רועי פוליצנר יור ומייסד לשכת מעריכי השווי
יניב פרידמן
03/04/2016
שוק ההון הישראלי נחשב בעולם כאחד השווקים המובילים מבחינת פיקוח על החברות והגנה על המשקיעים. למרות זאת, תחום הערכות השווי, אשר בין היתר, נכללות בדיווחים הכספיים של החברות הבורסאיות ובעלות השפעה מהותית על התוצאות הכספיות שלהן, נותר כאמור ללא הסדרה. נפגשתי עם מר רועי פולניצר הבעלים של "שווי פנימי", משרד ייעוץ כלכלי המתמחה בהערכות שווי של תאגידים, נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים. רועי הוא מייסד, יו"ר ומנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA)
מה היא מטרת הלשכה?
“במצב הרגולטורי הנוכחי כל אחד יכול לבצע הערכת שווי בישראל ואף ניתן לעשות זאת בצורה פנימית, בתוך החברה, מבלי להתייחס כלל לשיקולי אי תלות או כשירות. עניין זה גורר בהכרח השלכות שליליות לעניין דיווחי החברות. אמינות שוק ההון והדיווחים בבורסה, בעסקאות בעלי עניין ובהשלכות על מיסוי החברות. בשלהי 2014 הקמתי ביחד עם מר נועם בלזברג, לשעבר קצין האשראי הראשי בסניף הישראלי של בנק HSBC , את הלשכה כדי להסדיר וולונטרית ולעצב מחדש את תחומי הערכות השווי והאקטואריה הפיננסית בישראל לקראת הסדרה סטטוטורית שלהם בחקיקה.
מה מטרת הקמת הלשכה?
הלשכה הוקמה על מנת להקטין את השונות בקרב בעלי המקצוע בתחומים הללו בישראל הן ברמה המקצועית והן ברמה האתית’. שמנו לנו למטרה להגדיר תנאי כשירות, אתיקה וקביעת סטנדרטים מקצועיים, כאשר תנאי כשירות כוללים דרישות להשכלה אקדמית מסוימת, מבחני הסמכה ו/או פרסום של מספר עבודות כלכליות באתר רשות ני”ע, הנושאים האתיים כוללים כללי התנהגות מקצועית, ניגוד עניינים, גילוי נאות, הסתמכות על מומחים ועוד ובתחומי הסטנדרטים המקצועיים.”
מה ההבדל בעצם בין אקטואר פיננסי למעריך שווי?
“הערכות שווי הוא תחום ידע שעוסק בקביעת שווי הוגן לתאגידים, נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים מורכבים. בהערכת השווי נעשה שימוש בכלים תיאורטיים ומעשיים מתחומי הכלכלה, המימון, ההשקעות, הסטטיסטיקה והחשבונאות ויישומם באפליקציות אקסליות ובפתרונות ממוחשבים מבוססי .VBA שני המקצועות עושים שימוש באותן שיטות מדידה, נתונים כלכליים ומבחני סבירות למדידת נכסים והתחייבויות. אולם בעוד שמעריך השווי מודד את השווי (קרי, התוחלת המהוונת של התפלגות השוויים העתידיים תחת מכלול מצבי הטבע האפשריים) – הרי שהאקטואר הפיננסי מודד את הסיכון )קרי, אחוזון כלשהו בזנב השמאלי/השלילי של התפלגות הרווחים העתידיים תחת מכלול מצבי הטבע האפשריים). לפיכך, מעריך שווי ואקטואר פיננסי הינם מקצועות משלימים וניתן לראותם כתחום אחד.”
אז מיהו מעריך שווי או אקטואר?
“בית משפט בישראל קבע כי אקטואר הוא כל מי שמעיד על עצמו שהוא יודע לבצע חישובים אקטואריים ובלבד שלא יציג מצג שווא לגבי יכולתו לבצע חישובים אלו. הדין לגבי מעריך שווי או כל מקצוע אחר שאיננו צומח מכוח רישיון סטטוטורי”,“אולם על אותו משקל, כלכלן איננו מי שמחזיק בתואר אקדמי (ראשון, שני או שלישי) בכלכלה אלא כל מי שמעיד על עצמו שהוא יודע לבצע חישובים כלכליים ובלבד שלא יציג מצג שווא לגבי יכולתו לבצע חישובים אלו”.
מה נדרש כדי להיות מעריך שווי?
