ד"ר גיל בפמן מנתח את עסקת הסחר סין-ארה"ב

עסקת הסחר משקפת מצב שסין התחייבה להרבה וזאת כנגד תמורה מעטה יחסית מארה"ב, שכוללת בעיקר עצירת העלאת המכסים ומעט מאוד מלבד זאת. יחד עם זאת, השלב הנוכחי של העסקה מסיר את הסיכון להסלמה מתמשכת ביחסי המדינות, ובכך מפחית את ההשפעה השלילית על מניות סיניות ועל המטבע הסיני. עדיין, ההסכם מותיר במקומו מכסים ברמה לא נמוכה ולא פותר את הפערים הניכרים שבין המעצמות בנושאי טכנולוגיה והשקעה.

סין התחייבה להגדיל את הרכישות השנתיות מארה"ב בכ -200 מיליארד דולר ביחס לרמת 2017 במהלך השנתיים הקרובות. (יצוא הסחורות והשירותים של ארה"ב לסין היה 186 מיליארד דולר בשנת 2017 ולכן היעד מחייב את סין לקנות מארה"ב סך של 572 מיליארד דולר במהלך 2020 ו-2021. יחסית לשנת 2017, מדובר בהכפלה של הרכישות של מוצרים חקלאיים בשנת 2021 (מ-19.5 מיליארד דולר ל -39.0 מיליארד דולר), רכישות האנרגיה יגדלו עוד יותר מהר (מ-8.5 מיליארד דולר ל -42.4 מיליארד דולר), מוצרים תעשייתיים בכמעט 50% (מ-102.0 מיליארד דולר ל -146.8 מיליארד דולר) ושירותים מ- 56 מיליארד דולר ל-81 מיליארד דולר. כך, ההסכם שנחתם מצביע על כך שסין תגדיל את היבוא שלה מארה"ב בשנת 2021 ב -85% ביחס להיקף היבוא ב-2019.

הגדלת יבוא האנרגיה אפשרי והיצוא האמריקני מתרחב במהירות. היצוא של נפט גולמי מארה"ב עלה ל -57 מיליארד דולר בנובמבר 2019, יצוא ה- LNG הגיע ל -8 מיליארד דולר ויצוא הפחם היה בסכום דומה, אך יצוא זה לא יועד לסין. אמנם רכישת האנרגיה מארה"ב תהיה יקרה יותר עבור סין, זאת בין היתר משוב רוב הטרמינלים ליצוא אנרגיה מצויים בחוף המזרחי של ארה"ב, אך זה לא אמור למנוע יצוא זה. הקושי הגדול יותר הוא שמבחינה טכנית ישנה מורכבות גדולה בכך שבתי הזיקוק בסין אינם ערוכים לזיקוק של סוג הנפט הקל המופק בארה"ב.

נושא הרכישות החקלאיות יתבסס על פולי סויה שהינו היבוא ​​החקלאי הגדול ביותר של סין. יהיה קושי רב בסחורות חקלאיות אחרות שארה"ב מתמחה בהן: תירס וחיטה. סין מספקת מגידול עצמי שלה את כל צריכת התירס והחיטה שלה ולכן יבוא גדול יפגע בחקלאים של סין וזה לא סביר ולכן צפוי שלא להתממש. סין זקוקה כרגע לבשר חזיר, אך סך היצוא האמריקני ויכולות הייצור של ארה"ב אינן מתאימות לגודל הצריכה של סין, כך שמדובר במגבלה משמעותית בצד ההיצע של ארה"ב ולכן לא צפוי תרומה כמותית גדולה מכך. כמו כן, אם סין תעמוד בהתחייבות לרכישות חקלאיות מארה"ב, זה יבוא על חשבון שאר העולם, והיבוא החקלאי של סין משאר העולם יקטן בצורה חדה. הרצון להרגיע את שותפי הסחר האחרים עשוי להסביר מדוע סין מהירה לבצע הזמנה גדולה של סויה מברזיל לאחרונה.

נראה שעסקת הסחר בין ארה"ב לבין סין כוללת התחייבויות של סין להגדלת יבוא מארה"ב בהיקפים לא מציאותיים. עם זאת, כל עוד סין תבצע כמה הזמנות גדולות, ככל הנראה שארה"ב תהיה מרוצה בחודשים הקרובים. לא מן הנמנע שנשיא סין עשה שיקול טקטי בהסכמתו לעסקה, זאת בכדי להקטין את הסיכון שבהיעדר הסכם ממשל טראמפ ינקוט בגישה עוד יותר אגרסיבית בנושאים של מכסים וסוגיות אחרות. 

ההפחתה במכסים מצד ארה"ב בתמורה להתחייבויות הרכישה מצד סין היא קטנה. מחצית מעליית המכסים בארה"ב בספטמבר בוטלה (מ-15% ל-7.5% על 120 מיליארד דולר). ההסכם אינו כולל התחייבות להפחתת מכסים נוספת מצד ארה"ב, אם כי זה היה דבר שסין ביקשה. סין לא תוריד המכסים כלל, אך צפוי שאם סין תנסה לעמוד בהתחייבויות הרכישה, היא תחריג את המכסים על אותן סחורות ותפטור אותן ממיסוי.

אין לוח זמנים למשא ומתן נוסף בנושא קניין רוחני, סובסידיות ונושאים מבניים בצד האמריקני. השיחות עשויות להתחדש בשלב מסוים, אולם סביר להניח שלא תחתם בעתיד הנראה לעין עסקה מהותית של שלב שני שתעסוק בסוגיות מבניות מהותיות. בעוד שנה, יתכן שהנשיא טראמפ כבר לא יהיה בתפקידו ויתכן שיורשו יחוש פחות מחויב להסכם שנחתם עתה. אם ייבחר מחדש, ככל הנראה שמר טראמפ יציג את העסקה עליה חתם כמוצלחת וזאת ללא קשר להיקף הרכישות בפועל.

מבחינת ההשפעה על כלכלת סין, הפחתת המכסים של חודש ספטמבר בחצי תעלה את התוצר של סין בכ- 0.1%. מה שחשוב יותר הוא שלא צפויות העלאות מכסים נוספות. בנוסף, בעוד שמרבית המכסים יישארו, ההכבדה על הצמיחה (שיעור השינוי של רמת התוצר) בסין, שהורגשה בשנת 2019, תלך ותדעך, מה שעשוי לתרום באופן כולל לצמיחה בסין ב-2020 כ -0.2-0.3%. המעבר לרכישות של סויה ונפט מארה"ב, תייקר לסין את עלויות האחסון וההובלה, אך ההשפעה ברמת המאקרו תהיה קטנה. כמו כן, צפוי שרכישות אלו יהיו על חשבון רכישות מאזורים אחרים בעולם.