הכלכלן הראשי >> מהי מידת ההשתלבות של החרדים והערבים בשוק העבודה?

תקציר

 

 

תיאור המודל והתרחישים

ראשית נתאר את המודל עליו מבוססים הניתוחים ואת התרחישים העיקריים בהם נעשה שימוש. המודל מבוסס על שוק העבודה כאשר הדינמיקה לאורך זמן תלויה בקצב סגירת פערים של קבוצות שונות באוכלוסייה ביחס לקבוצה המובילה מבחינה כלכלית – גברים יהודים שאינם חרדים. משום כך, נקודת הפתיחה היא שיעור התעסוקה והשכר החודשי הממוצע לפי גיל ושיוך חברתי. כיוון שאנו זקוקים לנתונים מפורטים ברמת המגדר, השיוך החברתי והגיל, אנו משתמשים בנתונים המנהליים של הביטוח הלאומי לשנת 2016 (המודל כולל התאמות לנתונים העדכניים יותר בסקרי הלמ"ס).  הנתונים מוצגים בתרשים 1. ניתן להתרשם בתרשים מהפערים הגדולים בנתוני שוק העבודה בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, בין גברים ונשים ובין מבוגרים לצעירים. כך, בקרב גברים שיעור התעסוקה של ערבים גבוה במקצת בגילאים הצעירים אך יורד במהרה בגילאים המבוגרים, בהשוואה ליהודים לא חרדים, בעוד שיעורי התעסוקה של חרדים נמוכים בכל הגילאים. עבור נשים, שיעורי התעסוקה של חרדיות קרובים מאוד ליהודיות לא חרדיות בעוד ששיעורי התעסוקה של הנשים הערביות נמוכים משמעותית, במיוחד בגילאים המבוגרים יותר. מבחינת פערי השכר, כל הקבוצות מפגרות באופן ניכר אחרי גברים יהודיים לא חרדים בגילאי הליבה של שוק העבודה. יש לציין כי הנתונים הם עבור שכר חודשי כולל ללא קשר להיקף שעות העבודה; כך למשל רוב הפער בשכר החודשי בין נשים לגברים מוסבר ע"י ההבדל במספר שעות העבודה החודשיות.

 

על מנת ליצור מודל אינטואיטיבי, סגירת הפערים מבוצעת באופן פשטני: בכל תרחיש נקבע אחוז סגירה של הפער בין קבוצת אוכלוסייה לבין המקבילים שלה בקרב יהודים לא חרדיים ב-2065, מבחינת שיעור התעסוקה והשכר בהפרדה לפי גיל ומגדר. כך לדוגמה ניתן לקבוע שבתרחיש מסוים 100% מפערי השכר בין נשים חרדיות לנשים יהודיות לא חרדיות יסגרו עד 2065. מטעמי פשטות קצב סגירת הפערים במודל הוא קבוע (לינארי) עד להגעה לנקודה שנקבעה מראש עבור 2065. 

בנייר זה נתמקד בארבעה תרחישים היפותטיים אפשריים, המתייחסים לסגירת פערים עבור ערבים וחרדים ביחס ליהודים לא חרדים: 

 

בכל התרחישים מונח תהליך סגירת פערים בשיעורי התעסוקה ובשכר בין נשים לגברים יהודים לא חרדים, עד לסגירה של 50% מהפערים ב-2065 ושיעור התעסוקה של גברים יהודיים לא חרדים נשאר קבוע לאורך זמן. 

יש להדגיש כי תרחישים אלה מהווים אילוסטרציות ולא תחזיות; מטרתם לשקף כיצד התפתחויות שונות בשוק העבודה ישפיעו על הכלכלה הישראלית בטווח הארוך. השיטה לאמידת קצב צמיחת התוצר ומדד 

 

 

השפעת שילוב ערבים וחרדים בשוק העבודה

אולי התהליך הדמוגרפי המשמעותי ביותר על פי התחזית הדמוגרפית של הלמ"ס, מבחינת השפעתו על הכלכלה הישראלית, הוא הגידול במשקל המגזר החרדי באוכלוסייה הכללית. כך, בין 2018 ל-2065 שיעור היהודים הלא חרדים באוכלוסייה צפוי לרדת מ-67% ל-49%, שיעור הערבים באוכלוסייה צפוי לרדת מ-21% ל-19%, ושיעור החרדים צפוי לעלות מ-12% ל-32%; קצב העלייה של משקל החרדים בקרב גילאי הליבה של שוק העבודה חד אף יותר.