“בית המשפט קבע כי גם חישוב אחד מספיק על מנת להיות בעל מקצוע ולהציע שירות”. אם ננסה להשוות בין המקצועות ‘מקצוע ראיית חשבון, מעוגן בחוק רואי חשבון, תשט”ו־ 1955 בעוד שמקצוע מעריך השווי או האקטואר אינו מעוגן בחוק כלשהו’. אז אקטואר שמתמחר פוליסות ביטוח ואומד תיקי ביטוח ופנסיות בשווי מאות מיליארדי שקלים לא חייב בכלל ברישיון, זה בדיוק האבסורד והלקונה שאנו בלשכה רוצים לתקן. קח למשל רואה חשבון, רואה חשבון הוא כל מי שקיבל רישיון לעסוק בראיית חשבון מטעם מועצת רואי חשבון, שהיא יחידה במשרד המשפטים. עם זאת, כל אחד בישראל יכול לחבוש ‘כובע’ של מעריך שווי ו/או אקטואר ובהיעדר חוק שמגדיר תנאי כשירות, כללי אתיקה וסטנדרטים מקצועיים למקצועות הללו.”
איך בעצם השוק פועל כיום מבחינת אנשי מקצוע?
“מדובר בלא פחות מג’ונגל. יש מבחינת סקאלה של בעלי מקצוע, מצד אחד אתה רואה נפילים אקדמיים וגם מקצוענים שאינם דוקטורים למימון שיודעים לבצע מגוון של הערכות שווי, מהערכות שווי של חברות ופעילויות ועד הערכות מסובכות של מכשירים פיננסים לרבות מדידת סיכונים, פיתוח, יישום ותיקוף מודלים. מהצד השני של הסקאלה אתה רואה, נגיד, רואה חשבון עם משרד קטן, שעושה בדרך כלל דוחות לעצמאים ופעם בחמש שנים יש לו איזשהו לקוח שצריך הערכת שווי לצורכי מס אז הוא מכין לו איזשהו נייר. ובאמצע אתה רואה אנליסטים בשוק ההון שיודעים אמנם רק להעריך שווי של תאגידים אבל מתמקצעים בענפים שונים. למעשה, יש כאן שונות שאנו אותה שואפים להקטין לטובת הכלל”.
אתה מנסה להגדיר מחדש את שם המקצוע של מעריך שווי ל”אקטואר פיננסי?"
“אקטואר פיננסי מתאר מקצוע שמתמקד בפן הכמותי של תחום ניהול הסיכונים”.“על מנת להדגיש את מומחיותם של אנשים מסוימים בתחומי המידול, המדיד וניהול הסיכונים הפיננסיים בחרתי לקרוא להם אקטוארים פיננסיים..”
האם רואה חשבון הוא אקטואר פיננסי?
“בראיית הלשכה, הוא יכול להיות באם יוכיח לוועדת ההסמכה כי יש לו ידע משמעותי בתיאוריות, מתודולוגיות ושיטות עבודה המקובלות בפרקטיקה בתחום האקטואריה הפיננסית, אולם עצם היותו בעל רישיון רואה חשבון לא הופך אותו אוטומטית לכזה – גם אם הוא עוסק בביקורת פנים הנחשבת בעיניו לניהול סיכונים. הוא הדין לגבי מעריך שווי לעניות דעתי ישנה לקונה נוספת בישראל, אנחנו מדינה מערבית יחידה שבה רואה חשבון נחשב לאסטנציה הפיננסית הגבוהה ביותר. בית משפט בישראל “קבע כי אקטואר הינו כל מי שמעיד על עצמו שהוא יודע לבצע חישובים אקטואריים ובלבד שלא יציג מצג שווא לגבי יכולתו לבצע חישובים אלו. הוא הדין לגבי מעריך שווי או כל מקצוע אחר שאיננו צומח מכוח רישיון סטטוטורי, אולם על אותו משקל, כלכלן איננו מי שמחזיק בתואר אקדמי (ראשון, שני או שלישי) בכלכלה אלא כל מי שמעיד על עצמו שהוא יודע לבצע חישובים כלכליים ובלבד שלא יציג מצג שווא לגבי יכולתו לבצע חישובים אלו”.
תבקר באירופה או בארה”ב ותבין כמה המקצוע הזה לא נתפס שם כאסטנציה פיננסית גבוהה. לראיה, תביט על פירמות ה־ BIG 4 , בישראל הן נקראות פירמות רואי חשבון בעוד שבחו”ל הן נקראות פירמות ייעוץ. בארץ, מרבית העובדים של פירמות ה־ BIG 4 הם רואי חשבון ובשוליים הם מעסיקים כלכלנים ואקטוארים ככוח עזר. בחו”ל זה בדיוק הפוך”.
מי יכול להיחשב למומחה בתחום מסוים?
