הבורסה לניירות ערך מסכמת את שנת תשע"ט >> מדד ת"א-90 עלה בכ-26% בשלושת הרבעונים של תשע"ט

מבוא

 

סיכום שנת תשע"ט[1] בבורסה כולל סיכום השנה העברית וזאת החל מ-9 בספטמבר 2018 בו הסתיימה שנת תשע"ח ועד 24 בספטמבר, 2019, מועד פרסום סקירה זו.

סיכום שנת תשע"ט מחייב התייחסות נפרדת לרבעון הראשון של שנת תשע"ט, שהוא למעשה הרבעון האחרון של שנת 2018. רבעון זה אופיין באירועים משמעותיים בארה"ב כמו תשואות אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שנסקו לרמה של יותר מ-3% בנובמבר 2018 – הגבוהה ביותר מזה כארבע שנים, וזאת בהשפעת שתי העלאות ריבית הפד ברבע אחוז כל אחת, השבתת הממשל האמריקאי והקפאת התקציב, והתפתחות מלחמת סחר בין ארה"ב לסין. אירועים אלו גרמו בין היתר לצניחת הבורסות  NASDAQ וה-NYSE בכ-18% ובכ-12%, בהתאמה, (כ-9% מהירידה בדצמבר 2018.

 

צניחת הבורסות בארה"ב כאמור הובילה לירידות שערים בכל הבורסות בעולם כולל שוק המניות בבורסה בתל-אביב.

בתחילת הרבעון השני של תשע"ט, (רבעון ינואר – מרץ 2019) התהפכה המגמה והמסחר בבורסות בעולם כולל הבורסה בתל-אביב התאפיין בעליות שערים. בנקים מרכזיים בעולם נקטו במדיניות מוניטרית מרחיבה והורידו את הריביות, כך גם הפד הוריד את הריבית זו הפעם הראשונה מאז המשבר הפיננסי ב-2008 ברבע אחוז, פעמיים, ותשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים צנחו לכ-1.7% לקראת סוף תשע"ט לעומת כ-3.0% בסוף תשע"ח. בעקבות זאת, התעוררו ציפיות להותרת הריבית בארץ ללא שינוי ברמה של 0.25% ואף להורדתה.

עליות השערים שהחלו ברבעון השני של תשע"ט בבורסות בעולם וגם בת"א נחלשו במהלך הרבעון האחרון של תשע"ט וזאת בהשפעת התגברות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין והתקרבות מועד הברקזיט ועימו החשש ליציאת בריטניה מהאיחוד ללא הסכם, אך לשתי הורדות הריבית ע"י הפד, כאמור, היתה תרומה חיובית חזקה יותר על המסחר בשווקים.

שוק המניות

החל ברבעון השני של תשע"ט (להלן- שלושת הרבעונים) – נרשמו עליות שערים בכל מדדי המניות המובילים בת"א, בהובלת מניות הנדל"ן מניות הטכנולוגיה ומניות הבנקים הגדולים.

מדד ת"א-35 עלה בשלושת הרבעונים של תשע"ט בכ-11%, זאת לאחר ירידה של כ-10% ברבעון הראשון של השנה. לעליית המדד תרמו בעיקר המניות הדואליות הנסחרות בנאסד"ק, מניות הנדל"ן ומניות הבנקים הגדולים, שקיזזו את ירידת מניות הפארמה הכלולות במדד ובראשן טבע.

מדד ת"א-90 עלה בכ-26% בשלושת הרבעונים של תשע"ט ועלה בכ-18% בסיכום השנה העברית. לעליית המדד תרמו מניות הנדל"ן ומניות הטכנולוגיה שזינקו בכ-36% ובכ-32%, בהתאמה, בסיכום תשע"ט.

מדד ת"א-125 עלה בכ-15% בשלושת הרבעונים של תש"ט ועלה בכ-4% בסיכום השנה העברית, כשב-19.9.2019 הגיע לרמת שיא של 1528.07 נקודות.

