פועלים >> כלכלית בראשון >> שוק הדיור בתנופה ויהיה מנוע צמיחה מרכזי ב- 2020

• סקר כוח אדם מצביע על המשך גידול נאה במספר המועסקים, בעוד שמספר משרות השכיר נמצא במגמת ירידה, וניכרת עלייה קלה במספר דורשי העבודה. אנו מעריכים כי מצב שוק העבודה הוא עדיין איתן.
• העלייה בביקושים לדירות כמו גם הבשלת פרויקטים של מחיר למשתכן יביאו לעלייה בהתחלות הבנייה בשנת 2020, ולענף תהיה תרומה משמעותית לצמיחה השנה.
• השפעת שער החליפין על האינפלציה היא גבוהה, ואנו מניחים כי מדיניות בנק ישראל תפעל השנה למתן את הייסוף. בהנחה של יציבות בשער החליפין של השקל, האינפלציה הבסיסית של המשק תהיה לדעתנו קרובה לאחוז אחד. אנו מניחים השפעת מסים של 0.2% על המדד, כך שתחזית האינפלציה שלנו לשנת 2020 עומדת על 1.1%.
• אנו מעריכים כי ההסתברות להפחתת ריבית במהלך השנה פחתה, אם כי לא ניתן לשלול לחלוטין הפחתה בתרחיש של ייסוף חד בשער החליפין, או האטה בפעילות הכלכלית.

גלובלי

עוד שבוע של עליות שערים ושבירת שיאים במדדי המניות. החתימה על הפרק הראשון של הסכם הסחר בין ארה"ב לסין, נתוני מקרו טובים יחסית בארה"ב, ותוצאות טובות בדוחות הרבעוניים שפורסמו בארה"ב, אינם בגדר הפתעה שהשווקים לא ציפו לה, אבל כשהריביות כה זולות והבנקים המרכזיים ממשיכים להגדיל את הנזילות, השווקים מתעודדים גם מחדשות ממוחזרות, וצריך חדשות ממש לא טובות בכדי לשנות את המומנטום. יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטלינה גאורגייבה, ציינה בנאום שנשאה בסוף השבוע שהתנאים הנוכחיים מזכירים מעט את אלו שהביאו למשבר בשנות ה- 20 של המאה הקודמת. אי-השוויון בתוך המדינות הוא גבוה, והמערכות הפיננסיות התרחבו והן בשלב שהן מגדילות את אי-השוויון ופוגעות ביציבות הפיננסית.

הסכמי סחר - רגיעה מסוימת. בשבוע שעבר חתמה ארה"ב על שני הסכמי סחר שצפויים להפחית במידה ניכרת את המתיחות בנושא מאז נכנס הנשיא טראמפ לבית הלבן. ארה"ב וסין חתמו על השלב הראשון בהסכם הסחר ביניהן, והסנאט בארה"ב אישר את הסכם הסחר שנחתם, כבר לפני שנה, בין ארה"ב קנדה ומקסיקו, ושהחליף את הסכם נפטא שהחזיק מעמד 25 שנים ובוטל ע"י הנשיא טראמפ. השלב הראשון בהסכם הסחר בין סין וארה"ב כולל לוחות זמנים ומחויבות לשיתוף פעולה בתחומים שונים: בענף החקלאות, בענף הטכנולוגיה, פתיחת הסקטור הפיננסי, חיזוק כללי הקניין הרוחני וכדומה. כמו כן, סין התחייבה להגדיל בשנתיים הקרובות את היבוא מארה"ב בכ-200 מיליארד דולר מעל לרמות של שנת 2017 (לפני תחילת מלחמת הסחר בין המעצמות), לרבות מוצרים חקלאיים בשווי 40 מיליארד דולר בשנה. בתמורה, ארה"ב הסכימה להפחית את המכסים מ-15% ל-7.5% על מוצרים מסין בהיקף של כ-120 מיליארד דולר. המו"מ על הסכם הסחר הסופי אמור להתחיל בשבועות הקרובים, אך כנראה הסכם כזה לא יוכל להיחתם לפני הבחירות לנשיאות. יישום ההסכם בין ארה"ב לסין לא צפוי לעבור באופן חלק, והאפשרות להסלמה ביחסים בין שתי המעצמות תלווה גם את השנה הקרובה.

