אורי גרינפלד >> כל עוד לא נוצרת בעיית מחסור משמעותית שנמשכת תקופה ארוכה, לא צפויים לחצים אינפלציונים בכיוון הקורונה

עדכון קורונה שבועי

 

עד שכבר התרגלנו להסביר למה השווקים פיתחו חסינות לקורונה הגיעו היומיים האחרונים של השבוע שעבר והראו שכנראה עוד מוקדם מדי לחזור לנשום רגיל. לא רק זאת, אלא שהיכולת להעריך עד כמה ועד מתי הקורונה תלווה אותנו הולכת ופוחתת שכן מצד אחד הנתונים השוטפים מלמדים שמספר המקרים הולך וקטן ושדי ברור שהסינים מצליחים להשתלט על התפשטות הנגיף בסין עצמה אך מצד שני התפשטות הנגיף במדינות שמחוץ לסין צוברת תאוצה. לכן, בעוד שההערכות שהסינים יסירו את הסגר ויחזרו לייצר מתישהו לקראת סוף הרבעון נראות בהחלט סבירות, לא ברור בכלל עד כמה הפעילות הכלכלית מחוץ לסין תוגבל בשבועות הקרובים, אם בכלל, והאם מדינות מערביות ודמוקרטיות יכולות בכלל למנוע מהתפשטות הוירוס להפוך למגפה גלובאלית. לכן, לא מפתיע שסימני השאלה מעלה מקשים מאוד על שוק המניות למצוא כיוון ברור אבל מלבד לתרחיש שבו ההאטה הגלובאלית נמשכת מספר רבעונים, תרחיש שכרגע נראה כמו תרחיש קיצון, התשואות הארוכות בשוק האג"ח האמריקאי הן כנראה נמוכות מדי. לכן, לאחר ירידת התשואות בחלק הארוך (התשואה ל-30 שנה בשפל היסטורי!) אנו ממליצים לקצר עוד את המח"מ הדולרי בתיקים.

 

גם בנוגע להשפעה של הקורונה על האינפלציה אי הודאות היא גבוהה אבל לפחות בטווח הקצר של החודשים הקרובים נדמה שבניגוד לכותרות בעיתונים, הקורונה היא בעיקר דפלציונית ולא אינפלציונית (בניטרול תת-תת-תת-תת-סעיף "מסכות פנים"). נכון, כפי שהופיע בתקשורת, יבואנים רבים הודיעו על העלאות מחירים אך חשוב לזכור שבחלק גדול מהמקרים מדובר על מוצרים בענפים תחרותיים מאוד (בעיקר מוצרי אלקטרוניקה וביגוד) כך שייתכן שחלק מהעלאות המחירים יספגו על ידי הקמעונאים. גם אם לא, ההשפעה האינפלציונית של התייקרות מוצרים אלו מתקזזת באופן טבעי עם ההשפעה הדפלציונית של ירידת מחירי הסחורות ובעיקר מחיר הנפט. המשקל המצטבר במדד המחירים לצרכן של סעיפים שעשויים להיות מושפעים מהקורונה (ריהוט, מזגנים, מוצרי חשמל, מוצרי אלקטרוניקה, מחשבים, הלבשה והנעלה, תכשיטים וצעצועים) עומד אמנם על 8.6% אבל המשקל של סעיפי האנרגיה והנסיעות חו"ל עומד על 10.9%. בנוגע לסעיף הדיור שמשקלו במדד הוא כ-24%, החשש שמחסור בפועלי בניין מסין יביא לעלייה מהירה בסעיף נראה אפילו מופרך יותר מהצפי לעליה בסעיף שנרשם לקראת האירוויזיון בת"א. קודם כל, לא בטוח שיש בכלל מחסור שכן פועלים רבים (שחלקם גם סביר להניח מיומנים אחרי תקופה מסוימת של עבודה בענף) גם לא יכולים לחזור לסין. שנית וחשוב יותר, גם בתרחיש הגרוע ביותר, עיכוב של מספר שבועות בבנייה אינו מהותי כאשר תקופת הבנייה הממוצעת עומדת על כשנתיים וחצי. שלישית, התמסורת ממחירי הדירות החדשות למחירי השכירות שבעזרתם מחושב הסעיף אינה גבוהה גם כך. בשורה התחתונה, כל עוד לא נוצרת בעיית מחסור משמעותית שנמשכת תקופה ארוכה, לא צפויים לחצים אינפלציונים מכיוון הקורונה.