 

 

מדדים עיקריים:

 

	Q1 תשע"ט*	Q2-Q4 תשע"ט	שנת תשע"ט	שנת תשע"ח
ת"א-35	10%-	11%	1%-	17%
ת"א-90	7%-	26%	18%	8%
ת"א-SME60	14%-	5%	10%-	11%-
ת"א-צמיחה	11%-	17%	4%	5%-
ת"א טק-עילית	12%-	32%	16%	10%
ת"א בנקים-5	5%-	19%	13%	25%
ת"א-נדל"ן	9%-	49%	36%	1%
ת"א-נפט וגז	1%-	5%-	6%-	3%-

* רבעון אחרון בשנה האזרחית 2018 – נפילות חדות בכל הבורסות המובילות בעולם.

 

5. הושקו שני מדדי מניות חדשים (ביולי 2019):
   • מדד ת"א תשתיות-אנרגיה - הכולל מניות של חברות הכלולות בתת-ענף אנרגיה וממניות של חברות אנרגיה הכלולות בתת-ענף קלינטק. כיום כלולות במדד 12 חברות, ששווין כ-37 מיליארד שקל.
   • מדד תנודתיות VTA35 - מייצג את רמת התנודתיות הגלומה באופציות על מדד ת"א-35 הנסחרות בבורסה.

מחזורים יומיים (במיליוני שקלים):

 

	תשע"ט	תשע"ח	% שינוי בתשע"ט
מניות כולל קרנות סל*	1,327	1,328	ללא שינוי
מניות ללא קרנות סל*	1,089	1,062	3%

*   בתשע"ח – תעודות סל. החל ברבעון השני של תשע"ט – קרנות סל.  ברבעון הראשון של תשע"ט התבצעה הרפורמה להפיכת תעודות סל לקרנות סל, ולכן נוטרלו עסקאות חריגות מחוץ לבורסה בתעודות סל.

5. המחזור היומי הממוצע בשוק המניות (לא כולל קרנות סל על מדדי מניות) – הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל בתשע"ט, גבוה בכ-3% מהמחזור בשנה הקודמת.
5. משקיעי חוץ רכשו מניות נטו בסך כ-2.4 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של תשע"ט, בהמשך לרכישות בסכום של כ-8.7 מיליארד שקל בשנת תשע"ח.

 

גיוסי הון/חברות חדשות:

 

הנפקות והקצאות של מניות (במיליוני שקלים):

 

	תשע"ט	תשע"ח
גיוס בתל-אביב	8,490	8,760
מזה: ע"י חברות חדשות	2,879	1,907
מזה: במניות בכורה	-	798
גיוס בחו"ל	1,870	2,140
מספר חברות חדשות	13	16
מזה: רישום כפול	4	3
אחר*	1	1

* בתשע"ט – יוטרון שפוצלה מ"יוניטרוניקס", בתשע"ח – "קרדן ישראל" שמיזגה לתוכה את "קרדן יזמות".

 

5. בשוק המניות גויסו בשנת תשע"ט כ-8.5 מיליארד שקל בהנפקות והקצאות פרטיות, בדומה לסכום שגויס בשנה הקודמת.

כ-2.9 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י 8 חברות חדשות שקל בהנפקות ראשוניות לציבור (IPO),   לעומת כ-1.9 מיליארד שקל ע"י 12 חברות חדשות בשנת תשע"ח. דהיינו השנה נרשמו יותר חברות חדשות גדולות. רב הגיוס ע"י חברות חדשות השנה בוצע ע"י 4 חברות שירותים פיננסיים.

 

המנפיקות החדשות בתשע"ט הן:

 

המנפיקה	עיסוק	הסכום שגויס (במיליוני ש"ח)	שווי חברה לאחר ההנפקה (במיליוני ש"ח)
ישראכרט (הצעת מכר לציבור)	הנפקה וסליקה של כרטיסי אשראי	1,760	2,700
אלטשולר שחם גמל (הצעת מכר לציבור)	ניהול קרנות פנסיה וקופות גמל	288	1,153
פרשמרקט (הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים בלבד)	שיווק קמעונאי בתחום המזון בישראל	250	1,000
הבורסה לני"ע בת"א (הצעת מכר לא אחידה למוסדיים בארץ ובחו"ל, והצעה אחידה לציבור)	מסחר וסליקה של ני"ע	225	710
ג'י וואן (הצעת מכר לא אחידה למוסדיים)	שירותי אבטחה ושמירה	151	450
שירותי בנק אוטומטיים (שב"א) (הצעת מכר)	הפעלת מערכות סליקה וחיוב של כרטיסי אשראי	129	296
ג'נריישן קפיטל (ציבור)	קרן השקעה בתשתיות	53	329
רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ) (ציבור)	הפקת נפט מפצלי שמן ברישיון רותם מזרח	23	28

 

5. חברה חדשה ללא גיוס: בחודש מרץ נרשמו למסחר בבורסה מניות חברת יוטרון שפוצלה מחברת "יוניטרוניקס". ביוני ביצעה החברה הנפקה ראשונה בבורסה וגייסה כ-34 מיליון שקל.