 

לשינוי דמוגרפי זה צפויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות עקב שיעורי התעסוקה והשכר הנמוכים יחסית של האוכלוסייה החרדית נכון להיום. בחלק זה נבחן את המשמעות הכלכלית של קצב סגירת הפערים של חרדים ושל ערבים בעשורים הקרובים. ראשית נבחן את התוצאות בשוק העבודה בתרחישים השונים, כפי שתוארו לעיל. כך, בעוד בתרחיש הקפאת המצב נרשמת ירידה בשיעור התעסוקה הכולל לאורך זמן (כתוצאה משינוי בהרכב האוכלוסייה), בתרחישי המשך המגמות וסקר התחזיות נרשמת יציבות יחסית (ירידה מתונה ולאחר מכן עלייה מתונה) ובתרחיש סגירת הפערים שיעור התעסוקה עולה 

 

ישנם גם הבדלים משמעותיים בין התרחישים מבחינת מגמות השכר של ערבים וחרדים. תרשים 4א מציג את השכר ב-2065 עבור חרדים וערבים כאחוז מהשכר של יהודים לא חרדים (נשים וגברים בנפרד) לפי תרחיש. מהשוואה זו עולה כי בתרחיש סגירת הפערים, שכר הערבים משתווה לשכר יהודים לא חרדים ושכר החרדים מתקרב לכך מאוד (הפערים הנותרים נובעים מהגיל הממוצע הצעיר יותר בקרב העובדים החרדים). לעומת זאת פערי השכר בתרחיש הקפאת המצב נשארים ברמה דומה למצב היום. כמו כן עולה כי בעוד תרחיש סקר התחזיות הינו אופטימי יחסית בנוגע למגמות השכר, תרחיש המשך המגמות הנוכחיות אמנם משפר את השכר היחסי של הגברים הערבים והנשים החרדיות אך מגדיל את הפערים עבור הנשים הערביות והגברים החרדים, זאת על רקע המגמות שנרשמו בשנים האחרונות. יש להדגיש כי פערי שכר אלה מבטאים במידה רבה פערים בפריון העבודה ובהיקף ההעסקה, ועל כן הם בעלי משמעות מקרו כלכלית ניכרת.

 

ההבדלים בשוק העבודה בין התרחישים משפיעים על קצב צמיחת התוצר במודל. כך, בתרחיש סגירת הפערים קצב צמיחת התוצר נותר קרוב יחסית לקצב שנרשם בעשור האחרון ואף עולה ל-3.5% בטווח הארוך. לעומת זאת, בתרחיש הקפאת מצב קצב הצמיחה נמוך יותר בטווח הקצר ויורד לרמה של 2.5% בטווח הארוך. ממצא מעניין נוסף הוא שאין הבדלים משמעותיים בין תרחיש הקפאת מצב לתרחיש המשך המגמות, במיוחד בטווח הארוך, זאת משום שהשיפור בשיעור התעסוקה בתרחיש המשך המגמות מקוזז במידה רבה בהמשך התרחבות פערי השכר. כך, התוצר לנפש בתרחיש סגירת הפערים ב-2065 הינו גבוה בכ-34% מתרחיש הקפאת המצב; לשם המחשה, הגדלת התוצר לנפש בישראל ב-2018 ב-34% הייתה מקפיצה את ישראל 10 מקומות במדרג המדינות כיום, ומציב אותה מעל פינלנד וקנדה. לעומת זאת, התוצר לנפש ב-2065 בתרחיש המשך המגמות הינו כמעט זהה לתוצאה המתקבלת עבור תרחיש הקפאת מצב. תוצאות אלה מדגישות פעם נוספת את החשיבות המכרעת של סגירת פערים של ערבים וחרדים בשוק העבודה על רמת החיים הממוצעת בטווח הארוך.

