מגזין FUNDER >> ישראל זכתה לדרגת הנגישות הגבוהה ביותר בקרב המשקיעים הגלובליים

 

Nikki Stefanelli Global Head of Fixed Income & Multi-Asset Index Policy, FTSE Russell התארחה כאן בכנס שארגנה בורסת לונדון בתל אביב, סיקור הכנס מופיע בגליון זה של FUNDER. לרגל הביקור, נפגשנו עם סטפנלי לשיחה על תהליך הכללת ישראל במדד הבכיר של אגרות החוב הממשלתיות של FTSE Russell.

 

ניקי מובילה תהליכי בקרה והכללה של מדינות שונות במדדי FTSE Russell השונים, מדיניות של מוצרים חדשים וכן בקרה של מוצרים קיימים.

 

חברת FTSE הבריטית, חברת בת של בורסת לונדון, התמזגה עם חברת המדדים האמרקאית Russell. המיזוג שהושלם ב־2014, בשווי של 2.7 מיליארד דולר יצר את החברה המשותפת כאמור. כשנה לאחר המיזוג מכרה בורסת לונדון, את חברת ניהול הנכסים של Russell, בתמורה ל־1.15 מיליארד דולר, ונותרה עם מותג המדדים, שאוחד לחברת FTSE Russell.

 

תרחיבי מעט על אופן הכללתה של ישראל במדד ה־WGBI

 

“אנחנו עוקבים אחרי השוק המקומי, הישראלי מזה זמן רב, בעצם, כבר מ־2008. אכן בספטמבר הודענו שישראל תיכלל במדד המוביל של FTSE-Russel ה־WGBI. המדד שעוקב אחר אגרות החוב הממשלתיות במדינות שונות בעולם. המשקל של ישראל יהיה 0.30% במדד.

 

ישנם שלושה סוגי קריטריונים ששוק מקומי צריך לעמוד בהם בכדי להיכלל במדד. שני הקריטריונים הראשונים הם אובייקטיביים יחסית, והקריטריון השלישי בעצם בוחן אם השוק מתאים להשקעה עבור משקיעים גלובליים.

 

הקריטריון הראשון הוא דירוג האשראי. אנחנו דורשים דירוג מינימלי של (A-), דירוג שישראל עמדה בו במשך תקופה ארוכה.

 

הקריטריון השני הוא גודל השוק, כלומר היקף הנזילות שיש בשוק, וכמות הסחורה הצפה. זה נתון שדווקא מנע מישראל להיכנס למדד עד כה. תנאי הסף הוא נפח שוק מינימלי של לפחות 50 מיליארד דולר. לדעתי, כיום היקף השוק המקומי הוא סביב 70 מיליארד דולר.

 

ברגע ששני הקריטריונים האלה התקיימו, התחלנו תהליך, דרך הגופים אצלנו, שבוחנים את מוצרי ה־Fixed Income ממשלתיים, שבעצם ביקשו לדבר עם משקיעים מכל העולם ולשאול אותם אודות הניסיון שלהם במסגרת השוק המקומי, על מנת להבטיח שהיבטים הקשורים למסחר כמו סליקה וקאסטודיאן מתקיימים.

 

 

רצינו לוודא שלשוק האג”ח יש נזילות מספקת, שהמט”ח יהיה נגיש עבורם לקנות שקל להמשך אחזקת הבאג”ח. אני שמחה שהבדיקה העלתה קונצנזוס רחב בקרב המשקיעים הגלובליים סביב ישראל כבעלת דרגת נגישות גבוהה ביותר עבור משקיעים גלובליים.”

 

מה משמעות הכללת ישראל במדד WGBI, עבור המשקיעים המקומיים?

 

“משמעות הדבר היא שהמערכת הפיננסית המקומית, אמורה לצפות לזרימת הון גדולה יותר.

 

לא מעט משקיעים אמורים להגיע ממדינות אסיה, בין אם אלה גופים מוסדיים, או משקיעים פרטיים, שמחפשים לקנות מוצרים שמחקים מדדי אג”ח מקומי.

 

המשקיעים במדד הם משקיעים מגוונים מאוד, והמדד מציע להם יתרונות רבים כמו פיזור, שקיפות, ותשואה סבירה.”

 

מה יהיה המשקל של ישראל במדד?

 

“אג”ח ממשלתיות מקומיות בישראל צפויות להיות כ־0.29% מהמדד על בסיס משוקלל שווי שוק החל מאוגוסט 2019, בהתבסס על 13 אג”ח עם שווי שוק של 68.2 מיליארד דולר.

 

יש מדדים נוספים שרלבנטיים להכללת ישראל?

 

"מדד ה־WGBI הוא המדד המוביל, והיקף הנכסים בו הוא המשמעותי ביותר, אולם אגרות החוב של ממשלת ישראל רלבנטיות גם להיכלל במדד – FTSE World Inflation Linked Securities Index (WorldILSI). חלקה של ישראל במדד זה יהיה 1.78%, אולם היקף המסחר בו נמוך יותר מזה של ה־WGBI.

 

מדדים נוספים רלבנטים שיכללו אגרות חוב של ישראל, הם מדד שכולל התחשבות בהיבטים של האקלים, ה־FTSE Climate WGBI.”

 

איך ישראל ממוקמת ביחס למדינות אחרות במדד?

 

“ישראל נמצאת במקום טוב באמצע מבחינת הפרמטרים השונים. התשואה של אגרות החוב של ישראל, ממוקמים בערך באמצע מבחינת היקף שוק, תשואה, נזילות".

 

מתי אנחנו צפויים שהתהליך יושלם?

 

“היעד הוא בשנת 2020, כאמור ההכרזה היתה, אבל הכניסה הרשמית למדד תתרחש בחודש אפריל, שזה ממש מעבר לפינה.

 

אנחנו תמיד צריכים לתת לאנשים מספיק זמן להכיר את השוק, להכיר את המוסכמות המקומיות, ועם כל המנגנונים המקומיים שעשויים להיות רלבנטיים להשקעה מסוג כזה.

 

מה שזה אומר בפועל זה שכפי שנראה משקיעים מתחילים להוסיף את אגרות החוב של ממשלת ישראל החל אולי כבר מאמצע חודש מרץ.”