5. בנוסף התווספו 9 חברות חדשות שהכניסו פעילות לחברות מעטפת:
   • פעילות קנאביס הוכנסה לשבע חברות:
     • פעילות חברת "קנביט" הוכנסה לתוך חברת "הון אחזקות".
     • פעילות חברת "קנאשור" הוכנסה לתוך חברת "דירקט קפיטל".
     • פעילות חברת "קאנומד" הוכנסה לתוך חברת "פרוטאולוג'יקס".
     • פעילות מסחר במוצרי קנאביס הוכנסה לתוך חברת "יוזר טרנד".
     • פעילות חברת "אלויט " הוכנסה לתוך "תפן" (כיום "אינטליקנה").
     • פעילות חברת "פארמוקן" הוכנסה לתוך חברת "מדיקל קומפרישין".
     • פעילות חברת "שיח" הוכנסה לתוך חברת "ביונד טיים"
   • פעילות של שירותים פיננסים הוכנסה לשתי חברות:
     • פעילות חברת "גיבוי איתן" הוכנסה לתוך חברת "אולטרה אקוויטי".
     • פעילות מתן אשראי הוכנסה לתוך חברת "יונט קרדיט".

 

 

חברות דואליות חדשות:

5. בתשע"ט נרשמו למסחר בבורסה ארבע חברות דואליות חדשות הנסחרות בחו"ל:
   • שתי חברות החלו להיסחר בת"א באוקטובר 2018 - IFF חברה אמריקאית הנסחרת בארה"ב ב-NYSE מיזגה לתוכה את "פרוטרום" בעסקת ענק בשווי של כ-23 מיליארד שקל, וחברת חיפושי נפט וגז אנרג'יאן הנסחרת בבורסה הראשית בלונדון LSE ומחזיקה, בין היתר,  במאגרי "כריש" ו"תנין" שלחופי ישראל. שווין כיום כ-46.2 וכ-7.5 מיליארד שקל, בהתאמה.
   • שתי חברות החלו להיסחר בת"א ביולי 2019 - באטמ תקשורת -יצרנית מערכות תקשורת וסייבר ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה, הנסחרת בבורסה הראשית בלונדון LSE; ואנלייבקס - חברת אימונותרפיה ישראלית בשלב הניסויים הקליניים, הנסחרת בארה"ב ב-NASDAQ. שווין כיום כ-0.8 וכ-1.2 מיליארד שקל, בהתאמה.
5. שתי חברות ביומד הנסחרות בתל-אביב רשמו את מניותיהן למסחר מקביל בבורסת הנאסד"ק: חברת הביוטכנולוגיה – איתמר מדיקל, וחברת בריינסווי שגם ביצעה הנפקת מניות ראשונה לציבור בארה"ב וגייסה כ-110 מיליון שקל.
5. שתי חברות דואליות, מחקו את מניותיהן מהמסחר בארה"ב בלבד והן ממשיכות להיסחר בת"א: אלביט הדמיה, וגזית גלוב.
5. ארבע חברות היי-טק דואליות, מחקו את מניותיהן מהמסחר בתל-אביב בלבד: קולפלנט, נבידאה, סיירן, ואנקיאנו.

כיום נסחרות בתל-אביב 57 חברות שמניותיהן נסחרות גם בארה"ב או באירופה.

שוק איגרות החוב

 

מדדים עיקריים:

 

5. עליות שערים בכל מדדי איגרות המובילים, החל ברבעון השני של תשע"ט:

 

	Q1 תשע"ט*	Q2-Q4 תשע"ט	תשע"ט	תשע"ח
אג"ח חברות:
צמוד מדד	2.2%-	7.0%	4.6%	3.5%
תל בונד-שקלי	2.4%-	6.9%	4.4%	0.4%-
תל בונד תשואות-שקלי	7.3%-	11.3%	3.2%	0.7%-
צמוד מט"ח	0.8%	0.4%	1.2%	3.4%
אג"ח ממשלתי:
צמוד מדד	1.3%-	8.1%	6.7%	1.4%
שקלי – ריבית קבועה	0.2%-	7.8%	7.6%	0.3%-

* רבעון אחרון שנת 2018 – נפילות חדות בכל הבורסות המובילות בעולם.