“התשובה הופכת בשנים האחרונות להיות יותר ויותר סבוכה. אם בעבר היה קל יחסית לייחס מומחה לתחום ספציפי ותחומי ההתמחויות היו מועטים למדי, הרי שכיום קשה מאוד לעקוב אחרי תחומי התמחויות חדשות. כיום לא ניתן לעלות על הדעת שאדם אחד יכול להיחשב כמומחה בתחום המימון באופן גורף. ודאי שמומחה בהערכת שווי מימון תאגידים אינו מומחה בהערכות שווי מימון כמותי, ושניהם שונים ממומחים במידול פיננסי וכלכלי.”
על סמך איזה פורום אתה מסתמך להגדיר את הדברים?
“פורום הפרקטיקנים של מעריכי שווי, קיימנו עד כה שני מפגשים שמהם נולדו ארבעה גילויי דעת שכבר פורסמו ועוד שניים אשר יפורסמו בקרוב. להפתעתנו, גילויי הדעת שפרסמנו אומצו לא רק על ידי מוסמכי הלשכה, אלא גם על ידי אנליסטים בשוק ההון וכמה גופים רגולטוריים וסטטוטוריים בישראל.”
מעבר לדיבורים מה לגבי מעשים?
"בשלב הראשון הלשכה זיהתה 7 מקצועות בתחומים הללו ועוד שניים נוספים שצמחו כדרישה מהשוק. הלשכה זיהתה 3 מקצועות בתחום הערכת השווי: מעריך שווי מימון תאגידי (CFV- Corporate Finance Valuator) כלומר מי שעוסק בתחום הערכות שווי תאגידים ונכסים בלתי מוחשיים – כך למשל, מי שמכין תוכניות עסקיות איננו מעריך שווי מימון תאגידי; מעריך שווי מימון כמותי (QFV- Quantitative Finance Valuator) כלומר מי שעוסק בתחום הערכות שווי נגזרים ומכשירים פיננסיים מורכבים – כך למשל מי שיודע להוון לוח סילוקין של חוב כזה או אחר איננו מעריך שווי מימון כמותי; ומודליסט פיננסי וכלכלי (FEM- Financial and Economic Modelist), כלומר, מי שעוסק בבניית מודלים מימוניים וכלכליים בתוכנת אקסל וב- VBA – כך למשל מי שיודע מימון וכמה פונקציות באקסל איננו מודליסט פיננסי וכלכלי. בתחום האקטואריה הפיננסית, הלשכה זיהתה 4 מקצועות: אקטואר סיכוני שוק (MRA- Market Risk Actuary), כלומר, מי שעוסק במיפוי, מידול, כימות וניהול סיכוני שוק – כך למשל לא כל מי שיודע לגדר עסקה פשוטה באמצעות עסקת אקדמה נקרא אקטואר סיכוני שוק; אקטואר סיכוני אשראי (CRA- Credit Risk Actuary), כלומר, מי שעוסק במיפוי, מידול, כימות וניהול סיכוני אשראי – כך למשל אנליסט חוב איננו אקטואר סיכוני אשראי; אקטואר סיכונים תפעוליים (ORA- Operational Risk Actuary), כלומר, מי שעוסק במיפוי, מידול, כימות וניהול סיכונים תפעוליים – כך למשל מבקר פנים שעוסק ב- SOX וסקר מעילות והונאות איננו אקטואר סיכונים תפעוליים; ואקטואר סיכוני השקעות (IRA- Investment Risk Actuary), כלומר, מי שעוסק במיפוי, מידול, כימות וניהול סיכוני השקעות – כך למשל מנהל תיקי השקעות איננו אקטואר סיכוני השקעות. בהמשך, הלשכה קיבלה פניה מאקטוארים א-פיננסיים, כלומר כאלו העוסקים באקטואריית סיכוני חיים, באקטואריית סיכונים אלמנטריים ובאקטואריית סיכונים פנסיוניים ונתבקשה להיות לבית גם עבורם, תוך דרישה לייצר הסמכות גם בתחומים הללו.
הלשכה עשתה שיעורי בית ויצרה קשר עם פרופ' רמי יוסף, יו"ר מגמת התמחות במימון וביטוח במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון ומומחה בעל שם עולמי בתחומי האקטואריה והמימון. פרופ' רמי יוסף והלשכה בנו שתי תוכניות הסמכה בתחום האקטואריה הא-פיננסית: אקטואר סיכוני חיים (LRA- Life Risk Actuary), כלומר, מי שעוסק בתמחור חוזי ביטוח חיים– כך למשל אקטואר מלא של אגודת האקטוארים שלא התמחה בסיכוני חיים – איננו אקטואר סיכוני חיים; אקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA- Pensions Risk Actuary), כלומר, מי שעוסק בתמחור חוזי ביטוח פנסיוניים – כך למשל יועץ פנסיוני - איננו אקטואר סיכונים פנסיוניים."
