שי ברק
ברק בית השקעות
18/03/2020
מדד חודש פברואר ירד ב-0.1% לעומת התחזית שלנו של 0.2%-
למרות הפיחות (אשר צפוי להימשך) צפויה סביבת אינפלציה נמוכה. אלו הסעיפים הבולטים שהפתיעו:
- לא היו הפתעות של ממש בסעיפים השונים. מחירי נסיעות לחו"ל ירדו ב-0.9% בלבד למרות ייסוף של 1.5% בשקל ועונתיות שלילית בחודש זה (חזינו 2.5%-).
- מחירי השכירות (מחירי שכירות בעת חידוש החוזה) במשקל 17.2% ירדו ב-0.1% בדומה לתחזית שלנו. ב-12 החודשים האחרונים סעיף זה עלה ב-2.2% לעומת 2.8% בחודש הקודם. במבט קדימה צפויה התמתנות משמעותית בסעיף זה.
- סעיף הדיור
- סקר מחירי דירות לרכישה (מדד נפרד אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) עלה ב-0.8% ועלה ב-4% ב-12 החודשים האחרונים (האצה מ-2.9% לפני חודש). כניסה למיתון, ועלייה באבטלה לא תומכים בהמשך עלייה במחירי הדירות לרכישה בתקופה הקרובה. משקי הבית יזהרו מלהגדיל חוב צרכני.
- בשנת 2019 החלו 50.8 אלף התחלות בנייה (סביר להניח שהנתון יתעדכן לכיוון 52-53 אלף) והיו 50.6 אלף דירות מוגמרות, קצב בהחלט סביר בהסתכלות על הביקוש השוטף. יחד עם זאת, צמצום במספר הפועלים מהשטחים יאט את משך זמן בנייה.
אינפלציית הליבה ממשיכה להתמתן
- ב-12 החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן (למעט סעיפי האנרגיה ופירות וירקות) עלה ב-0.29% בלבד, לעומת 0.35% בחודש ינואר ו-0.61% בדצמבר. בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות באינפלציית הליבה, בפרט בהשפעת הייסוף החד בשקל. הפיחות המואץ צפוי לתרום לעלייה מתונה בסביבת האינפלציה, אך מנגד ירידה חדה בביקושים תפעל בכיוון ההפוך.
- מדד מרץ צפוי לעלות ב-0.4% ויושפע מ: עלייה עונתית במחירי ההלבשה בשיעור של 4.2%, לעומת 3.4% במרץ 19 ו-4.9% במרץ 18; הוזלה של 1.2% במחירי הדלקים; עלייה של 2.4% במחירי נסיעות לחו"ל למרות פיחות של יותר מ-6%, זאת בהשפעת הירידה החדה בביקוש; עלייה עונתית בשיעור של 0.5% בסעיף הדיור (לעומת עלייה של 0.8% במרץ 19 ו-0.9% במרץ 18); עלייה עונתית מתונה במחירי המזון (0.2%).
- מדד חודש אפריל צפוי לעלות ב-0.1% ויושפע משיעור נמוך יחסית בשל ירידה חדה במחירי הדלקים (10%-), עלייה עונתית מתונה במחירי פירות וירקות (3%), מזון (0.5%) והלבשה והנעלה (2.2%).