 

5. הבורסה השיקה בתשע"ט מדד אג"ח ממשלתי צמוד מדד 15+:

הבורסה השיקה ב-1 בינואר 2019 מדד אג"ח חדש - מדד אג"ח ממשלתיות צמודות מדד שפרעונן הסופי צפוי להיות בעוד 15 שנה ומעלה. המדד מיועד למשקיעים אשר מעדיפים להיצמד לאפיקים סולידיים וצופים עליית אינפלציה, וכן למשקיעים אשר מעוניינים בחשיפה למח"מ ארוך.

מחזורים יומיים (במיליוני שקלים):

 

	תשע"ט	תשע"ח	% שינוי בתשע"ט
אג"ח ממשלתי	2,679	2,592	3%
אג"ח חברות כולל קרנות סל*	915	1,042	12%-
אג"ח חברות ללא קרנות סל	805	919	12%-
סה"כ אג"ח כולל קרנות סל	3,594	3,634	1%-

* בתשע"ח – תעודות סל. החל ברבעון שני תשע"ט – קרנות סל.

• עלייה של כ-3% במחזורי המסחר באג"ח ממשלתי בתשע"ט. השנה חלה ירידה בפעילות משקיעי חוץ שמכרו אג"ח ממשלתי בסך של כ-2 מיליארד שקל נטו, בשלושת הרבעונים הראשונים של תשע"ט.
• ירידה של כ-12% במחזורי המסחר באג"ח חברות בתשע"ט, לאחר עלייה בת חמש שנים ברציפות.

 

הנפקות אג"ח חברות (במיליוני שקלים):

 

	תשע"ט	תשע"ח
אג"ח לציבור*	57,055	56,855
מזה: ע"י מנפיקות חדשות         (מספר חברות חדשות)	1,849 (4 מנפיקות)	8,158 (15 חברות)
אג"ח רצף מוסדיים ונשר	5,220	12,402
אג"ח מובנה	4,415	3,526
סה"כ	66,690	72,783

* כולל מימוש אופציות.

בשנת תשע"ט נמשך גל גיוסי האג"ח, וגויסו כ-57.0 מיליארד שקל ע"י הסקטור העסקי בהנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח לציבור, -סכום דומה לזה שגויס בשנת תשע"ח.

עלייה בגיוסי הסקטור הפיננסי וירידה בגיוסי חברות הנדל"ן בתשע"ט (במיליארדי שקלים):

	תשע"ט	תשע"ח
סקטור ריאלי	31.8	44.7
מזה: נדל"ן	18.2	28.9
סקטור פיננסי	25.2	12.2
מזה: באג"ח COCO	5.2	2.9

            * לא כולל מימוש אופציות.

סכום נוסף בסך כ-5.2 מיליארד שקל גויס בתשע"ט באמצעות אג"ח למשקיעים מוסדיים במסגרת רצף מוסדיים ונ.ש.ר לעומת גיוס בסך כ-12.4 מיליארד שקל בשנה הקודמת. כ-3.2 מהסכום שגויס בתשע"ט נרשם למסחר במסגרת רצף מוסדיים, בלטו הגיוסים הבאים: כ-2 מיליארד שקל גויסו ע"י חברת כרטיסי האשראי הלא-בורסאית מקס איט (לשעבר "לאומי קארד") מהם כ-0.1 מיליארד שקל גויסו באמצעות אג"ח COCO הכולל מנגנון למחיקת קרן. כ-0.9 מיליארד שקל גויסו ע"י חברת התקשורת בזק.

 

 

 

הנפקות איגרות חוב מובנות:

בתשע"ט גויסו כ-4.4 מיליארד שקל בהנפקות לציבור של איגרות חוב מובנות מגובות בפיקדונות בבנקים מקומיים ע"י שתי מנפיקות.כ-2.7 מיליארד שקל מתוכם גויסו באג"ח שקלי, כ-1.6 מיליארד שקל גויסו באג"ח צמוד מדד, וכ-0.1 מיליארד שקל גויסו באג"ח צמוד דולר.

