לאומי שוקי הון >> אנו ממליצים על המשך השקעה עודפת באפיק השקלי הלא צמוד

עיקרי דברים 

מקרו

 

אג"ח ממשלתי

 

אג"ח קונצרני

 

 

 

אג"ח ממשלתי ומקרו 

מבט שבועי – לאחר תקופה של עליות שערים חדות, רשם שוק האג"ח הממשלתי תיקון חד יחסית השבוע תוך עליית תשואות חדה בחלקים הבינוניים – ארוכים של העקומים. בלטו לשלילה השבוע איגרות החוב לטווחים של 10 שנים ומעלה בירידות שערים ממוצעות של כ - 2.6%. כתוצאה מכך לאחר תקופה ארוכה שבה ועלתה תלילות העקומים. התנודתיות הגבוהה בשוק האג"ח הממשלתי, ככל הנראה, צפויה להימשך אך תנאי הרקע להשקעה באפיק עדיין חיוביים בעיקרם.

שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע תוך עליית תשואות חדה בדגש על החלקים הארוכים של העקומים. בסיכום שבועי רשמו איגרות החוב הארוכות לטווח של 20 שנה ומעלה עליית תשואות של 15 – 20 נ"ב תוך ירידת מחירים ממוצעת של כ – 2.6%. נראה שמדובר במהלך תיקון לגל עליות המחירים של התקופה האחרונה. עדיין איגרות אלו רשמו עליות שערים של יותר מ 7% במהלך החודש האחרון. ירידות השערים למעשה נרשמו בכל האפיקים למעט במק"מ ובאיגרות החוב הלא צמודות לטווח קצר של עד 3 שנים על רקע הציפייה להיוותרות ריבית בנק ישראל ללא שינוי עוד תקופה ארוכה כאשר למעשה תשואות המק"מ וריביות ה IRS הקצרות לטווח של עד שנתיים מגלמות אף הסתברות מסוימת לירידה קלה בריבית בנק ישראל חזרה לרמת השפל של 10 נ"ב. עליית התשואות החדה בשוק המקומי הושפעה גם ממגמת עליית התשואות בעולם השבוע גם כן כתיקון למהלך ירידת התשואות החד של התקופה האחרונה. על רקע רמת התשואות הנמוכה יחסית נראה כי התנודתיות הגבוהה בשוק האג"ח הממשלתי צפויה להימשך, ובעיקר בכל הקשור לחלק הארוך של העקומים. עם זאת להערכתנו, תנאי הרקע להשקעה בשוק האג"ח הממשלתי צפויים להמשיך ולהיות חיוביים יחסית לאור רמת הריבית הנמוכה הצפויה להימשך, סביבת האינפלציה הנמוכה, המשך מגמת התחזקות השקל, הסבירות לכניסת ישראל למדד ה WGBI העולמי, והמשך סביבת תשואות נמוכה בעולם על רקע המשך ההרחבות המוניטאריות. הצפי הוא לירידה מוגבלת נוספת בתשואות, אם כי קיימים סיכונים של ממש, במיוחד אם המדיניות בישראל ובעולם לא תעמוד בציפיות השוק וכן לנוכח היקף הגירעון התקציבי של ישראל והעלייה בחוב.

 

מקרו ישראל

ברביע השני של 2019 התוצר המקומי הגולמי ללא מסים על יבוא, צמח בקצב נאה של כ-3.1% (במונחים שנתיים).

נתוני הלמ"ס מלמדים שהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח ברביע השני של השנה בכ-1%, במונחים שנתיים (נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה, משקף האטה בקצב הצמיחה בהשוואה לרביעים קודמים, והינו הנמוך ביותר מאז הרביע הראשון של 2017.

במבט ראשון, הצמיחה הכוללת ברביע השני של השנה נראית חלשה במיוחד. אולם, יש לציין שנתון זה בא לאחר צמיחה מהירה ברביע הראשון של השנה (4.7% במונחים שנתיים), שהושפעה במידה רבה מהיקף יבוא מוגבר של כלי רכב, לצריכה ולהשקעה. זאת, בעיקר כתוצאה מהקדמה (זמנית וחולפת) של רכישות כלי רכב ערב עדכון נוסחת המיסוי הירוק ב-1.4.19, אשר גרר עליות מחירים של דגמי רכב רבים. כפי שניתן לראות בגרף 3, אירועים מסוג זה התרחשו מספר פעמים בעבר סביב גלי הרכישות של כלי רכב. בשנים 2014-2015 ו-2016-2017, הדבר יצר תנודתיות בקצבי הצמיחה בין השנים, שכן רכישות כלי הרכב, שהוקדמו אמנם רק ברביע אחד, נרשמו בשנה הקודמת (כיוון שנוסחת המיסוי הירוק התעדכנה ב-1.1), כאשר ה"תיקון" נרשם בשנה העוקבת. במקרה הנוכחי, התנודתיות בקצבי הצמיחה היא בין רבעונים בתוך שנת 2019, כך שמהלך זה לא צפוי להשפיע באופן משמעותי על קצב הצמיחה השנתי.

