פרמיה (דמי ביטוח)
התשלום שמעביר המבוטח למבטח תמורת הסכמתו לשלם פיצוי למבוטח במקרה נזק לנשוא הביטוח מסיכון מבוטח. מדובר בתמורה למבטח שהיא מרכיב יסודי בחוזה. דמי הביטוח בדרך כלל נקבעים על פי מכפלה של שיעור הפרמיה בסכום הביטוח.
הפרמיה של המבוטח תשלום במועד תשלום פרמיה. שיעור הפרמיה נקבע לכל סוגי ביטוח על פי מאפייניו היחודיים והסתברות להיווצרות נזק. כלומר, על פי האפשרויות לניהול לנזק בעתיד בכל סוג ביטוח, עלות צפויה של ניהול העסק, הרווח על ההשקעה והסיכון שבניהול עסקי ביטוח והעמלות לסוכנים. כל מהלך החישוב מכונה קביעת שיעור פרמיה.
על פי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות, תחת ההתרה של ועדת הכספים של הכנסת, לכל ענפי הביטוח, לחלקים ספציפיים, הוראות בדבר שיעור הפרמיה או דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מינימליים ומקסימליים, ותשלום בשיעורים של הפרמיה.
המפקח על הביטוח (כיום ד"ר משה ברקת) הגדיר דמי ביטוח כפרמיה וכל הכספים המשתלמים לחברה וכן המסים וההיטלים כל על פי המפורט במפרט.
פרמיה ברוטו
הפרמיה הרשומה הכוללת של המבטח כשהיא מותאמת רק לפרמיה מוחזרת ולתוספת פרמיה המגיעה לו, אך לפני כל ניכוי – כולל פרמיה לביטוח משנה. בפרמיה ברוטו לעיתים כוללים גם את הכספים שגובה המבטח ויש שאין כוללים אותם.
במילים אחרות, זוהי הפרמיה הנקייה של המבטח, בצירוף העמסות להוצאות שונות ולעמלות. העמסות מחושבות גם על פי האפשרות שנזקים יהיו גבוהים יותר מההסתברות הסטטיסטית, שינויים אפשריים בשערי ריבית ועוד. החברות נוקטות במרווח בטחון, שהוא הפער בין ההסתברות להעמיסה. מרווח כזה קיים גם בחישוב עתודת שערוך. כאשר ההוצאות בפועל הן קטנות מהעמסות שחושבו נוצר למבטח חסכון העמסות.
בביטוח חיים, פרמיה ברוטו היא הפרמיה שמבוטח משלם בפועל, בעד ביטוח חיים. היא מחשבת מסכום של פרמיה חד פעמית נקיה בתוספת העמסות לכינוי ההוצאות הצפויות של המבטח. ההוצאות מופרדות לשתי קבוצות: הוצאות ראשוניות, כעמלת רכישה, הוצאות רפואיות והוצאות משרד; הוצאות שוטפות, עמלת חידוש הוצאות ניהול וכולי. במסגרת זו ישנה גם העמסה להוצאות גביה הבאה לכסות את הוצאות הגביה של המבטח.
במקרים שנהוגה פוליסה משתתפת ברווחים יש שקוראים פרמיה ברוטו פרמיה המשתלמת בעד ביטוח זה. כאשר מבוטח בוחר להשתמש בהטבות שלו לתשלום הפרמיה – והן נחסרות מהפרמיה שהוא מחויב בתשלומה – התשלום שהוא ישלם מכונה פרמיה נטו, או פרמיה נקייה.
פרמיה מלאה
סכום הכסף שעל תשלומו הוסכם בחוזה ביטוח תמורת לתקופה מוגדרת. תשולם במילואה גם אם הסיכון יתקיים בפועל בתקופה קצרה יותר.
