פסגות >> "ממליצים לצאת לארה"ב בתיק האג"ח"

אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות: ההתנקשות המוצלחת של ארה"ב בקאסם סולימאני מעלה באופן טבעי את החשש מהתלקחות המאבק בין שתי המדינות בכלל ומהצתה של אזור המזה"ת

 

 
אורי גרינפלדאורי גרינפלד
 

אורי גרינפלד
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
06/01/2020

 

ארה"ב, אירן ותרחישי קיצון

 
ההתנקשות המוצלחת של ארה"ב בקאסם סולימאני מעלה באופן טבעי את החשש מהתלקחות המאבק בין שתי המדינות בכלל ומהצתה של אזור המזה"ת בפרט. את התוצאה של חששות אלו ראינו ביום שישי בשווקים כאשר נרשמה ירידה בשוקי המניות ועלייה בשוק האג"ח ובמחיר הנפט. עם זאת, ברור כי קיים מגוון גדול של תרחישים אפשריים להתפתחויות בין ארה"ב לאירן מנקודת הזמן הנוכחית והלאה, חלקם חיוביים יותר וחלקם פחות. עוד ברור שתרחיש ההצתה של מאבק צבאי בין הצדדים הוא תרחיש שיתפוס יותר כותרות בתקשורת מהתרחיש בו הצדדים מוצאים דרך לרדת מהעץ וגם כזה שהטבע האנושי והחיבה לנרטיבים (כולנו בסוף דרמה קווינס) גורם לנו לתת לו בד"כ הסתברות גבוהה מדי. לכן, כמו תמיד באירועים מסוג זה, נדמה שהכדאיות לשנות את אלוקציית ההשקעות שנבחרה לפני אירועי סוף השבוע נמוכה מאוד, בטח בשלב כל כך ראשוני.
 
אז לאן הדברים הולכים? לא נתיימר להיות אנליסטים פוליטיים שכן אפילו באנליזה כלכלית ההצלחה שלנו מוגבלת. יחד עם זאת, נשמח להציג לכם את ניתוח חברת המחקר BCA שאנו עובדים איתם (המחלקה לניתוח גאו-פוליטית וההיסטוריה שיכולת החיזוי שלהם לא רעה בכלל). אז להלן עיקרי הדברים מהניתוח של BCA:
 
  • הממשל האירני נמצא תחת לחצים אדירים בשל המצב הכלכלי הרעוע באירן. הסנקציות על המדינה ריסקו את המטבע המקומי, העלו את האינפלציה לעלות ל-40% והמשק מתקרב בצעדי ענק למשבר נוסף. ל"שמחתם" של האירנים, הסקרים מראים שעד לפני שנה וחצי הציבור האשים את התנהלות הממשל והשחיתות השלטונית כגורם המרכזי למצב הכלכלי אך כיום יש יותר ויותר שמאמינים שהסנקציות האמריקאיות הן הגורם העיקרי לכך. בהתאם, הממשל ינסה להמשיך להסיט את האשמה לכיוון ארה"ב.
  • הממשל האירני מבין שבשנת בחירות הוא לא יכול להראות אף סימן של חולשה מול מדיניות ה"מקסימום לחץ" של טראמפ שכן כתוצאה מכך הסיכוי של טראמפ להבחר יגדל והלחצים הכלכליים ימשיכו.
  •  מהצד השני, טראמפ מנסה להסיט את האש מהדיון על הדחתו ולמקד את הבוחרים ביכולת שלו להפעיל את אותה המדיניות של "מקסימום לחץ" ובאפקטיביות שלה.
  • מחיר הנפט פחות מטריד כיום את האמריקאים שכן שיעור הנפט המיובא מסך צריכת הנפט בארה"ב ירד בעשור האחרון מ-70% ל-40%. יתרה מכך, עליית מחיר הנפט רק תתמוך ביצרניות האמריקאיות שיוכלו להגביר את התפוקה ובכך לפצות על הפגיעה של עליית מחיר הנפט המיובא בצרכן.
  •  בשורה התחתונה, ב-BCA מעריכים שהמתחים בין ארה"ב לאירן לא הולכים לשום מקום. להפך, הם רק ילכו ויתגברו במהלך השנה הקרובה. אם הם צודקים אז נכסי סיכון יעשו פחות טוב מנכסים סולידיים, נפט ימשיך לעלות וסקטור האנרגיה והתעשייה הביטחונית יניבו תשואות יתר. אם הם טועים אז לא.
  • ·לזכותם של החברים ב-BCA יאמר שהם חוזים את האסקלציה במתחים עם אירן כבר תקופה ארוכה ואף ציינו את הנושא כאחת התחזיות החשובות ל-2020. פחות לזכותם יאמר גם שכבר כמה שנים הם חוזים אסקלציה צבאית בין ארה"ב לסין והחמרה של מלחמת הסחר כך שכמו כל תחזית גם את זו צריך לקחת עם גרגר מלח.
 
