בנק ישראל >> "כרטיסי חיוב" ו-"סולקים וסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב"

מבוא

1. בנק ישראל רואה חשיבות גבוהה בקידום הטמעת טכנולוגיית EMV בישראל, לא רק לצורך צמצום הונאות בתשלום בכרטיסי חיוב ובמשיכת מזומנים ב-ATM ,אלא גם לשם עידוד התחרות והכנסת שחקנים נוספים וכן הרחבת מגוון אמצעי התשלום וקידום החדשנות בתחום אמצעי התשלום.

2. למרות פעולות שננקטו על ידי בנק ישראל בפועל מספר העסקאות החכמות שנעשות בישראל הינו זניח, כאשר ישראל נמצאת בפיגור משמעותי ביישום התקן בהשוואה לשאר העולם.

3. בהוראות תוקנו היבטים שונים שקשורים להנפקת הכרטיס וסליקת העסקאות שיסייעו בהאצת הטמעת הטכנולוגיה בקרב בתי עסק ויתרמו לצמצום ההונאות ולעידוד התחרות.

4. לאור האמור, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי הבנקאות ובאישור הנגיד, תיקנתי את ההוראות.

 

התיקונים להוראה "כרטיסי חיוב" מס' 470

5. סעיף 22(א) להוראה קובע, כי כל כרטיסי החיוב שיונפקו יהיו כרטיסים חכמים- כרטיסים בתקן EMV ויאפשרו ביצוע עסקאות ללא מגע למעט: א) כרטיסי בנק למשיכת מזומן בלבד, ב) כרטיסים נטענים, ג) כרטיסים ייעודיים לתשלומים בין בתי עסק ו-ד) כרטיסים המאפשרים רכישה בבתי עסק ספציפיים בלבד 

 

דברי הסבר

כדי לעודד את השימוש והאימוץ של תקן EMV וכדי לשפר את חוויית הלקוח, בחוזר זה נקבעה תקופת מעבר שתאפשר החדרה מדורגת של כרטיסים התומכים בביצוע עסקאות ללא מגע )contactless .)

בשל התחשבות בעלויות ההנפקה הגבוהות של כרטיסים חכמים הדרישה אינה תקפה לכרטיסים שהוחרגו.

 

6. סעיף 24 - לאור גידול בהונאות במכשירים למשיכת מזומנים הנובעים מהעובדה שהמכשירים האלו אינם תומכים בתקן החכם ומאפשרים משיכה בכרטיסים מזויפים, אנו מבהירים את כוונת ההוראה שהייתה מלכתחילה- חל איסור על תאגיד בנקאי לחבר למערכותיו מכשירים למשיכת מזומנים שאינם תומכים בפועל בתקן EMV ,בין אם מדובר במכשיר של תאגיד בנקאי ובין אם של חוץ-בנקאי. 

 

להמשך התיקון לחץ כאן