הלשכה עשתה שיעורי בית ויצרה קשר עם פרופ' רמי יוסף, יו"ר מגמת התמחות במימון וביטוח במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון ומומחה בעל שם עולמי בתחומי האקטואריה והמימון. פרופ' רמי יוסף והלשכה בנו שתי תוכניות הסמכה בתחום האקטואריה הא-פיננסית: אקטואר סיכוני חיים (LRA- Life Risk Actuary), כלומר, מי שעוסק בתמחור חוזי ביטוח חיים– כך למשל אקטואר מלא של אגודת האקטוארים שלא התמחה בסיכוני חיים – איננו אקטואר סיכוני חיים; אקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA- Pensions Risk Actuary), כלומר, מי שעוסק בתמחור חוזי ביטוח פנסיוניים – כך למשל יועץ פנסיוני - איננו אקטואר סיכונים פנסיוניים."
"בשלב השני לאחר שזיהינו בלשכה את תשעת המקצועות הללו, ניגשנו לראות אלו הסמכות קיימות בחו"ל לכל אחד מהמקצועות הללו. לאחר שבחנו בכל אחד מהתחומים את ההסמכה הטובה ביותר, גיירנו את ההסמכות הללו, עשינו להן לוקליזציה, משמע התאמנו אותן למאפייני השוק הישראלי והכנסנו לתוכן דרישה לשליטה גבוהה באקסל על מנת שאותו מוסמך יוכל לבנות (ליישם ולפתח) ולתקף מודלים הקשורים בתחום ההסמכה שאותה הוא רוכש".
השלב השלישי ליצור שכבה ראשונה של מוסמכים שרוצים לקבל את ההסמכה של מעריך שווי בהתאם לקריטריונים ותנאי הסף. על מנת לקבל הסמכת CFV נדרש להוכיח שפרסמת לפחות 2 עבודות באתר של גילוי נאות, אתר השרות לניירות ערך, בחמש השנים האחרונות, בתחום הערכות שווי תאגידים ונכסים בלתי מוחשיים. לגבי הסמכות האקטואריה זה מצד אחד קשה יותר, כי עבודות בתחומים הללו אינן מפורסמות באתר רשות ניירות ערך אלא הולכות למגירה, ומאידך קל יותר היות וישנם בארץ בעלי הסמכות בינלאומיות שעל בסיסן נבנו הסמכות הלשכה בתחומים הללו. כאן ועדת ההסמכה של הלשכה נדרשה לקבוע כללים ברורים ואוכלוסיות שונות הזכאיות להסמכות השונות כדי ליצור התאמה.
השלב הרביעי לשנות את המצב באקדמיה באוניברסיטה ובמכללות שם בתארים מתקדמים מציעים לך מגוון קורסים במימון שהשיא שלהם הוא מודלים מלפני 40 שנה. מדוע לא מייבאים ארצה תיאוריות, מודלים ומתודולוגיות חדשות? מדוע הידע הזה קיים רק אצל כמה נפילים אקדמיים וכמה סניפים ישראליים של חברות ייעוץ בינלאומיות? לכן הלשכה נמצאת במו”מ עם מספר מוסדות אקדמיים לבחינת שיתופי פעולה, כאשר למעשה הלשכה מחפשת בית אקדמי שיארח את פורום הפרקטיקנים שלה, הלשכה רוצה לקיים לימודי תעודה בשיתוף עם אותם מוסדות אקדמיים. כמו כן הלשכה רוצה לפתח באותם מוסדות אקדמיים התמחויות נוספות במסגרת התואר הראשון והשני, ולהכניס לתוך התארים שלהם קורסים חדשים, כאשר הלשכה למעשה תעניק לסטודנטים שעברו את הקורסים הללו פטורים מחלק ממבחני ההסמכה.
אודות רועי פולניצר
מר פולניצר הינו בעליו של משרד הייעוץ הכלכלי "שווי פנימי" והוא מוסמך כמעריך שווי מימון תאגידי (CFV), כמעריך שווי מימון כמותי (QFV), כמודליסט פיננסי וכלכלי (FEM), כאקטואר סיכוני שוק (MRA), כאקטואר סיכוני אשראי (CRA), כאקטואר סיכונים תפעוליים (ORA), כאקטואר סיכוני השקעות (IRA), כאקטואר סיכוני חיים (LRA) וכאקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ומשמש גם כיו"ר ומנכ"ל הלשכה. כמו כן, מר פולניצר מוסמך גם כמנהל סיכונים פיננסיים (FRM) מטעם האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP) וכמומחה לניהול סיכונים (CRM) על ידי האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים (IARM)."
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