המנפיקה הבולטת היא אלה פקדונות שגייסה כ-3.2 מיליארד שקל – כמחצית הסכום באג"ח צמוד מדד, וכ-1.5 מיליארד שקל באג"ח שקלי. המנפיקה הנוספת היא הראל פיקדון סחיר שגייסה כ-1.2 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה בבורסה ולאחר מכן גם בהרחבת סדרה של אג"ח שקלי.

 

הנפקות אג"ח ממשלתי ברוטו (במיליוני שקלים):

 

	תשע"ט	תשע"ח
גיוס בתל-אביב ברוטו	71,035	42,960
גיוס בחו"ל	13,000	6,900
סה"כ ברוטו	84,035	49,860

בנוסף, משרד האוצר גייס בתשע"ט כ-13 מיליארד שקל בהנפקה ובשתי הקצאות פרטיות של אג"ח בחו"ל, גבוה בכ-88% מהסכום שגייס בחו"ל בתשע"ח.

מרבית הסכום, כ-10.5 מיליארד שקל גויסו בלונדון, בינואר 2019, בהנפקת שתי סדרות של אג"ח ממשלתי צמוד אירו בריביות נמוכות: מחצית הסכום באג"ח לטווח של 10 שנים בריבית של 1.5%, ומחצית הסכום גויס לראשונה באג"ח לטווח של 30 שנה בריבית של 2.5%.

הגברת קצב הגיוס הממשלתי בתשע"ט, בשוק המקומי וגם בחו"ל, הינה על רקע ציפיות לגירעון ממשלתי בשיעור של כ-4% מהתמ"ג ב-2019 לעומת גירעון של כ-2.9% וכ-1.9% בשנים 2018
ו-2017 בהתאמה.

שוק הנגזרים

 

מחזורים יומיים (באלפי יחידות):

 

מדד התנודתיות, VTA35 שהושק ב-17 ביולי 2019, זינק בכ-30% במהלך יום המסחר ב-14 באוגוסט 2019 ועלה ל-20 נקודות, בעקבות ירידות חדות בבורסות בעולם. ביום זה זינק המחזור באופציות השבועיות על מדד ת"א-35 והסתכם בכ-95 אלף יחידות.

 

	תשע"ט	תשע"ח	% שינוי בתשע"ט
אופציות חודשיות על מדד ת"א-35	79	99	20%-
אופציות שבועיות על מדד ת"א-35	32	34	7%-
אופציות דולריות	43	55	22%-

 

ירידה בפעילות גם באופציות על מדד ת"א-35 ועל הדולר. הירידה באופציות הדולריות היתה חרף התנודות בשער הדולר ביחס לשקל: ברבעון הראשון של תשע"ט - בהשפעת עליית ריבית הפד בארה"ב ורכישות דולרים ע"י בנק ישראל - התחזק הדולר בכ-4.6% ביחס לשקל, ואילו בשלושת הרבעונים האחרונים של תשע"ט - בהשפעת הפסקת רכישות דולרים ע"י בנק ישראל החל בינואר 2019 והורדת ריבית הפד ברבע אחוז בסוף יולי 2019 ושוב באמצע ספטמבר 2019-  נחלש הדולר בכ-6% ביחס לשקל.

 

קרנות סל (ETF)

ברבעון הראשון של תשע"ט, שהוא למעשה הרבעון האחרון של שנת 2018 האזרחית, בוצעה הרפורמה בשוק במסגרתה 714 תעודות סל (ETN) הפכו ל-610 קרנות סל (ETF) שנסחרות בבורסה, וזאת לאחר שחלקן אוחדו או נפדו.

בשלושת הרבעונים האחרונים של תשע"ט נרשמו למסחר 18 קרנות סל חדשות ששווין כיום  כ-0.5 מיליארד שקל.

במקביל, 40 קרנות סל פורקו ו-14 קרנות סל הפכו לקרנות פתוחות – שווין הכולל של 54 הקרנות הגיע ערב מחיקתן לכ-0.8 מיליארד שקל.

כיום נסחרות בבורסה 574 קרנות סל, בשווי כולל של כ-93 מיליארד שקל. 

