10 לקחים מן המשבר לקראת שנת תש"ע

בערב ראש השנה תש"ע איננו מסכמים רק את מאורעותיה של השנה העברית שחלפה, אלא גם מאורע המסמל את אחד המשברים החמורים בהיסטוריה. מדובר בקריסתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ב-15 בספטמבר 2008. בשנה שחלפה מאז ידעו שוקי ההון בעולם תהפוכות רבות. כיום נדמה ששוקים אלה רגועים ויציבים, אבל ניסיון העבר מלמד שמצבי רגיעה עלולים להיות מטעים ולהוות רק חלון זמן קצר עד לנפילה הבאה. בכדי להימנע מטעויות העבר חשוב שננצל את המשבר להפקת לקחים ולהפנמתם.

לא לשים את כל הביצים בשק אחד

לעתים נדמה בעת משבר שכל מחירי הנכסים הפיננסיים צונחים יחד. אולם, אל נשלה את עצמנו, ירידה בערכו של נכס אחד אינה בהכרח שקולה לירידה בערכו של נכס אחר, שעשויה להיות מתונה בהרבה. מי שמפזר את השקעותיו בצורה נכונה, וקונה נכסים בעלי סיכון שונה ושאינם מתואמים ביניהם, בונה תיק השקעות מאוזן ויציב יותר. משקיע זה, יכול למשל לנייד כסף מהאפיק שסבל פחות מירידות ולהגדיל את ההשקעה באפיק שצנח בשיעור חד יותר. פעולה כזו של איזון התיק עשויה לאפשר להחזיר את ההפסדים מהר יותר, כשהמגמה מתהפכת.

לשמור על מינון ברכישות

אחד הכללים החשובים בהשקעה במניות אומר שעדיף לפזר את הרכישות על פני זמן. באופן הזה קונים פעם במחיר גבוה ופעם במחיר נמוך, ובסופו של דבר מביאים את מחיר הרכישה לממוצע כלשהו. גם כשהשוק רץ קדימה, חשוב להתאזר בסבלנות ולרכוש ני"ע באופן הדרגתי.

לא להסתנוור מדיווידנדים

אחד המיתוסים שנסדקו במשבר האחרון הוא זה שעל פיו עדיף להשקיע בחברות שמחלקות דיווידנדים גבוהים. חברות גדולות רבות נסחרו לפני המשבר במחיר מניה נמוך ודיווידנד גבוה ששיקף להן תשואת דיווידנד גבוהה, לעתים דו-ספרתית. אלא שהמשבר הוכיח כי דיווידנד למשקיעים אינו התחייבות שחקוקה בסלע, ובעת משבר שירות החוב קודם בחשיבותו.

תאוות בצע מובילה להרס?

כאשר האדם ניצב מול פיתויים כספיים ותאוות המעמד והכוח, חטא היהירות ותאוות הבצע גוברים על חוקים, בקרות סיכונים והתנהלות מושכלת. הרצון העז, הן של הבנקים הגדולים בעולם, והן של בנקי ההשקעות המובילים, להציג תשואה גבוהה מאוד על ההון העצמי, התחרות על הסטטוס ועל גריפת בונוסים שמנים בסוף השנה, הם אלה שהעבירו את קודקודי המערכת הפיננסית על דעתם, עד כדי סיכון של ממש של עצם קיומם של הגופים שבניהולם ואיום של קריסת המערכת הבנקאית.

בנק אינו עסק סולידי

כולנו התרגלנו לחשוב שבנקים הם עסק שהסיכון בו נמוך. הם לוקחים כסף בזול מהחוסכים, נותנים אותו ביוקר ללווים ויזמים ומרוויחים מההפרש. המשבר האחרון הראה שבנקים יכולים להיות עסק מסוכן. יש להם מאזנים אדירים שנשענים על הון עצמי דל למדי, ואת מה ששוכן בתיק הנכסים שלהם לא תמיד ניתן לנתח. בנקים יכולים להיות עסק בעל סיכון מבוקר אם הם מפוקחים כהלכה. בכל מקרה אחר, ובמיוחד כשהמנהלים שלהם מתומרצים לקחת סיכונים, הבנקים עלולים להיות עסק מסוכן.