לאור התנודתיות הרבה בנתוני התמ"ג, בחינה של התפתחות אומדן הלמ"ס לתמ"ג ללא מיסים נטו על יבוא (כלומר בנטרול חלק מההשפעה של יבוא כלי רכב) עשויה לספק תמונה ברורה יותר של סביבת הצמיחה בעת הנוכחית. בחינה זו, מעלה כי רכיב זה צמח בקצב של 3.1% (במונחים שנתיים) לאחר צמיחה של 3.2% ברביע הקודם וכ-3.5% במהלך המחצית השנייה של 2018. דהיינו, על אף שחלק מהאינדיקטורים החודשיים לפעילות הכלכלית אותתו על התמתנות מסוימת בקצב הצמיחה ברביע השני של השנה, נתוני החשבונאות הלאומית מצביעים על המשך צמיחה יציבה בסביבת הפוטנציאל של המשק המקומי (שיעור שנתי ריאלי ממוצע של כ-3%). בסך הכול, הנתון הכולל הצביע על צמיחה חלשה יחסית, אך הוא הושפע רבות מירידה חדה ברכישות כלי רכב אחרי היקף שיא ברביע הראשון. בנטרול רכיב זה, תמונת הצמיחה הכלכלית ברביע השני של 2019 הינה חיובית יחסית, ועל כן לא תומכת, כרגע, בהפחתת ריבית מצד בנק ישראל או במהלך אחר של הקלה מוניטארית.

 

התאוששות בצריכה השוטפת ובהשקעות בבנייה למגורים ברביע השני של השנה.

מבחינת רכיבי הצמיחה ברביע השני של השנה, נציין כי הנתון הכולל של הצריכה הפרטית (כולל רכישות כלי רכב שירדו כאמור בחדות) הצביע אמנם על התכווצות, אולם הצריכה השוטפת (ללא בני-קיימא) צמחה בקצב מהיר יחסית של כ-5.3% (במונחים שנתיים). בהקשר זה, נדגיש כי הצריכה השוטפת, שמהווה שכ-85% מסך הצריכה הפרטית, צמחה במהלך המחצית הראשונה של 2019 בכ-2% לנפש, שיעור מעט גבוה יותר מזה של 2018 ובדומה לממוצע ארוך הטווח. דהיינו, הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב בקצב נאה גם במהלך 2019.

האצה קלה נרשמה בהשקעות בבנייה למגורים, שצמחו בכ-2.6% (במונחים שנתיים), שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מאז הרביע הראשון של 2017. נתון זה, הינו עקבי עם ההתאוששות המסוימת בשוק הדיור, אשר נתמכת בפרויקטים של התכנית "מחיר למשתכן", כפי שבאה לידי ביטוי גם בהתחדשות עליית המחירים בעת האחרונה. ההשקעות בענפי המשק ירדו ברביע השני על רקע ירידה חדה ברכישות כלי רכב להשקעה וקיפאון בהשקעות במכונות וציוד. במקביל, יצוא הסחורות והשירותים (ללא יהלומים וחברות הזנק) צמח בקצב מעט איטי יותר בהשוואה לרביע הראשון של השנה (4.6% לעומת 8.3%, במונחים שנתיים). זאת, על רקע התמתנות בקצב צמיחת היצוא התעשייתי ויצוא שירותים אחרים וכן עקב ירידת יצוא שירותי התיירות. בנוסף, נציין שהצריכה הציבורית תרמה גם כן לצמיחה ברביע השני. במבט קדימה, אנו צופים ששנת 2019 תסתכם בקצב צמיחה סביב 3% (ריאלי), זאת לאחר צמיחה של 3.4% ב-2018 ו-3.6% ב-2017.

 

 

מקרו עולמי

סקרי ה-PMI מצביעים על המשך החולשה בענפי התעשייה.

