כסף; כבר לא על הרצפה

העשור האחרון היה במידה מסוימת עשור הסחורות. סיבות לעליית הסחורות על פני השטח לא חסרו ומתוך כך גם רוכשם.
 בשנת 2000 ערכה של מתכת הכסף עוד נמדד ב 5.33$, אך בדומה לשאר חברותיה, מחירה טיפס בהתמדה משנה לשנה. באפריל אשתקד, הוא אף הגיע לשיא שני בכל הזמנים של 20.79$. בחודשי נובמבר דצמבר, עם נפילת שאר הסחורות בעולם, גם מתכת הכסף השילה עד כ 60% ממחירה.
היום מחירה הוא כבר 17.41$ (נכון ל17.09.09) אך היא עדין רחוקה משיאה.

הנחיצות של מתכת הכסף הינה מגוונת כאשר התצרוכת העיקרית למתכת הכסף היא בבסיסה תעשייתית, זו בתורה מנויה על יותר מ50% מן התצרוכת העולמית.
השימוש הנפוץ והידוע ביותר הוא לצילום ואביזריו השונים, אך גם תעשית האלקטרוניקה משתמשת במתכת על בסיס קבוע בשל תכונותיה היחודיות בהעברת חום וחשמל.

הזהב אל מול הכסף קשר היסטורי

השימוש הנוסף הפופולארי למתכת היא תפקידה כאמצעי מוניטארי, כלומר כמטבע עולמי וככלי לשימור הון. משום איפיון זה: המתכת ומחירה נחשבים כאלטרנטיבה זולה ונפוצה יותר לזהב.
לאורך השנים הקוראלציה שנמדדה בין מחירי שתי המתכות ידעה לספר על יחס ארוך טווח של מכפיל 43. כלומר במטיל זהב אחד היה ניתן לרכוש 43 מטילי כסף. יחס זה נשבר בגסות בסוף השנה שעברה. העיוות המסוים ביחס- נשמר עד להווה אך הוא מצטמצם בעיקביות. המכפיל בהווה, בין עלות שתי המתכות נאמד ב 58.45.

אז כמה כסף עוד נותר בעולם?

בשנים האחרונות ישנה עליה הדרגתית בכמות הכסף הנכרה ברחבי העולם. מאידך אינדיקאטורים מסוימים מורים על הקירבה לשיא יכולת תפוקת הכרייה. 70% מכמות הכסף העולמי מופקת כתוצאה מן כרייה של מתכות בסיס אחרות. ההאטה המוכחת בתפוקת העופרת, הנחושת ושאר מתכות הבסיס, תגרום לבסוף גם לירידה בכמות המופקת של הכסף. תוצאות אלו יגרמו לבטח לעלייה בכמות הכסף ה"ממוחזר", כלומר הכסף שכבר נמצא אך נדרש להתכה מחדש.

כיצד ניתן להשקיע בכסף?

בעקבות השתכללות במגזר הסחורות, ישנן כיום דרכים שונות לרכישה והשקעה במתכת.

E.T.F ותעודות סל: בשנת 2006 הופיעה לראשונה התעודה הסחירה (E.T.F) בשם   ,S.L.Vמבית ההשקעות ברקלי. תפקיד התעודה הוא לעקוב אחר מחיר המתכת ולנפק את תשואתה בהתאם. לשם כך, נרכשו על פי הדיווחים הרשמיים כ140 אלף מטילי כסף.

בישראל העונה על אותו הצורך היא תעודת הסל תכלית סילבר. התעודה מנפיקה את תשואת המתכת בעזרת חוזים עתידיים חודשיים ומעניקה ריבית חצי שנתית.

היתרונות של אפיקי השקעה אלו הם הנזילות והסחירות הגבוהה לעומת חסרונות של אי אחזקה פיזית במתכת וסטייה מסוימת לאורך השנים בין מחירי הסחורה לתעודה.

השקעה בקרנות נאמנות המתמחות במתכת הכסף ובפירמות כרייה: פרט לרכישה הפיזית של הכסף זהו הינו האפיק הותיק ביותר להשקעה.
 היתרונות בהשקעה בקרנות נאמנות הן התמחותן של מנהלי הקרן בענף,  ביצוע מחקר מקצועי ופיזור השקעה. החסרונות הם יוקר הענף והשוני הנלמד בין קרן אחת לרעותה.

בשוק ההון בישראל, אין בנמצא קרן נאמנות המתמחה בהשקעה כוללת במתכת. מאידך ישנן מספר קרנות המשקיעות בענף הסחורות והאנרגיה הכולל בתוכו את סחורת המתכת.

השקעה בחוזים עתידיים של מתכת הכסף: היתרונות בשוק החוזים הם האפשרות למינוף גבוה והיכולת "לגלגל" את חוזה הרכישה מדי חודש בחודשו מבלי לרכוש את המתכת גופא. החסרונות הם; בהתאם למינוף, כך הסיכון הגבוה להפסד ניכר ומשמעותי. בנוסף ישנו הצורך ביכולות מסחר מפותחות ומקצועיות בשוק הסחורות.

השקעה ישירה בחברות כרייה: אופי השקעה זה הינו שונה מן ההשקעה המהותית בכסף, ודאי לטווח הארוך. יחסי הסיכון אל מול רווח, שונים מטבעם בשתי ההשקעות ודורשים התייחסות אחרת. נתון זה מקבל משנה תוקף בשוק המתכות היקרות.
יתרונות ההשקעה בחברות הכרייה הם האפשרות לדיבידנד ולרווח גבוה, אף יותר מתשואת המתכת עצמה, לעומת החסרון בצורך לניתוח מקצועי של החברה ובשוק תנודתי מאוד ומסוכן. 

השקעה פיזית: הדרך הנושנה והמקובלת על חלק ניכר מתומכי מחיר המתכת. השקעה שכזו מניבה יתרונות בולטים אך טומנת בחובה חסרונות בולטים לא פחות.
 בין היתרונות ניתן לציין את המעקב האופטימלי אחר מחירה העולמי של המתכת, מאידך רכישה שכזו תגרום לחוסר נזילות במכירה, חסך בריבית ההשקעה ובעיות אבטחה ואיחסון.
בשנת 2007 נרכשו באופן פרטי 70 מיליון אונקיות כסף וב2008 נרכשו 100 מיליון אונקיות כסף על ידי משקיעי העולם.

*הציטוטים לקוחים מתוך אתר KITCO – אתר למתכות יקרות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש ממאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.