פוליסה ביטוח חבות מעבידים מחריגה מכיסוייה את חבות המבוטח כלפי עובדיו שהם תושבי השטחים. כלומר אלו השייכים לעובדים הפלסטינאים מיהודה ושומרון. לדוגמה, מפעל גזוז ידוע שהיה מייצר באזור ברקן, עובדיו שאינם ישראלים, לא יכלו לקבל פיצויים מההנהלה במסגרת ביטוח על פי פוליסת חבות מעבידים.
הסיבה לכך היא שבשטחי יהודה ושומרון לא חל החוק הישראלי אלא חקיקה מקומית המסדירה פיצויי עובדים בעת פגיעה בעבודה, באופן שונה, שמיוחדת לו פוליסה נפרדת. הסעד של עובד נפגע בשטחים אינה נשענת כמעט מעולם על הביטוח הלאומי, אלא על חובת המעביד לשפות את עובדיו בסכומים הנקובים בחוק בכל מקרה של פגיעה בעבודה גם אם פעל כיאות למנוע את מקרה הפגיעה.
צו 663
צו 663 של הממשל הישראלי ביהודה ושומרון, בא לתקן את החוק הירדני. הצו קובע את הפיצויים שעל המעביד לשלם לעובדו במקרה פגיעה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו. הצו פועל על פי "הסדר פיצויי עובדים" שמקובל בארצות שונות ואף היה נהוג בישראל טרם כניסת חוק הביטוח הלאומי לתוקפו.
הפיצויים השונים מחולקים כך:
- נכות חלקית תמידית: פיצוי יחסי מן הפיצוי תמורת נכות מלאה ותמידית
- נכות מלאה ותמידית: פיצוי של שכר העובד תמורת 3,000 ימי עבודה
- אי כושר זמני עם יותר מ-3 ימים: 75% משכרו היומי של כל יום של אי כושר עד 180 יום. השכר, לעניין זה, הוא כממוצע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה, אך לא יותר מ-150% מן השכר הממוצע באזור בשנה שקדמה ליום הפגיעה, ולא פחות מ-75% ממנו.
- מקרה מוות: פיצוי של שכר העובד תמורת 2,500 ימי עבודה
- הוצאות רפואיות לשיקום הפגיעה.
אם התרחשה תאונה מחמת רשלנות העובד ישתלמו הפיצויים אם נפטר או נגע בנכות תמידית או סבל מאי כושר זמני שבועיים לפחות.
צווי הממשל מטילים על מעבידים בשטחים את החובה לביטוח חובתם לסיעוד עובדיהם שנפגעו. מטרתם הינה להבטיח מקור מימון למעבידים באמצעות מבטח. הצווים אוסרים על העסקת עובדים אלא אם יש בידי המעביד פוליסה בת תוקף שהוצאה בהתאם להוראות הצו לכיסוי חבות טעונת ביטוח.
לא תוצא פוליסה לכיסו חבות טעונת ביטוח אלא אם תנאיה ותעריפיה נקבעו בהתאם על ידי המפקח על הביטוח בישראל, בשנת 1976. סעיף לצווים קובע שלתנאים המונעים כיסוי בהתנהגות המבוטח לא יהא תוקף כלפי העובד הניזוק וסעיף 6 בהם שולל תוקפן של הגבלות בעניין גילם או מצבם הגופני והנפשי של העובדים או בעניין סוג העבודה.
סעיף 7
סעיף 7 מקנה לעובד הנפגע ערבות ישירה כלפי המבטח. הצווים קובעים חובת תשלום תכוף, תוך 30 יום מדרישה, של הוצאות לצד הוצאות אשפוז ותשלומי פיצויים בשיעורים. אי תשלום במועד יחסי את המבטח בדמי פיגור.
סעיף 18
סעיף 18 לצווים מטיל סנקציה פלילית על המפר את הוצאותיהם. בהתאם לצווים אלו נערכו כאמור תנאי הפוליסה. פוליסה זאת מבטחת את חובת המעביד לפיצויים לעובדים בעקבות פגיעות בעבודה, בכפיפות לחוקי עבודה המקומיים.
הפוליסה כוללת יכולת התאמת הפרמיה, לפי גובה השכר השנתי המשולם. בנוסף, קיימת הוראה שאם חרף הגבלות בפוליסה יחויב המבטח בתשלום פיצויים לעובד הניזוק תהיה לו זכות היפרעות מן המבוטח. אם נקבעה ההפרה על ידי המבוטח בתום לב ישיב למבטח רק אופן הוצאות שנגרמו למבטח עקב ההפרה. אם נקבעה הפרה על ידי המבוטח במרמה ישיב למבטח את הוצאותיו בכל מקרה. הפוליסה מחריגה מכיסוייה סיכוניי מלחמה וסיכונים פוליטיים כמקובל, סיכוני קרינה אבדן שכר לארבעה עשר הימים הראשונים וחבלה במתכוון. בנוסף נקבעה השתתפות עצמית וגבול אחריות לעניין ההוצאות הרפואיות.