מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2019 ב-0.6% (דצמבר 2019 בהשוואה לדצמבר 2018). כמו כן, בשנה החולפת עלה מדד המחירים לצרכן ללא פירות וירקות ב-0.7%, המדד ללא אנרגיה ב-0.5% ומדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.1% בלבד במהלך 2019.
כפי שניתן לראות בתרשים, סעיף הדיור עלה אשתקד ב-2.1%, שיעור המשקף האצה קלה בהשוואה לשנת 2018, ולאור משקלו המשמעותי במדד המחירים לצרכן (24.1%), תרומתו לעליית המדד ב-2019 הייתה המשמעותית ביותר, זאת בהמשך למגמה מהשנים האחרונות. בהקשר זה, נציין כי תת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים וחדשים), שמהווה את חלקו הגדול של סעיף הדיור, רשם בדצמבר 2019 עלייה חדה יחסית ל עונתיות הרגילה לחודש זה. לאור זאת, קצב העלייה של תת-סעיף זה במהלך 2019 עמד על 2.8%, זאת לאחר עלייה של 1.9% בשנת 2018. להערכתנו, קצב העלייה השנתי של תת-סעיף זה עשוי להתמתן בחודשים הקרובים, כתוצאה מיציאה של מדדים גבוהים מחלון החישוב.
במבט כולל, סעיפי המוצרים הסחירים במדד המחירים לצרכן (כגון: הלבשה והנעלה, ריהוט וציוד לבית, נסיעות לחו"ל וכד') "משכו" את קצב העלייה שלו אשתקד כלפי מטה, כשרשמו ירידות מחירים על רקע הייסוף המשמעותי בשקל במהלך השנה, בשיעור של כ-8.3% (שער חליפין נומינאלי אפקטיבי של סל המטבעות). מנגד, רוב הסעיפים הבלתי-סחירים, בעיקר מתחום השירותים כמו: דיור, בריאות, חינוך תרבות ובידור (ברובו) ועוד, תרמו לעליית מדד המחירים לצרכן במהלך 2019.
2019 היא השנה השישית ברציפות בה האינפלציה הייתה נמוכה מיעד יציבות המחירים (1%-3%)
שנת 2019 הסתכמה כאמור באינפלציה של 0.6% (במהלך השנה), אשר הינה בטריטוריה החיובית, זאת בהמשך לשנים 2017-2018, ובניגוד לשנים 2014-2016, בהן האינפלציה הייתה שלילית. אולם, כפי שניתן לראות בתרשים, האינפלציה נותרה נמוכה מיעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%), זו השנה השישית ברציפות.
כמו כן, וכפי שציינו מספר פעמים בסקירות קודמות, אחוז העמידה ביעד יציבות המחירים הנוכחי מאז תחילת השימוש בו (2003) הינו נמוך במיוחד, שכן האינפלציה הייתה בתוך היעד ב-6 שנים בלבד מתוך 17 השנים בהן יעד יציבות המחירים הוא בטווח הנוכחי. על רקע זה, נציין כי נגיד בנק ישראל התייחס לכוונה לבחון מחדש את מידת התקפות של יעד יציבות המחירים הנוכחי במסגרת מסיבת העיתונאים שליוותה את החלטת הריבית האחרונה. "בחינת משטר יעד האינפלציה" מופיעה גם כחלק מעיקרי תכנית העבודה של בנק ישראל לשנת 2020 אשר פורסמה בימים האחרונים. ניתן לציין מספר חלופות אפשריות ליעד האינפלציה הנוכחי, ובהן: הרחבת טווח היעד, קביעת יעד של רמת מחירים ולא של שינוי במחירים שמכוון להפחתת יוקר המחייה על-פני זמן, מעבר ליעד של קצב צמיחה נומינאלי שמתחשב בצמיחה הריאלית ובשינוי במחירי התוצר, מעבר ליעד שמביא בחשבון גם מדדים שונים של יציבות פיננסית (אינפלציה של מחירי נכסים למשל) בנוסף לשינוי במחירים של מוצרים ושירותים ועוד.
לסיכום, בחודשים הקרובים האינפלציה השנתית בפועל צפויה להמשיך לרדת לכיוון של 0% ואף לסביבה שלילית באופן זמני, זאת בין היתר, על רקע יציאה של מדדים גבוהים שהיו בחודשים הראשונים של 2019 מחלון החישוב השנתי. בהמשך 2020 האינפלציה עשויה, להערכתנו, לשוב ולעלות על רקע הצפי לעליית מחירי הסחורות במקביל להתאוששות בנפח הסחר העולמי, המשך לחצי שכר מתונים וכן בהשפעת צעדי מיסוי שצפויים להינקט עם הקמתה של ממשלה חדשה (לקראת המחצית השנייה של 2020). בנטרול צעדי המיסוי הצפויים, סביבת האינפלציה במהלך 2020 צפויה להיות דומה לזו של 2019, התפתחות אשר במסגרת יעד יציבות המחירים הנוכחי תומכת בהמשך מדיניות מוניטארית מרחיבה.
הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי המשיך להתרחב גם ברביע הרביעי של 2019
יצוא הסחורות של ישראל הסתכם ברביע הרביעי של 2019 בכ-11.6 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף ירידה של 1.4% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה לרביע הקודם, אולם היה גבוה בכ-1.6% מהרביע המקביל ב-2018.
יבוא הסחורות הסתכם ברביע הרביעי של 2019 בהיקף שיא של כ-15.7 מיליארד דולר (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), המשקף עלייה חדה של כ-9.7% בהשוואה לרביע הקודם ועלייה חדה של כ-6.3% בהשוואה לרביע המקביל ב-2018. העלייה אפיינה את כל קבוצות המוצרים, בהובלת מוצרי צריכה והשקעה.
לאור עליית היבוא וירידת היצוא, הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) המשיך להתרחב ברביע הרביעי אשתקד, והגיע להיקף שיא (רבעוני) של כ-4.1 מיליארד דולר (ראה/י תרשים). מבט לשנת 2019 כולה מלמד כי יצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) ירד בכ-0.8%, בעוד שיבוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) צמח בכ-1.9% (במונחים דולריים נומינאליים). על רקע זה, הגירעון הבסיסי בחשבון הסחר עלה אשתקד להיקף שיא של כ-13 מיליארד דולר. עם זאת, על אף הגידול החד בגירעון המסחרי, קצב הצמיחה אשתקד נותר יציב יחסית (3.3% לעומת 3.4% ב-2018), ובמקביל העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים עלה אשתקד ל-3.7% תוצר לעומת 2.6% תוצר ב-2018 (כך על-פי האומדנים המוקדמים של הלמ"ס), כפי הנראה בהשפעת גידול בעודף בחשבון השירותים.
יצוא הכימיקלים צמח בשיעור חד אשתקד, ומנגד, יצוא ענפי התרופות והרכיבים האלקטרוניים ירד בחדות
היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) ירד בשנת 2019 בשיעור מתון של כ-0.7%, זאת לאחר עלייה של כ-2.5% (במונחים דולריים) ב-2018. יש לציין שהיצוא התעשייתי הושפע אשתקד משינויים בכיוונים מנוגדים במספר ענפים ספציפיים, שעיקר פעילותם מתרכז בחברה דומיננטית אחת.
היצוא התעשייתי נתמך אשתקד בעיקר ביצוא ענף הכימיקלים (שמהווה כ-26% מסך היצוא התעשייתי), אשר עלה בשיעור חד של כ-33% בהמשך לעלייה ב-2018, וביצוא ענף כלי תחבורה והובלה, שצמח בשיעור של כ-13%. למעשה, ענפים אלה הינם ענפי היצוא הגדולים היחידים בהם נרשמה עלייה בפעילות אשתקד (ראה/י תרשים). מנגד, ענפי היצוא הגדולים שקיזזו את קצב צמיחת היצוא התעשייתי אשתקד הם: רכיבים אלקטרוניים (אינטל), בו נרשמה ירידה של כ-30% לאחר שעלה ב-2018; וענף התרופות (טבע וחברות נוספות), בו היצוא ירד בכ-40% בהמשך לירידה ב-2018. יש לציין שלאור הירידות ביצוא של ענפים אלה בשנים האחרונות, משקלם מהיצוא התעשייתי ירד לכ-14% בלבד אשתקד לעומת כ-25% בשנת 2017. כמו כן, נדגיש כי בנטרול ענפי התרופות והרכיבים האלקטרוניים, היצוא התעשייתי צמח אשתקד בכ-9%, במונחים דולריים, נומינליים.
יש לציין שמסיכום מוקדם לשנת 2019 שפורסם על-ידי מכון היצוא בתחילת חודש ינואר 2020 עולה כי העלייה ביצוא הכימיקלים (כי"ל) נובעת ברובה מיצוא בהיקף חריג של חומרי גלם שמסווגים בענף הכימיקלים אך הינם מיועדים לייצור מוצרים בתעשיית התרופות. לאור זאת, נראה כי הירידה ביצוא התרופות אשתקד הייתה למעשה מתונה יותר בהשוואה לזו שעולה מהנתונים. כמו כן, במכון היצוא מציינים כי בנטרול סעיף זה, הגידול ביצוא הכימיקלים אשתקד היה זהה לזה של 2018. באשר ליצוא הרכיבים האלקטרוניים, נציין כי ברוב שנת 2019 הפעילות הייתה מתונה יחסית על רקע פרויקט השדרוג הטכנולוגי של חברת אינטל במפעל בקריית גת, אולם, לקראת סוף השנה הפעילות החלה לעלות בהדרגה. במבט קדימה, אנו צופים האצה קלה בקצב הצמיחה של היצוא התעשייתי בשנה הבאה, בין היתר, על רקע ההתאוששות המתונה שצפויה בנפח הסחר העולמי במהלך 2020.