הודו לה כי הולך להיות טוב

הבנצ'מארק ההודי עלה אתמול (28.09.09) לרמה הגבוהה ביותר מזה שבועיים. הסנטימנט העסקי ממשיך להיות חיובי אחרי שכלכלני תאגיד הטכנולוגיה תאתא- צפו לזינוק במכירות כבר בשנה הבאה.

מניית התאגיד תאתא- התאגיד  הטכנולוגי הגדול ביותר בתת היבשת, הגיעה למחירה הגבוה ביותר מזה שנתיים, כאשר חזה בנוסף עלייה בצריכה הפרטית בהודו.

מה מסמנת לנו האופטימיות הכבר "לא כל כך זהירה" בתת היבשת? האם יש בה גם הכוח לסמן גבר או אות לשאר העולם?

זוכה פרס הנובל לכלכלה פול קרוגמן, שזוכה לאהדה ניכרת משום יכולותו במילה הכתובה, כתב בעבר בצורה היתולית על המשבר והשלכותיו  כך:

" על בסיס מחקרי קרן המטבע, מכל המשתמע מכך, מיתון לאומי- הנגרם מתוך משבר פינסי, מגיע לתומו עם העלייה הנכבדת של יותר מ3% בתוצר. מחקר זה יש להדיר שינה מהחוקרים. כיום אנו סובלים ממיתון לאומי שנגרם ממשבר פיננסי כולל. התרופה לכל מיתון היא כמובן עלייה ביצוא, לכן בכדי להגיע לאותה העלייה בתוצר, עלינו למצוא כוכב חדש."* 

בהנחה שאכן עד סוף 2010, לא נגלה כוכב חדש (ועשיר) לייצא אליו את מרכולתינו הארצית והמשובחת, התבל נושא עיניו בתקווה אל הודו וסין.

מחד, מהלכי האשראי בסין, בתקווה שיצליחו לייצב את הצמיחה המקומית, עוד ילומדו באוניברסיטות של ילדנו. העלייה הדרמטית באשראי הפרטי וביתרות הריאליות בסין, בשילוב התנאים המקדימים שאפשרו לביצוע תהליכים אלו- ניצבים כמגדלור בעיניו של כל שוחר ליברליזם על פני האדמה. בהצהרה אחת ניתן כבר לצאת- אין כסף ללא חופש, כלומר סין לא יכולה לתת ביד אחת ולקחת בשנייה. אם היא מרחיבה משמעותית את האשראי הפרטי, היא גם מנהיגה חופש עיסקי בכדי שהאשראי יניב פרי.

מצדו השני של מתרס התקווה- ניצב מעמד הבניים ההודי. מחקרי מאקרו כלכליים שלקחו חלק טרם המשבר, הגיעו למסקנה כי המעמד הביניים בהודו בעל הכנסה פנויה שנתית של 4,400$- 22,000$ יגדל פי עשרה , עד לכדי 583 מילון איש עד שנת 2025. כוכב חדש, כבר אמרנו?

הודו ומלחמתה בבריחת המוחות

פרט למדיניות הפיסקלית  המרחיבה**, למאמץ הזה כולם שותפים מאז פרוץ המשבר, ישנו עוד תהליך מעניין המתרחש בהודו ויש בו אולי גם מוסר השכל מקומי.

על פי  דיווחי המל"ג  ההודי, 160,000 הודים עוזבים  מדי שנה את ארצם בכדי ללמוד באוניברסיטאות באירופה וארה"ב. מיטב המוחות ההודים נתנו כתף למהפכה הטכנולוגית שהתרחשה במערב בשני העשורים האחרונים. כך גם בעולם העסקים ובוודאי בעולם הטבע והרפואה. מאידך, אנשים מוכשרים אלה תרמו מעט, אם בכלל,ל מדינה בה גדלו. הסיבה לכך פשוטה ומוכרת, כאשר אזרח הודי מבקש ללמוד בחו"ל, באותה ההזדמנות הוא מבקש גם להשיג אזרחות זרה . אתם יודעים, הרי בהודו יש מלחמה מזה כמה עשורים, הפוליטיקה רקובה וחם.

הבעיה מתחילה בכך שהאוניברסיטאות בהודו ערוכות לקבל מעט מאוד בוגרי תארים, ועולם האקדמיה נגוע בפוליטיקה ובנפוטיזם.  הביורקרטיה עקב רצון ממשלתי  לנתב את המחקר ההודי נטועה היטב בתוך מסדרונות הפאקולטה והיא עושה עבודה נאמנה בתקיעת טריז בגלגלי המדע .

הכוונה הראשונית של הממשלה היתה מובנת. היא ביקשה לבצע רגולציה, לגבי מי מועד ללמוד לימודים גבוהים בהודו. מתוך כך גרמה לחסימה מוחלטת של חתך אוכלוסין שלם מבעד לשערי האוניברסיטה.  התחנה הבאה של הכשרונות ללמידה בחו"ל- היתה טבעית.

היום בכדי לשים סוף לבריחה, הרפורמה בהשכלה הגבוהה בעיצומה והדרך של האזרח הממוצע לכיוון האוניברסיטה פתוחה מאי פעם.  הממשל ההודי הורה שהרפורמה בחינוך מגיעה כחלק מרופרמות אחרות שהוא מבצע בשוק בכדי להשיב את הצמיחלה על כנה. הרפורמה מראה כי יש במשברים כלכליים לשנות סדרי מחשבה והלכי רוח.

תעודות סל בשוק ההון בישראל הצמודות למדדי מניות בבורסה ההודית:

*תרגום של המחבר

** התערבות גוברת של הממשל בשוק הכלכלה הריאלי על ידי הגברת הביקושים

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.