נפל דבר בארה"ב – והוא שיעור האבטלה
שיעור האבטלה בארה"ב ירד בחודש יולי מ-9.5% ל-9.4%, כשהערכות המוקדמות היו לעלייה ל-9.6%. ההתמתנות בשיעור האבטלה היא הראשונה מזה יותר משנה ומאותתת כי סוף המשבר כבר כאן. עם זאת, יתכן כי הירידה בשיעור האבטלה, בדומה לנתונים טובים אחרים משוק העבודה, נוצרה בשל עיוות עונתי שנגרם בסקטור הרכב ולכן עשויה לחזור ולעלות לרמה של כ-10%, כך מעריך גם הבית הלבן. מבדיקה שביצענו, היסטורית, שיעורי האבטלה באמת עשויים להיות תנודתיים, אך זאת רק בטווחים קצרים של נתון אחד-שניים. כלומר, אם בשני הנתונים הבאים נמשיך לראות ירידה בשיעור האבטלה כנראה שהמגמה היא בכל זאת - למטה. נזכיר כי בבדיקה שנעשתה בכלל פיננסים בעבר נמצא שכאשר חל שינוי במגמת האבטלה זה חוזר לרדת בקצב מהיר ולא נשאר לדשדש ברמות הגבוהות.
מדיניות מוניטרית – גוברים הלחצים להעלאת הריבית
האינפלציה המגולמת בשוק האג"ח האמריקאי (המרווח שבין אג"ח צמוד לשאינו צמוד) זינק בסוף השבוע בכל הטווחים. הציפיות לאינפלציה לשנה עומדת על 0.177%, כשרק בשבוע שעבר עמדו אלה על פחות מ-0%, הצפיות לאינפלציה בחמש השנים הקרובות עלתה ל- 1.41% (לשנה) ולמעל 2% לשנה ב-10 שנים הקרובות. ברקע לעליית הציפיות היו נתוני האבטלה החיוביים שהתפרסמו בסוף השבוע (ראה הרחבה). העלייה בציפיות האינפלציוניות יחד עם ירידת שיעור האבטלה הביא לעלייה בריבית הרצויה עלפי כלל TAYLOR. כלל TAYLOR, נזכיר, הוא אחד מהכלים העיקריים בידי הפד בקביעת הריבית כשהוא משקלל ציפיות אינפלציוניות ושיעור אבטלה. עם זאת, לאחר שהכלל החל לאותת בסוף 2008 כי יש צורך בריבית שלילית המעקב אחריו איבד גובה, כיוון שזאת לא נתפסה אפשרית. למרות שהכלל עדיין מאותת כי יש מקום לריבית שלילית, הוא שינה כיוון והחל לעלות לפני חודש. האנליסטים מצידם עדיין לא חושבים שהבנק המרכזי ימהר להעלות את הריבית והקונצנזוס שלהם צופה כי זאת תישאר ברמתה הנוכחית (0.25%) עד לרבעון השלישי של 2010. כלכלנים אחרים אף ממליצים לפד להמשיך ולהוריד את הריבית כפי שממליץ כלל TAYLOR לרמה שלילית כדי לדחוף את הבנקים להגדיל את האשראי הצרכני, לאחר שזה נפל ביוני ב-10.3 מיליארד דולר, ולדחוף בנקים מרכזיים בעולם להפסיק להגדיל את רזרבות הדולרים שלהם, דבר שגורם להתחזקות הדולר ופוגע ביצואנים האמריקאיים. עם זאת, הערכות האנליסטים והמלצות הכלכלנים נתקלים באוזניים ערלות כשזה מגיע למשקיעים שמגדילים את ההימור כי העלאת ריבית תתרחש בארה"ב כבר בחודש ינואר 2010 (בהסתברות של 66.5%, כפי המגולם בחוזים העתידיים). להערכתנו, בן ברננקי, ינסה לדחות את העלאת הריבית כשהוא בטוח ביכולתו לספוג מאוחר יותר את עודפי הכסף מהשוק. אנחנו חושבים שהוא יתקשה בכך ולכן ממליצים, כזכור, להקטין את החשיפה לנכסים שאינם צמודים.
