום בשנה הראשונה להשקתן ובשליש הראשון של 2016, לכ-340 וכ-570 יחידות ביום בשליש השני ובשליש האחרון של 2016, בהתאמה.
המסחר באופציות הדולריות הסתכם בכ-50 אלף יחידות ביום בממוצע בשנת 2016, נמוך בכ-21% ממחזור השיא אליו הגיע בשנה הקודמת. בסיכום שנתי, הדולר נחלש בכ-1.5% ביחס לשקל חרף רכישות דולרים ע"י בנק ישראל.
מילווה קצר מועד (מק"מ)
בשנת 2016 הסתכם המחזור היומי במק"מ (בבורסה ומחוצה לה) בכ-0.3 מיליארד שקל, נמוך בכ-32% מהמחזור בשנה הקודמת והמחזור הנמוך ביותר מזה כ-14 שנה.
שערי המק"מ נותרו כמעט ללא שינוי ב-2016 כמו ב-2015, והתשואה לפדיון הגיעה ל-0.2% אחוז בסוף 2016.
בשנת 2016 ירדו החזקות הציבור הישראלי והזר במק"מ והסתכמו בכ-107 מיליארד שקל בסוף השנה, לעומת כ-116 וכ-130 מיליארד שקל בסוף שנת 2015 ושנת 2014 בהתאמה.
בשנת 2016 מכרו משקיעי חוץ מק"מ בבורסה בתל-אביב בסך כ-1.5 מיליארד שקל, בהמשך למכירות בסך כ-3 מיליארד שקל נטו בשנה הקודמת.
נורית דרור, יחידת המחקר הבורסה בת"א
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.