 

מדדי מנהלי הרכש בארה"ב מפתיעים לשלילה

 

מדדי מנהלי הרכש של Markit שפורסמו בשבוע שעבר הציגו נפילה חדה בסנטימנט הפעילות הכלכלית בארה"ב לרמה שלא נרשמה מאז 2009. עם זאת, לפי שמילים כמו מיתון נזרקות לאוויר, ראוי לציין שלקורונה כנראה היתה השפעה משמעותית על המדדים. מדד מנהלי הרכש בתעשייה למשל ירד בפברואר מ-51.9 נק' ל-50.8 נק', ירידה שדוחה לעת עתה את התקווה להתאוששות סקטור התעשייה האמריקאי אבל לפי הדיווח של Markit חלק מהירידה הוא כנראה תוצאה של הפגיעה בשרשראות האספקה וביצואנים. במדד מנהלי הרכש של ענפי השירותים שבו נרשמה צניחה של ממש מ-53.4 נק' ל-49.4 נק' בלטו לפי הדו"ח לרעה ענפי התעופה והתיירות כך שבהחלט ניתן לומר שגם פה מדובר על תסמינים של הקורונה. כתוצאה מכך, המדד הכללי שנותן לכל ענף את המשקל המתאים לפי מבנה המשק ירד בפברואר לרמה של 49.6 נק', הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז שהחלו לאסוף את הנתונים (2009). בהתאם לכך, להערכתנו מוקדם מדי להעריך שהנתונים שהתפרסמו מאותתים על מיתון בארה"ב שכן ההערכות כיום הן שתוך מספר שבועות השפעות הקורונה תפוגנה והפעילות הכלכלית תחזור למגמה שלה. לכן, נתוני פברואר מזכירים כרגע הרבה יותר את הנפילה במדדי מנהלי הרכש שנרשמה ב-2013 במהלך השבתת הממשל האמריקאי. אז, הירידה במדדים היתה קצרת טווח מאוד ולאחר רבעון אחד של צמיחה שלילית חזר המשק לצמוח בקצב מהיר. כמובן, גם פה הכל תלוי במידת ההתפשטות של הקורונה ובעיקר בטווח הזמן שסין תהיה תחת סגר. בניגוד לאירופה, ההשפעה של סין על ארה"ב היא פחות בצד של היצואנים ויותר בצד של שרשראות האספקה כך שבמידה והמיפעלים הסיניים אכן יחזרו לייצר תוך זמן קצר, המדדים יחזרו לרמה גבוהה יותר מהר מאוד.

 

 

 

לקראת החלטת הריבית מחר

 

אמרנו כבר שכשלוקחים בחשבון את העובדה שאין אינפלציה בישראל, השקל חזק באופן עקבי וכל הסימנים מראים על האטה בכלכלה הישראלית, נראה כי הרגע לצעד מרחיב מכיוון בנק ישראל הולך ומתקרב. למרות זאת, אנו מעריכים שהסיכוי שבבנק ישראל יפעלו כבר מחר ויבצעו הרחבה, אם דרך הפחתת ריבית או אם דרך הרחבה כמותית (רכישות מט"ח לא מעוקרות), היא נמוכה מאוד וזאת מהסיבה הפשוטה שעדיין לא רע מספיק. כמו בסצנה שמופיעה בלא מעט סרטי פעולה, כשהגיבור נשאר עם מעט מאוד כדורים במחסנית הוא בוחר בזהירות את ההזדמנות הטובה ביותר לירות ולא סתם יורה באויר בלי להסתכל כדי לאיים. באנלוגיה זו בנק ישראל מוצא את עצמו כיום עם שני כדורים במחסנית כאשר אחר מהם עלול להתברר בכלל ככדור סרק. לכן, על אף שאנו מעריכים שהיום שבו בבנק ישראל יצטרכו לכוון ולירות הולך וקרב אנו ממש בספק אם היום הזה הוא מחר. ההסתברות להערכתנו לפעולה כלשהי מחר היא לכל היותר 10% וגם זה כשאנחנו מפרגנים לכושר השכנוע של חבר הוועדה שלוחץ להפחתת ריבית כבר זמן רב.