סחורות והובלה ימית
בעוד מחירי הסחורות מושפעים מאד מספקולציות של משקיעים, מחירי ההובלה הימית מושפעים מהם פחות, מה שהופך את מדד מחירי ההובלה הימית לאינדיקטור חשוב להבנת הביקושים האמיתיים לסחורות. וכך, בעוד מחירי הסחורות המשיכו לעלות (מדד ה-CRB עלה בחודש האחרון ב-14.5%, ובחודשיים האחרונים ללא שינוי) עליית מחירי ההובלה הימית נעצרה ואף חזרה לרדת (מדד Baltic Dry ירד בחודש האחרון בכ-7% ובשבועיים האחרונים ירד ב-35%) ובשבוע האחרון לבדו ירדו עלויות ההובלה הימית בשיעור החד ביותר מאז אוקטובר. הגורם העיקרי לירידת מחירי ההובלה הימית הוא ירידת הביקושים מצד סין לפחם ומתכת. ולכן עולות השאלות: האם יש ירידה בפעילות הכלכלית בסין והאם מחירי הסחורות לא ייהנו מההתאוששות העולמית ויחזרו לרדת? על פניו נראה לנו שסין לא מאטה אלא פשוט הגדילה מלאים בזמנים שכל העולם ניסה לעצור דימומים מה שבאמת עשוי לפגוע כעת במחירי הסחורות, אלא שמחירי הסחורות עדיין אטרקטיביים כשצפויים להתחיל ביקושים גם משאר העולם והן בשל עליית הביקושים לסחורות כהגנה מאינפלציה, מה שימשיך לתמוך במחירי הסחורות בחוזים אך יתמוך פחות בהעברת סחורות בפועל על גבי אוניות. ועוד משהו: אם מעניין אתכם לשכור ספינת משא מסוג panamaxes, ספינה שתוכננה במיוחד שתוכל לחצות את תעלת פנמה, תוכלו לעשות זאת בעלות של 20,880 דולר ליום – מציאה.
מט"ח ודולר – פישר עצר את נפילת הדולר בכל העולם- או שלא
לאחר שהדולר נחלש בכל העולם (מיום רביעי לפני שבועיים ועד יום שני בשבוע שעבר ירד ב-2.7%) ביום חמישי חזר זה להתחזק מעט, אבל את הקפיצה הגדולה נתן ביום שישי כשהתפרסמו נתוני שיעור האבטלה הנמוך (ביחס לציפיות) ועלה ביומיים ב-1.9%. לא, זה לא בנק ישראל שהזיז אותו בעולם. הגורם העיקרי לקפיצה היה ירידת שיעור האבטלה בארה"ב שהגדיל את ציפיות המשקיעים להקדמת מועד העלאת הריבית (ראה הרחבה), ריבית גבוהה תביא לאטרקטיביות גדולה יותר להשקעה בדולר ולכן הביאה להתחזקותו כבר כעת. עוד גורם שדחף להתחזקות הדולר היה היחלשותו של היין היפני, המהווה את אחת האלטרנטיבות המשמעותיות לדולר כנכס בטוח. היין היפני מצידו תרם להתחזקות הדולר לאחר שנחלש על רקע פרסום דו"ח של מחלקת העבודה ביפן שעודד משקיעים יפנים לרכוש נכסים בתשואה גבוהה מעבר לים. כנראה שאג"ח ממשלתי אמריקאי לא נמנה עם השקעה בתשואה גבוהה כיוון שמחירו המשיך לרדת, אבל בקצב הזה אולי לא רחוק היום שהוא יכנס לקטגוריה של נכסים בתשואה גבוהה:
אג"ח ממשלתי – עוד לא מאוחר למכור
זוהי אזהרה אחרונה לנופלים עם האג"ח הממשלתי בעולם, ובמיוחד עם האג"ח האמריקאי, לאחר שההפסדים יהיו כואבים יהיה הרבה יותר קשה, פסיכולוגית, לסגת ההשקעה. כבר תקופה ארוכה שאנו מזהירים מפני הסכנות הקיימות באג"ח ממשלתי ובמיוחד בזה הלא צמוד. כזכור, הוצאתי בנושא רשימה של 13 סיבות שדוחפים לירידת מחירו. וכצפוי, השבוע המשיך מחירו ליפול והוא רשם את הנפילה השבועית החדה ביותר מאז חודש מארס 2003. להמחשה, השקעה באג"ח ממשלתי ל-10 שנים לפני חודש הניבה למשקיעים עד היום תשואה שלילית של 4.44% (ולזה קוראים AAA). בין הגורמים שדוחפים לירידת מחירי האג"ח הם: החלשות הדולר, הגדלת החוב, עליית הציפיות האינפלציוניות ועליית האלטרנטיבות. בנושא הגדלת החוב מתווספת בקשתו מיום שישי של שר האוצר האמריקאי, גייתנר, מהקונגרס להעלות את תקרת החוב של ארה"ב, העומדת כיום על 12.1 טריליון דולר. גם הודעתה של ענקית המשכנתאות הממשלתית פרדי מאק כי לא תזדקק לסיוע ממשלתי נוסף לא מרגיעה כי במקביל הודיעה אחותה פאני מיי כי היא כן צריכה עוד כסף ממשלתי. רק שיהיו בריאים כל המשפחה הזאת.
