בשנים האחרונות נרשמת סוג של פריחה בענף קרנות הגידור הישראלי. על פי ההערכות שהתפרסמו בחודש ינואר, בשוק המקומי מנוהלות יותר מ-150 קרנות גידור, בהן מחזיקים כ-8,000 לקוחות עם הון כולל של 7 מיליארד דולר.
קרן גידור כשמה כן היא. מדובר בקרן השקעה הנוקטת אסטרטגיה המתיימרת להביא ל
בישראל, מנהלי קרנות הגידור בישראל הם שילוב מעניין של כוכבי השקעות בהווה ובעבר שמאסו ברגולציה מכבידה של קרנות הנאמנות ובשכר הבכירים שמגביל את השכר עד ל-2.5 מיליון שקל. מתוך כך, נראה שהיצע הקרנות עולה ולאחר שאלו אמורות להקטין את התנודתיות של המדדים, גם הביקוש עשוי לעלות. ראוי לציין כי על פי נתוני ממוצע קרנות הנאמנות שפורסם, בשנים 2018 ו-2019 תשואות קרנות הגידור היו נמוכות יותר ממדד תל אביב 125 באופן משמעותי. ב-2018 ממוצע קרנות הגידור עמד על ירידה של 5.2% לעומת מדד תל אביב 125 השיל 2.3%. ב-2019 התשואה הממוצעת של קרנות הגידור עמד על 12.6%. תשואת המדד עמדה על 21.3%.
המשפטים האחרונים יכולים להעיד על המשבר שקרנות הגידור חוות בשנים האחרונות מעבר לים. בארה"ב במחצית השנייה של 2018 והמחצית הראשונה של 2019 יותר קרנות גידור הכריזו על הפסקת פעילות (הונזלו) לעומת הקרנות שנפתחו. הפרשנות הראשונה, תולה את מצבו הקשה של הענף מסבירה כי עליית המדדים בשנים האחרונות, גורמת לרוב המשקיעים להעדיף השקעה בקרנות נאמנות והשקעה פאסיבית במדדים (שמגדילים את ערך המדדים וחוזר וחלילה). השקעה זולה, נזילה ופשוטה עדיפה במצב זה לעומת ההשקעה בקרן גידור יקרה, לא נזילה ומסובכת.
השאלה היא מה יקרה שהכסף ייזל להניע את השוק? חוסר קנייה עלול להוציא את האוויר והמדדים ואז שוב השוק עשוי להתעניין בקרנות. סביבה דובית היא הסביבה שמוליכה את המשקיע אל זרועות קרנות הגידור. אך התוצאות של קרנות הגידור המקומיות רומז על כך שגם במגמה ירידות (כפי זו שהתרחשה ב-2018) לא יועילו לקרנות הגידור ולכן עדיפה השקעה בקרן נאמנות או תעודת סל.