אנו צופים אינפלציה של 0.7% שנה קדימה - למעט הפיחות בשקל, השפעת הווירוס מאד דפלציונית
לפני כחודש הסברנו מדוע ההשפעה נטו של ווירוס הקורונה הינה דפלציונית. אז ניתחנו את ההשפעה נטו של הירידה במחירי הסחורות בעולם (נפט ומתכות) והירידה במחירי נסיעות לחו"ל, זאת לעומת ההתייקרות הצפויה של מחירי הסחורות החסרות מסין (הלבשה, מוצרי אלקטרוניק ה ועוד). מאז, השפעת הקורונה מעמיקה, בפרט בשל סגירת השמיים של ישראל. בנוסף, סין חוזרת בהדרגה לפעילות. ננתח את ההשפעות הצפויות על האינפלציה שנה קדימה. עקב ההחמרה בכללי הבידוד ושיתוק התיירות, צפויה השפעת התמתנות באינפלציה במספר סעיפי מדד:
- מחירי נסיעות לחו"ל צפויים לרדת בשל ירידה חדה בביקושים. סעיף זה כולל גם את הטיסות לחו"ל והשהייה בחו"ל. הלמ"ס מתלבטת איך לאמוד את השינוי במחירי הטיסות לחו"ל כאשר אין טיסות(!) בכל מקרה צפויה להימדד הוזלה בסעיף כולו כאשר מחירי בתי מלון והשכרת רכב בחו"ל צפויים לרדת. אנו מניחים ירידה של 2%-1% בסעיף זה, לעומת פיחות של 9%.
- גם מחירי הבראה ונופש בישראל צפויים לרדת כאשר ישראלים חוששים גם ממקומות צפופים.
- צפויה השפעה ממתנת על מחירי השכירות בישראל. דירות Airbnb רבות (קיימות כ-12 אלף בתל אביב) יוסבו לשכירות לטווח ארוך עבור ישראלים. גם העלייה הצפויה באבטלה תקשה על עלייה במחירי השכירות. הנחנו עלייה של 0.4% במחירי הדיור (שכירות) במדד, לעומת 2.2% עד כד כה במדד (ב-12 החודשים אחורה).
- אנחנו לא צופים התייקרות של ממש במחירי מוצרים המיוצרים בסין, זאת בשל חזרה לפעילות בסין, מלאים מסוימים, וירידה בביקושים על ידי משקי הבית.
- שיעור האבטלה אשר עמד על 3.1% (גילאים 25-64) בפברואר צפוי לעלות לכיוון 4.5% ברבעון ב'.
- צפויה התייקרות מתונה במחירי המזון (2% שנה קדימה) בשל הגידול בביקוש והפיחות בשקל, לפחות בחודשים הקרובים. יחד עם זאת, מסתמנת ירידה במחירי הסחורות החקלאיות בעולם.
- מחירי הנפט בעולם גם ירדו בצורה חדה אך לא רק בשל השפעת הקורונה. אנו צופים הוזלה של 10% במחירי הדלקים בתחילת חודש אפריל. אנו מניחים עלייה מתונה בלבד במחירי הנפט בעולם שנה קדימה (ל-40 דולר חבית ברנט) ו-46 דולר עד סוף 2021.
- בנוסף, הציפייה להתמתנות בפעילות בעולם בכלל ובסין בפרט הביאה לירידה במחירי הסחורות התעשייתיות.
- אין אנו צופים כלל השפעת העלאת מיסים לפני אמצע 2021, בשל ההתמתנות בפעילות הכלכלית השנה. במחצית השנייה של 2021 צפויה השפעה של 0.2% בשל "התאמות פיסקאליות".
העצבנות בשווקים תומכת בפיחות בשקל
גופים מוסדיים ישראלים נאלצים לרכוש מט"ח בירידות חדות בשווקים בחו"ל זאת כדי למנוע ירידה בשיעור החשיפה למט"ח. בינואר מוסדיים עדיין מכרו מט"ח בהיקף של מיליארד דולר (לפני הירידות החדות בשווקים של מחודש פברואר ומרץ). בעבודת מחקר משנת 2018, בנק ישראל העריך ששיעור תמסורת שע"ח בעת פיחות עומד על 14% (ו-4% בתקופה של ייסוף). מתחילת השנה השקל פוחת ב-4.8% מול הדולר, ו-3.7% מול היורו. סביר להניח שמגמת הפיחות תימשך בתקופה הקרובה, אך תיבלם במחצית השנייה של השנה בהנחה שהתפשטות הקורונה תיעצר. אנו מניחים שע"ח של 3.70 - 3.75 ש"ח לדולר בסוף 2020.
