ארה"ב חוזרת לייצא, מי יצליח למצוא את החברות בעלות הפוטנציאל לרווח?

עובדה ידועה היא כי בעשורים האחרונים הצריכה הפנים אמריקאית, היא אשר הובילה את הצמיחה בתוצר האמריקאי.
אני נוהג מטעם האתר לראיין מנהלי קרנות בולטים בשוק ההון. בראיונות אני מגלה הסכמה כמעט מוחלטת על כך שאין בכוחה של הצריכה האמריקאית להנהיג את הדרך אל היציאה מן המשבר (שאולי כבר הסתיים?) הפעם. בעבר ניסיתי להבין ולחקור את הנושאים שיטלו את המושכות לשיקום הכלכלה העולמית והשבתה למסלולה בדרך למעלה. היום אנסה לתקוף את הנושא מכיוון אחר. בכל אופן ניתן לקבוע כי אופי היציאה מן המשבר הנוכחי לודאי יעצב את ראי הכלכלה העולמית לשנים הקרובות ואולי לעשורים הבאים.

למן שנות השישים ובמיוחד בעשור האחרון הצריכה האמריקאית נשענה על אשראי ועליית מחירי נכסים. אשראי מחד ועליית נכסים מאידך פיתחו תיאבון אדיר בקרב בעליהם לרכוש נוסף. שאר העולם בכסילותו תיעד להתקנא "בחיים גדולים" שכאלה, למזלנו הגיע המשבר הנוכחי לפקוח את עיניו.  ב1980 הצריכה היוותה כ67% מתוך התוצר הלאומי האמריקאי, ב2007 סעיף זה הגיע כבר ל75%. ירידת המחירים שטופחה נאמנה על ידי כוח עבודה זול מן המזרח שימשה כשמן במדורה לתהליך.
האשראי המפותח הביא את יתרת הסחר של 0.4% בארה"ב  ב1980 לגרעון סחר של כמעט 6% ב2006. החלק היחסי של החסכון אצל הפרטים בהמרכיבים את האומה באותה התקופה מ10% לכמעט אפס. אגב גם החוב הצרכני של משקי הבית עלה מ67% לאחוז אסטרונומי של 132%.

במשבר הנוכחי - דורנו נאלץ לראשונה להתמודד עם אשראי מתכווץ. אם זה לא מספיק הוא נאלץ גם לחזות בירידת ערך ההון שברשותו. ההערכות המבוססות על הירידה במחירי הנדל"ן בארה"ב מדווחות על הפסדים של 13$ טריליון בהון האישי. ממוצע כמעט בלתי נתפס של 40 אלף $ לנפש באומת האפשרויות המאוד מוגבלות.  היום ה"צרכנים החדשים" (המונח שהוטבע לצרכן האמריקאי המפוקח מאז תחילת השנה), חוסכים כ7% ממשכורתם ועל פי צפי של צמיחה מואטת סכום זה בכוחו לעלות. ודאי לנוכח הצטמקות חסכונות הפנסיה. כלכני מורגן סטאנלי צופים לעליה שנתית בת 2% של צריכה מיום בו נוכל להגיד סופית שהמשבר מאחורינו. קצב זה ודאי לא יצליח להושיב את הצמיחה לריתמוס הקודם טרום המשבר ובשני העשורים שקדמו לו.

ארה"ב חוזרת לייצא

" השיקום של השוק האמריקאי יגיע מן היצוא ופחות מן הצריכה הפנימית". לארי סאמרס, יועץ כלכלי בכיר לנשיא אובמה. 

את השרביט שנשמטה מידי הצרכן המקומי צריכה להרים הצריכה וההשקעה שמקורה מעבר לים. מתחילת המשבר ישנו עידוד מסיבי של ממשלות הבריק לעודד ולפתח את הצריכה הפנימית של צרכניהם. לא לחינם מייחלים כלכלנים העולם ל"תהליך ההנתקות". שוו בנפשיכם על עולם שלם ומלא בצרכנים הרעבים לשיפור מעמדם, כשממשלתם עוד מבקשת לעמוד לימינם. הביקוש הגובר מסין, הודו, אירופה ורוסיה יש בכוחו לשקם את יכולת היצוא של ארה"ב.