 
 

שילוב אג"ח אמריקאיות בתיק האג"ח

 
לפני שלושה שבועות רשמנו שהתרחיש בו שוק האג"ח המקומי מנותק מהעולם בגלל הצפי להרחבה נוספת של בנק ישראל שמצדיק מח"מ ארוך בתיק האג"ח ושהסיכון העיקרי לפוזיציה ארוכה כזו היא היחלשות השקל כך שיש לגדר אותו ע"י הגדלה של החשיפה הדולרית. בעקבות אמירה זו עלתה השאלה איך בדיוק לייצר את החשיפה הדולרית (חוזים?, פקדונות?, אג"ח ממשלתיות? אג"ח קונצרניות? מניות?) וכמה היא צריכה להיות. כדי לענות על כך בחנו מה יהיה הרווח השקלי מהשקעה באג"ח ל-10 שנים של ממשלת ישראל ובאג"ח של ממשלת ארה"ב בתרחישים שונים של שער החליפין. הנחנו שבמידה והשקל יחלש מול הדולר הצפי להרחבה נוספת של בנק ישראל ילך ויפחת וכתוצאה מכך התשואות בישראל יחזרו להיות מתואמות יותר עם התשואות בעולם ו"ישלימו פערים" ביחס לתקופה האחרונה בה השוק המקומי התנתק מהשוק העולמי. הנחנו גם שאם השקל ימשיך להתחזק הציפיות לגבי בנק ישראל יגברו ועקום האג"ח המקומי ימשיך להשתטח דרך ירידת תשואות בחלק הארוך. המסקנה של התרגיל ברורה:
 
  • אם אתם יודעים מה יקרה לשער החליפין אז יהיה לכם קל להחליט אם תיק האג"ח צריך להיות שקלי (במידה ואתם צופים תיסוף) או דולרי (במידה ואתם צופים פיחות). כמובן, אם אתם יודעים מה יקרה לשער החליפין אין שום סיבה שתחזיקו בכלל אג"ח שכן השקעה בחוזים על הדולר יאפשר לכם להגיע מהר מאוד למקום חמים יותר ומוצף פחות על הגלובוס.
  • אם אתם לא יודעים מה קרה לשער החליפין אבל מניחים שלאור רמתו הנוכחית ההסתברות לפיחות גבוהה מההסתברות לתיסוף (הנחה שקשה להתווכח עליה) החלק של האג"ח האמריקאיות בתיק שלכם צריך להיות כנראה גבוה מכפי שהוא היום שכן בתרחיש כזה לא רק שהדולר יניב לכם תוחלת רווח גבוהה יותר אלא גם שהסיכון בשוק האג"ח המקומי גבוה מזה שבארה"ב.
  • גם אם אתם מניחים שההסתברות לפיחות וההסתברות לתיסוף היא אותה הסתברות (הנחה שגם עליה קשה להתווכח) ושהיכולת לחזות שע"ח נמוכה יותר מהיכולת לחזות כמה ציוצים של טפיחה עצמית על השכם טראמפ יצייץ ביום נתון, הרי שהאלוקציה האופטימלית בהסתכלות על משוואת סיכוי/סיכון היא כ-50% ישראל ו-50% ארה"ב.
  • נכון, התרגיל המחשבתי הזה לא מושלם שכן הוא מניח אי שינוי בתשואה בארה"ב (מתוך הנחה ששינוי משמעותי שם יתורגם לפחות באופן חלקי לשינוי דומה פה) והוא לא לוקח בחשבון השפעות (אם יהיו כאלו) של הכניסה של ישראל למדד ה-WGBI אבל מכיוון שתיק האג"ח שלכם כנראה רחוק מתוצאות האלוקציה האופטימלית בתרגיל, זה אמור לגרום לכם לחשוב על מעבר מהשוק המקומי לשוק האג"ח האמריקאי.
  • יתרה מכך, אם לוקחים בחשבון שהדירוג של ממשלת ישראל נמוך מהדירוג של ממשלת ארה"ב ושהחלפה של האג"ח הממשלתיות לאג"ח קונצרניות דולריות בדירוג דומה לזה של ממשלת ישראל רק יעלה את תוחלת התשואה בארה"ב הרי שהמסקנה להחליף אג"ח שקליות בדולריות רק מתחזקת.

 

x