קרנות נאמנות
משה שלום
19/03/2020
הקדמה:
כאשר מתרחשת דרמה בשווקים, השאלה החוזרת תמיד היא: ומה בכל זאת עולה עכשיו? בסופו של דבר, תמיד ישנו נכס אחד, או כמה, אשר מנהלים קמפיין חיובי נגדי לזרם המרכזי השלילי. בזמנים החיוביים, אלא נכסים המשקפים את הצד הזהיר יותר, ואולי המגן, של השוק. וכאשר המגמה הופכת להיות שלילית חזק, כמו בימי קורונה אלו, אנו נראה את מי שמכונה "נכסי המפלט" כמובילים מבין העולים כנגד המגמה.
כתבתי על כך רבות, במסגרת זו ואחרות, ואין כאן חידוש גדול: גם לפחד ולחרדה יש מייצגים פיננסיים. איך יודעים מי הם? פשוט מאוד: הולכים להיסטוריה הקרובה והרחוקה ורואים מה קרה אז. ומה יכול להיות דומה למה שקורה עכשיו יותר מאשר משבר הסאב-פריים של 2007-9? וכך, אם נסתכל על אוקטובר-נובמבר 2008 (קריסת ליהמן) כסמן, נראה שבנקודות המשבר החזקות ביותר שני נכסי מפלט שלטו בכיפה: המזומן, והאג"ח האמריקאי קצר הטווח.
למעשה, יש שיאמרו ששני אלו הינם אחד. ומה ההיגיון כאן? גם זה פשוט למדי: ארה"ב מהווה, עדיין, המקור האמין ביותר לשמירת ההון. לכן, מטבעה וחובה הם הנכסים הבטוחים ביותר. יש לזכור גם ששתי זירות אלו הינן העמוקות ביותר מבחינת נזילות ולכן אידיאליות לאחסון כספים עד יעבור זעם.
וכך זה הולך: קיימת קורלציה טבעית הפוכה בין שוקי המניות והמטבע בארה"ב, קיימת קורלציה ישרה בין שוקי המניות בעולם (כולל שלנו), ולכן, ישנה קורלציה הפוכה בין שוק המניות המקומי שלנו וחוזקו של השקל, דרך השתקפותו בזוג דולר-שקל. או, במילים פשוטות יותר, כאשר המניות יורדות, הדולר יעלה. וזה בדיוק מה שראינו כעת. הגיוני שנבחן את העובדה הזו דרך קרנות, כאשר בחרתי אחת מייצגת בהחלט.
הנה פרטיה העיקריים של הקרן:
הקרן מגיעה מבית הראל, והיא בהחלט מייצגת היטב את התחום. היא די חדשה, אבל אין זה מצב בעייתי כי ניהול של קרן כספית אינו תלוי הגיון השקעתי של הטווח הארוך אלא ניהול קצר טווח מאוד של נכסים המביעים צמידות למשהו: ריבית, מט"ח, וכו... גודלה של הקרן נמצא עם כמעט 200 מיליון שקל כאשר היא עומדת שלישית בתחומה עם כמות ההון הזו.
כמו כן, דמי הניהול בהחלט מותאמים לתחום הכספיות, עם 0.2%, כאשר בנושא התנודתיות יש בהחלט השתקפות של תחום המט"ח על ידי סטיית תקן סביב 0.42%. על פי חלוקת החשיפות בתיק, אנו רואים שהיא בהחלט ממלאה אחרי המנדט כאשר ישנה חשיפה של 100% למט"ח (דולר) אבל מה שמעניין כאן הוא שיש גם 30.43% חשיפה לאג"ח דולרי ורובו מדינתי.
מעבר לבדיקה בתיק עצמו, אנו יכולים להבין שאין כאן חשיפה לארה"ב בלבד בגלל הדירוג AA ולא AAA שהיה נובע מכך. יתר על כן, מח"מ של 0.44 שנים מצביע שוב על מה שציינתי לעיל: קרן כספית היא מוצר של הטווח הקצר!
