מהו הענף המניות היחידי שעדין איננו מתומחר ליציאה המהירה מן המשבר?

להערכתנו השווקים הפיננסים מתמחרים כיום יציאה מהירה מהמיתון (במיוחד כאשר מסתכלים על שוק המניות המקומי) ומעבר כבר השנה לצמיחה חיובית כאשר בשנת 2010 הצמיחה צפויה להיות יחסית גבוהה, במיוחד אם משווים אותה לתחזית הצמיחה מתחילת השנה. אנחנו מעריכים, עם זאת, שעל אף העליות החדות שנרשמו בשווקי המניות, ישנן עדיין מספר לא מבוטל של מניות בארץ ובחו"ל שמגלמות פוטנציאל עליות, גם אם אלו רשמו עליות של עשרות אחוזים בחודשים האחרונים, סקטור הבנקאות הוא דוגמא טובה לכך. בקרן 'אפסילון 36' אנו מתמקדים במניות אלו, מניות של חברות יציבות בעלות תזרימי מזומנים יציבים מפעילות שוטפת, יכולת צמיחה עתידית ותמחור חסר בשוק. אנחנו מוסיפים ואומרים כי מימוש בשוק המניות עשוי להוביל לפתיחת הזדמנויות השקעה, אם כי בעיקר למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך.

ניתוח כללי של סקטור הבנקאות בישראל ( לחיצה על שם הפירמה תביא לחשיפת הקרנות המחזיקות בנייר הערך שלה)

העליות החדות בשוק ההון מתחילת השנה גורמות לפחד גבהים אצל חלק מהמשקיעים. כפי שציינו, חלק מהמדדים אולי מתומחרים ביתר ומחייבים בחירת מניות ספציפית ביותר, אולם מגזר אחד עדיין בולט בכך שאינו מתומחר ביתר– מגזר הבנקאות.

פרט לבנק לאומי ולבנק מזרחי טפחות שנסחרים במכפיל של 1.05 על ההון העצמי, שאר הבנקים הגדולים נסחרים על כ-0.8 מההון שלהם, גם לאחר עליות שערים נאות מתחילת השנה.

מסקירת הדוחות הכספיים של הבנקים לרבעון השני וההתפתחויות בכלכלה הישראלית ובמערכת הבנקאות העולמית עולה כי מבחינת הבנקים בישראל הרע ביותר כבר מאחוריהם וכי מספר גורמים תומכים בכך שהבנקים צריכים להיסחר לפחות לפי ההון העצמי ואף מעבר לכך:

רווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחומ"ס – הבנקים חזרו להציג ברבעון השני רווחיות גבוהה מפעילות מימון, ברמה דומה לרווחיות של טרום המשבר האחרון. חשוב לזכור כי הבנקים הצליחו לעשות זאת בסביבת ריבית נמוכה ביותר, אשר מקטינה את מרווח האשראי ממנו הם נהנים. תהליך העלאת הריבית, אשר רק החל, צפוי לשפר את הרווחיות של הבנקים ולהגדיל עוד יותר את התשואה על ההון בעתיד.

חובות מסופקים – העובדה כי המיתון בישראל כנראה אינו חריף כמו שהעריכו מלכתחילה אפשרה לבנקים, פרט לבנק הפועלים, להפתיע ולרשום הפרשות נמוכות מהצפוי בגין חובות מסופקים. מבחינה של סעיפים קריטיים נוספים בנושא נראה כי המפנה בעיצומו. בסעיף 'סך החובות הבעייתיים' נרשמה יציבות (או אף שיפור במקרה של בנק מזרחי והבנק הבינלאומי) ובסעיף הכואב של חובות שאינם נושאים ריבית (אשר מצביע על חברות אשר נכנסו בפועל לחדלות פירעון) יש יציבות או גידול זניח. הבנקים גם מדווחים כי במסגרות חידוש הלוואות שבוצעו מאז תחילת המשבר, חוזקו במידה ניכרת הביטחונות שלווים נדרשו לתת וכי כרית הביטחון של הבנקים הוגדלה עוד.

תיק מניות ואג"ח – הנקודה המעניינת ביותר בעניין היא הבנקים בחו"ל. עוד לפני המשבר בנקים בישראל השקיעו חלק ניכר מהנוסטרו שלהם באג"ח של בנקים בחו"ל מתוך שמרנות. אולם המשבר טרף את הקלפים ודווקא אגרות החוב של הבנקים, שהיו אמורות להיות סלע של יציבות, התרסקו על רקע החשש מקריסת מערכת הבנקאות בעולם. התאוששות הבנקים בארה"ב ובאירופה, הגיבוי המוחלט שנותנות הממשלות שם לבנקים, ביחד עם המגמה של ירידת המרווחים על אג"ח קונצרני באותם שווקים גורמת לכך שסביר להניח שזהו עניין של זמן בלבד עד שהבנקים יבטלו את המחיקות שהם רשמו בגין ניירות אלו. צעד שכמובן יגדיל את ההון העצמי.

תיק אשראי – מרבית הבנקים, פרט לבנק מזרחי, צמצמו את תיק האשראי שלהם מאז תחילת המשבר. עם יציאת המשק מהמיתון ולאחר שחיזקו את ההון העצמי שלהם, הבנקים יהיו ערוכים להגדיל מחדש את ההלוואות ובכך להגדיל את ההכנסות והרווח.

עמלות ממשקי הבית – ההכנסות מעמלות, למרות הרפורמה המתוקשרת, לא רשמו ירידה והבנקים יכולים לסמן וי על עוד נושא שהטריד את מנוחתם.

לסיכום, הבנקים כנראה עברו את שיא המשבר וצפויים להמשיך ולהציג שיפור בתוצאות. במכפילי ההון הנוכחים מניותיהם עדיין אטרקטיביות.

הכותבים  הם  אילנית שרף ורון אלקון, אנליסטים מבית אפסילון ניהול קרנות נאמנות.