פרמיה מינימלית
סכום הפרמיה המזערי שבגינו יסכים מבטח לקבל עליו סיכון לתקופה מוגדרת ולהוציא כיסוי, ואליו גם מתייחס הגבול הבסיסי של מבטח, שהוא הגבול הנמוך ביותר בספר התעריפים. שיעור מינימלי הוא השיעור שנקבע לסכנה קטנה או לתקופה קצרה. פרמיה מציינת גם את סכום המינימום שישלם מבוטח בשיטה של קביעת פרמיה למפרע, המכונה גם פרמית יסוד; או סכום המינימום שיקבל מבטח, על פי אמנות ביטוח משנה מסוימות, גם לאחר שייעשו התאמות שונות בחשבונות המבטח.
פרמיה משתנה
יש סיבות שונות להשתנות פרמיה. חלקן של הפוליסות תלויות על בסיס פרמיה טבעית ולכן בעלות פרמיה משתנה, כגון בסוגי ביטוח חיים מסוימים, או שהיא פרמיית התאמה, שהיא פרמיה המותאמת בתום תקופת הביטוח על פי מרכיבים קבועים מראש שעליהם מתבסס החישוב. מרכיבים כמו שכר עבודה בביטוח אחריות מעבידים או מחזור משלוחים כמו בביטוח מטענים וכדומה. פוליסות שלא נקבע כי הפרמיה בהן תשתנה אין המבטח יכול לשנות את הפרמיה, אלא בהסכמת המבוטח.
פרמיה מוחזרת – החזרת פרמיה
השבת פרמיה למבוטח יכולה לעשות ממספר סיבות כמו הקטנת סכומי הביטוח, או במקרה של סיכון שהופחת או אם היה פקדון פרמיה גבוה מדי. הסכום המוחזר במקרים אלא נקרא פרמיה מוחזרת. כמו כן יש מקום להחזר פרמיה גם כאשר היתה טעות הדדית בקביעת החוזה, או שהמבוטח הציג מחזה מטעה בתמימות הגורמים לביטול מהתחלה. וכן כאשר נעשה ביטוח יתר בתמימות או שלא בתמימות על ידי המבטח.
בדרך כלל חישוב הפרמיה המוחזרת בפוליסות רכוש אינו מצוי בפוליסה. הוא נעשה על פי הסכמים מקובלים אצל המבטחים למקרים כאלה או לפי הוראות החוק. החישוב אפשר שייעשה לפי ביטול יחסי, או אם ביטל המבוטח את הביטוח לפי פרמיה לתקופה קצרה. או אם ביטל המבטח את הפוליסה שלא בגלל הפרת הסכום שהיה המבטח דורש ממבוטח דומה לאותו סוג של ביטוח; בביטוח אחריות מעבידים חישוב הפרמיה המוחזרת נעשה לפי תחשיבי שכר העבודה ששולמו בתקופה שהיתה הפוליסה בתוקף. בפוליסות לביטוח חיים הפרמיה המוחזרת היא ערך הפדיון של הפוליסה ואילו בביטוח ימי יש שכלול בפוליסה סעיף פרמיה מוחזרת מיוחד הקובע תנאים שבהם תוחזר הפרמיה או מקצתה, כגון במשך תקופת השבתה שיבות אוניה וכדומה. הוא הדין בביטוח אובדן רווחים וכדומה.
יש מקרים שבהם אין המבוטח זכאי להחזר פרמיה, וזאת כאשר הרכוש המבוטח הושמד בין על ידי סכנה שבוטחה ובין על ידי סכנה שלא בוטחה מפניה, בעת ביטול הפוליסה נעשה בגלל הפרת תנאי מהותי, בעת היתה היפרעות מצד שלישי; בעת המבוטח נמצא אשם במרמה או שידע כי החוזה הוא בלתי חוקי. אין המבוטח זכאי, כמובן, להחזרת פרמיה אם הוגשה או נוצרה עילת תביעה בגין הפוליסה. רובן של הפוליסות מכילות סעיף על פרמיה מוחזרת.