 

 

ההתפתחויות בשוק העבודה צפויות להשפיע גם על חלוקת ההכנסות בחברה. קצב סגירת פערים של חרדים וערבים בשוק העבודה משפיע מאוד גם על היבט זה, כפי שהדבר משתקף במדד ג'יני לחלוקת הכנסות. כך, בעוד בתרחיש סגירת הפערים פערי ההכנסות נסגרים משמעותית, הם גדלים בתרחיש הקפאת מצב כמו גם בתרחיש המשך מגמות. כך, מדד ג'יני נמוך לאי שוויון בהכנסות כלכליות נמוך ב-0.13 בתרחיש סגירת פערים בהשוואה לתרחיש תרחיש הקפאת מצב; לשם המחשה, הפער ב-2015 בקרב מדינות ה-OECD בין המדינה עם מדד ג'יני הנמוך ביותר לאי שוויון בהכנסות כלכליות לבין המדינה עם הג'יני הגבוה ביותר עמד על 0.18. לפיכך, היעדר סגירת פערים בין האוכלוסיות בשוק העבודה יוביל לפגיעה כפולה במשקי הבית המשתייכים לעשירונים התחתונים, ראשית דרך הירידה ברמת החיים הממוצעת ושנית דרך הגידול בפערי ההכנסה.

 

המודל מאפשר לנו לבחון תרחישים ברזולוציה גבוהה יותר. כך למשל תרשים 7 מציג השוואת תרחיש בו הפערים בשיעורי התעסוקה נסגרים ב-100% ב-2065, בעוד פערי השכר נשארים ללא שינוי, לתרחיש ההופכי. מהשוואה זו עולה כי סגירת הפערים בפריון העבודה ובהיקף ההעסקה (המתבטאים בשכר) חשובה יותר לצמיחה מסגירת פערי התעסוקה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. ממצא זה מדגיש את חשיבות שילוב משופר בשוק העבודה של ערבים וחרדים, המתמקד בעבודות עם היקף העסקה ופריון עבודה גבוהים, מעבר להתמקדות בשיעורי התעסוקה. עם זאת, סגירת הפערים בשיעורי התעסוקה חשוב יותר בטווח הארוך לצמצום הפערים בחלוקת ההכנסות.

 

 

בחינת ההשפעה של שילוב ערבים לשילוב חרדים בשוק העבודה מעלה תמונה מעורבת. תרשים 8א מציג תרחיש בו 100% מהפערים בין יהודים לא חרדים לערבים נסגרים (ב-2065) במקביל להקפאת המצב עבור חרדים, ותרחיש הופכי בו 100% מהפערים נסגרים עבור האוכלוסייה החרדית במקביל להקפאת הפערים הנוכחיים עבור האוכלוסייה הערבית. מהשוואה זו עולה כי בטווח הקצר והבינוני סגירת פערים של ערבים יתרום יותר לצמיחה הכלכלית ולסגירת הפערים מאשר שילוב האוכלוסייה החרדית. התמונה מתהפכת בטווח הארוך עקב הגידול המתמשך במשקל החברה החרדית באוכלוסייה. התמקדות ברזולוציה גבוהה יותר המחלקת את הקבוצות החברתיות לפי מגדר (תרשים 8ב) מעלה כי בטווח הקצר והבינוני (עד 2040) הקבוצה שסגירת פערים שלה יתרום במידה הרבה ביותר לצמיחה היא הגברים הערביים, בפער קטן מעל נשים ערביות; זאת על רקע פערים ניכרים בפריון העבודה. בטווח הארוך גברים חרדים הם הקבוצה עם פוטנציאל ההשפעה הכלכלית הגדול ביותר. תרשים 8ג מציג ירידה לרמת פירוט גבוהה יותר כאשר בכל תרחיש בתרשים זה, נסגרים הפערים עבור תת קבוצה אחת בהיבט אחד בלבד (לדוגמה, שיעור התעסוקה של נשים ערביות) כאשר כל שאר הפערים מוקפאים ברמתם הנוכחית. מניתוח זה עולה כי בעוד בחברה הערבית הגורם החשוב ביותר לשיפור הוא שכר גברים ולאחר מכן תעסוקת נשים, בחברה החרדית שכר הנשים הוא הגורם בעל פוטנציאל ההשפעה הגדול ביותר לפני תעסוקה ושכר של גברים. 

