עיוותי הדיווח של תעודות הסל

הפעילות בתחום תעודות הסל, שתפסה תאוצה רבה בשנים האחרונות, מציבה אתגר חשבונאי לא פשוט. תעודת סל היא כידוע נייר ערך המבטיח למחזיק בו את תשואת המדד שאחריו הוא עוקב, בניכוי דמי ניהול שנקבעו מראש. הנפקת התעודות מבוצעת באמצעות חברות ייעודיות שמוקמות בהון עצמי מזערי ועוסקות בהשקעת סכומי ההנפקה ללא זכות חזרה לבעלי המניות. חברות אלה מהוות במהותןSPEs Special Purpose) Entities).

לשאלה אם לאחד את תעודות הסל יש השלכות מרחיקות לכת. די לציין כי אקסלנס הציגה במאזנה לתום הרבעון הראשון התחייבויות בגין תעודות סל ופיקדון בסך של כ-10 מיליארד שקל מתוך כלל מאזן של 12 מיליארד שקל, כאשר ההכנסה הרבעונית מכך מוצגת נטו ומסתכמת ב-14 מיליון שקל בלבד.

התפישה המודרנית היא כי מודל זכויות ההצבעה המסורתי לקביעת שליטה אינו רלוונטי בהכרח לצורך איחוד SPE שפועלת כ"טייס אוטומטי", כך שלמחזיקי המניות אין יכולת קבלת החלטות משמעותית. במקום זאת, האיחוד צריך להתבצע על ידי הגורם שמחזיק בעיקר הסיכונים וההטבות, שעשוי להיות דווקא בעל החוב, ואף ייתכן שלא יימצא בכלל גורם כזה (מודל הסיכונים וההטבות). דוגמאות בולטות בישראל ל-SPEs שאינן מאוחדות הן קרנות הנאמנות.

ב-IFRS אין תשובה ברורה לשאלה אם יש לאחד את תעודות הסל, על אף שהסיכון בגינן זניח יחסית. הסיבה לכך היא שכללי איחוד SPE אינם ברורים דיים ומשלבים גם אלמנטים של קבלת החלטות. החברות הציבוריות בישראל מאחדות כיום את תעודות הסל, בעיקר מתוך תפישת היכולת של מנהלי התעודות לקבל החלטות מסוימות, כמו לגבי השאלות של ניירות ערך, בחירה בין חלופות השקעה אקוויוולנטיות וביצוע פעולות ארביטרז' מסוימות.

גישה אחרת היתה יכולה לראות בפעולות מותרות אלה, הכפופות למחוייבות התשקיפית, כיכולת להפיק הכנסות נוספות בסיכון אפסי, שמהווה במהותה חלק אינטגרלי מדמי הניהול, ולכן אינה דורשת איחוד.

על אף שבעולם מקובל להבחין בין מוצרים מובנים שמייצגים תעודות שמונפקות בקדימות גבוהה ומכונות exchange traded notes) ETNs), לבין קרנות נאמנות שמייצגות נתח בנכסי הבסיס ומכונות ETFs exchange) traded funds), הרי שבהתנהלות בפועל בישראל לא נוצרת בהכרח הבחנה כזו.

תהליך האיחוד של תעודות הסל יוצר כשלעצמו שלל עיוותים חשבונאיים, הרבה מעבר לבעיית הניפוח המאזני. העיוותים העיקריים נובעים מרישום בקבוצה המחזיקה של רווחים והפסדים מלאכותיים כתוצאה מהשקעות תעודות הסל במניות ואיגרות חוב של חברות הקבוצה עצמה. כך לדוגמה, כל רכישת איגרות חוב כזו גורמת לרישום רווח או הפסד מפדיון מוקדם שאינו באמת קיים.

דוגמה נוספת היא שבתנאי שוק יורד, עשויים להיווצר רווחים כתוצאה מהשקעה במניות חברת האם בקבוצה, מאחר שמצד אחד חל קיטון בהתחייבות כלפי בעלי התעודות שנמדדת לפי שווי השוק שלה, אך מנגד לא מתרחש קיטון מקביל בהשקעה מאחר שזו מטופלת במישור ההוני על פי עלותה ("מניות באוצר"). עיוות זה מתהפך וגורם להפסדים בתנאים של שוק עולה, כפי שקיימים כיום.

הכותב הוא יועץ IFRS ומנהל תוכנית בחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה

הכתבה התפרסמה לראשונה באתר דה מרקר

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.