סיכום
אתם יכולים להגיד שירידת שיעור האבטלה בארה"ב אולי זמנית, שעליית מחירי הבתים זמנית, שהעליות באינדיקטורים המקדימים זמניות ושהעליות ברווחי החברות, ובמיוחד הבנקים, זמניות, אבל בינתיים השווקים ממשיכים לעלות.
אין כמו משבר טוב כדי לאפשר לחברות להיפתר מהשומנים, כדי לעשות בדק בית ולהתייעל, כדי לזהות נוכלים ופירמידות וכדי לבדוק איפה הכסף באמת נמצא ואילו חברות ראויות לו יותר. כשמדד ה-S&P500 עומד היום על רמתו מלפני 11 שנה ונמוך עדיין ב-34% מרמתו בשנת 2000, כנראה ששוק ההון פספס עשור כשלא הצליח לנתב את הון למקומות הנכונים. הוא יצר בעשור האחרון בועות בשוק הטכנולוגיה, בשוק הנדל"ן, במאזני הבנקים וב"מיידופים" למיניהם, במקום להקצותו לחברות ולעסקים שיוכלו לעשות איתו משהו מועיל. המשבר קרא את המשקיעים לסדר, הוא מחק במכת מחץ כל טעות שנעשתה, את ההשקעות הגרועות, את החברות הלא יעילות, את הנוכלים והבועות וכעת, כמו לאחר כל משבר, מקבלים המשקיעים הזדמנות נוספת, האם "הניעור" שקיבלו יביא לתחילתן של 7 שנים טובות? אני סבור שכן.
תעודות סל וקרנות נאמנות שהוזכרו במאמר
סחורות ואנרגיה
| שם תעודת הסל/קרן נאמנות | מתחילת החודש | מתחילת השנה | תאריך עדכון |
| תעודת סל | קרן נאמנות | ||
| תכלית נפט | 10.88% | 64.14% | 06/08/2009 |
| קסם נפט | 10.75% | 60.35% | 06/08/2009 |
| תכלית סילבר | 11.08% | 35.35% | 06/08/2009 |
| קסם סחורות | 11.21% | 24.48% | 06/08/2009 |
| אלומות הזהב השחור | 6.46% | 18.35% | 05/08/2009 |
| פסגות סחורות | 11.00% | 17.93% | 06/08/2009 |
| פסגות אנרגיה | 3.64% | 15.84% | 06/08/2009 |
| אקסלנס אנרגיה | 5.97% | 15.39% | 05/08/2009 |
| קסם זהב | 5.93% | 14.35% | 06/08/2009 |
| קסם אנרגיה | 5.55% | 14.31% | 06/08/2009 |
| מיטב זהב | 6.31% | 11.57% | 05/08/2009 |
| מיטב סחורות | 13.37% | 8.27% | 05/08/2009 |
| סימודן קומודיטיס ללא מניות | 14.60% | 7.12% | 05/08/2009 |
| תכלית שורט זהב | -2.25% | 2.75% | 06/08/2009 |
| תכלית זהב | 5.65% | 1.13% | 06/08/2009 |
| כלל חשיפה לסחורות | 14.14% | - | 05/08/2009 |
אגרות חוב ממשלתיות כללי

ההזדמנות האחרונה?.jpg)


