דו"ח הסחר העולמי של בנק אוף אמריקה סקיוריטס >> שרשראות האספקה בסין ומדינות נוספות עומדות בפני שינויים דרמטיים

מדו"ח הסחר העולמי של בנק אוף אמריקה סקיוריטס BofA Securities -  עולה כי העולם חווה תזוזות טקטוניות בשרשראות ההפצה הגלובליות. כך עולה ממחקר שבוצע על ידי אנליסטים, המכסים יותר מ-3,000 חברות ברחבי העולם, כולל צפון אמריקה, אירופה ואסיה פסיפיק. המחקר, שבדק את נדידת הסחורות מסין ומדינות המזרח הרחוק והשפעתם על הכלכלה המערבית, מצא כי שרשראות האספקה בסין ומדינות נוספות עומדות בפני שינויים דרמטיים, בין היתר על רקע מלחמת הסחר, אוטומציה, החלטות ממשלתיות, כלכלות מתעוררות ועוד.

 

התחזיות רלוונטיות ביותר עבור 12 תעשיות מובילות, המפעילות שרשראות אספקה גלובליות בתחומי התוכנה, החומרה, חומרים, סמיקונדוקטורים, בריאות, מזון, מוצרי צריכה ועוד בשווי שוק כולל של 22 טריליון דולר.  ממצאי הסקר היו מדהימים - חברות ביותר מ-80% מהמגזרים הגלובליים, בכל אחת מהיבשות צפון אמריקה, אירופה ואסיה-פסיפיק (לשעבר סין), יישמו או הודיעו על תוכניות להעברת לפחות חלק משרשראות האספקה שלהן ממיקומן הנוכחי.

 

 

בעוד שעל פני השטח המגמה בולטת, הצד המעשי עדיין מתון כרגע. נראה כי חברות רבות מנסות את אסטרטגיית "סין פלוס" (China Plus), שבה הן שומרות לרוב על שרשראות אספקה קיימות, תוך הפעלת תוכניות הרצה במקומות חלופיים. על פי הדו"ח, במהלך 12-24 החודשים הבאים צפוי כי ההצלחה (או הכישלון) של תוכניות הרצה אלה יסייעו לקבוע את מהירות השינוי העתידי.

 

בשלושת העשורים האחרונים התרחשה התרחבות דרמטית בסחר הבינלאומי ובגלובליזציה של שרשראות אספקה. אולם בעקבות המחקר, טוענים צוותי המאקרו של בנק אוף אמריקה, כבר רואים הפסקה ממושכת של הגלובליזציה. האנליסטים טוענים כי העולם נכנס לשלב חסר תקדים, שקשה להעריך את היקפו באחוזים, במהלכו שרשראות האספקה מגיעות הביתה, מתקרבות לצרכנים או מופנות לבעלות ברית אסטרטגיות. יש לכך השלכות עמוקות על אוטומציה ותעשיה, ובכך נוצרות אינספור הזדמנויות לאיזורים אליהם מופנות מחדש שרשראות האספקה.

 

למרות ששרשראות האספקה התפתחו ונעו במשך עשורים, נראה שהמעבר הנוכחי שונה. בגלל הסיבות שהביאו לשינוי, יעד השינוי, והשיטה בה השינויים האלו מסייעים. בעבר - מכסים וביטחון לאומי היו לרוב הסיבות הנפוצות ביותר לשינוי. בעוד משא ומתן על מסחר, כמו עסקת השלב הראשוני שנחתמה לאחרונה בין ארה"ב וסין, עשוי בסופו של דבר לגרום להפחתת התעריפים ואפילו לביטולם, סבורים האנליסטים כי לא סביר שהחששות בנוגע לביטחון הלאומי יתפוגגו.

 

בהתייחס לכיוון השינוי, דרום-מזרח אסיה והודו היו היעדים המתוכננים עבור מחצית משרשראות האספקה של צפון אמריקה ואסיה, נתון לא מפתיע. זאת, כתוצאה מעלויות עבודה אטרקטיביות בדרום-מזרח אסיה והודו.

