נדב טסלר
01/03/2020
פויים לקבל העלאה בשכר? היא עשויה לפגוע בסגנון החיים שלכם בפרישה. באופן אינטואיטיבי היינו מצפים שמי שמרוויח יותר, יוכל להרשות לעצמו יותר בפרישה אבל מתברר שגידולי שכר לאורך תקופת החיסכון מובילים לירידה בשיעור התחלופה ולפגיעה בסגנון החיים של הפורשים.
שיעור התחלופה
שיעור תחלופה הוא היחס בין פנסיית הזקנה לבין השכר האחרון אותו קיבלנו ערב הפרישה. בעבר שיעור התחלופה המקובל עמד על 70% מהשכר, לדוגמא חוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות היו צוברים זכויות לפנסיה על פני שנות העבודה, כאשר הזכות המרבית לפנסיה עמדה על 70% מהשכר. אם ניקח לדוגמא חוסך שהרוויח כל השנים שכר של 10,000 שקלים, וכיום פנסיית הזקנה שלו עומדת על 7,000 שקלים בחודש. שיעור התחלופה של חוסך זה עומד על 70%.
התרגלתם לקבל העלאות שכר? אתם תשלמו על כך בפנסיה
בקרנות הפנסיה החדשות ובביטוחי המנהלים כבר לא צוברים זכויות לפנסיה, פנסיית הזקנה לא תלויה בשכר שלנו, אלא בסכום אותו נצבור לקראת גיל הפרישה. נניח שני חוסכים, האחד חסך לפנסיה מגיל 25, משכר של 5,000 שקלים והשני התחיל לחסוך רק בגיל 30 אך משכר גבוה יותר של 7,500 ש”ח. למרות ששנות החיסכון שונות והשכר הפנסיוני שונה, שני החוסכים עשויים לקבל פנסיית זקנה זהה.
מכיוון ופנסיית הזקנה שלנו תלויה בחיסכון שנצבר לאורך השנים, ככל שהשכר שלנו לפנסיה יתפתח לאורך השנים כך יגדל הפער בין פנסיית הזקנה לבין השכר האחרון ושיעור התחלופה יקטן.
נבחן זאת באמצעות שני עובדים. שניהם בני 27, מרוויחים שכר זהה של 10,000 שקלים. עובד א’, יקבל שכר חודשי קבוע לכל ימי חייו ועובד ב’ יזכה לגידולי שכר של 2% בשנה כפי שמקובל בחוגים מסוימים במשק הישראלי.
עובד א’ הגיע לשיעור תחלופה (לא אפשרי) של 99% ואילו עובד ב’ שזכה כל השנים לגידולי שכר הגיע אמנם לפנסיה גבוהה יותר, אך לשיעור תחלופה של 62%.
הערה: החישוב מוצג במונחי ברוטו ומניח כי העובדים יעבדו בצורה רציפה עד הפרישה ולא ימשכו את כספי הפיצויים.
מה הבעיה עם שיעור תחלופה נמוך?
העלאות השכר התכופות של עובד ב’ גרמו לתופעה שנקראת lifestyle creep, כלומר שיפור גדל והולך בסגנון החיים. כמו אותה צפרדע הרוחצת במים המתבשלים על האש עד שהיא מגלה שהיא אינה יכולה לצאת כך העובד שהכנסתו הפנויה גדלה הגדיל את הצריכה החודשית על פני הגדלת החיסכון לפרישה.
בניגוד לציפיות, רמת החיים שלנו בפרישה אינה יורדת. היא אפילו עולה. יש יותר זמן פנוי, הטיול מסביב לעולם שדחינו לפנסיה ואפילו הוצאות הבריאות גורמות לכך שההוצאה של משק בית של פנסיונרים בישראל גבוהה יותר מאשר זה של ילדיהם.
עובד א’ שהתרגל לצרוך כל השנים משכר של 10,000 שקלים, לא יתקשה לעבור לעולם של קצבת זקנה. אבל עובד ב’ שהתרגל לגידולי שכר תקופתיים יצטרך לרדת ברמת החיים בצורה משמעותית.
מה הפתרון לחסוך יותר מחר
לעובד א’, בהנחה שלא ימשוך פיצויים עד לפרישה וימשיך לעבוד בצורה מסודרת, אין כלל בעיה. הוא נמצא בדרכו לפנסיית פרישה חלומית. עובד ב’ לעומתו נמצא בבעיה חמורה, כדי “להתמודד” עם עליות השכר שלו, הוא יהיה חייב ללמוד כיצד לצד גידולי השכר הוא מגדיל את החיסכון לפרישה.
פרופסור ריצ’ארד ת’יילר ניסה להתמודד עם הבעיה בקרב החוסכים לתוכניות פרישה בארצות הברית. הוא הניח שאחד החסמים שמונעים מהחוסכים להגדיל את רמת החיסכון לפנסיה טמון בשנאת הפסד. החוסכים מתרגלים לקבל משכורת חודשית באותו גובה בכל חודש, הגדלת החיסכון לפנסיה תוביל בהכרח להקטנת ההכנסה.
הפתרון של ת’יילר, עליו הוא זכה בפרס נובל לכלכלה, נמצא בגידולי השכר. בכל גידול בשכר, החוסך הגדיל את שיעור ההפקדה שלו לפנסיה, בצורה הזאת חלק מגידול השכר הופנה להגדלת החיסכון לפנסיה באופן אוטומטי והשכר החודשי של העובד לא נפגע.
בארץ, אין עדיין מנגנון להגדלה אוטומטי של ההפקדות, והחוסך יצטרך לבצע את ההפקדות באופן עצמאי לתוכנית הפנסיה שלו או לקופת גמל להשקעה, את ההפקדות הוא יצטרך להגדיל בכל גידול שכר במטרה לגשר על הפער.
יצירת מקורות הכנסה נוספים לפנסיה
מלבד הגדלת החיסכון לפנסיה אפשר למצוא פתרונות נוספים לשיעור התחלופה, פתרון ראשון יכול להגיע מקרן ההשתלמות. יצירת אנונה מקרן ההשתלמות בפרישה יכולה לגשר על הפער שנוצר בחיסכון.
אפשרות נוספת היא בניהול נכון של תיק השקעות או רכישת נדל”ן להשקעה. בהנחה שחוסך שזכה לגידולי שכר לאורך השנים ניהל בחוכמה את כספו הוא יצטרך למצוא פתרונות מתאימים לפרישה מעבר לחיסכון הפנסיוני המסורתי.
בשורה התחתונה | להתכונן לשיעור התחלופה
שיעור תחלופה הוא היחס בין פנסיית הזקנה לבין השכר האחרון. ככל ששיעור התחלופה גבוה יותר המצב טוב יותר. דווקא עובדים עם גידולי שכר יזכו לשיעור תחלופה נמוך יותר. הפתרון לאותם עובדים, הגדלת החיסכון לפנסיה לאורך השנים או יצירת מקורות הכנסה נוספים לחיסכון הפנסיוני. jpg
נדב טסלר, בעל רשיון משווק פנסיוני, משמש כסמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, מרצה במכללת נתניה ובעל הבלוג פנסיוני, להבין את הפנסיה