ביצועי הקרן:
לא צריכים להיות גאונים גדולים כדי לפרש את הגרף הזה. ברור שתפיסת המפלט הצליחה לגרום לשינוי דרמטי כלפי הדולר במקומותינו. מה שמעניין הוא שהתחתית בקרן, ובשוק, המהווים את נכס הבסיס שלה, הייתה דווקא ב-11-2019 ולא עכשיו... בכל אופן, כפי שהפתאומיות שולטת במעבר השלילי במניות, כך החיוב פרץ כאן במלוא העוצמה ויצר תמונה אדירה וקצת מפחידה מעלה. הגרף הוא של שלושת החודשים האחרונים, ולכן אינו משקף את ההתדרדרות האיטית בערכו של הדולר במקומותינו. הוא פשוט מהווה עדות לשינוי המחשבתי ולקצב שלו, ולכן, ביכולת המשקיעים והמכונות האוטומטיות לקבוע לוח זמני פיננסי חדש ומהר. האם הקרן הזו עשתה משהו שונה לעומת חברותיה בתחום? הנה גרף עבור שלוש קרנות דומות לה במהות:
מן הגרף הזה אנו רואים היטב שלא היה שוני מהותי בין כל הקרנות הדומות לזו שאנו מסתכלים עליה. יש בהחלט יתרון זעיר לקרן של הראל, אבל זה ממש לא משמעותי, בראייה הרחבה של הדברים. אגב, אלו שלושת הקרנות עם ההון הגדול ביותר והמייצגות את טעמם של המשקיעים כלפי קרנות כספיות מט"חיות.
איך כל זה מתכנס לכיוון של גיוסי כספים?
על פי הגרף הזה אנו רואים שהעניין בקרן של הראל נמצא באמצע הדרך: לא גבוה מאוד כמו הקרן של פסגות, ולא כפי שהיה נמוך במיטב. "כפי שהיה" בגלל שאנו רואים שבקרן של מיטב הייתה קפיצה אדירה, לא כל כך ברורה מבחינת ההבדל מול הקרנות האחרות. בכל אופן, מי שממונה על השיווק בהראל צריך לעשות עבודת בית קטנה ולהגיע לרמות של הקרנות האחרות. למעשה, לעלות למצב של גיוסים ממצב של פדיונות קטנים. הנה השילוב של גיוסים וערך קרן:
בסה"כ, אחרי התחלה טובה מאוד, ציבור המשקיעים לא שינה "פוזיציה" כאן. לא לרעה ולא לטובה. כפי שציינתי לעיל, יש צורך בקידום שיווקי, במיוחד כאשר התחום הזה הפך היום לחיובי על הרקע השלילי הטוטאלי סביב.
ניתן להגיע לקרן עצמה עם הלינק הבא: https://www.funder.co.il/fund/5127808
כאשר מתרחשת דרמה בשווקים, השאלה החוזרת תמיד היא: ומה בכל זאת עולה עכשיו? בסופו של דבר, תמיד ישנו נכס אחד, או כמה, אשר מנהלים קמפיין חיובי נגדי לזרם המרכזי השלילי. בזמנים החיוביים, אלא נכסים המשקפים את הצד הזהיר יותר, ואולי המגן, של השוק. וכאשר המגמה הופכת להיות שלילית חזק, כמו בימי קורונה אלו, אנו נראה את מי שמכונה "נכסי המפלט" כמובילים מבין העולים כנגד המגמה.
כתבתי על כך רבות, במסגרת זו ואחרות, ואין כאן חידוש גדול: גם לפחד ולחרדה יש מייצגים פיננסיים. איך יודעים מי הם? פשוט מאוד: הולכים להיסטוריה הקרובה והרחוקה ורואים מה קרה אז. ומה יכול להיות דומה למה שקורה עכשיו יותר מאשר משבר הסאב-פריים של 2007-9? וכך, אם נסתכל על אוקטובר-נובמבר 2008 (קריסת ליהמן) כסמן, נראה שבנקודות המשבר החזקות ביותר שני נכסי מפלט שלטו בכיפה: המזומן, והאג"ח האמריקאי קצר הטווח.
למעשה, יש שיאמרו ששני אלו הינם אחד. ומה ההיגיון כאן? גם זה פשוט למדי: ארה"ב מהווה, עדיין, המקור האמין ביותר לשמירת ההון. לכן, מטבעה וחובה הם הנכסים הבטוחים ביותר. יש לזכור גם ששתי זירות אלו הינן העמוקות ביותר מבחינת נזילות ולכן אידיאליות לאחסון כספים עד יעבור זעם.
וכך זה הולך: קיימת קורלציה טבעית הפוכה בין שוקי המניות והמטבע בארה"ב, קיימת קורלציה ישרה בין שוקי המניות בעולם (כולל שלנו), ולכן, ישנה קורלציה הפוכה בין שוק המניות המקומי שלנו וחוזקו של השקל, דרך השתקפותו בזוג דולר-שקל. או, במילים פשוטות יותר, כאשר המניות יורדות, הדולר יעלה. וזה בדיוק מה שראינו כעת. הגיוני שנבחן את העובדה הזו דרך קרנות, כאשר בחרתי אחת מייצגת בהחלט.