סקרי ה- PMI לחודש אוגוסט מרמזים כי הצמיחה במשקים המתקדמים הואטה עוד יותר ברביע השלישי. עם זאת, החולשה בייצור עדיין לא השפיעה לרעה במידה משמעותית על מגזר השירותים. ה- PMI המשולב של ארה"ב ירד בחדות, ל -50.9 - מתחת לרמות המקבילות הן לגוש האירו והן ליפן. ה- PMI המשולב של יפן עלה מ -50.6 ל- 51.7, שיא של שמונה חודשים. וה- PMI המשולב של גוש האירו עלה במקצת, אך הוא עדיין תואם את צמיחת תוצר רבעונית של כ- 0.2%.

עדיין קיים פער משמעותי בין המסר לגבי ענפי התעשייה לבין זה של ענפי השירותים. עם זאת, ישנה אפשרות שההאטה בתעשייה תגלוש בהדרגה ובאופן מוגבל לתחום השירותים. לבסוף, רכיב הזמנות הייצוא החדשות של ה- PMI התעשייתי נותר נמוך, ובהתחשב בהשפעת ההאטה בסחר העולמי, סביר להניח כי רכיב הזמנות הייצוא לא יתאושש בקרוב. הדגש השלילי הוא על מדינות עם משקל גדול יחסית של יצוא תעשייתי בפעילות.

 

פרוטוקול החלטת הפד מלמד כי הפד מובל כרגע על ידי השוק.

פרוטוקול הפד לישיבת השווקים הפתוחים מסוף חודש יולי לא מבהיר את הבלבול בשאלה מדוע בדיוק הפד הוריד את הריבית, ומותיר את הרושם כי קובעי המדיניות פשוט מובלים כרגע על ידי שוק האג"ח.

פרוטוקול החלטת הריבית מלמד על פיצול ניכר בדעות, כאשר מספר חברים רצו הפחתה של 50 נ"ב וחברים אחרים לא תמכו בהפחתת ריבית בעת הנוכחית. הפשרה הייתה בדרך של הפחתה של 25 נ"ב. הדגש בהפחתה היה על הרגעת הרוחות ושמדובר בסך הכול "בהתאמת אמצע מחזור". ההחלטה להפחית באה בדגש על ניהול סיכונים, כשמחד נצפו מעט סיכונים בהפחתת הריבית, ומנגד יש את הסיכונים העולים ממלחמת הסחר הנמשכת. ההצדקה הרשמית להפחתת הריבית שניתנה בפרוטוקול הייתה: (1) תגובה להאטה בפעילות הכלכלית, בפרט השקעות עסקיות וייצור תעשייתי; (2) הסיכונים וחוסר הוודאות הנובעים ממדיניות הסחר והאטת הצמיחה העולמית; ו (3) החששות המתמשכים כי אינפלציית הליבה ועליית השכר עדיין נמוכים מדי.

כידוע, יום אחרי שהפד הפחית את הריבית ב-25 נ"ב בשלהי יולי, איים הנשיא טראמפ בגל מכסים נוסף על יבוא מוצרי צריכה מסין. נראה שמהלך זה, למרות שבחלקו נדחה, מהווה סימן שאין סוף למלחמה בקרוב. על רקע זה שוק המניות נחלש וזה עשוי להשפיע לרעה על הסקרים העסקיים וכבר נראה שהמצב פגע בביטחון הצרכנים. בנסיבות אלו, נראה שהיו"ר פאוול ישים דגש על ביסוס כוחו בקרב החברים היוניים יותר בוועדה על מנת לקבל תמיכה רחבה להחלטת הפחתה של 25 נ"ב נוספים בחודש ספטמבר. לאחר מכן, בטווח הרחוק יותר, שילוב של צמיחה סבירה ברביע השלישי ועלייה קטנה באינפלציה לאחרונה פירושו השהייה בתהליך הפחתת הריבית. אנו עדיין צופים מהלך נוסף של עוד 25 נ"ב של הפחתה, לאחר ההפחתה של חודש ספטמבר, ככל הנראה בסוף 2019 או בראשית 2020 כך שההפחתה המצטברת תסתכם ב 75 נ"ב עדין נמוך ביחס לתוואי הריבית הגלום בשוק ל-5 הורדות ריבית ויותר בסך הכול.

 

 

תוואי הריבית הגלום בחוזים על הריבית בארה"ב

 

יו"ר הפד הדגיש בוועידת ג'קסון הול שהתאמת המדיניות המוניטרית למידת אי-הוודאות הניכרת סביב מדיניות הסחר מהווה אתגר חדש.