בנוסף, בחודשיים האחרונים  החלו להיסחר בבורסה 22 קרנות חוץ ראשונות הנסחרות זה מכבר בלונדון ובבורסות שונות בעולם, שהונפקו ע"י ענקית הפיננסים הבינלאומית בלאקרוק. 13 מהקרנות הן על מדדי מניות בחו"ל ו-9 מהקרנות הן על מדדי אג"ח בחו"ל. שווין של 22 הקרנות בחשבון מסלקת הבורסה ביורוקליר מגיע לכ-61 מיליון שקל.

 

שווי החזקות הציבור ורכישות/מכירות של קרנות סל ע"י הציבור (במיליארדי שקלים):

 

	מספר קרנות סל	שווי החזקות הציבור		רכישות/(מכירות) נטו
	סוף תשע"ט	31.12.2018	סוף תשע"ט	1-9/2019
קרנות סל על מדדי מניות בת"א	75	19.3	24.8	2.6
קרנות סל על מדדי מניות בחו"ל	306	40.7	39.6	5.3-
קרנות סל על מדדי אג"ח – בעיקר אג"ח חברות בארץ	193	26.1	28.3	0.4

 

בשלושת הרבעונים האחרונים של תשע"ט – עלייה של כ-6.6 מיליארד שקל בשווי קרנות הסל שבידי הציבור, עיקר הגידול בעליית שערי המניות ואיגרות החוב, ומקצתו ברכישות הציבור.

הציבור קונה קרנות סל על מדדי מניות מקומיים ומוכר קרנות סל על מדדי מניות בחו"ל:

1. שווי החזקות הציבור בקרנות סל על מדדי מניות מקומיים עלה בכ-5.5 מיליארד שקל, כאשר כ-2.6 מיליארד שקל מהעלייה נבעה מרכישות הציבור, ויתר העלייה נבעה מעלייה במדדי המניות.
2. שווי החזקות הציבור בקרנות סל על מדדי מניות בחו"ל ירד בכ-1.1 מיליארד שקל. הירידה נבעה כולה ממכירות הציבור שהסתכמו בכ-5.3 כ-מיליארד שקל נטו, בעוד שעליות השערים בבורסות בחו"ל קיזזו  חלק גדול מהירידה (כ-4.2 מיליארד שקל).
3. שווי החזקות הציבור בקרנות סל על מדדי אג"ח, בעיקר אג"ח חברות בת"א, עלה בכ-2.2 מיליארד שקל .עיקר העלייה בשווי נבעה מעליית מדדי איגרות החוב, ואילו רכישות הציבור בקרנות אלה הסתכמו בכ-0.4 מיליארד שקל נטו.

 

יצירות/פדיונות בקרנות הנאמנות (במיליוני שקלים):

 

	תשע"ט	תשע"ח
קרנות המשקיעות במניות בת"א	1,235-	565-
קרנות המשקיעות באיגרות חוב בת"א	3,039-	1,545
קרנות שקליות	2,520-	3,970-
קרנות כספיות	9,945	1,340
קרנות המשקיעות בחו"ל	600-	5,990

 

בכל קרנות הנאמנות לסוגיהן נרשמו בתשע"ט פדיונות נטו, להוציא את הקרנות הכספיות בהן זינקו היצירות לכ-9.9 מיליארד שקל נטו בתשע"ט, - כמעט פי 7.5 סך היצירות נטו בשנת תשע"ח, וזאת בהשפעת הורדות הריבית ע"י בנקים מרכזיים בעולם, וציפיות להורדת הריבית במשק.

 

מחזורים יומיים (במיליוני שקלים):

 

בתשע"ט נמשכת הירידה במחזורי המסחר בקרנות הסל בשוק המניות ובשוק איגרות החוב, שנה רביעית ברציפות.

 

	תשע"ט**	תשע"ח*
קרנות סל על מדדי מניות	238	266
% ממחזור המסחר במניות	18%	20%
קרנות סל על מדדי אג"ח	110	123
% ממחזור המסחר באג"ח לא ממשלתי	12%	12%

*      בתשע"ח – תעודות סל.

**    בתשע"ט – החל ברבעון השני - קרנות סל. לא כולל עסקאות חריגות מחוץ לבורסה ברבעון הראשון של השנה עקב הרפורמה להפיכת תעודות סל לקרנות סל.