הנה פרטיה העיקריים של הקרן:
הקרן מגיעה מבית הראל, והיא בהחלט מייצגת היטב את התחום. היא די חדשה, אבל אין זה מצב בעייתי כי ניהול של קרן כספית אינו תלוי הגיון השקעתי של הטווח הארוך אלא ניהול קצר טווח מאוד של נכסים המביעים צמידות למשהו: ריבית, מט"ח, וכו... גודלה של הקרן נמצא עם כמעט 200 מיליון שקל כאשר היא עומדת שלישית בתחומה עם כמות ההון הזו.
כמו כן, דמי הניהול בהחלט מותאמים לתחום הכספיות, עם 0.2%, כאשר בנושא התנודתיות יש בהחלט השתקפות של תחום המט"ח על ידי סטיית תקן סביב 0.42%. על פי חלוקת החשיפות בתיק, אנו רואים שהיא בהחלט ממלאה אחרי המנדט כאשר ישנה חשיפה של 100% למט"ח (דולר) אבל מה שמעניין כאן הוא שיש גם 30.43% חשיפה לאג"ח דולרי ורובו מדינתי.
מעבר לבדיקה בתיק עצמו, אנו יכולים להבין שאין כאן חשיפה לארה"ב בלבד בגלל הדירוג AA ולא AAA שהיה נובע מכך. יתר על כן, מח"מ של 0.44 שנים מצביע שוב על מה שציינתי לעיל: קרן כספית היא מוצר של הטווח הקצר!
ביצועי הקרן:
לא צריכים להיות גאונים גדולים כדי לפרש את הגרף הזה. ברור שתפיסת המפלט הצליחה לגרום לשינוי דרמטי כלפי הדולר במקומותינו. מה שמעניין הוא שהתחתית בקרן, ובשוק, המהווים את נכס הבסיס שלה, הייתה דווקא ב-11-2019 ולא עכשיו... בכל אופן, כפי שהפתאומיות שולטת במעבר השלילי במניות, כך החיוב פרץ כאן במלוא העוצמה ויצר תמונה אדירה וקצת מפחידה מעלה. הגרף הוא של שלושת החודשים האחרונים, ולכן אינו משקף את ההתדרדרות האיטית בערכו של הדולר במקומותינו. הוא פשוט מהווה עדות לשינוי המחשבתי ולקצב שלו, ולכן, ביכולת המשקיעים והמכונות האוטומטיות לקבוע לוח זמני פיננסי חדש ומהר. האם הקרן הזו עשתה משהו שונה לעומת חברותיה בתחום? הנה גרף עבור שלוש קרנות דומות לה במהות:
מן הגרף הזה אנו רואים היטב שלא היה שוני מהותי בין כל הקרנות הדומות לזו שאנו מסתכלים עליה. יש בהחלט יתרון זעיר לקרן של הראל, אבל זה ממש לא משמעותי, בראייה הרחבה של הדברים. אגב, אלו שלושת הקרנות עם ההון הגדול ביותר והמייצגות את טעמם של המשקיעים כלפי קרנות כספיות מט"חיות.
איך כל זה מתכנס לכיוון של גיוסי כספים?
על פי הגרף הזה אנו רואים שהעניין בקרן של הראל נמצא באמצע הדרך: לא גבוה מאוד כמו הקרן של פסגות, ולא כפי שהיה נמוך במיטב. "כפי שהיה" בגלל שאנו רואים שבקרן של מיטב הייתה קפיצה אדירה, לא כל כך ברורה מבחינת ההבדל מול הקרנות האחרות. בכל אופן, מי שממונה על השיווק בהראל צריך לעשות עבודת בית קטנה ולהגיע לרמות של הקרנות האחרות. למעשה, לעלות למצב של גיוסים ממצב של פדיונות קטנים. הנה השילוב של גיוסים וערך קרן:
בסה"כ, אחרי התחלה טובה מאוד, ציבור המשקיעים לא שינה "פוזיציה" כאן. לא לרעה ולא לטובה. כפי שציינתי לעיל, יש צורך בקידום שיווקי, במיוחד כאשר התחום הזה הפך היום לחיובי על הרקע השלילי הטוטאלי סביב.
ניתן להגיע לקרן עצמה עם הלינק הבא: https://www.funder.co.il/fund/5127808