יו"ר הפד היה דיפלומטי בנאומו, אך הדגיש שהתאמת המדיניות המוניטרית למידת אי-הוודאות הניכרת סביב מדיניות הסחר מהווה אתגר חדש. הוא הדגיש שאין תקדימים רלוונטיים בכדי להתבסס עליהם בכדי להעריך מה צריכה להיות התגובה של המדיניות המוניטרית במצב הנוכחי. בעוד שמדיניות מוניטרית היא כלי שמשפיע על ההחלטות הנוגעות להוצאות הצרכנים, להשקעות עסקיות ואמון הציבור, המדיניות איננה יכולה לתת מענה מסודר למה שקורה במדיניות הסחר הבינלאומי. במילים אחרות, הפד מוגבל בנושא זה מה גם שמדיניות סחר היא עניינה של הקונגרס והממשל.

בשאלה המיידית של מה שקורה לאחרונה, ציין היו"ר כי בשלושת השבועות שחלפו מאז ישיבת ה- FOMC ביולי היו אירועים חשובים: הכרזת מכסים חדשים על יבוא מסין וכנגד גם מכסים של סין על יבוא מארה"ב; סימנים להאטה עולמית, בעיקר בגרמניה ובסין; אירועים גיאופוליטיים, כולל האפשרות ההולכת וגוברת של ברקסיט קשה, עלייה במתיחות בהונג קונג ופירוק ממשלת איטליה. גורמים אלה הם הסיבות לכך שהפד הפחית ריבית בחודש יולי כצעד מנע. לנוכח ההתפתחויות הגלובליות האחרונות, נראה שהפד יפחית את הריבית בספטמבר ב-25 נ"ב נוספים. 

היו"ר ציין כי האינפלציה מתקרבת ל-2% ומכיוון שההשפעות החשובות ביותר של המדיניות המוניטרית מורגשות בפיגורים ארוכים, על הוועדה לנסות לבדוק מה עשוי להשפיע על התחזית לאורך זמן. לפד יש מרחב תמרון ואינו צריך להתייחס לכל צעד במלחמת הסחר כאל סיבה להמשיך בהפחתת הריבית מבלי להתייחס לתמונת האינפלציה לטווח הבינוני.

 

שוק העבודה בארה"ב ממשיך להפגין עוצמה וסימני ההאטה עדיין אינם ניכרים בו.

מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה בארה"ב ירד ל- 209 אלף בשבוע החולף, לעומת 221 אלף שבוע לפני כן. הנתון השבועי האחרון מצוי מתחת לקונצנזוס שהיה ל-  216 אלף. הממוצע הנע של שמונה שבועות נמצא כעת מתחת ל-220 אלף, מזה כ- 20 השבועות האחרונים, ואין סימנים שהוא עומד לעלות. אמנם, הסניטמנט של החברות נחלש וזה עלול להשפיע זמנית על הנטייה לבצע סוגים מסוימים של השקעות, אך המגמות החיוביות הנמשכות בשוק העבודה, לצד מחסור בעובדים מיומנים, פירושו כי המעסיקים לא ששים לבצע פיטורי עובדים. בסקרים העסקיים, הנטייה לשכור עובדים נוספים פחתה במקצת, אך נשארה מספיק חזקה בכדי לשמור על תוספת משרות חודשית (NFP) מעל ל -150 אלף.

 

הרחבה פיסקלית בגרמניה לא צפויה להשפיע משמעותית על רמת התשואות הנמוכה.

בשנים האחרונות לגרמניה יש עודף תקציבי משמעותי, שהולך וגדל. על רקע זה ועל רקע ההאטה הכלכלית המעמיקה, לאחרונה התרבו הציפיות להרחבה פיסקלית בגרמניה. לציפיות אלו הייתה השפעה קטנה בלבד על רמת התשואות של ה- BUNDS שעלו לאחרונה ממינוס 0.7% למינוס 0.65%. להערכתנו, לא סביר שהמדיניות הפיסקלית של גרמניה תשנה באופן מהותי את הצפי לתשואות והתשואה ל-10 שנים צפויה להישאר שלילית בשנה הקרובה. ישנן מספר סיבות לכך, ובראש ובראשונה יש את עמדת האוצר הגרמני שאיננו בעד הרחבה פיסקלית של ממש.

