קרנות נאמנות מנייתיות משאירות אבק...

תמצית הישגי הקרנות:

מקובל לחשוב, שקרנות הנאמנות משיגות תשואות נמוכות מתשואת המדדים כאשר אלה נוסקים מעלה. זאת, הואיל ומנהלי הקרנות שומרים על אחוז מסוים מנכסי הקרנות במזומן למקרה של פדיונות, ולפיכך, שיעור זה אינו משתתף בחגיגת העליות וגורע מתשואת הקרנות. גורם נוסף שפוגם בתשואות הם דמי הניהול שנוטלים מנהלי הקרנות, שבגלל מבנה שוק ההון וקוטנו, וכן ההסדרים הנוגעים לקרנות המנייתיות (תשלום עמלת הפצה בשיעור של 0.8% לבנקים), הם גבוהים יחסית.

בבדיקה, כיצד סגרו מנהלי הקרנות המנייתיות את 8 החודשים הראשונים של 2009, ואת 12 החודשים האחרונים מסוף אוגוסט 2008 לסוף אוגוסט 2009, תקופה שבראשיתה הייתה קריסה של השווקים הפיננסיים, וגילינו ממצאים מפתיעים, לפחות לגבי מי שהם חסידי תעודות הסל שאמורות לספק בדיוק את תשואת המדדים.
מסתבר, שרוב ניכר של קרנות הנאמנות המנייתיות המתמחות בישראל השיגו, למרות המגבלות שצוינו לעיל, תשואה גבוהה ממדדי היחס הרלוונטיים (בנצ'מארקים), והממוצע  היה גבוה בשיעור ניכר מהמדד הרלוונטי, הן בפרק הזמן שמאז תחילת השנה, והן ב-12 החודשים האחרונים.

הקרנות המתמחות במניות בישראל חולקו על פי הסיווג המקובל, שנקבע ע"י רשות ני"ע, ל-6 הקטגוריות הבאות:• קרנות המתמחות במניות ת"א 25
• קרנות המתמחות במניות ת"א 75
• קרנות המתמחות במניות ת"א 100
• קרנות המתמחות במניות היתר
• קרנות המתמחות במניות הנדל"ן
• קרנות המתמחות במניות (כללי)

נטרלנו, הן את הקרנות האגרסיביות עם חשיפה גבוהה במוצהר לשוק המניות, הן את הקרנות הדפנסיביות עם חשיפה נמוכה במוצהר לשוק המניות, והן את הקרנות הפאסיביות, שבדומה לקרנות הסל, מבקשות להשיג בדיוק את המדד הרלוונטי, והנה הממצאים:

ההישג של קרנות הנאמנות המנייתיות בולט מנקודת ראותו של המשקיע בהשוואה מול תעודות הסל. זאת, משום שתשואות קרן הנאמנות למשקיע, גם של כל אלה המוצגות כאן, הן נטו, בעוד שכאשר משקיע רוכש תעודות סל הוא משלם לבנק עמלת קנייה ועמלת מכירה, עמלה שאינה קיימת כשמדובר ברכישה ו/או במכירה של קרנות נאמנות. עמלה זו נגרעת, כמובן, מהתשואה שסיפקה לו תעודת הסל.

לעניין התשואה מנקודת הראות של מנהל הקרן – בהיבט של המקצועיות, ההפרש לטובת מנהל הקרנות מול תעודות הסל הוא אף גדול יותר. אם מביאים בחשבון שדמי הניהול הממוצעים בקרנות המתמחות במניות בישראל עומדים על יותר מ-2% לשנה, זוהי תשואה עודפת נוספת שהשיגו מנהלי הקרנות מול תעודות הסל. תשואה זו אמנם לא הגיעה ללקוחות בגלל שכללי "המשחק" שנקבעו ע"י המחוקק לקרנות הנאמנות מפלים אותן לרעה מול תעודות הסל, אבל יש בה כדי להעיד משהו על הרמה המקצועית הטובה של מנהלי קרנות הנאמנות.

ואכן, הציבור "תגמל" את מנהלי קרנות הנאמנות.

מאז ראשית השנה נכנס לקרנות המתמחות במניות בישראל סכום של כ-1.1 מיליארד ₪ , כאשר בחודש אוגוסט לבדו נכנס לקרנות המתמחות במניות בישראל סכום של  0.4 מיליארד שקל.
זאת, לאחר שבשנת 2008, יצא מהן סכום של 2.4 מיליארד ₪. מתוכן, כ-2 מיליארד שקל בחצי השני של השנה, פרק זמן שבו התרחש שיאו של המשבר.

מה שנכון לגבי התקופה שמאז ראשית השנה, נכון לגבי התקופה של 12 החודשים האחרונים שכוללת בתוכה, הן את תקופת הקריסה (במיוחד בספטמבר-נובמבר 2008), והן את תקופת הגאות (מארס-אוגוסט 2009), כך שזה פרק זמן יותר מאתגר מבחינת מנהלי קרנות הנאמנות.

ושוב, כמו בבדיקה הראשונה, גם כאן הממצאים הם חד משמעיים כפי שמראה הטבלה הבאה.

המאמר נכתב על ידי כלכלני מיטב

נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.