למי מותר לדבר עם לקוחות על מוצרים פנסיונים?

כניסתם לאחרונה גם של הבנקים הגדולים לפעילות "יעוץ פנסיוני" משלימה את יישום "רפורמת בכר", אשר יצאה לדרך בקול תרועה רמה עם חקיקת מערכת חוקים, שלושה במספר, בחודש אוגוסט 2005, אשר שינו סדרי בראשית.

עד אז, רוב ציבור החוסכים היה רגיל לנווט בין קופת הגמל "גדיש" לדוגמא, שהוצעה לו ע"י פקידה בבנק הפועלים או קופת הגמל "עוצמה" שהומלצה ע"י הטלר בבנק לאומי, דהיינו, הבנקים הציעו קופות גמל שבניהולם באמצעות פקידי הבנק. מסקנות הועדה והחקיקה שבעקבותיה הביאו להיווצרותם של מערכת כללים ושחקנים מוגדרים, המוגבלים בפעילותם בתחום החיסכון הפנסיוני, ויודעים את גבולות המותר והאסור.

ההסדר החדש יצר שלושה שחקנים עיקריים בעלי גבולות גזרה ברורים: יצרנים, יועצים פנסיונים ומשווקים פנסיונים, הפועלים בשוק על פי כללים המוכתבים ע"י הרגולטור.

מי הם היצרנים?

היצרנים אלו גופים המנהלים קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה ותוכניות ביטוח, לדוגמא בתי השקעות וחברות ביטוח. הבנקים, שאינם רשאים עוד להחזיק בקופות גמל, איבדו את תפקידם כיצרנים. מכירת קופות הגמל מידי הבנקים השלימה את יישום מסקנות ועדת בכר בנושא הבעלות על קופות הגמל, והפיכתם של הבנקים מיצרנים ל"יועצים פנסיונים".

יועצים פנסיונים ומשווקים פנסיונים

כל אלו שמותר להם, ורק להם, לשוחח עם לקוחות בנושא חיסכון במוצר פנסיוני: בקופת גמל, קרן פנסיה או תוכנית ביטוח פנסיוני.
כיום, עמידה מול לקוח לשם שיחה בקשר לחיסכון פנסיוני, מחייבת שהמציע יהיה בעל הכשרה ורישיון. לפיכך, חלף הזמן שבו כל פקיד/ה בבנק או עובד בגוף שמוכר מוצרים פנסיוניים יכול לעסוק בעבודת המכירה והשיווק. משמעות הדבר היא שעל מנת לעסוק בשיווק והצעה של תוכניות פנסיוניות לציבור, חייב אותו אדם לרכוש ידע, הכשרה ולהחזיק ברישיון אשר מטיל עליו אחריות ומחייב אותו לנהוג בהתאם לכללים ברורים.
החוק קובע שהחל מכניסתם לתוקף של "חוקי בכר" יהיו שני סוגי שחקנים הרשאים להציע מוצרים פנסיוניים לציבור הרחב: הראשון, יועץ פנסיוני, כזה שקיבל מאז אוגוסט 2005 רישיון יועץ פנסיוני.  השחקן השני הוא המשווק הפנסיוני, בעל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני או בעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני.
 
לסיכום, על מנת לקבוע כללי משחק חדשים והפרדה בין תפקידי כל שחקן, נקבע כי אדם יכול להחזיק ברישיון כמשווק או כיועץ, אך לא להחזיק בשני רישיונות במקביל. עובדיו של יצרן, אשר בניהולו מוצרים פנסיונים, לדוגמא בתי השקעות, מוגדרים כמשווקים. לעומתם, הבנק, ככזה שאינו יצרן ושאין בבעלותו ובניהולו מוצרים פנסיונים, רשאי להיות יועץ פנסיוני.
כניסתם של שני הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני לציבור הרחב, כארבע שנים לאחר חקיקת חוקי בכר, מהווה את נקודת הסיום להיווצרותו של שוק חיסכון פנסיוני חדש. התהוות השוק בשנים הקרובות תהיה תוצאה של התנהגות השחקנים השונים שנוצרו בעקבות הועדה.

במסגרת המאמר הבא, אציג את ההבדלים בין יועץ פנסיוני למשווק פנסיוני ואסביר מהם הכללים  וגבולות הגזרה בהם פועלי כל אחד מהם.