 

שנית, גם אם גרמניה תלך לכיוון של הרחבה פיסקלית משמעותית, אין זה בטוח שזה יביא לעליית תשואות של ממש ויתכן שהתגובה של ה-ECB למדיניות פיסקלית מרחיבה מאוד, דרך מנגנון של "תמהיל המדיניות" יהיה דווקא בכיוון של הידוק בפועל של המדיניות המוניטרית או לכל הפחות עצירת מהלכי הרחבה נוספים. חשוב עוד יותר לבחון עד כמה  משפיעה הרחבה תקציבית על שיעורי התשואה לפדיון, וזה תלוי מאוד  במידה שבה המדיניות הזו  נתפסת כיעילה בהאצת הכלכלה ובגברת לחצי האינפלציה. 

דוגמא טובה היא יפן, שבכלכלה שלה יש כיום קווי דמיון לכלכלת גרמניה ובפרט: אוכלוסייה מזדקנת, עודף מתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ועליית שכר מתונה מאוד למרות רמות נמוכות של אבטלה. אף על פי שממשלת יפן הרחיבה מאוד את מדיניותה הפיסקלית בשנות התשעים, תשואת ה- JGB לעשר שנים המשיכה לרדת. הסיבה לכך היא שהתרומה להגדלת הביקושים במשק והפעילות הכלכלית בעקבות הרחבה הפיסקלית הייתה מועטה ולא הספיקה בכדי לייצר עלייה מספקת באינפלציה בכדי להעלות את ציפיות הריבית ביפן ואת שיעור התשואה לפדיון לטווחים שונים.

ואף על פי שיחס החוב לתמ"ג של יפן עלה באופן עקבי כתוצאה מן ההרחבה התקציבית ודירוג האשראי של המדינה הופחת, אין עדות לכך שהדבר העלה משמעותית את פרמיית הסיכון שעל אג"ח שהונפקו על ידי ממשלת יפן. ספק, גם אם נחשוב על תרחיש פסימי לגבי גרמניה המדורגת AAA, שהרחבה תקציבית שם תבוא לידי בעלייה של ממש בפרמיית סיכון המדינה.

כמובן שללא ההרחבה התקציבית, ככל הנראה הכלכלה של יפן הייתה הרבה יותר חלשה כיום. אולם הדוגמה של יפן ממחישה את הנקודה כי הרחבה פיסקלית בלבד לא בהכרח מעלה את תשואות האג"ח, בפרט אם המדיניות המוניטרית תישאר מרחיבה מאוד - כפי שצפוי שיהיה בגוש האירו בעתיד הנראה לעין. לסיכום, נראה שתשואת ה- BUND ל -10 שנים תישאר שלילית בשנה הקרובה, ללא קשר למה שיקרה במדיניות הפיסקלית של גרמניה.

 

סביבת האינפלציה בגוש האירו ממשיכה לרדת.

האינפלציה בגוש האירו ירדה ל -1.0% (Y/Y) ביולי, לעומת 1.3% ביוני, מתחת לקונצנזוס וההערכה הראשונית של 1.1%. אינפלציית הליבה ירדה ל -0.9%, לעומת 1.1% ביוני, בקנה אחד עם הקונצנזוס וההערכה הראשונה. הירידה ברכיבי האנרגיה והשירותים היו הגורמים העיקריים לירידה במדד הכולל בחודש שעבר. האינפלציה בסעיפי המזון, אלכוהול וטבק עלתה לרמה של 1.6%. אינפלציית הליבה הושפעה מירידה חדה בסעיפי השירותים לרמה של 1.2% לעומת 1.6%.

ירידת סביבת האינפלציה מחזקת את הערכה כי הבנק המרכזי צפוי להגיב בהורת ריבית ו/או הרחבות כמותיות נוספות במהלך החודשים הקרובים.

 

למרות ירידה במדד אמון הצרכנים בגוש האירו הוא עדיין גבוה מהממוצע של השנים האחרונות.

הייתה הרעה קלה במדד אמון הצרכנים בגוש האירו החודש כאשר המדד ירד למינוס 7.1 לעומת מינוס 6.6 ביולי, מספר התואם את הקונצנזוס. המדד לא שונה מהממוצע ברביע השני השנה, והוא עדיין גבוה מן הממוצע ארוך הטווח. ברביע השני צריכת משק הבית עלתה בכ-0.2% בלבד במונחים רבעוניים. במבט קדימה, מספר גורמים עשויים להרע את מידת הביטחון: המשבר סביב ממשלת איטליה, הסיכון ההולך וגובר לברקסיט קשה וסימנים להיחלשות שוק העבודה.