 

עם זאת, הנתון המפתיע שעלה היה כי חברות בכמחצית מכל המגזרים העולמיים בצפון אמריקה הצהירו על כוונה לחזור למיקומם המקורי. נתון זה נכון במיוחד עבור מגזרים ותעשיות הייטק שעבורם האנרגיה היא שחקן מרכזי. ממצא זה, אם יאומת, עשוי לייצג את המהפך הראשון במגמה מרובת עשורים. ראוי לציין גם כי צפון אמריקה עלה כיעד מיועד, ככל הנראה במאמץ להתקרב לבסיסי הלקוחות של החברות. 

 

ההצהרה העולמית על הכוונה להשתמש באוטומציה במקומות עתידיים הפתיעה לא פחות. הצהרה זו רלבנטית במיוחד לחברות מצפון אמריקה ואסיה, וייתכן שנועדה להפחית את עלות התפעול הגבוהה ולקזז את התפוקה הנמוכה. עוד עולה כי חברות אירופאיות מצפות לשינויים רגולטוריים, הטבות מס וסובסידיות, אשר ישמשו ימתנו את החיכוך הקשור בהעברת שרשראות אספקה.

 

מחוץ לסין

 

סין, האחראית כיום לרבע מתוספת הערך של התעשייה העולמית, עמדה במרכז מדיניות הסחר המגן של ארה"ב. באופן לא מפתיע, הסקר מאמת את ההנחה שחברות רבות מעבירות מתקני ייצור מסין. מלחמת הסחר היא רק חלק מהסיפור. עליה בשכר, נורמות סביבתיות מחמירות, מסגרת רגולטורית מורכבת והמיקוד הממשלתי להפוך לכלכלה ברמה גבוהה המכוונת שירותים הגיעו לשיא כשמפעלים החלו לצאת מסין לפני עשור. תעשיות כמו טקסטיל ובגדים, צעצועים, הנעלה ורהיטים היו הראשונות שיצאו, בהתחשב בכך ש"חלק הארי" מההכנסה (66%) בענפים אלה שהולך לעלויות עבודה ושכר עבודה בסין עולה במהירות בעשור האחרון.

 

כדי להבין את העלייה המשמעותית בשכר העבודה בסין, בשנת 2001, עלויות העבודה הסיניות (במונחים של דולר לעובד) היו דומות לשאר אסיה, אך כיום הן כפולות לעומת מדינות גדולות אחרות באסיה. גם כשהן מותאמות לפרודוקטיביות, עלויות העבודה בסין נמצאות הרבה מעל שווקים מתעוררים אחרים באסיה ואפילו אלה שבסינגפור.  ולכן, הטלת מכסי מגן  והאיום המתמיד של הטלת מכסים גדולה יותר החמירו את יציאתם מתקני הייצור שרשראות האספקה מסין אך לא היו הגורם הישיר לה.

 

חברות בשני שליש מהמגזרים העולמיים בצפון אמריקה יישמו או הודיעו על תוכניות להוציא לפחות חלק מרשתות האספקה שלהן מסין, ואילו חברות בכמחצית מהמגזרים במדינות באזור אסיה פסיפיק (סין לשעבר) עושות כן. את

 

השינויים הגדולים ביותר מבצעות חברות בתחומי הייצור לצרכן, קמעונאות, טכנולוגית חומרה וסקטור המוליכים למחצה (Semiconductor Sectors). שני הסוגים הראשונים משתנים בעיקר בגלל עלויות תועלת של האוטומציה, בעוד שהשניים האחרונים נמצאים בהצתלבות בתחרות בין ארה"ב לסין, ומכאן שסביר להניח שהם מתמודדים עם מגבלות מדיניות. עם זאת, מעניין לציין כי 83% מהמגזרים העולמיים באירופה שיש להם שרשראות אספקה בסין, נשארים במקום, והשאר מבצעים רק שינוי קל