ארה"ב: ענף הבנייה בתנופה. בחודש דצמבר נרשם זינוק בהתחלות הבניה ואלו רשמו עלייה של 16.9% לעומת החודש הקודם ו-41% לעומת דצמבר אשתקד. קצב הבניה השנתי הגיע בדצמבר ל-1.61 מיליון יחידות דיור, הרמה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2006. היתרי הבניה דווקא ירדו מעט בחודש דצמבר, אך הירידה נרשמה לאחר שבנובמבר הגיעו היתרי הבניה לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2007. גם מדד הקבלנים,NAHB , סיים את שנת 2019 ברמת שיא של כ-20 שנה.

ארה"ב: מצבם של הצרכנים האמריקנים נותר טוב. עם שיעור אבטלה בשפל ושוקי מניות בעלייה הצרכנים האמריקנים נותרו אופטימיים. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן אומנם ירד ב- 0.2 נקודות ל-99.1 באומדן הראשון לחודש ינואר 2020, אך רמתו עדיין גבוהה יחסית לעבר. במהלך שנת 2019 היה המדד תנודתי אך שמר על רמה ממוצעת גבוהה. המכירות הקמעונאיות עלו בחודש דצמבר בשיעור של 0.3%, וללא רכישת כלי-רכב נרשמה בדצמבר עלייה של 0.7%.

אין שינוי בסביבת האינפלציה בארה"ב. מדד המחירים לצרכן עלה בדצמבר ב-0.2% ושיעור האינפלציה השנתי ב-2019 הסתכם ב- 2.3%. גם אינפלציית הליבה הסתכמה ב-2019 בשיעור של 2.3%, ולאורך כל השנה החולפת אינפלציית הליבה בחישוב שנתי הייתה מעל 2.0%. לעומת זאת, מדד ה-PCE deflator, שהוא המדד המועדף ע"י הפד, מצביע עדיין על אינפלציה שנתית של 1.6% (נתון לנובמבר). כל עוד האינפלציה לא מרימה ראש, הסיכוי שהפד יפחית את הריבית, בייחוד לקראת הבחירות בארה"ב, עדיין קיים. שוק האג"ח מתמחר בהסתברות של כ-60% הפחתת ריבית הפד עד סוף 2020 לרמה של 1.5%.

הממשל האמריקני ינפיק אג"ח ל-20 שנה למימון הגירעון שהגיע לכטריליון דולר. לארה"ב גרעון גבוה בתקציב הממשל, וגיוס ההון נטו צפוי לעלות מ-984 מיליארדי דולר בשנה התקציבית שהסתיימה בחודש ספטמבר האחרון, לטריליון דולר בשנה הנוכחית. על פי ההערכות, התשואות לפדיון על איגרות החוב החדשות ל-20 שנה יהיו דומות לתשואות של אג"ח ל-30 שנה שיגיעו לפדיון ב-2040, כלומר כ-2.16%.

ב-2019 מגזר התעשייה בגרמניה התכווץ והצמיחה האטה. האומדן הראשון של הצמיחה בגרמניה לשנת 2019 עמד על שיעור של 0.6%, השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2013. הצמיחה הנמוכה בלטה לעומת שיעורי הצמיחה בשלוש השנים האחרונות שעמדו על 2.1% בממוצע לשנה. נתוני הצמיחה בשנה שחלפה הושפעו בעיקר מהירידה החדה שנרשמה בפעילות מגזר התעשייה במדינה. מגזר התעשייה בגרמניה עדיין לא התאושש ומדד מנהלי הרכש האחרון עמד על 43.7 נקודות, רמה המצביעה על התכווצות בפעילות.

סין: גם ב-2020 הצמיחה תיוותר סביב 6.0%. כלכלת סין צמיחה ברבעון האחרון של 2019 בשיעור של 6.0% (רבעון לעומת קודמו במונחים שנתיים) ובקצב של 6.1% בסיכום שנת 2019. קצב הצמיחה השנתי האט לרמה הנמוכה ביותר שנרשמה בשלושת העשורים האחרונים. לצד ההקלה שנובעת מהחתימה על השלב הראשון של הסכם הסחר עם ארה"ב, סין תוסיף להתמודד גם בשנת 2020 עם אתגרים רבים שיעיבו על הצמיחה ובהם: הגידול בחובות (בעיקר של המגזר הפרטי) וההאטה בביקושים המקומיים.