 

 

סיכום

כפי שהוצג לעיל, בעשורים הקרובים קצב הצמיחה הכלכלית ומידת אי השוויון בחלוקת ההכנסות צפויים להיות מושפעים במידה רבה מאופן השילוב של האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית בשוק העבודה, על רקע ההתפתחויות הדמוגרפיות החזויות. עוד עלה מהדיון שהוצג עד כה, כי המגמות שנרשמו בשנים האחרונות אינן מובילות לשיפור משמעותי מבחינת הצמיחה הכלכלית ואי השוויון בהשוואה להקפאת המצב הקיים ושימור הפערים הנוכחיים בשוק העבודה. מכאן עולה השאלה אילו צעדים יכולה הממשלה לנקוט על מנת להתמודד עם סוגיה זו. ראשית, כלי המדיניות יצטרכו להיות מגוונים ומותאמים לצרכים הפרטניים של האוכלוסיות השונות. כך למשל, הפערים בפריון העבודה ובהיקף התעסוקה (המתבטאים בשכר) נובעים מסיבות שונות עבור קבוצות האוכלוסייה השונות ועל כן מצריכים פתרונות מדיניות שונים. לדוגמה, עבור נשים חרדיות, רוב פער השכר בהשוואה לנשים יהודיות לא חרדיות נובע מהיקף ההעסקה (מספר שעות העבודה החודשיות) ולא מהשכר לשעת עבודה, בעוד עבור גברים חרדים קיים פער הן מבחינת שעות העבודה הממוצעות והן מבחינת השכר השעתי בהשוואה לגברים יהודיים לא חרדים. הבדלים אלה מציבים אתגרי מדיניות שונים כאשר יתכן כי אל אף שבשנים האחרונות נרשמה מגמת עלייה בשעות העבודה השבועיות של נשים חרדיות, יהיה מאתגר לסגור את הפערים בהיקף התעסוקה מול נשים יהודיות לא חרדיות באופן מלא עקב פריון הילודה הגבוה יותר בחברה החרדית. שנית, על מנת לעצב את כלי המדיניות המתאימים יש מקום לעבודות המשך שיתייחסו לסוגיות כגון לימודים הרלבנטיים לשוק העבודה במערכת החינוך החרדית, איכות מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה במסגרות החרדיות, חסמים להגדלת היקפי התעסוקה של נשים ערביות וחרדיות, רמת ההון האנושי בחברה הערבית, ובפרט רמת העברית, ועוד. 

עם זאת, ממחקרי אגף הכלכלן הראשי בשנים האחרונות עלו מספר תובנות מדיניות רלבנטיות. ראשית, סגירת הפערים בהון האנושי היא קריטית לסגירת פערים בשוק העבודה. מעבר להשפעת ההון האנושי על השכר ופריון העבודה, השכלה יכולה לתרום להגדלת שיעור התעסוקה; כך, מסימולציה שנערכה באגף הכלכלן הראשי עולה שהעלייה ברמת ההשכלה של הנשים הערביות אחראית ליותר מ-90% מהגידול בתעסוקתן בשנים 2001 - 2016 . בהמשך לכך, מנייר עבודה עדכני של אגף הכלכלן הראשי הסוקר את החסמים להשתלבות האוכלוסייה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה עולה כי פערי הישגים במערכת החינוך הבית-ספרית אחראים במידה רבה לכך שהפערים בהשתלבות ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה אינם נסגרו בשנים האחרונות . שנית, שינויי מדיניות בשנים האחרונות, והשינויים המקבילים בשיעורי התעסוקה של חרדים, משקפים כי שיעור התעסוקה של גברים חרדיים מושפע מתמריצים כלכליים; בין התמריצים המרכזיים נמנים קצבת אברך, סבסוד מעונות יום והנחות בארנונה; אגף הכלכלן הראשי צפוי לפרסם מחקר בנושא זה בקרוב. לבסוף, יש לוודא כי שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה לא יבוא על חשבון שילוב הנשים, המהוות 50% מהאוכלוסייה. כך לדוגמה, על פי תוצאות המודל שהוצג בעבודה זו, סגירת הפערים המגדריים בשוק העבודה יכול להגדיל את התוצר לנפש ב-21% בטווח הארוך בהשוואה להקפאת הפערים המגדריים הנוכחיים. 

דיון זה בצעדי מדיניות אינו מקיף ואינו מתיימר לכך. עם זאת, התוצאות שהוצגו במיקוד מדגישות את החשיבות של סגירת הפערים של האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית בשוק העבודה ואת חשיבות גיבוש ויישום של צעדי מדיניות רלבנטיים.