בשוק לא מעט מכשירים שההשקעה בהם מקבילה להשקעה באשראי

השקעה באשראי היא פעולה רווחית כל עוד ההנחות האופטימיות כי האשראי ישולם וההלוואה תוחזר בזמנה מתקיימות. מי שנוטל הלוואה ומשקיע בעסק שמניב לו תשואה של 10%, יכול להגדיל את התשואה בקלות ל-20%. אבל החוקיות פועלת גם בכיוון ההפוך. אם ההשקעה אינה נושאת פירות, ההון העצמי עלול לרדת לטמיון. משקיעים רבים אינם נוטים לקחת הלוואות לצורך השקעה במניות או באג"ח, אך לעתים הם עושים זאת מבלי לדעת באמצעות מכשירי השקעה שונים כמו תעודות סל ממונפות או תעודות בחסר (שורט). הכללים שחלים על השקעה באשראי חלים אפוא גם על השקעה בתעודות ממונפות. אלה נכסים שיכולים להכפיל את התשואה, אך הסיכון בהם זהה לפוטנציאל הרווח. 

אל תקנו חתול בשק

עליכם לדעת באילו נכסים אתם משקיעים ומה עומד מאחוריהם. מומלץ לקרוא תשקיפים, דו"חות תקופתיים, המלצות של אנליסטים וידיעות כלכליות שוטפות בעיתון ובאתרי האינטרנט. על המשקיעים באופן ישיר בנכסים כמו מניות ואגרות חוב, להתעדכן במצב החברות בהן הם משקיעים, לדעת מי הוא הבעלים, מה מאפיין את התנהלותו, ולהכיר את השווקים בהם פועלות החברות. מי שמשקיע בקרן נאמנות, חשוב שידע מהי מדיניות ההשקעה של הקרן, מהם דמי הניהול שהיא גובה, מיהם המנהלים שלה, מהו המוניטין שלהם, ומהן העלויות הנלוות להשקעה שלו. מי שמשקיע בתעודות סל, צריך להבין באילו מדדים הן משקיעות, מהם דמי הניהול האפקטיביים שלהן ומאיזה מגמות הן מושפעות.

במשבר אמיתי גם פרות קדושות נשחטות 

נראה, כי במשבר האחרון הופרו לא מעט כללים בל יעברו של עולם הקפיטליזם. ההתנגדות למעורבות ממשלתית בגופים פרטיים והכלל של אחריות אישית של כל אדם, ובפרט בעל תפקיד בכיר, למעשיו נשכחו, כשהפד האמריקאי נתן ערבות להצלת בנק ההשקעות בר סטרנס. לא רק במעצמה הגדולה נשברו הכללים אלא גם במדינות אירופה. כך לדוגמא, בסופו של דבר גם באנגליה הולאמו בנקים גדולים למשכנתאות, על אף הכרזות חוזרות ונשנות של הממשל בנוגע לכך שיעמוד מן הצד ולא יתערב.

 
כל  אופנה חולפת

מוצרים אופנתיים לרוב יקרים יותר, בין אם מדובר בבגדים, במזון, במכוניות ובאתרי בילוי, ובין אם מדובר במוצרי השקעה. הכלל הבסיסי בכלכלה הוא כי עלייה בביקוש גורמת גם להתייקרות מחירים. כשכולם מחפשים ומתעניינים בנדל"ן, אולי כדאי דווקא לממש ולחפש נכסים אחרים. כשכולם רוכשים מניות אנרגיה ירוקה, סימן שהמחירים שם כבר אינם נמוכים או שהם ישקפו אופטימיות יתר. צריך לבחון את התנהגות המניות לאורך זמן, ולהבין את המגמות השוררות בשוק ואת ההתפתחויות הצפויות לפני שמחליטים במה להשקיע.

הסכנה הגדולה: קיבעון מחשבתי

אחת הסכנות האורבות לכל מנהל השקעות היא הקיבעון המחשבתי: החשיבה כי מה שהיה הוא מה שימשיך להיות. כלומר, אם הייתה גאות במשך מספר שנים עד כה, היא תימשך גם הלאה, ולהיפך. כאשר הגאות מתחלפת בשפל והאופוריה מפנה מקום לדיכאון, ירידות שערים תלולות בשוקי ההון מכניסים את רוב מנהלי ויועצי ההשקעות לשיתוק מחשבתי. משברי עבר, ובפרט המשבר האחרון לימדו אותנו כי כדי לעשות רווחים גדולים בשוק ההון יש לזהות מצבים שבהם השווקים מקצינים באופן חריג, לטובה או לרעה.