 

הבנק המרכזי בסין משיק רפורמה בריבית לצד הקלות נוספות במטרה להוזיל את האשראי ולהאיץ את ההקלה המוניטארית.

הבנק המרכזי של סין (PBOC) השיק גרסה עדכנית של "ריבית פריים של הלוואות" (LPR) שתחליף את ציטוט ריבית ההלוואות המסורתי כנקודת התייחסות שעל פיה בנקים מתמחרים את הלוואותיהם. ה- PBOC הציג את ה- LPR (LOAN PRIME RATE) עוד בשנת 2013, אך לא נעשה בו שימוש. הוא מחושב על ידי ציטוטי הריבית של 10 בנקים גדולים (בקרוב זה יגדל ל -18).  

ה- PBOC ידרוש מעתה מהבנקים לתמחר ולצטט הלוואות בהתבסס על ה- LPR החדש, כאשר יתווסף שיעור ריבית לטווח של 5 שנים בנוסף לזה הקיים לשנה אחת (גרף 8), זאת על מנת להקל על התמחור של הלוואות לזמן ארוך. הבנק המרכזי גם ינתק את ריבית ה- LPR מריבית היעד של הבנק המרכזי על ידי דרישה מהבנקים לספק ציטוטים ל- LPR, המוגדרים כפרמיה מעבר לשיעור הריבית ש- PBOC גובה על ההלוואות שלו לטווח הבינוני (MTLF-MEDIUM-TERM LENDING FACILITY). המסגרת של MTLF הופכת במהירות למקור חשוב למימון הבנקים. 

המהלך מביא לשינוי באופן שבו ריבית הלוואות בבנקים בסין מתומחרות ומצוטטות, בדרך שתיתן לקובעי המדיניות המוניטרית שם שליטה טובה יותר על שיעורי ריבית האשראי בבנקים. זה עשוי לאפשר צעדים נוספים של הקלה מוניטרית כבר בהקדם. בהתחשב בעובדה שאחת המטרות המוצהרות של ה- PBOC לגישה חדשה זו היא להוריד את עלויות האשראי לחברות, צפוי שעל הבנקים יופעלו לחצים כבר בקרוב להפחית את שיעורי ה- LPR שלהם. 

עם זאת, המרווח הנוכחי בין שיעורי ה- LPR ל- MTLF לשנה, ברמה של כ-1.1%, הוא כבר נמוך למדי. הבנקים לא ישמחו לשחוק את מרווחי הריבית שלהם עוד ועל מנת להשיג את היעד המוצהר של המדינה, להוריד את ריבית ההלוואות ב- 100 נקודות בסיס השנה, גם המרווח של הבנקים יצטרך להישחק ולא ניתן יהיה לבסס הכל על הפחתת ריבית הבנק המרכזי.

 

המלצות לפעילות: תנאי הרקע להשקעה בשוק האג"ח הממשלתי ממשיכים להיות חיוביים בעיקרם. ירידות השערים השבוע הינן, ככל הנראה, בבחינת תיקון למהלך העליות החד של התקופה האחרונה ועשוי להוות הזדמנות קנייה. 

ירידות השערים בשבוע האחרון בשוק האג"ח הממשלתי המקומי מקורן בעיקר תיקון למהלך העליות החד של התקופה האחרונה. בנק ישראל צפוי בהודעת הריבית השבוע להוריד סופית מהפרק העלאות ריבית וייתכן ואף ירמוז על כוונות שימוש בכלים מוניטאריים נוספים על מנת לתמוך בסביבת האינפלציה חזרה אל תחום היעד לאחר הירידה בחודשיים האחרונים. מכלול נתונים אלו ממשיך לתמוך בשוק האג"ח הממשלתי המקומי תוך דגש על אחזקה עודפת באפיק השקלי הלא צמוד. אמנם מהלך ירידת התשואות החד נראה ברובו מאחורינו  ורמת התשואות ככלל די נמוכה, אולם עדיין התשואות הארוכות נראות כסבירות (תוך שימת לב לסטיית התקן הגבוהה הגלומה בהשקעה זו) בעיקר ביחס לחלופות. מבט משווה של התשואה השקלית הלא צמודה ל 30 שנה מלמדת כי למעט איטליה הנסחרת בתשואה מעט גבוהה מישראל תשואות הרוב מוחלט של המדינות נמצאות הרבה מתחת לישראל גם במדינות בעלות דרוג נמוך מישראל, דבר המלמד על האטרקטיביות היחסית של התשואה המקומית. 

 

ריכוז המלצותינו: