נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

מגזין ADVIZERLAND >>   שוק ההון המקומי מעניין מאוד להשקעה

כך לדברי ירון דייגי, מנכ”ל הראל קרנות נאמנות בפורום שוק ההון של DUN'S 100 |אילן גילדין, יו”ר הרשות לניירות ערך – “מנסים להגדיל את בסיס המשקיעים בישראל, למשקיעים זרים.מנסים להגביר נזילות לשוק ההון הישראלי. זה יקח זמן” | אבישי קרואני, פעילים – “הריבית חזקה מהקורונה”

 

 
 

אדם כהן
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
01/03/2020

כנס דן אנד ברדסטריט השנתי נערך בבורסה, בהשתתפות רבים ובכירים משוק ההון.
 
את הכנס פתחה אפרת שגב, סמנכ”ל כלכלה מידע ומחקר של דן אנד ברדסטריט, שציינה שרואים שינויים הן בכלכלה העולמית, והן בעלעלה העולמית. חשש גדל בסקטורים שחשופים לסקטור הציבורי, היעדר ממשלה מייצרת סיכון מיוחד עבור סקטורים אלה.
 
לדבריה, חוק נתוני האשראי, אמור להנגיש ולשתף את הציבור בדירוג האשראי של משקי הבית.
 
את הדיון הנחה אמיר קורץ מכלכליסט.
 
שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר
 
“לפי הלמ”ס, נתוני הצמיחה במשק עומדים על 3.5%, בזכות צמיחה גבוהה ברבעון האחרון של 2019. סה”כ 2019 היתה שנה טובה. בקשר לגירעון. הגירעון המתוקצב בין 2015-2019 היה %2.9. בכל השנים 2015-17 הגירעון בפועל היה 1.9%, ב־2018 הגירעון היה %2.9, וב־2019 הגירעון הגיע ל־3.6%. החריגה נבעה מהעובדה שלא היתה ממשלה. בכל שנה נדרשים צעדי התכנסות כדי לעמוד במסגרות. ככל שאין ממשלה, קשה לקיים תהליכי התכנסות.
 
אבל, לאור העובדה שאנחנו בתקציב המשכי, ואין בו גידול, או טייסים אוטומטיים, למרות הגידול באוכלוסיה, והקטנת התקציב לאור תקציב המשכי. בכל אחד מהמשרדים יש קיצוץ משמעותי בתקציב.”
 
לדבריו, “אם יגררו לסבב בחירות רביעי, ממשלה תקום רק ב־2021, זה אומר שכל 2020 יהיה תקציב המשכי, וזה בעייתי.
 
 
ישראל נמצאת במקום לא טוב מבחינת תשתיות, ויש תוכניות רבות איך בשנים הקרובות מנסים לשנות את זה. היכולת לשלב את המוסדיים בזה רלבנטי מאוד. סדר גודל של 30% מההון של המוסדיים לא נמצא בארץ, והשאיפה היא להיעזר במוסדיים להקמת תשתיות בארץ.
 
עו”ד אילנית לנדסמן-יוגב, הרצוג פוקס נאמן
 
“כדי לאפשר את ההשקעה בתשתיות, צריך להיות שיתוף פעולה בין הרגולטורים. בסוף, יש יוזמות רבות שתקועות. יש פה שוק מתפתח, והמדינה צריכה לדעת לתת לו מענה כשהוא מתפתח”.
 
ירון דייגי, הראל
 
“בישראל יש נתוני מאקרו מעולים ביחס למדינות אחרות בעולם. מצבנו טוב, שנה אחרי שנה. יש לנו גידול באוכלוסיה, מה שאין בעולם המערבי, עצם העובדה שהאוכלוסיה צומחת, זה יקנה לנו יתרון ביחס לאחרים. מה גם שיש אצלנו סביבת ריבית אפסית.
 
השקעה בשוק ההון בישראל ובחברות ישראליות, יכולה להיות מההשקעות הטובות ביותר שאפרש לעשות, שוק המניות הוא חלופה מעולה, מכמה סיבות – תנאים כלכליים, בעשר השנים האחרונות ביצענו פחות מהעולם, ולכן התמחור שלנו נוח יותר משווקים אחרים. סיבה שלישית, החשיפה של המשקיעים הישראלים, ושל המוסדיים לשוק ההון המקומי, קטנה בשנים האחרונות. יש חברות טכנולוגיה מעולות שנסחרות בישראל, זה המקום שבו צריך להשלים את הפער.
 
אילן גילדין, כלכלן ראשי הרשות לניירות ערך
 
מקיימים שולחן עגול עם כל הגורמים הרלבנטיים בתעשייה, וחושבים איך להביא יותר ויותר חברות ישראליות לשוק ההון. חברות נרתעות למשל מרישום כפול. חברות לא מבינות את הערך המוסף בין להירשם בישראל מול הנאסד”ק, הכסף המוסדי הוא כסף חזק. בלי המוסדיים זה לא ילך. חברות טכנולוגיה צריכות לדעת שהמוסדיים ימשיכו לסקר אותם, ולהחזיק בהם, ושיהיה להם נזילות.
 
ברשות ניירות ערך, מצרים שהציבור הישראלי לא רואים עליית שווי של אותן חברות. מנסים לאור זאת לצמצם רגולציה, אבל אין עדין מחוקק, אז לא ניתן ליישם זאת. בשוק המקומי מאפשר רישום כפול בלא פחות מ־6 בורסות. מנסים להגדיל את בסיס המשקיעים בישראל, למשקיעים זרים. מנסים להגביר נזילות לשוק ההון הישראלי. זה יקח זמן.”
 

עד כמה וירוס הקורונה יטלטל את העולם?

 
 
אלון גלזר, לידר שוקי הון:
 
“מה שלמדים, הריבית חזקה מהכל. היא מנצחת את מלחמות הסחר, וגם את הקורונה. השוק ירד כמה ימים, וחזר לעלות. זה עובד אצל לקוחות פרטיים ומוסדיים. אבל המשבר אמור להיות משמעותית יותר. זה יתחיל מחברות האפנה, יעבור לחברות אחרות. אם המשבר הוא כמו שהוא נראה, וסין תמשיך להיות סגורה, זה ישפיע. שוק ההון לא עיכל את כל מה שהקורונה יכולה לגרום.”
 
אבישי קרוואני, פעילים
 
“מי שעוסק בשוק ההון, צריך להרים את הראש ולחפש ברבורים שחורים. הפעם זה הגיע מהוירוס. בשנים אחורה, הריבית הנמוכה היא זו שמכתיבה את עליות השערים וככל שהיא תישאר נמוכה, כך עליות השערים ימשיכו, כל אירוע, יכול להביא לחששות, אבל המשברים הם אלימים, אבל קצרים. הריבית הנמוכה, מייצרת היעדר אלטרנטיבה, והמשקיעים ממהרים לחזור לשווקים.”
 
ירון דייגי, הראל
 
“הציבור הישראלי הרבה יותר מאופק, הרבה פחות מהכותרות שפורסמו. השוק המקומי גדל, והמשקיעים נכוו מכותרות שליליות, שגרמו למשקיעים לצאת, ולהפסיד, כך שהיום מתנהלים הרבה יותר בשיקול דעת. אני הרבה יותר מוטרד מקנאביס, ומביטקוין, מאשר משיח על קורונה. שוק ההון עובד לטווחים הרבה יותר ארוכים מרבעון כזה או אחר.”
 
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות
 
“חלק ממה שיקרה בעקבות האירוע זה יותר איזון על רקע התלות בסין. כמו כן, לדעתי נלמד הלקח מימי הסארס, שחודש לאחר מכן השוק עלה חזרה, וזה מה שמסביר מדוע השווקים לא יורדים בחדות”. 
 
 
בתמונה:
 
(1) אודי אפרון, ראש מחלקת שוק ההון תאגידים ונירות ערך, מ.פירון ושות', (2) ד"ר גל אביב, מנכ"ל, בלנדר ישראל; (3) אריאל שרייבר, סמנכ"ל מכירות, שיווק ושירות, דן אנד ברדסטריט, (4) ראובן קפלן, מנכ"ל, פסגות בית השקעות, (5) שלומי ברטוב, מנכ"ל, פאהן קנה יועצים, (6) אלון גלזר, סמנכ"ל, לידר שוקי ההון, (7) עו"ד איתן שמואלי, ראש מחלקת שוק ההון וניירות ערך, ליפא מאיר ושות', (8) שחף ארליך, מנכ"ל, טריא, (9) עו"ד אילנית לנדסמן יוגב, שותפה מנהלת תחום שוק ההון, הרצוג פוקס נאמן, (10) עו"ד אסף מסיקה, שותף, מחלקת שוק ההון וניירות ערך, יגאל ארנון ושות' עו"ד; (11) ירון דייגי, מנכ"ל, הראל קרנות נאמנות, (12) עודד הר אבן, מנהל מחלקת שוק ההון הבינלאומית ושותף מנהל ארה"ב ZAG S&W, (13) עו"ד מנחם גורמן, שותף בכיר, שטיינמץ הרינג, גורמן ושות' עו"ד, (14) רו"ח גיא פרימנגר, שותף בכיר וראש תחום הייטק וראש מגזר טכנולוגיה, קסלמן וקסלמן רו"ח-PWC, (15) עו"ד עמית זערור, עו"ד בכיר במחלקת ניירות ערך ושוקי הון, ש.פרידמן ושות', (16) אילן גרזי, שותף בכיר, פרל כהן צדק לצר ברץ, (17) רונן מנחם, כלכלן ראשי, בנק מזרחי טפחות, (18) דורון כהן, יו"ר ומנכ"ל, דן אנד ברדסטריט, (19) אילן גילדין, כלכלן ראשי, הרשות לנירות ערך, (20) שי באב"ד, מנכ"ל, משרד האוצר, (21) חיים קסטרו, מנהל מחלקת ניהול סיכוני אשראי, גמא ניהול וסליקה.
x