ישראל

האם מתגלים סדקים בתמונה החיובית של שוק העבודה? האינדיקטורים השוטפים לשוק העבודה מגיעים מסקר כוח אדם חודשי שמבצעת הלמ"ס, שהוא המקור לנתונים אודות שיעור האבטלה, המועסקים וכדומה. כמו כן, הלמ"ס מעבדת את נתוני הביטוח הלאומי ומפרסמת את מספר משרות השכיר. שירות התעסוקה מפרסם נתונים אודות מספר דורשי העבודה. הגדרת מספר המועסקים אינה זהה למספר משרות השכיר ומספר המובטלים אינו דומה למספר דורשי העבודה. יחד עם זאת, ניתן לצפות למגמות דומות לאורך זמן בנתונים. לאחרונה הנתונים מצביעים על כיוונים מנוגדים – סקר כוח אדם מצביע על המשך גידול נאה במספר המועסקים, בעוד שמספר משרות השכיר נמצא במגמת ירידה, וניכרת עלייה קלה במספר דורשי העבודה. אנו מעריכים כי מצב שוק העבודה הוא עדיין איתן, ונוטים להתבסס יותר על נתוני סקר כוח אדם. מספר משרות השכיר מושפע לדוגמה ממשרות כפולות – מועסק שעבד בשתי משרות חלקיות ועבר למשרה מלאה אחת, יפחית את מספר משרות השכיר, אך לא ישפיע על מספר המועסקים. העלייה הקלה במספר דורשי העבודה יכולה להיות מוסברת בקרבה למצב של תעסוקה מלאה, תוך גידול טבעי שקיים במספר דורשי העבודה כתוצאה מגידול האוכלוסייה.

שוק הדיור יהיה מנוע צמיחה מרכזי ב-2020. מספר הדירות החדשות שנמכרו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2019 הגיע לכ-3000 יחידות לחודש. בשנת 2019 חלה עלייה של כ-38% במספר הדירות החדשות שנמכרו. שיעור דירות מחיר למשתכן מכלל הדירות החדשות שנמכרו צפוי לעלות להערכתנו על 40%. ניתן לראות שגם בנטרול מכירות דירות מחיר למשתכן ניכרת עלייה בעסקאות. סקר מחירי הדירות של הלמ"ס מצביע על עליית מחירים של 3.4% בשנה האחרונה (הסקר כמעט ולא מושפע מעסקאות מחיר למשתכן). להערכתנו העלייה בביקושים לדירות כמו גם הבשלת פרויקטים של מחיר למשתכן יביאו לעלייה בהתחלות הבנייה בשנת 2020, ולענף תהיה תרומה משמעותית לצמיחה השנה.

מדד המחירים לחודש דצמבר נותר ללא שינוי, והאינפלציה בשנת 2019 הסתכמה ב-0.6%. ניתן לראות שהאינפלציה בשנה החולפת הושפעה מאוד מהייסוף בשער השקל, דבר שבא לידי ביטוי בסעיפים בעלי רכיב יבוא גבוה כמו: נסיעות לחו“ל שמחירם הוזל בשנה האחרונה ב–3.7%, ריהוט וציוד לבית שהוזלו ב-2.5% והלבשה והנעלה ב-5.5%. סעיפים שפחות מושפעים משער החליפין כמו אחזקת דירה, חינוך, תרבות ובידור וכן סעיף הדיור, רשמו התייקרויות שתואמות למעשה את יעד האינפלציה. השפעת שער החליפין על האינפלציה היא גבוהה, ואנו מניחים כי מדיניות בנק ישראל תפעל השנה למתן את הייסוף. בהנחה של יציבות בשער החליפין של השקל, האינפלציה הבסיסית של המשק תהיה לדעתנו קרובה לאחוז אחד. על זה יש להוסיף הנחה להשפעת מיסים עקיפים שעשויים לעלות אחרי הקמת הממשלה – עליית מע"מ לדוגמה. אנו מניחים השפעת מסים של 0.2% על המדד, כך שתחזית האינפלציה שלנו לשנת 2020 עומדת על 1.1%.

בנק ישראל ממקד עתה את המדיניות ברכישות מט“ח, שכן הסטייה הגדולה של האינפלציה מהיעד היא ברובה תוצאה של הייסוף. השינוי בעמדת הוועדה המוניטרית, שקודם לכן שקלה הפחתות ריבית, הוא בעיקר על רקע ההערכה שהבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה סיימו את הפחתות הריבית, ואולי גם ההערכה שהשפעת הריבית על שער-החליפין אינה גדולה, ועדיף לשמור את מעט התחמושת שנותרה למועד מאוחר יותר. אנו מעריכים כי ההסתברות להפחתת ריבית במהלך השנה פחתה, אם כי לא ניתן לשלול לחלוטין הפחתה בתרחיש של ייסוף חד בשער החליפין, או האטה בפעילות הכלכלית.