בשנים האחרונות הצריכה בארה"ב היתה לשנינה ואיתלולה בעיני שאר העולם. האמריקאים בתורם שמחו למלא את תפקיד הליצן. מכוניות ענקיות - זוללות אנרגיה, הימורים ופורנוגרפיה הפכו לסמל העיקרי של האומה שאם ולא המציאה את החופש, היא לפחות המציאה אותו מחדש. ובכן לא עוד, ג'נרל אלקטריק הודיעה על תחילת יצור של מנועים חוסכי אנרגיה, מוצר שעד כה יוצר בלעדית בסין. בנוסף החברה מסבה מחסן עודפים למכון מחקר לתוכנה, שיעודה להמכר מסביב לעולם.

בקליפורניה המדינה והסערה עקב החובות העצומים של העיריה, ישנם סימנים ברורים לשיקום מהיר, שמקורו בענף היצוא. שוק העבודה שהצטמצם משמעותית במדינה הגיע מהחשיפה הגבוהה שלה עד כה לסחורה שמקורה באסיה. ספירה של מכולות היוצאות מנמל קליפורניה תראה צמיחה תמידית במספרים. מוצרי צריכה, סחורות חקלאיות חומרי יצור הם רק חלק מהמטענים שעוזבים את הנמל. כך שלשמחתם (ושמחת העולם) ארה"ב החליטה לחזור ולשתף את שאר העולם ביכולות היצור שלה.

הדולר ושאלת תם

הדולר ממשיך להחלש מסביב לעולם. עובדה ידועה זו תעזור להוזיל את הסחורה האמריקאית בכלכלות אשר לא מצמידות את המטבע המקומי שלהם לדולר.  מקרה שלילי לדוגמה זו היא סין אשר מצמידה מלאכותית את היו אן לדולר. הזמן יעיד כמה מהלכים אלה הינם בר קיימא.

שאלת תם תשאל: הרי הדולר ירד בממוצע של40% מ2002 עד 2007 - דאז היצוא של ארה"ב רק התדלל, מה השתנה הלילה הזה מכול הלילות?

ובכן זו אינה שאלה מיותרת כלל וכלל. הח"ם סבור שבדיוק משום כך הגיע משבר האשראי האחרון. משבר זה בפיו הבשורה כי החסכון וההשקעה יעלו והפיטורים המסיביים בשוק העבודה יגרמו לדולר להישאר נמוך בד בבד עם הגדלת הייצוא. 

הסטטיסטיקה על פי הדיווחים הממשלתיים מורים על ירידה של 7% ביצוא ברבעון השני, לעומת 29.9 ברבעון הראשון. היבוא ברבעון השני השנה ירד ב15.1% לעומת 36.4% ברבעון הראשון.

  
הישנה כושי עורו והפועל משכורתו?

עלות העבודה בארה"ב היא היקרה בעולם. ענף המכוניות עד לאחרונה העסיק עובדים בפס הייצור ב45$ לשעה עם הטבות מפליגות. בהתמוטטות הענף המוטורי אפילו האיגודים מתחילים להבין שהתחרות העולמית אינה עניין זמני. משום כך אם ברצונם לשמר את כוחם עליהם לנסות ולהוריד את עלות כח העבודה. במפעל של ג'נרל מוטורס שניתן כדוגמה בתחילה, האיגוד הסכים להעסיק עובדים חדשים ב13$ ולהקפיא משכורות העובדים המכהנים עד שנת 2011. בארה"ב של היום, אגודת התעשיינים, המשמשים כמעסיקים במקרה זה, גם הם משליכים יהבם על האדרת הייצוא.

כל אלו הם אכן רוחות של שינוי.

ארה"ב יוצאת ממיתון, אז מה לבחור תעודת סל או קרן נאמנות?

האמרה הגורסת כי " דור בא ודור הולך ואין חדש תחת השמש" כנראה ואינה תקפה לזמננו. הסיטואציה החדשה שנוצרה, דורשת מן היישויות העיסקיות ביבשת החדשה להשתנות. האשראי שניתן ביד רחבה לא ינתן יותר. הצרכנות הבזבזנית שהגיעה בעקבותיו גם היא פסה ללא שוב. ישנו הצורך בזמן ביניים לשם הסתגלות ועמידה על השוני בטעמי הצרכן מחוץ לארה"ב. זמן זה הוא בדיוק הזמן הדרוש לכלכלני הקרנות השונות; לבחון תחת זכוכית מגדלת מי מבין החברות מתאימה עצמה במירב ההיעילות לעת החדשה. מצב זה חוששתני אינו אופטימלי לתעודות וקרנות סל.