מס המים אל תופתעו אם צריכת המים תעלה במקום לרדת

בעקבות חצי עשור שחון גשמים, גמלה בליבו של האוצר ההחלטה: מס מים. או בלשונה של הממשלה: "במטרה לצמצם את צריכת המים במגזר הביתי, הוסכם להטיל היטל על צריכת מים עודפת."

עד כה מירב מאמצי הממשל בהצלת משק המים התרכזו בחינוך דרך תקשורת ההמונים ("אין לנו מים לבזבז", "ישראל עוברת מאדום לשחור"). מעתה והלאה החינוך נהפך לחינוך פיננסי. ההיטל מייקר את המים שנצרכו מעבר למכסה שהוקצתה לכל משפחה: משפחה בת ארבע נפשות, שתצרכנה בחודש יותר מ- 15 קוב מים, במתווה הרגיל חויבה בעבר ב- 7.8 שקלים על קוב נוסף. מכיוון שמשפחה זו נחשבת היום ל"בזבזנית" על ידי הממשלה, היא תחויב היום על כל קוב נוסף מעבר ל-15קוב  כ-28 שקלים. 

ראשית ווידוי

הכותב חסיד גמור של חינוך פיננסי, בפרט כשהוא מגיע דרך מיסים פרוגרסיבים. מבלי להיכנס לעומקו הפילוסופי של העניין, ניתן לומר שכל אדם מודרני חי בחברה מפותחת מתוך בחירה. בבוחרו לחיות בתוך חברה שכזו, היא תדרוש סך של התחיבויות. לרוב התחיבויות אלו משתנות בהתאם לצרכיה. אגב, מנגד לחשיבה זו נמצאת החשיבה הליבראלית שמפרידה בין חובות לזכויות.

בכלכלה התנגשויות האינטרסים ברורות, חדות וכואבות יותר מבשאר התחומים. כמו שהמדינה התערבה בבוטות בהצלת המוסדות הפיננסים במשבר האחרון, כך עליה לפעול במצב של ביקוש הגובר על ההיצע. כאשר הממשלה מבחינה שאזרחיה מנצלים את החופש הכלכלי לשם צריכה מוגזמת שאינה ברת קיימא, עליה להתערב. מספיק לבקר ביקור קצר בארה"ב בכדי להבחין באוכלוסיה שהפנימה שהגזימה לאורך השנים בצריכתה, ומצטערת שהממשלה לא אמרה לה בזמן די!

היטל המים דומה למע"מ; הדרך הטובה והנכונה ביותר להשפיע על הצרכן להעדיף את החסכון וההשקעה על הצריכה האקטואלית. כך מבקשת הממשלה לשפוך כוס של מים קרים על שוק הביקוש למים.

האם זה יכול לעבוד?    

אחת הבעיות המרכזיות בהטלת מיסים היא ההשלכה החברתית. האזרח שחש שדוחקים אותו לפינה, מפתח אנטיגוניזם ודחף של שנאה כלפי השחקן המרכזי, הוא הממשל. מפה המרחק עד ל"משחק הדווקא" קצר מאוד.

כלומר, הצרכן הבין שהותר לו לצרוך עד סך מסוים בו הוא עדיין חף ממס. לכן, גם אם ממשפחה ממוצעת (4 נפשות) הסכינה לצרוך פחות מ-15 קוב מים, תצרוך מעתה סך של 14.99 קוב לחודש.
יותר מכך, מפאת דרגות המיסוי, סביר להניח שמשפחה שכבר חצתה את הסף הראשון, היא תמשיך עד לדרגה הבאה. כלומר למן הרגע שנחצה גבול ה-15 קוב מים המרחק אל הדרגה הבאה (23 קוב) מתקצר פלאים, כך שהסיכוי לבזבוז מיותר של מים כפול ומכופל.

הצרכן מרגיש צורך לקבל תמורה מלאה לכספו

דוגמא היסטורית מוחשית לרגישות שיש לצריכה ומיסוי במשק המים, יכולה להילקח מהיבשת השחורה  אפריקה. ארגון המטבע הבין לאומי הוקם בכדי להלחם בעוני ברמה הגלובלית. מתוך כך, שם לעצמו למטרה להילחם בבזבוז המשאבים, קרי מים, ברחבי אפריקה. מטרה זו הובילה לחקיקה והפרטה של השימוש בנהרות, מתוך התקווה שדרך הכיס יוכלו המתיישבים להבין את החשיבות של החסכון במים.

למירב ההפתעה בבדיקות שנערכו במלאת שנה ליישום התוכנית, התוצאות היו הפוכות מן הצפוי: לא רק שצריכת המים לא קטנה, היא אף גדלה.

כלכלני הארגון הסבירו את התוצאות בכך שהמתיישבים, כשהבינו שמעתה הם משלמים על השירות שעד כה ניתן להם בחינם, חשו את הצורך לקבל תמורה מלאה לכספם. התצורכת המצרפית עלתה על התצרוכת לפני הרפורמה, למרות שהיו חקלאים שלמעשה חדלו מלהגיע לנהר.

הסיטואציה הנזכרת מכונה במדעי החברה סיטואציה אפורה. כלומר סיטואציה אשר אינה ברת מדידה ותוצאות הניסוי אינן ברורות. כאמור, המדינה מטרתה ליישם שירותים ומתוך כך להקנות חינוך ותרבות נאותים לאזרחיה. במקרה זה בדיוק נמדדת האיכות של שירותים אלה. כלומר, אם המדינה הדמוקרטית השכילה לחנך את תושביה להפוך לפרטים חברתיים ותרבותיים, פרטים המעדיפים את טובת הכלל בטווח הארוך על פני הטובה האישית בטווח הקצר והמיידי. אם מילאה את תפקידה כנאות: הם ינהגו כראוי ויתמידו בחסכון. אם היא הזניחה את תפקידה הראשוני והעיקרי- אין סיכוי.

אבוי לאזניים השומעות

אחד משופרי הביקורת העיקרים נגד המס הגיע מהערוץ המסחרי המרכזי. בשעות היום כמו בשעות שיא הצפייה: המס זכה לקיתונות של רותחין. האלטרנטיבה שהוצעה בכדי להגן על "האזרח הקטן" היתה הקצבה מסוימת של מספר קוב לכל אזרח. במקרה שיחרוג מקצבה זו- המים בביתו יחדלו מלזרום.

פתרון זה קסום בפשטותו אך תמים באותה המידה. המונח "שוק שחור" מרוח באותיות קידוש לבנה על כל טיוטת ההצעה. למרות הרצון להגן על ה"אזרח הקטן", כבר בשלביו הראשונים של יישום החוק, יתפתח מסחר, מתחת לאפם של רשויות החוק, בין עניים לעשירים לגבי מכסות המים שברשותם. כאשר העשיר רוכש מים במחיר זול יותר והעני אט אט שב מאה שנים לאחור באופי צריכתו.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.