ענת גואטה-יור רשות נירות ערך צילום ענבל מרמרי
קרן מרדכי
04/02/2020
"החיסכון הציבורי גדל כמעט פי שלושה מאז חמדני – מ 0.7 טריליון לכ - 2.2 טריליון. מגמת העלייה צפויה להימשך גם בעשור הקרוב. סך החיסכון צפוי לגדול מ-2.2 לכ - 5 טריליון שקלים חדשים.
מוסדיים בישראל, כמנהלי כספי ציבור, צריכים ויכולים לנצל את כוחם הרב להשפעה חיובית ומיטיבה ציבורית בכל מישור שרלוונטי לטובת ציבור החוסכים.
הסיבה שאני מדברת על תפקידם של המוסדיים בהקשר זה קשורה לתחום אחד בעולם ניהול ההשקעות אשר נוכחותו בשוק אינה מורגשת, שלא לומר שאינה קיימת כלל – ואני מדברת על תחום ה – ESG, אשר בשוקי העולם הפך מרכיב דומיננטי במכלול שיקולים שעומדים בפני חברות, משקיעים מוסדיים ודירקטוריונים.
גופי ההשקעה בעולם שנושאים את דגל ה -E S G אינם יפי נפש, או אלטרואיסטים.
גופי השקעה בעולם שנושאים את דגל ה -E S G פשוט מבינים שהמשקיעים שינו את הכללים והם פשוט מצייתים לכללי השוק החדשים.
גופים בעולם שרוצים לגייס כסף בשוק הציבורי ואינם יכולים לענות בפשטות ובבהירות על השאלה מה דירוג או איכות ה E S G שלך - לא יוכלו בעתיד הקרוב ליהנות מזרמי השקעות משמעותיים, אלא אם ישנו את האופן בו הם מתייחסים לנושאים האלה שחשובים למשקיעים.
זוהי למעשה הסיבה היחידה מדוע מנהלי הנכסים הגדולים בעולם מוכנים "להפסיד" בטווח הקצר פעילות של חברות שלא עומדות בסטנדרט הזה כדי להגן על נתח השוק שלהם והקיימות שלהם בטווח הארוך כמנהלי כספי אחרים.
ישראל נמצאת מרחק שנות אור מאחור ביחס לעולם בנושא E S G אבל המצב בר תיקון ואפילו בקצב יחסית מהיר.
כמות החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב ואשר מפרסמות דוח אחריות תאגידית מפורט אינה רבה. סך הכל מנינו כ - 35 חברות. אבל החברות האלה מצליחות לזכות באהדה רבה מצד משקיעים זרים.
במחקר שפורסם על ידינו לפני כשלושה חודשים הראינו באופן מובהק שחברות ישראליות שמצליחות לקבל ביקוש ממשקיעים זרים, מצליחות גם לייצר תשואה עודפת לכלל המשקיעים בהן – כך שיש כאן סיבה כלכלית חזקה נוספת לדירקטוריונים של חברות ישראליות לפעול לטובת החברה ולאמץ סטנדרטים שמשקיעים בעולם מבקשים לראות.
קיימות שתי דרכים, הטובה, והפחות טובה:
הדרך הטובה היא יצירת מודעות והבנה של חברות שגילוי בנושא E S G שיפרט את החשיפות ואת פועלן בנושא – ייטיב איתן, ירתק תשומת לב של משקיעים זרים אליהן, מה שייצר השפעה רחבה על כלל המשקיעים ולכן גילוי שכזה הינו בגדר פעולה לטובת החברה וכלל בעלי מניותיה.
אני מדברת על אימוץ וולונטרי של הגילוי על ידי חברות.
במסגרת הדרך הטובה, שווקי הון מתקדמים בעולם בעיקר בהובלה של משקיעים מוסדיים או באמצעות בורסות מקומיות שדרשו את סטנדרט הגילוי הזה כתנאי לרישום, הצליחו לייצר סטנדרט גילוי שאינו מחויב מנדטורית אבל נדרש על ידי משקיעים ומשכך חברות נעתרות לפרסמו מה שתרם ליצירת תרבות גילוי המיטיבה עם החברה ובהיזון חוזר עם משקיעיה.
בישראל – הנושא לא מצוי עדיין במודעות השוק, מוסדיים בישראל מיישמים גילוי טכני בלבד במדיניות ההשקעות שלהם.
ניתן לומר בפשטות שקיימת אדישות בשוק המקומי לנושא הזה שהיא בעוכריהן של החברות ושל המשקיעים.
לו הייתה קמה ועדת חמדני שתיים היום – אין לי ספק שהיא הייתה ממליצה על מעורבות של משקיעים מוסדיים בשוק ההון לא רק בתחום הממשל התאגידי – ה - G אלא גם ב - E וב - S.
כי מאז כוחם של מוסדיים רק גדל, ועם הכח תמיד באה אחריות גדולה.
הדרך הפחות טובה, היא בדרך של הוראות רגולטוריות.
רשות שוק ההון פרסמה בינואר 2017 חוזר שמבהיר את הצורך בהתייחסות משקיעים מוסדיים לנושא בכל מקום שיש להם שיקולים כאלה – כאמור, הנושא מיושם באופן טכני ומינורי והשפעתו לא ניכרת על השוק.
המצב החוקי כיום בישראל, הוא שאין עיגון בדין, לדרישה קונקרטית על גילוי ESG נרחב. עם זאת, קיימות דרישות גילוי ספציפיות במסגרת הדוח התקופתי של חברה ציבורית בנוגע לסיכונים סביבתיים להם היא חשופה.
לאור שינויי אקלים קיצוניים בעולם, רגולטורים שוקלים מחדש בשנה האחרונה את תפקידם ואחריותם בנושא הזה ובעוד שעד כה לא הייתה הוראה מפורשת מצד רגולטורים בתחום ניירות ערך בנושא גילוי ESG, מצב זה צפוי להשתנות בקרוב.
לאחרונה הודיעה המקבילה הבריטית שלנו, ה - FCA כי בשל ההשלכות המשמעותיות של שינויי האקלים על הכלכלה בבריטניה, בכלל, ועל השווקים הפיננסיים, בפרט, נשקלת האפשרות לחייב חברות לתת גילויים בנושא.
אנחנו עוקבים מקרוב אחרי המגמות העולמיות בתחום ושוקלים את צעדינו.
מחובתי, לאותת לשוק מהי הדרך הרצויה והמועילה המשרתת בצורה הנעלה ביותר את טובתם של משקיעים. אבל כמו בכל תחום, כשהשוק נוקט בהתעלמות ונוהג כעיוור לאיתותים כאלה, התערבות רגולטורית מגיעה, ובדרך כלל היא פחות נעימה וכואבת.
יש לנו ניסיון רב בזה ולכן אנו מעדיפים לדבוק בדרך הטובה בשלב זה".
